לפני כחודש פרסמה באינסטגרם חברת הקונגרס האמריקאית הנכנסת רשידה טליב תמונה של שמלה פלסטינית עם ההאשטג ForMyYama# (לאמא שלי), וכיתוב המסביר כי זו הצצה ראשונה לבגד שתלבש כשתושבע לקונגרס. ביום חמישי האחרון עמדה טליב בהבטחתה לעוקביה ולאמה. כחברת קונגרס פלסטינית-אמריקאית ראשונה (והמוסלמית השנייה שהושבעה יחד עם חברת הקונגרס ממוצא סומלי אילהן עומאר), בחרה טליב בת ה-42 להשבעתה שמלה פלסטינית מסורתית מעוטרת רקמה בעבודת יד. היתה זו הצהרת כוונות באמצעות לבוש: שילוב של מורשת לצד קידמה, עבר מול הווה, היסטוריה משפחתית ולאומית יד ביד עם פוליטיקת זהויות בארצות הברית.
בטור דעה שפרסמה במגזין האופנה Elle, הסבירה טליב את בחירתה ללבוש שמלה פלסטינית. "לאורך הקריירה שלי בשירות הציבורי, אימצו התושבים שיש לי את הזכות להילחם עבורם את מה שאני מייצגת, ובמיוחד את השורשים הפלסטיניים שלי", כתבה, "אני רוצה להביא לקונגרס של ארצות הברית ייצוג לא מתנצל של המרקם האנושי במדינה הזאת. זו הסיבה שהחלטתי ללבוש את הגלבייה הפלסטינית להשבעת הקונגרס ה-116".
"אמא שלי הגיעה לארצות הברית בגיל 20, וכמו כל הורה שהיגר לכאן, היא רצתה שהילדים שלה יצליחו מבלי לוותר על השורשים והתרבות שעליה גדלנו", המשיכה טליב, "כילדה צעירה התבוננתי באמי תופרת את השמלה הפלסטינית שלה, רוקמת פרחים וצורות שונות, כשאני יושבת לצדה על הרצפה. רק המחשבה על זה מעלה בי זיכרונות רבים מאמי ומגאוותה להיות פלסטינית. היא גדלה בכפר חקלאי קטן בגדה המערבית בשם בית עור אל-פוקא (הסמוך להתנחלות בית חורון. אביה הוא משכונת בית חנינא בירושלים, א"י), והלכה לבית הספר רק עד כיתה ח'. לאחר מכן היא נדרשה ללכת לעבוד כרוקמת שמלות בחנות חייטים, כדי להביא כסף למשפחתה".
אל מול הזיכרונות האישיים מהשמלה, מסוף השבוע האחרון רבים יזכרו לטליב הדמוקרטית דווקא את ההתבטאות נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שעליו אמרה כי צריך "להדיח את הבן זונה". בעקבות השערורייה התקשורתית שפרצה, טליב לא התקפלה וצייצה בחשבון הטוויטר שלה: "תמיד אדבר אמת לשלטון" עם התיוג unapologeticallyMe# (אני הלא מתנצלת). טראמפ לא נשאר חייב, ובמסיבת עיתונאים אמר לכתבים כי "ההצהרות שלה היו מאוד גסות רוח. אני חושב שהיא ביזתה את עצמה ואת משפחתה בכך שהיא השתמשה בשפה כזו מול הבן שלה ומול מי שהיה שם, לא משנה מי". על עצם הקריאה להדיחו ענה: "אי אפשר להדיח מישהו שעושה עבודה נהדרת, כך אני רואה את זה".
בתוך כך, בחירתה ללבוש שמלה פלסטינית רקומה זכתה לתהודה גדולה ברשתות החברתיות בעולם והעלתה לסדר היום את השפה העיצובית והערך התרבותי-חברתי-פוליטי שמאחורי שמלות מסוג זה. העיתונאי ג'מאל דג'ני, לדוגמה, פרסם בפייסבוק איור בתוואי של מדינת ישראל שבו סגנונות רקמה שונים על פי שמות הערים והכפרים, שזכה לאלפי שיתופים. באיור ניתן לראות כי למרות ההגדרה הכוללת של "שמלות פלסטיניות" שהפכה למזוהה עם הבגד הרקום, ניתן להבדיל בין העיצובים השונים לפי פרטי הדוגמאות שנוצרו בערים וכפרים שונים באזור לאורך ההיסטוריה - חלקם קיימים עד היום ואחרים חורגים מגבולות מדיניים של העת הנוכחית.
כפי שפרסמנו כאן ב-Xnet, בתערוכה "טראז: רקמה מקומית" שהוצגה במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים לפני כארבע שנים, הוצגו שמלות פלסטיניות רקומות מאוסף מנואל קליידמן על פי אזורים שבהן נוצרו. לכל אזור היתה רקמה המזוהה איתו בצורות ובצבעים. למשל, שמלה עם רקמת צלבים בצורת קמעות ועצים מאזור אשדוד, או הרקמה הכפרית מהשומרון, שהיתה שונה מאוד מזו של נשות מזרח ירושלים העירוניות.
פעילות נוספת ברשת הניפה הסופרת סוזן מועדי דראג' כבר בחודש שעבר. היא קראה לנשים ממוצא פלסטיני להצטלם ביום ההשבעה של טליב עם ההאשטאג TweetYourThobe#. התוצאה היא אלפי תמונות ששותפו בטוויטר ובאינסטגרם של נשים ממוצא פלסטיני לבושות בשמלות מסורתיות. "זה ממלא אותי שמחה", הגיבה טליב למהלך.
