עלית במשקל באופן פתאומי? ייתכן שזה בגלל התרופה החדשה שלך

תרופות נגד דיכאון, כדורים להורדת לחץ דם ואפילו סטרואידים: לפני שאת מאשימה את התפריט שלך, כדאי לוודא שאת לא נוטלת את אחת התרופות שברשימה הבאה

עלייה במשקל כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות היא תופעה שכיחה ולא בלתי פתירה. ברוב המקרים, לא ניתן לצפות מראש כיצד תגיבו לתרופה. השפעתה היא אינדיבידואלית (צילום: Shutterstock)
עלייה במשקל כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות היא תופעה שכיחה ולא בלתי פתירה. ברוב המקרים, לא ניתן לצפות מראש כיצד תגיבו לתרופה. השפעתה היא אינדיבידואלית (צילום: Shutterstock)

התחלתן ליטול תרופה חדשה ועליתן שני קילו או יותר? ייתכן שמדובר בתרופה שגורמת להשמנה. איך מוודאים שזו אכן הסיבה לעלייה במשקל, ומה עושים?

 

תרופות אנטי־היסטמיניות לטיפול באלרגיה

 

במהלך התקף אלרגיה, המתרחש בעיקר בעונות המעבר, הגוף משחרר היסטמין, חומר שאחראי לתופעות הגורמות דמעות, גירודים, פריחה, נזלת והתעטשויות. תרופות נגד אלרגיה נועדו לחסום את פעילות ההיסטמין בגוף וכך להפסיק תופעות אלה.

 

"נטילה ממושכת של תרופות ממשפחת האנטי־היסטמינים עלולה להביא לעלייה במשקל", אומרת ד"ר ורדית קלמרו, רוקחת קלינית ומנהלת "ד"ר לתרופות - ייעוץ תרופתי". "מנגנון הפעולה של האנטי־היסטמינים אמנם אינו ברור דיו, אך ההשערה היא שהתרופות הללו מעלות אצל חלק מהאנשים את רמות האינסולין (הורמון המופרש מהלבלב, שאחראי לכניסת הסוכר לתאים), ומכאן להגברת תחושת הרעב ולעלייה בהיקף המותניים".

 

שמות התרופות: בעיקר תרופות מדף, כמו אלרג'יקס, N-אלרגיה, היסטזין, זילרג'י וכן טלפסט (שנמכר במרשם).

המלצות: כשהנטילה זמנית, אין חשש לעלייה במשקל. אולם אם הרופא צייד אתכם במרשם למשך חודשים, העדיפו תרופות כמו לורסטין או לורטדין, שלהן יש סיכוי מופחת לגרום השמנת יתר.

 

תרופות נגד אלרגיה שייכות למשפחת התרופות האנטי-היסטמיניות, ועלולות להביא לעלייה במשקל (צילום: Shutterstock)
    תרופות נגד אלרגיה שייכות למשפחת התרופות האנטי-היסטמיניות, ועלולות להביא לעלייה במשקל(צילום: Shutterstock)

     

     

    תרופות להורדת לחץ דם

     

    אחד מכל חמישה ישראלים סובל מיתר לחץ דם. המחלה, המכונה גם "הרוצח השקט", אחראית, לפי ארגון הבריאות העולמי, לכמחצית ממקרי המוות משבץ וממחלות לב. איזון יתר לחץ דם הינו משמעותי וחשוב למניעת סיבוכים וסכנת חיים.

     

    "חלק מהתרופות לאיזון לחץ הדם מוכרות כמשפיעות לרעה על המשקל", אומרת ד"ר קלמרו. "לא תמיד אפשר לשים את האצבע על הגורם שמוביל להשמנה, מאחר שהסיבות לה יכולות להיות משניות וקשורות למחלות רקע אחרות".

     

    שמות התרופות: תרופות ממשפחת בטא־בלוקרים, בעיקר מהדור הישן, כמו ניאובלוק, לופרסור, נורמיטן, נורמלול. ד"ר קלמרו: "תרופות אלו עלולות להגביר סיכון לתנגודת הגוף לאינסולין, וכתוצאה מכך יותר סוכר מנוצל לאגירת שומנים בגוף. גם תרופות ממשפחת חוסמי תעלות סידן, כמו נורבסק ואמלן, המביאות בחלק מהמקרים לאצירת נוזלים, עלולות לגרום עלייה במשקל".

     

    המלצות: אילנית סנדרוביץ', דיאטנית קלינית, המרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון: "הקפידו על צריכה מופחתת של נתרן (מלח), שכן צריכה עודפת עלולה לבוא לידי ביטוי בצבירת נוזלים (וגם להשפיע לרעה על לחץ הדם) וכן להביא לתחושת כבדות ולהפחתה בפעילות".

     

    ד"ר קלמרו: "קיים מגוון רחב של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, שאינן גורמות עלייה במשקל. היוועצו ברופא המטפל על החלופות".

     

    איזון יתר לחץ דם הינו משמעותי וחשוב למניעת סיבוכים וסכנת חיים, אך חלק מהתרופות מוכרות כמשפיעות לרעה על המשקל (צילום: Shutterstock)
      איזון יתר לחץ דם הינו משמעותי וחשוב למניעת סיבוכים וסכנת חיים, אך חלק מהתרופות מוכרות כמשפיעות לרעה על המשקל(צילום: Shutterstock)

       

       

      גלולות נגד היריון

       

      שנים רבות הואשמו ההורמונים בנטייה לגרום עלייה במשקל. אולם עשרות מחקרים שבחנו את הקשר בין הורמונים להשמנה, לא הצליחו עד כה להוכיח שאכן יש קשר בין השניים.

       

      ד"ר קלמרו: "ההורמונים - הן כאמצעי מניעה והן כטיפול בתסמיני גיל המעבר - ניתנים במינונים נמוכים של אסטרוגן ופרוגסטרון, כך שסיכוייהם לגרום עלייה במשקל קטנים מאוד".

       

      שם התרופה: דפו־פרוברה, שניתנת כל שלושה חודשים בהזרקה, יוצאת דופן בהשוואה לגלולות נגד היריון שניטלות דרך הפה והיא עלולה לגרום עלייה במשקל.

       

      המלצות: ד"ר קלמרו: "אם את חשה שעלית במשקל כתוצאה מהטיפול ההורמונלי שקיבלת, מומלץ לפנות לרופא המטפל ולשקול מעבר לתכשירים אחרים עם מינונים נמוכים יותר של פרוגסטרון ואסטרוגן. למניעת היריון ניתן לשקול התקן תוך־רחמי, שסיכוייו לגרום השמנה נמוכים אף יותר".

       

      למרות הסטיגמה, עשרות מחקרים שבחנו את הקשר בין הורמונים להשמנה לא הצליחו להוכיח שאכן יש קשר ביניהם (צילום: Shutterstock)
        למרות הסטיגמה, עשרות מחקרים שבחנו את הקשר בין הורמונים להשמנה לא הצליחו להוכיח שאכן יש קשר ביניהם(צילום: Shutterstock)

         

         

        סטרואידים

         

        לתרופות מקבוצת הסטרואידים יש מבנה כימי הדומה להורמון סטרואיד מסוג קורטיזול, המופרש באופן טבעי בגופנו, על ידי בלוטת יותרת הכליה (אדרנל). הסטרואידים ניתנים כטיפול במגוון רחב של מחלות, המערבות תהליכים דלקתיים.

         

        ד"ר קלמרו: "השמנה כתופעת לוואי לנטילת סטרואידים אופיינית בעיקר לנטילת התרופה דרך הפה או דרך הווריד ובאופן רציף, יותר משלושה שבועות. כשנוטלים סטרואידים לאורך זמן, הם עלולים להאט את המטבוליזם (חילוף חומרים) בגוף, להעלות את רמות הסוכר בדם ולהגביר את תחושת הרעב שתגרום עלייה במשקל".

         

        שמות התרופות: פרדניזון או פרדניזולון (במתן דרך הפה), דפו מדרול (הניתן בהזרקה ומכיל את החומר הפעיל: methylprednisolone).

         

        המלצות: "כשזה נוגע לסטרואידים, יש לבחון תמיד את נחיצותם לטיפול ממושך יחד עם הרופא המטפל", אומרת ד"ר קלמרו. "כדי לקבל החלטות מושכלות, שאלו את הרופא: 'עד מתי אני צריכה ליטול את הסטרואידים?', 'האם אני חייבת לקחת אותם למשך כל התקופה המומלצת?' 'האם אפשר להוריד את המינון או אולי אפשר לקחת יום כן יום לא?'. "בנוסף בדקו האם יש אלטרנטיבות לטיפול בסטרואידים? לדוגמה, במחלות ראומטיות, לעתים אפשר ליטול תרופות ממשפחת NSAIDS – נוגדות דלקת, שאינן סטרואידים, כמו אטופן, נורופן, אדוויל או איבופן".

         

        הסטרואידים ניתנים כטיפול במגוון רחב של מחלות המערבות תהליכים דלקתיים. כשנוטלים אותם לאורך זמן, הם עלולים להאט את המטבוליזם בגוף ולהגביר את תחושת הרעב (צילום: Shutterstock)
          הסטרואידים ניתנים כטיפול במגוון רחב של מחלות המערבות תהליכים דלקתיים. כשנוטלים אותם לאורך זמן, הם עלולים להאט את המטבוליזם בגוף ולהגביר את תחושת הרעב(צילום: Shutterstock)

           

           

          נוגדי דיכאון

           

          מאז שפרץ לחיינו הפרוזק, בשנות ה־80 של המאה הקודמת, צריכת נוגדי דיכאון מצויה בעלייה מתמדת. בקופות החולים ובבתי החולים בישראל מדווחים בשנים האחרונות על עלייה של עשרות אחוזים במספר המטופלים. ד"ר ענבל יפרח דמארי, רוקחת קלינית, מנהלת תחום הפרמקולוגיה במערך הרוקחות של מכבי שירותי בריאות: "חלק מנוגדי הדיכאון משפיעים באופן פעילותם על מוליכים עצביים במוח, כמו סרוטונין, דופמין והיסטמין, שאחראים בין היתר על מצב הרוח, אך בנוסף מעורבים בתהליכים המבקרים את תחושת הרעב והשובע. תרופות אלו מביאות להפחתת רגישות קולטנים לסרוטונין, שעלולה להביא בחלק מהמקרים להגברת התיאבון ובמקביל לירידה בקצב חילוף החומרים בזמן מנוחה".

           

          שמות התרופות: נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI: סרוקסט, פאקסט, פריזמה, פלוטין. יש דיווחים על עלייה במשקל גם בקרב מטופלים הנוטלים ציפרמיל, לוסטרל, סרנדה ופבוקסיל.

          שימוש בתרופות מהדור הישן, ממשפחת הטריציקליים, כגון: אלטרול, אלטרולט, נורטילין, פחת משמעותית עם השנים. הסיבה לכך טמונה בתופעות הלוואי שגרמו התרופות, בחלק ניכר מן המקרים, אשר התבטאו בין היתר בהפרעות מטבוליות ובעלייה במשקל.

           

          המלצות: "שיפור במצב הרוח מביא איתו גם חשק לצאת יותר, לבלות ולאכול. כדאי לאמץ תחביב ספורטיבי", ממליצה סנדרוביץ', "ולעבור לאכילה מבוקרת של פחמימות מורכבות: דייסת שיבולת שועל, כריך מלחם מלא או שיפון עם ממרח חלבוני או שומן בריא. כך גם תשמרו על רמות סרוטונין קבועות יחסית בגוף וגם תיהנו ממצב רוח טוב". 

           

          ד"ר יפרח דמארי: "אי־אפשר לצפות מראש כיצד יגיב המטופל לתרופה נוגדת דיכאון זו או אחרת. ההשפעה היא אינדיבידואלית ומשתנה מאדם לאדם. בסופו של דבר מדובר בניסוי וטעייה. אם אתם מוטרדים ממשקל גופכם, שתפו את הרופא המטפל".

           

          חלק מנוגדי הדיכאון משפיעים באופן פעילותם על מוליכים עצביים במוח שאחראים בין היתר על מצב הרוח, אך בנוסף מעורבים בתהליכים המבקרים את תחושת הרעב והשובע (צילום: Shutterstock)
            חלק מנוגדי הדיכאון משפיעים באופן פעילותם על מוליכים עצביים במוח שאחראים בין היתר על מצב הרוח, אך בנוסף מעורבים בתהליכים המבקרים את תחושת הרעב והשובע(צילום: Shutterstock)

             

            תרופות לטיפול בסוכרת

            לפי נתוני האגודה הישראלית לסוכרת, כ־435 אלף חולי סוכרת חיים כיום בישראל וחברות רבות מייצרות תרופות נגד המגיפה המרה. חלקן, לדברי ד"ר יפרח דמארי, עלולות להביא להשמנה בגלל מנגנון הפעולה שלהן: "סולפניאלאוריאות, למשל, היא אחת ממשפחות התרופות הוותיקות והבולטות לטיפול בסוכרת. התרופה מעודדת הפרשת אינסולין. כחלק מהשפעתו, האינסולין מאיץ את פעילותו של אנזים האחראי לאגירת שומן ולכן עלייה ברמות שלו בדם עלולה לגרום עלייה במשקל. מאותה סיבה בדיוק גם טיפול בזריקות תת־עוריות של אינסולין לסוגיו, ובפרט במטופלים שנדרשים למספר גבוה של יחידות ביממה, עלול לגרום השמנה, בעיקר בחודשי הטיפול הראשונים".

             

            תרופות ממשפחת תיאזולידינדיונים, עלולות להביא גם הן להשמנה, מוסיפה ד"ר יפרח דמארי. "חלקן גורמות לייצור תאי שומן קטנים בגוף, שתפקידם להגביר את רגישות התאים לאינסולין ברקמות השריר והשומן, אבל הן מביאות לעתים גם לצבירת נוזלים ולהגברת תיאבון".

             

            שמות התרופות: "באופן עקרוני, תכשירי אינסולין מהירים וקצרי טווח גורמים השמנה יותר מתכשירים ארוכי טווח", מסבירה ד"ר יפרח דמארי. "בין התכשירים קצרי הפעולה הנפוצים ניתן למנות את נובורפיד, אפידרה, אקטרפיד, המולוג, גלובן, אמריל, גלוקו־רייט, אקטוס וכן האינסולין לסוגיו שניתן כזריקה תת־עורית.

             

            המלצות: "חולי סוכרת סוג 1 תלויים באינסולין, שהוא הטיפול הבלעדי וההכרחי עבורם. לעתים קרובות חולים אלו יכולים להיעזר במשאבת אינסולין, המאזנת את המחלה ביעילות. המשאבה מאפשרת צריכה נמוכה יותר של יחידות אינסולין ביממה ויכולה לצמצם תופעות לוואי של הטיפול, ובהן עלייה במשקל", אומרת ד"ר יפרח דמארי. אצל חולי סוכרת מסוג 2, המצב שונה. שיעור גבוה מתוכם סובל ממילא מעודף משקל. כל עלייה נוספת במשקל עלולה להזיק לבריאותם בטווח הקצר והארוך ובאופן פרדוקסלי - להחמיר את התנגודת לאינסולין ולפגוע באיזון הסוכרת. במקרים כאלה ובהיוועצות עם הרופא המטפל, רצוי לשקול נטילת תרופות שהן גם מאזנות את הסוכרת וגם תורמות לירידה במשקל, למשל מטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג').

             

            "כדאי להכיר גם שתי משפחות של תרופות מהדור החדש", היא ממליצה: "הראשונה - משפחת האנאלוגים ל־GLP-1 (טיפול עצמי בזריקה תת־עורית באמצעות מזרק אוטומטי שניתן אחת ליום או אחת לשבוע), המביאה לדיכוי התיאבון ומכאן להפחתה במשקל. בין התרופות אפשר למנות את ביידוריון, ויקטוזה, טרוליסיטי

            וליקסומיה.

             

            "למשפחה השנייה - מעכבי SGLT2 - יש מנגנון שמעודד הפרשה של גלוקוז בשתן המביא לשיפור ברמות הסוכר ולהשפעה מיטיבה על ירידה במשקל. בין התרופות הנמנות עם משפחה זו אפשר לציין את ג'רדיאנס

            ופורקסיגה".

             

             

            מקדימים לתרופה

             

            1. עלייה במשקל כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות היא תופעה שכיחה ולא בלתי פתירה. ברוב המקרים, לא ניתן לצפות מראש כיצד תגיבו לתרופה. השפעתה היא אינדיבידואלית.

             

            2. החלטה לגבי שינוי טיפול או מינון תרופתי חייבת להיעשות בשיתוף והמלצה של הרופא המטפל בלבד. שינויים בתרופות נוגדות דיכאון מצריכים לא אחת התאמות מינון מסודרות והפחתה הדרגתית.

             

            3. סובלים מעודף משקל והרופא צייד אתכם במרשם תרופתי לבעיה אחרת? ודאו שהתרופה המומלצת אינה מלווה בתופעת לוואי הגורמת השמנה. אם כן, היוועצו ברופא על תרופה חלופית, שאינה מגבירה את התיאבון או מביאה לעלייה במשקל.

             

            4. יש לשקול סיכון מול תועלת - ולבדוק: האם תועלתו של הטיפול התרופתי עולה על הסיכון להשמנה ו/או אם מדובר בטיפול הכרחי שאין לו חלופה מתאימה.

             

            5. לעתים קשה להבחין בין השמנה שנגרמת מהטיפול התרופתי ובין סיבות אחרות, כמו שינוי (לטובה או לרעה) במצב הרוח, שינוי בדפוס ההתנהגות ואורח החיים, תזונה לקויה ועוד.

             

             

            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלה אוזן, סגנון: לירון שמעוני)
            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלה אוזן, סגנון: לירון שמעוני)
             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד