הסבתא הביאה לעולם תאומות: "הנכדות עשו לי חשק לעוד ילדים"

בגיל 51 אירה גולן־כהן היא סבתא לשתי נכדות ואמא לתאומות בנות שנה שנולדו בעזרת פונדקאית (מבעלה הצעיר ממנה). אז מי עושה למי בייביסיטר? הסבתא־רבתא בת ה-71

משמאל: אירה גולן כהן ובנותיה התאומות נורה ואלה, מימין: גלי ילין, בתה של אירה, ובנותיה נעמי ואיה (צילום: דנה קופל)
משמאל: אירה גולן כהן ובנותיה התאומות נורה ואלה, מימין: גלי ילין, בתה של אירה, ובנותיה נעמי ואיה (צילום: דנה קופל)

כשאירה גולן־כהן מסתובבת עם שתי בנותיה הקטנות (נורה ואלה, תאומות בנות שנה ושלושה חודשים), היא רגילה שלפעמים שואלים אותה אם היא הסבתא. בניגוד לאמהות רבות שהביאו ילדים בגיל מאוחר, היא לא מתבאסת בכלל, אולי בגלל שלפני שהיא הביאה לעולם את בנותיה הקטנות, היא התהלכה עם התואר "סבתא" כבר כמה שנים בגאווה.

 

כן, יש לה כבר שתי נכדות (נעמי בת השש ואיה בת השלוש וחצי), והיא לא מסתירה שהן אחת הסיבות שבגללן החליטה להפוך שוב לאם: "הנכדות, עוררו בי תיאבון", היא אומרת. "את יכולה להיות הסבתא הכי מעורבת, אבל עדיין את לא זוכה להתעורר עם הנכד שלך כל בוקר וללכת לישון איתו כל לילה. את לא יכולה לנשק אותו כמה שבא לך או לראות אותו בכל פעם שמתחשק לך. הנכדות שלי הזכירו לי איזה אושר עילאי זה. הן עוררו בי את היצר האמהי מחדש".

אירה: "את יכולה להיות הסבתא הכי מעורבת, אבל עדיין את לא זוכה להתעורר עם הנכד שלך כל בוקר וללכת לישון איתו כל לילה. הנכדות שלי הזכירו לי איזה אושר עילאי זה. הן עוררו בי את היצר האמהי מחדש"

 

אירה (51), מנהלת אדמיניסטרטיבית בתחום הרפואי, הייתה עד לאחרונה אמא לבת יחידה: גלי ילין (31), מדריכת קיאקים. מאז ומתמיד רצתה להביא ילדים נוספים לעולם, אלא שהגורל רצה אחרת. "נולדתי במוסקבה ובגיל 19 התחתנתי", היא מספרת. "בעלי הראשון היה רופא שמבוגר ממני ב־11 שנה. על הנייר, הוא הצטייר בתור הגבר המושלם להקים איתו משפחה. אבל כשנכנסתי להיריון, שנה אחרי הנישואים, הוא החליט שזה מוקדם לו. הוא הרגיש שבגיל 31 הוא עדיין לא מוכן להיות אבא ובשום אופן לא הסכמתי לעשות הפלה. כמה חודשים אחרי שגלי נולדה התגרשנו. מעבר לעובדה שהרגשתי שהוא לא יכול לתפקד כבן זוג וכאבא, האמנתי שבשלב מסוים אזכה להתאהב מחדש, להתחתן בשנית ולהרחיב את המשפחה. למרות שברוסיה זה פחות מקובל, כבר אז חלמתי להיות אמא לשלושה. הרגשתי שאני לגמרי יכולה להגשים את החלום: אחרי הכל, ילדתי את גלי בגיל 21. כל החיים היו עוד לפניי".

 

אחרי הגירושים היו לה כמה מערכות יחסים רציניות, אבל אף אחת מהן לא הבשילה לכדי נישואים. בשנת 1999, כשגלי הייתה בת 11, הן עלו לארץ והשתקעו בגבעתיים. "עליתי בעקבות אמי ואחותי שעלו כמה שנים קודם", היא אומרת. "המצב הכלכלי כבר לא היה טוב ברוסיה וגם חשבתי לעצמי: מי יודע, אולי אפגוש את אב ילדיי העתידיים בישראל?"

 

גלי, גם את רצית שהמשפחה תתרחב?

"חד־משמעית לא. כשהייתי בת שבע לאמא הייתה זוגיות. יום אחד היא שאלה אותי: 'תרצי שאביא לך אחים?' ואני שאלתי: 'את תאהבי גם אותם?' אחרי שהיא השיבה בחיוב אמרתי לה: 'בשום אופן לא'".

אירה: "המחשבה ממש זעזעה אותה. היא אמרה: 'אני לא רוצה אחים. יש לך אותי, תאהבי אותי'".

 

אירה ובתה גלי. "היא אמרה: 'אני לא רוצה אחים. יש לך אותי, תאהבי אותי'" (צילום: דנה קופל)
    אירה ובתה גלי. "היא אמרה: 'אני לא רוצה אחים. יש לך אותי, תאהבי אותי'"(צילום: דנה קופל)

     

    אהבה מעבר לפינה

    כשגלי הייתה בת 16 היא נרשמה לחוג קיאקים, שם הכירה את מי שהפך לבעלה: רועי ילין (37), שהיה אז ספורטאי אולימפי והיום הוא סמנכ"ל בחברת השקעות. כשהייתה בת 18 נישאו. "רצינו לתת תוקף ליחסים שלנו", היא מסבירה. "אבל היה ברור שנחכה כמה שנים עם ילדים".

     

    אירה, בטח קיווית שהנכדים יגיעו מהר.

    "האמת, בהתחלה התנגדתי לזה שהם יתחתנו בגיל כל כך צעיר. לא הבנתי למה הם צריכים למהר. אבל אחרי החתונה הרשיתי לפנטזיות שלי להשתולל. באותה תקופה הייתי בזוגיות עם גבר גרוש ואב לילדים ובדיוק עברנו לגור ביחד. הייתי בסך הכל בת 38 וכבר דמיינתי איך אני וגלי מביאות ילד במקביל. אמרתי לה: 'את יכולה להביא ילד, אני יכולה להביא ילד. שתינו נטייל עם התינוקות שלנו בעגלה'".

    אירה:"אחרי החתונה של גלי הרשיתי לפנטזיות שלי להשתולל. הייתי בסך הכל בת 38 וכבר דמיינתי איך אני וגלי מביאות ילד במקביל. אמרתי לה: 'את יכולה להביא ילד, אני יכולה להביא ילד. שתינו נטייל עם התינוקות שלנו בעגלה'"

    גלי: "בואי נגיד שאמא היא זו שבעיקר התלהבה. אמרתי לעצמי: 'כרגיל, הפנטזיות של אמא'".

     

    הפנטזיה התגשמה, אבל בשלב מאוחר יותר. לא רק בגלל שגלי ובעלה לא מיהרו להיכנס להיריון, אלא שגם הזוגיות של אירה עלתה על שרטון. "לא נפרדנו בגלל שהוא לא רצה עוד ילדים", היא מבהירה. "הזוגיות פשוט לא עבדה".

    גלי: "בעלי ניסה לעודד אותה והציע לה לעבור לגור לידנו בתל־אביב. הוא אמר לה: 'מי יודע, אולי עוד תפגשי פה גבר צעיר'".

    אירה: "גבר צעיר פחות עשה לי את זה אז, אבל מצאה חן בעיניי המחשבה שאגור ממש לידם. אמרתי לו: 'וואו, תאר לך איזה כיף יהיה אם עוד אמצא דירה בבניין שלכם'. רועי אמר: 'לא צריך להיסחף. גם בבניין סמוך זה טוב'. אבל בסוף זה בדיוק מה שקרה: עברתי לגור באותו בניין".

    גלי: "אבל לפני כן אמא אושפזה ועברה ניתוח לא פשוט. היא נתקפה כאבי בטן קשים והייתה צריכה לעבור ניתוח חירום. זה היה בדיוק בשלב שבו אני ורועי דיברנו על להביא ילד לעולם, אבל עוד לא סיפרנו לה. רגע לפני שהכניסו אותה לחדר הניתוח, כשראיתי שאוזלים לה הכוחות, התכופפתי ולחשתי לה באוזן: 'אמא, אני חייבת אותך. אני ורועי מתכננים להיכנס להיריון. אנחנו הולכים להביא לך נכד".

    אירה: "ומה שהיא אמרה עבד כמו קסם. מיד התמלאתי באנרגיה. אמרתי לעצמי שאני חייבת לעבור את הניתוח הזה ולחזור לעצמי כמה שיותר מהר".

     

    גלי, בתה של אירה, ובעלה רועי. באותו בניין (צילום: אלבום פרטי)
      גלי, בתה של אירה, ובעלה רועי. באותו בניין(צילום: אלבום פרטי)

       

      זמן קצר אחרי האשפוז של אירה, גלי אכן הרתה. היא ורועי החליטו שדירתם קטנה מדי לשלושה, מצאו בשכירות דירה גדולה יותר באותו בניין והציעו לאירה את הדירה שלהם. "רועי קצת היסס בהתחלה", נזכרת גלי. "אבל אחרי שהבת שלנו נולדה הוא סיפר לכל החברים שלו שזה הדבר הכי חכם שעשינו".

      אירה: "ברור, היה להם נוח מאוד. באמצע הלילה הייתי שומעת דפיקות בדלת - הם מותשים עם התינוקת על הידיים ואומרים לי: 'קחי אותה, אין לנו כוח יותר'. עזרתי להם לפני שהלכתי לעבודה, אחרי שחזרתי מהעבודה ובכל סוף שבוע".

       

      זה היה הרגע שהחלטת שאת רוצה להפוך שוב לאמא?

      אירה: "לא. אז כבר ויתרתי על החלום להביא עוד ילדים. הייתי בת 45, ידעתי שעקב סיבות פיזיולוגיות אני לא יכולה להיכנס להיריון וויתרתי לגמרי על זוגיות. אמרתי לעצמי: 'טוב לי ככה. אני גרה ליד הילדה והחתן שלי, ויש לי נכדה מקסימה. זה מספיק'. אבל מה שקורה בחיים זה שלפעמים, דווקא כשאתה משחרר, אז אתה מקבל".

       

      במאי 2013, שלושה חודשים אחרי שנולדה נכדתה הראשונה, הכירה אירה את בעלה הנוכחי: אסף כהן, עורך דין הצעיר ממנה בשש שנים. "עבדתי בבית הרופאים 'טופ איכילוב' והמשרד של אסף היה באותו בניין", היא מספרת. "היינו נפגשים מדי פעם במעלית או בפינת העישון ומנהלים שיחות קלילות. הוא למשל סיפר לי שאחיו נשוי לרוסייה ושהוא אוהב מאוד את המנטליות הרוסית. אבל הוא בחור עדין וצנוע, לא התחיל איתי באופן מופגן. יום אחד, בחור שעבד איתי במשרד, אמר לי שיש איזה עורך דין בבניין שרוצה להכיר אותי. יש המון עורכי דין בבניין אז לא חשבתי שהוא מתכוון לאסף. כשהוא סיפר לי שאותו עורך דין הוא רווק בלי ילדים שעדיין לא מלאו לו 40, שללתי מיד. אמרתי לו: 'תגיד לי, אתה זוכר עם מי אתה מדבר? אני כבר סבתא. הוא צריך לצאת עם מישהי שתוכל להביא לו ילדים. איתי זה כבר לא יקרה'".

      אירה: "בדייט הרביעי שלנו אמרתי לו: 'אני לא אוכל להביא לך ילדים, לי יש ילדה ואני כבר סבתא. מגיע לך למצוא בחורה צעירה שתקים איתך משפחה'"

       

      אבל זה קרה.

      "זמן קצר אחרי כן נזקקתי לייעוץ משפטי ואותו בחור מהמשרד הציע שאתייעץ עם עורך הדין שהתעניין בי. רק ברגע שנכנסתי למשרד שלו, הבנתי שמדובר באסף. בסוף הפגישה שאלתי אותו כמה אני חייבת לו והוא אמר: 'אני לא מוכן לקחת ממך כסף, אבל אם תסכימי, אשמח להזמין אותך לכוס יין בערב'. זו הייתה הפעם הראשונה שיצאנו. היה לנו דייט מקסים ואני זוכרת שאחריו חזרתי הביתה ואמרתי לגלי: 'הכרתי בחור כל כך נחמד, יפה ומצליח. אולי יש לך חברה להכיר לו?'".

       

      סליחה?

      "העובדה שהוא היה צעיר בלי ילדים מאוד הפריעה לי. אמרתי לעצמי: 'הוא כזה בחור איכותי, למה לקלקל את החיים שלו?', אבל גלי ענתה: 'כן, יש לי מישהי להכיר לו. היא גרה שלוש קומות מתחתיי, תני לזה צ'אנס. מה יש לך להפסיד? הוא הרי יודע בת כמה את, והוא בכל זאת מעוניין בך'.

      "בדייט הרביעי החלטתי לשים את כל הקלפים על השולחן. אמרתי לו: 'אני לא אוכל להביא לך ילדים, לי יש ילדה ואני כבר סבתא. מגיע לך למצוא בחורה צעירה שתוכל להקים איתה משפחה'. הוא אמר: 'אני יכול להכיר מישהי צעירה, להתחתן איתה ולגלות שגם היא לא יכולה להביא ילדים. בחיים הכל יכול לקרות. מה שאני יודע זה שטוב לי איתך ואני רוצה להיות איתך. מה שיהיה יהיה'".

       

      כעבור שנה הם עברו לגור יחד, כעבור פחות משנתיים הם נישאו ולשניהם היה ברור שהם מתכוונים להביא יחד ילדים. "אחרי שסוף־סוף פגשתי את הבחור הנכון, החלום שלי להפוך שוב לאם התעורר מחדש", אומרת אירה. "וגם בגלל שלאסף לא היו ילדים משלו הרגשתי שהכי מגיע לו".

      גלי: "הטרידה אותי המחשבה שיקרה לאמא משהו ואצטרך בסוף לטפל בילדים שלה. חוץ מזה היה לי ברור שאמא תעזור לי פחות ושתהיה לי הרעת תנאים"

       

      ואת היית כבר בת 47 בלי יכולת ללדת.

      "נכון, אבל בימינו לכל דבר יש פתרון. בחרנו לעשות פונדקאות דרך סוכנות בגיאורגיה. אני זוכרת שבפגישה הראשונה שלנו עם הסוכנת, אסף אמר שהוא חולם על תאומים ואני אמרתי 'תאומות'. יצא לי בול".


       

      גלי, איך הרגשת שבזמן שאת מחליפה חיתולים לבנותייך, אמא שלך מודיעה לך שהיא עומדת להביא לך אחים?

      "הייתי בשוק. דבר ראשון, לא הבנתי למה אמא רוצה את זה בכלל. מאז שהפכתי לאמא, שכחתי מה זה לישון לילה רצוף. אמרתי לה: 'את רצינית? את באמת רוצה להיכנס לזה בגיל שלך?' אני מודה שגם דאגתי לה מאוד. אמרתי לה: 'לא מזמן היית בסכנת חיים ועברת ניתוח. לגדל ילדים זה לא דבר פשוט. זה מתיש'. גם הטרידה אותי המחשבה שיקרה לה משהו ואז כל הנטל ייפול עליי, שאצטרך בסוף לטפל בילדים שלה. חוץ מזה, היה לי ברור שאמא תעזור לי פחות ושתהיה לי הרעת תנאים. אבל למרות שבשלב הזה נורא התנגדתי, אמא עמדה על שלה".

      אירה: "זה לא שלא הרהרתי בשאלות הללו בעצמי. גם לי זה לא היה פשוט. כאב לי בשביל גלי. ידעתי שבמשך כל כך הרבה שנים הייתי רק שלה, ופתאום היא תצטרך לחלוק אותי. אבל גם היה לי ברור שלא משנה מה יקרה, אני אמשיך לעזור לה ולתת את אותה תשומת לב לנכדות.

      "אחרי שההיריון של הפונדקאית שלנו נקלט והיה ברור שאנחנו עומדים להפוך להורים, הבנו שאנחנו צריכים דירה גדולה יותר. מצאנו דירה בבניין סמוך ואני ממשיכה לעזור. לפעמים, כשאני לא יכולה, אסף עושה להם בייביסיטר".

       

      אירה ובעלה אסף. "החלום להפוך שוב לאם התעורר מחדש" (צילום: אלבום פרטי)
        אירה ובעלה אסף. "החלום להפוך שוב לאם התעורר מחדש"(צילום: אלבום פרטי)

         

        חמש אחיות

        זמן קצר אחרי שאירה חגגה 50, הגיחו התאומות לאוויר העולם. "הן נולדו לפני התאריך המשוער ולכן אמא ואסף עוד היו בארץ", מספרת גלי. "אני זוכרת שבאותו בוקר שמתי את הבנות שלי אצל אמא כדי שתשמור עליהן, וחצי שעה אחרי זה היא התקשרה ואמרה: 'גלי, תחזרי מהר הביתה, התינוקות נולדו'".

        גלי: "לא הבנתי מה הקטע. אני לא סבתא שלהן, למה אני צריכה את זה? זה אמור להיות הפוך. הייתה מרירות מסוימת, אני לא אכחיש"

         

        נו, הנה זה התחיל: "קחי את הבנות שלך כי אני צריכה למהר לבנות שלי".

        גלי: "באותו רגע זה לא מה שחשבתי. התחושות שלי היו יותר התרגשות ודאגה. חשבתי על כך שבשעות הראשונות לחייהן הן יהיו בלי אמא שלהן לצדן".

         

        קלטת שהן למעשה האחיות שלך?

        "הרבה פעמים שואלים אותי את זה ועד היום התשובה היא 'לא'. אני חושבת שקשר בין אחים נבנה לאורך שנים. זה תהליך, אבל הן בהחלט משפחה".

        אירה: "פעם גלי אמרה לחברות שלה שהיא מרגישה יותר 'הסבתא'".

         

        סבתא?

        "כן, כי בשבועות הראשונים היה לי מאוד קשה. אחרי כל כך הרבה לילות בלי שינה הייתי מתקשרת לגלי ואומרת לה: 'בבקשה, בואי קחי אותן קצת. אני רוצה לישון'".

        גלי: "ואני בשלב הזה בדיוק הרגשתי שאני יכולה להוציא את הראש מעל המים. הקטנה שלי סוף־סוף התחילה לישון בלילה ופתאום אני מקבלת את הבקשות האלה. לא הבנתי מה הקטע. אני לא סבתא שלהן, למה אני צריכה את זה? זה אמור להיות הפוך. הייתה מרירות מסוימת, לא אכחיש, אבל זה לא מלווה אותי היום. אני לא מרגישה שהן לקחו לי את אמא, היא ממשיכה לעזור לי. מאז שהן נולדו היא החליטה לקחת פסק זמן מהעבודה, אז דווקא עכשיו היא יותר בבית ויותר פנויה".

         

        גלי ושתי אחיותיה התאומות נורה ואלה. "אני לא מרגישה שהן לקחו לי את אמא" (צילום: דנה קופל)
          גלי ושתי אחיותיה התאומות נורה ואלה. "אני לא מרגישה שהן לקחו לי את אמא"(צילום: דנה קופל)

           

          זה נשמע גם חסכוני מאוד.

          אירה: "וואו, חבל על הזמן. כשהתאומות נולדו הייתי צריכה לקנות להן רק חיתולים. את הכל קיבלתי מגלי. עכשיו גלי בהיריון אז אני הולכת להעביר לה חזרה הכל".

          אירה: "כשהתאומות נולדו הייתי צריכה לקנות להן רק חיתולים. את הכל קיבלתי מגלי. עכשיו אני הולכת להעביר לה חזרה הכל"

           

          לאילו תגובות אתן זוכות?

          גלי: "אספר לך קוריוז, סבתא שלי היא היום בת 71, ואחת לשבוע מגיעה לעזור לי ולאמא. יום אחד היא באה עם התאומות של אמא לאסוף את הגדולה שלי מהגן. מישהי מהצוות אמרה לבת שלי: 'וואו נעמי, אלה האחיות שלך?', ונעמי ענתה 'לא, הן הדודות שלי'. האישה אמרה: 'את מתכוונת בנות דודות'. ונעמי המשיכה 'לא, הן הבנות של סבתא שלי'. האישה הסתכלה על סבתא שלי ולגמרי לא הבינה".

           

          אירה, יש שיגידו שלהפוך שוב לאמא בגילך זה אנוכי.

          "אני דווקא חושבת שהילדות שלי זוכות לחיים הכי טובים שאפשר. כשאני גידלתי את גלי, במשך הרבה שנים היינו רק שתינו. כאן אנחנו מגדלים אותן כשבט".

           

          אבל לא בטוח שתלווי אותן גם בחייהן הבוגרים.

          "המחשבה הזאת עלתה לי בראש. אבל אז אמרתי לעצמי שאנחנו אף פעם לא יכולות לדעת לאן החיים ייקחו אותנו. הרי יש גם אמהות צעירות שלמרבה הצער מתות. הפנטזיה שלי היא לרקוד בחתונות של הנינים שלי".

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דביר כחלון, סגנון: שירי שנהב)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דביר כחלון, סגנון: שירי שנהב)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד