"כשאני מקבלת, אני נהיית הכי מגורה והכי דלוקה על סקס. הבעיה היא שדווקא בימים אלה, בן הזוג שלי נרתע ממני, ותופס מרחק". אילו הייתה לי אצבע על כל פעם ששמעתי את הקובלנה הזאת, הייתי שר לנכדי הרך "מאה אצבעות לי יש".
אכן, נשים רבות חושקות בקיום יחסי מין דווקא סביב מועד הדימום הווסתי. כשחושבים על זה, הרי שמדובר באישה בגיל הפוריות הנתונה כעשרה ימים בחודש במצבי קדם מחזור, ימי הדימום עצמם ואחר כך היציאה מהמחזור. בזמן הזה, מכורח תכתיבים תרבותיים, היא די מושבתת מסקס. למה, בעצם?
המחזור החודשי מלווה את המין הנשי מגיל ההתבגרות – שהולך ויורד היום – ועד חדלון הווסת בגיל המעבר. אישה נולדת עם כל הזקיקים שלה, ופעם בחודש אחד מהם מבשיל. אם יש הפרייה - היא לא מקבלת וסת, אם אין הפרייה - נוצר דימום. מקורו של דימום זה בהשלה של כל התאים שהרחם ריפד בהם את עצמו לקראת הריון אפשרי. זה כל הסיפור.
במהלך הדורות והשנים ייחסו לדם הזה מיני תכונות שליליות וקישרו אותו לטומאה. זוהי הסיבה להלכות הטהרה בדתות שונות, אלה שגם אוסרות קיום יחסי מין בימי הווסת. כדאי לדעת, שהמטרה המוסווית בדיני הטהרה היא עידוד ההתייחדות המינית דווקא כשהאישה בשיא פוריותה, כי אז גדלה ההסתברות ל"פרו ורבו".
כתם הטומאה עשה את שלו. אנשים נרתעים מסקס בימי המחזור גם בימינו, גם אם הם אתאיסטים גמורים. לדם הווסת מיוחסים אינספור אישומי הבל, מכך שהוא מזהם ומחלל, ועד מגעיל ומעביר מחלות. נשים רבות מקבלות את המחזור כגזירת גורל הכרוכה בבושה, ואף מדביקות לו ביטויים שליליים כמו "התחרבנתי", או כינויים רומזים כמו "הדודה באה לבקר" או "דגל אדום".
זה המקום להתנער מכל ההבלים שנכרכו במחזור ולהסביר, כי מדובר בדם נקי ולא מזוהם, לא מטמא ולא סוכן של שום מחלה. זה אומר ממילא, שאין מניעה גופנית או בריאותית לקיים יחסי מין בעת המחזור. אם בכל זאת מתקשים או חוששים להתלכלך מהדם ולכן נרתעים מחדירה, תמיד אפשר ליזום מגע גופני עוקף נרתיק, והאפשרויות רבות למכביר.
הווסת אינה סמן חולשה נשי. ההתרחקות מהאישה בזמן המחזור מעידה על מגבלה - דתית או תרבותית - של יוזם הדיסטנס. זה נכון שיש גם נשים שמשתפות פעולה עם הרעיון, אם מאותן סיבות ואם מפני שהן פחות משתוקקות בזמן הזה, אבל ככלל, אפשר ליהנות בימים האלה. ואם אין מי שישתף אתה פעולה, האישה יכולה לענג את עצמה בליטוף ובנגיעות. אין בזה שום פן סוטה או לא מקובל.
לא זכורה לי בדיחת מחזור רלוונטית, אז קבלו אחת מתחום לגמרי אחר. כלכלן ורואה-חשבון שיוצאים לריצת בוקר נתקלים בתפוח-עץ מעופש. הכלכלן זורק לחברו: "אני נותן לך אלף שקל אם אתה אוכל אותו". הרו"ח אומר לעצמו שאלף שקל בעבור כמה שניות של עבודה זה לא רע, ואוכל את פרי הבאושים. הכלכלן המופתע שולח יד לכיס ומשלם. אחרי כמה דקות הם נתקלים בבננה מרקיבה. הפעם, הרו"ח מציע לכלכלן אלף שקל אם הוא אוכל את הפרי הדוחה. הכלכלן לא מהסס, מרים את העיסה ובולע אותה. הרו"ח מחזיר לו את הכסף בו זכה לפני כמה דקות. כעבור שעה, כשהם נפרדים, הרואה-חשבון מעיר: "איזה מטומטמים אנחנו, אכלנו זבל ולא הרווחנו מזה כלום". הכלכלן מתקן אותו: "אתה טועה בגדול, באפס השקעה גלגלנו ביחד מחזור של אלפיים שקל".
- ד"ר יצחק (צחי) בן־ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז הדרום, שירותי בריאות כללית
