כולנו מכירים את הרגע שבו ניצבים נבוכים מול ארון הבגדים, ולא מצליחים לבחור מהמדפים המתפקעים אף פריט שתואם את מצב הרוח שלנו. הבלבול הזה ליווה במשך תקופה ארוכה גם את אסנת לסטר, עד שלפני 12 שנה פיתחה שיטה אישית ששחררה אותה מהסחרור היומיומי של התלבטויות מה ללבוש. זה התחיל עם חמישה סטים של בגדים שהכינה מראש, וכשראתה שהשיטה עובדת – סידרה את כל ארון הבגדים שלה באותו אופן.
איך זה עובד? פעמיים בשנה היא מוציאה את כל הבגדים מחדר הארונות המשותף לה ולבעלה, כירורג פה ולסת, ומרכיבה מהם סטים התלויים בארון וכוללים אביזרים נלווים כמו עניבה גברית, פאוץ' ("כי הטלפון הנייד לא נכנס לכיסים") וזוג נעליים. בשנתיים האחרונות היא גם מצלמת כל אחד מהסטים בטלפון הנייד, וכך, לפי דפדוף בספריית התמונות, מחליטה מראש מה ללבוש.
סדר וארגון הם חלק בלתי נפרד מאורח החיים של לסטר, 69, אם לשלושה וסבתא לשלוש. היא בעלת הבלוג "סיר לשבת" בערוץ האוכל של Xnet ותוכנית רדיו באותו השם, המשודרת מדי יום שישי וערבי חג ברדיו "קול רגע" הצפוני. בדירתה המרווחת על קו החוף בנתניה, אי אפשר ללכת לאיבוד. לכל דבר מקום שיועד לו: כלי החרסינה מוצבים כחיילים על ארונות העץ הכפריים, התבלינים נושאים כיתובים במדבקות על צנצנות פח בסגנון וינטג' במטבח.
כשהיא נשאלת מה היחס שלה לספונטניות, מחייכת לסטר ואומרת: "אין ספונטניות, אין. כשאני עושה משהו ספונטני, אנשים מופתעים ממני. גם בעלי מבין אותי, כל ה'שיגעונות' האלה לא נראים לו יוצאי דופן. בליל הסדר, למשל, השולחן ערוך שלושה שבועות מראש. אני משכיבה את הכלים, מניחה עליהם סדינים ומעל ניילון נצמד, כי תמיד יש אובך יומיים לפני".
לא מפתיע, אם כן, שהסדר חלחל גם אל ארון הבגדים שלה. השיטה שהמציאה לסטר מקורית, והקדימה שלל שיטות לסידור הארון שמתפרסמות בשנים האחרונות, כמו "פרויקט 33" המציע לבחור רק 33 פריטי לבוש, אביזרים, נעליים ותכשיטים שירכיבו את כל מערכות הלבוש. אופן התיעוד של לסטר את המלתחה שלה מזכיר את זה של המרצה לאופנה איש גבאי, ששנים ארוכות מרכיב מראש את הופעותיו, מתעד אותן ולובש כל תלבושת פעם אחת בלבד. בניגוד אליו, לסטר לובשת את הסטים שלה ללא הגבלה. בעוד גבאי מעוניין להשיג מקוריות ואינדיבידואליות, לסטר מתעניינת בצדדים הפרקטיים של השיטה: סדר וחיסכון בזמן.
"יותר אני לא לחוצה בזמן", היא מסבירה. "הערב, נניח, יש לי ארוחת ערב חגיגית. כל מה שאני צריכה זה רק לבחור מערכת לבוש מצולמת והסט כבר מוכן".
איך את מרכיבה סט?
"אני פורשת את הבגדים על המיטה ומחליטה איזו חולצה אני רוצה עם איזה זוג מכנסיים, ואז אני מתאימה להם סוודר, פאוץ', נעליים. זה בנוי כך שלכל סט יש מכנסיים נפרדים: שחורים, אדומים, ורודים, ג'ינס בהירים יותר, כהים יותר. אני לא צריכה יותר להתאים זוג אחד של מכנסי ג'ינס לשלוש חולצות. כך שאם יש לי 80 סטים תלויים בארון – יש לי 80 זוגות מכנסיים שהצטברו עם השנים. יש מדף נוסף עם דברים לא מתויקים, שממתינים שארכיב מהם סט".
מעניין שאת משתמשת במילה "תיוק", טרמינולוגיה משרדית של סדר וארגון.
"נכון, זה מאוד זה".
מישהו מבני המשפחה והחברים שלך אימץ את השיטה שיצרת לסידור הארון?
"מעט אנשים יודעים על זה".
כל כמה זמן את מחדשת את המלתחה?
"פעמיים בשנה אני מרכיבה סטים חדשים. אם אני נוסעת לחו"ל, יש סטים אחרים שמורכבים לפי מזג האוויר. שם אני גם מרשה לעצמי ללבוש את אותם מכנסי ג'ינס, כי זה חוסך לי מקום במזוודה".
איך את עושה שופינג? את קונה לפי סטים?
"אני קונה על הדרך, אלא אם אני מרגישה, כמו עכשיו, שחסרים לי מכנסיים שחורים לסט. אני לא מסתכלת על תוויות או פירמות, לא מעניין אותי אם המחיר הוא 100 שקל או 10,000 שקל. מעניין אותי רק אם אני אוהבת את הפריט או לא.
"העניין עם בגדים הטריד אותי מגיל צעיר. יש לי חברה טובה מילדות, שאמא שלה היתה תופרת לה פעמיים בשנה סטים שעד היום אני לא שוכחת, עדיין רואה אותם מול העיניים. וקינאתי, רציתי סטים כמו שלה ולא היה – גם כי לא היו בארץ, וגם לא קנו לי כי לא היה כסף. אז בתגובה הייתי בונה אותם יש מאין: לוקחת פיג'מה שסבתא שלי שלחה משוויץ ומאיזה בד אחר תופרת לי פאץ' על חולצה, ואיכשהו היה נולד סט".
מותר להפריד סטים?
"לא! אנשים שואלים אותי, 'מה, לא תלבשי את המכנסיים האלה עם חולצה אחרת?' לא! אני ייקית! תכתוב: 'שני הורים מגרמניה'. אמא שלי לא היתה כזאת, זה קפץ אליי דור מסבתא שלי. כך גם הבישול, שסבתא שלי היתה בשלנית גדולה בשוויץ ופרסמה 20 ספרי בישול. אבל הטעם הצבעוני בבגדים הוא מאמא שלי, שפעמיים בשנה – בראש השנה ובפסח – היתה לוקחת אותי לשוק הכרמל וקונה לי בגדים זולים וצבעוניים. עד היום אצלי זה צריך להיות 'אחר'. אולי בגלל שאני כזאת קטנה אני רוצה לבלוט?"
ומה גילינו בארון ובדירת הגג של אלכסה דול בסי אנד סאן?
