ברוכים הבאים לעמוד האינסטגרם של דקלה גורן (37), המונה למעלה מ־100,000 עוקבים המכורים לשגרת החיים מעוררת הקנאה שלה: טיולים פוטוגניים בעולם, זוגיות מעוררת קנאה ותיעוד חיי היומיום של אמא לשלושה ילדים בניו יורק. אבל עוד לפני פתיחת עמוד האינסטגרם, הקימה גורן את הבלוג הצליח Girl plus two העוסק בלייף־סטייל והורות.
מה גרם לך לעזוב את הארץ?
"בעלי, נועם. הוא הגיע לניו יורק אחרי הצבא, ונתקע. שנינו גדלנו בנצרת עילית ותמיד היינו בקשר. הייתה לי אליו פינה חמה בלב, הוא היה 'הילד הטוב' שלא הסתכלתי עליו כי הייתי עסוקה ב'ילדים הרעים'. לפני תשע שנים הוא הרים אליי טלפון וסיפר לי שהוא בתהליך גירושים. בזמנו בכלל יצאתי עם בחור במשך כארבע שנים, קשר שהתקדם לכיוון של חתונה. ואז הוא הגיע לארץ, חשבתי שניפגש כדי לעשות קלוז'ר, אבל זה היה בדיוק הפוך. אמרתי לבן הזוג שלי שאני לוקחת הפסקה וסיפרתי להורים שלי שאני טסה לניו יורק לנועם, ובהמשך הם ארזו את הדירה עם האקס, כשאני כבר חייתי בניו יורק. נכנסתי להריון כשלושה חודשים אחרי שעברתי לניו יורק באופן רשמי".
"הביקור הראשון שלי אבר בניו יורק היה בערב קריסמס ב-2005!!! הגעתי למקום חדש, לא היו לי חברים פה ולא הכרתי אף אחד, האנגלית שלי היתה שבורה ועבדתי באיזו עבודה מזדמנת- כי ניו יורק לא זולה... בדיוק 12 שנים אחרי (!) אני מאמינה שאני נמצאת בדיוק איפה שאני אמורה להיות":
איך נולד הבלוג?
"זה קרה אחרי שילדתי את אורי, בני האמצעי. תמיד אהבתי לכתוב ולצלם, ולפני זה התעסקתי קצת בתחום: עבדתי כתחקירנית בתוכנית הבוקר של אברי גלעד, ליהקתי לתוכנית 'האח הגדול', ואז אמרתי, יאללה, ניתן לזה ניסיון. ידעתי שאני רוצה שינוי, אבל לא ידעתי מה השינוי המיוחל. אני באה בכלל מתואר בכלכלה, ותמיד הייתה לי הרגשה שאני צריכה להמציא את עצמי מחדש. התחלתי להעלות תמונות וראיתי שיש עניין ושאנשים אוהבים. היום אני כבר במקום שזה פול טיים ג'וב, אחרי האימהות, כמובן".
כמה זמן לקח לו לתפוס תאוצה?
"בשנה וחצי הראשונות לא קרה יותר מדי. זה לוקח זמן, וכדי להצליח צריך להיות עקבי. את יודעת כמה בלוגריות יש בניו יורק? יש פה תחרות מטורפת. הבלוג פרץ רק אחרי ההריון האחרון עם רומי. אני חושבת שאנשים אוהבים לראות תמונות של נשים בהריון, זה עושה להם את זה!".
מה את חושבת על לגדל ילדים בעיר כזו גדולה?
"האמת שכולם שואלים ואני תמיד עונה שוואלה, לא גידלתי אותם במקום אחר, אז אני לא ממש יודעת משהו שונה. נכון שזו עיר סואנת, יש את הסאבוויי ולא נוח להסתובב עם העגלה. תמיד צריך להיזהר. אבל יש פה וייב מטורף ואנחנו עושים את הכי טוב שלנו בשביל הילדים, והם חווים חוויות מיוחדות של ילדים עירוניים".
למה את הכי מתגעגעת בישראל?
"למשפחה, מעל הכל. בא לי לפעמים לקפוץ לשתות קפה עם ההורים ולחזור. אבל גם לדברים פשוטים כמו בתי קפה בתל אביב. פה אין את הפשטות הזו, לכל מסעדה יש איזה טייטל. ומזג האוויר! למרות שזה כיף לחוות ארבע עונות, עדיין ממש קשה לי עם החורף, הוא כל כך ארוך. לניו יורק יש וייב מאוד אינטנסיבי, שמונה שנים עברו לי כמו חודשיים. הכל פה טס! בא לי רגע לקחת אוויר, לנשום ולהירגע. בארץ ההרגשה היא שהכל עומד מלכת".
מה את הכי אוהבת בניו יורק, ומה הכי שונאת?
"שיש אופציות, הכל נורא נגיש. מבחינה עסקית מדהים אותי שאני יכולה להתחיל לעבוד פתאום עם מותג ענק כמו 'אולד נייבי'. הכל זמין. את יכולה להעשיר את הידע שלך, לנסות אינספור דברים. הכל באמת אפשרי. אני שונאת את מזג האוויר, זאת אומרת שונאת ואוהבת בו זמנית. יש לי שלושה חודשים בשנה שאני עפה, ואז מגיע נובמבר ואני רק רוצה לברוח מפה".
רגע השיא בקריירה שלך?
"לפני חודשיים קיבלתי הצעה מסוכנות לטוס לסן פרנסיסקו לצילומים עם כל המשפחה לקמפיין קולקציית הסתיו לדיגיטל של 'אולד נייבי'. זה היה מטורף. בהתחלה חששתי נורא, בכל זאת זה לא רק אני, מדובר בלצלם שלושה ילדים, דבר שקשה לתמרן. רומי, הבת הקטנה שלי, הייתה צריכה לעשות מדידות לשמונה אאוטפיטים. להלביש אותם לבית ספר באאוטפיט אחד זה קשה, אז תארי לך שמונה! ביום הראשון היא הייתה בטראומה, אבל ביום השלישי היא כבר הגיעה כמו כוכבת".
הקמפיין לאולד נייבי:
מה החלום הבא?
"החלומות שלי הם די קטנים, לא משהו מטורף. הייתי רוצה לעשות קמפיין חדש לראלף לורן. הכל שם כזה פרפי ומשעמם: חולצות הפולו והילדים המתוקים עם העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני. בא לי לעשות להם קמפיין חדש ותזזיתי".
עוד ישראליות שעשו את זה בניו יורק – וגם מה הטיפים שלהן להצלחה ובאיזה מקומות אתם חייבים לבקר כשאתם בעיר הגדולה? הכל בגיליון דצמבר של Gostyle
