לפני תשע שנים, כשתקף אותה סרטן שד אגרסיבי שעבר גם לבלוטות הלימפה, הסתירה האמנית איילת משולם את המחלה מחבריה ומלקוחותיה ולמדה על הכוחות האדירים שטמונים בה. היא נעזרה בכל מה שהיה לרפואה המערבית להציע: כימותרפיה, הקרנות, טיפול ביולוגי והורמונלי. היא נקלעה לחובות כי התקשתה להמשיך לעבוד, לא ביקשה עזרה, התרחקה מחבריה וסירבה להיעזר בקנאביס רפואי מחשש לאיבוד שליטה. בקיץ, לאחר שהשיער שלה נשר, ולמרות שסבלה מגלי חום בעקבות הטיפולים, היא הסתירה את האמת מתחת לפאות.
אחרי שנותחה לא נשאר זכר לסרטן, היא שבה לחיות את החיים במלוא המרץ, הקריירה שגשגה, היא הפכה למאפרת מבוקשת, לימדה איפור וחזרה לאהבת הילדות שלה - ציור. "זה כמו מדיטציה עבורי. כשאני מציירת אני שוכחת מהכל, ומתרכזת בקווים, בכתמים ובצבעים, שיש בהם ריפוי גדול מאוד".
עברו שבע שנים ומשולם החלה לסבול כאבי תופת וחולשה כללית. הגב והרגליים העיקו, היא התחילה לצלוע, התקשתה להתכופף ולתפקד ועברה לגור אצל אחיה. התברר שלאחת התרופות ההורמונליות שנטלה בסיבוב הקודם יש תופעת לוואי הגורמת לדילדול העצם. הביופסיה חזרה עם אבחנה חד־משמעית: סרטן שד גרורתי בעצמות בדרגה רביעית, שגרם גם שבר באגן והצריך אשפוז במחלקה אונקולוגית. "הסרטן חזר ותקף במקום החלש ביותר. עם כל מה שידעתי כבר על סרטן, רק במחלקה האונקולוגית הבנתי מה זה אומר להיות חולה בשלב 4. אין שלב 5. זה שלב שאין בו ריפוי. נוטלים תרופות עד שהן מפסיקות לעבוד ובדרך הגוף נחלש והמערכת החיסונית קורסת. הרופאים לא נתנו לי סיכוי לצאת מזה. הם הודיעו לי שבזמן הקצר שנשאר לי אני לא אוכל ללכת ובמקרה הכי טוב אשאר צולעת. הם כינסו את משפחתי, הודיעו לה שנותרו לי חודשיים לחיות והעבירו אותי להוספיס בית".
מאז שקיבלה "פסק דין מוות" עברו שלוש שנים. היא מגיעה לפגישתנו בבית הקפה בשיער אסוף, מאופרת בעדינות, חדורת אופטימיות אך חלשה. היא סובלת מתופעות הלוואי של התרופות וכאבים קשים, אבל עומדת על הרגליים וממשיכה לחלום על שיקום חייה ועל כך שיום אחד, אחרי שתבריא, אפילו תרים תערוכה ותקים משפחה.
כיום היא מטופלת בתרופות הורמונליות קונבנציונליות ולצדן משקמת את המערכת החיסונית שלה בעזרת טיפולים אלטרנטיביים, הקפדה על תזונה והתעמלות. היא נעזרת בשמן קנאביס כדי להקל את תופעות הלוואי, אך לא מסוגלת לעבוד, לפרנס את עצמה ולממן את הטיפולים. "היו תקופות קשות מאוד שתפסתי את הראש ושאלתי את עצמי איך לעזאזל אני יוצאת מזה, בלי תקציב, בלי עזרה. באמת לא ידעתי ואז החלטתי שכל יום אעשה משהו קטן. הרפואה הקונבנציונלית מיצתה את רוב הכלים שלה עבורי. נשאר לי להמשיך ולהיאבק בעזרת שילוב בין שתי הגישות.
"כשהרופאים אמרו לי שכל מה שנותר לי לעשות זה להתפלל - באמת התחלתי להתפלל. קראתי הרבה תהילים והזדהיתי עם פסוק מפרק מ"ב: "כאייל תערוג על אפיקי מים". לפני שנתיים כשיצאתי מבית החולים הוספתי לשמי בעצת רבנים את השם איילה, והתחלתי לצייר איילים. כמו שאייל עורג למים כך אני כמהה לחיות. קרני האייל הגדולות והמפוארות הן בעצם שופרות וזו האמירה של האייל בעולם הזה, זה מה שנשאר ממנו אחרי מותו. בעיני הציורים שלי הם החותם שלי בעולם".
"לפני יותר משנה הצלחתי להגיע למצב של נסיגה מלאה של הסרטן, מבחינת הרופאים הייתי נס רפואי. הבעיה היא שמשפחתי וחבריי כבר לא יכולים לתמוך בי כלכלית ומאחר שהטיפולים היו יקרים מאוד הפסקתי אותם. לפני שלושה חודשים הסרטן חזר שוב, לצערי, ולכן החלטתי לחשוף את דבר מחלתי ולגייס עזרה. חברה שלי אמרה לי: 'זה או לחשוף את הסיפור שלך לעולם או למות. תבחרי'. אמרתי לה: 'נראה לך שאשתף את כל העולם בזה שאני חולה? מה יגידו? כולם יחשבו שאני מסכנה מקבצת נדבות'. אבל היא הבהירה לי שאין ברירה אחרת".
כצעד ראשון פנתה משולם לעמותות שמסייעות לאנשים במצבה, אבל לדבריה דחו אותה על הסף. "אמרו לי: 'את רווקה בת 40, אפילו בלי ילדים, את לא איזה תינוקת שמעוררת אמפתיה - למה את חושבת שיתרמו לך? הייתי בשוק, העובדה שאני רווקה בלי ילדים היא גזר דין מוות?
"כשחברים שלי הציעו שאיעזר במימון המונים, קיבלתי שיעור חשוב מאוד: צריך לדעת לבקש עזרה. העובדה שבעבר לא סיפרתי לאף אחד שחליתי גרם לקשרים בעלי משמעות להתנתק וזה ממש חבל. התהליך שאני עוברת בעקבות הקמפיין הזה, של מימון המונים, מקלף אותי מכל השריון שפעם חשבתי שאמור להגן על הלב שלי והיום אני מבינה שהוא פשוט הסתיר את הלב שלי מאור העולם. יש בי עדיין חלקים שנאחזים בשרוולי הבושה והפחד, אבל אני אט־אט משחררת את האחיזה, ומשאירה יד פתוחה לקבלת עזרה".
גם אתן יכולות לעזור
חבריה של משולם הקימו למענה באתר "מימונה" דף בשם "מתגייסים למען איילת ". תרומות של יותר מ־100 שקל ייענו ביצירות של איילת וכן תרומות שאמנים ובתי עסק תרמו, כמו זוג כרטיסים להופעה של גיא ויהל או מופע אינטימי של אריאל הורוביץ.
אפשר גם לעשות העברה בנקאית או הוראת קבע: איילת משולם, בנק הפועלים, סניף 603, מספר חשבון 584896.
