"קוראים לי משה ואני מדריכת לידה": מי הם גברים שעובדים כדולות?

מחפשים מלווה ללידה? מה הסיכוי שתבחרו בגבר? תכירו דור חדש של אנשי מקצוע שנכנסים לתחום הכי נשי שיש: "להיות גבר דולה זה סוג של תיקון של החברה"

קורס הדרכת לידה, גם מגברים (צילום: Shutterstock)
קורס הדרכת לידה, גם מגברים (צילום: Shutterstock)
למשה קרוצ'ניק (57), נשוי ואב לשניים, לא אכפת שבתעודה שלו נכתב שהוא "מדריכת לידה". "להיות גבר דולה זה סוג של תיקון של החברה; זה להיות הגבר שעומד לרשות האישה במקום הכי נשי וברגע הכי אינטימי, בניגוד לתפיסה שלפיה האישה היא המשרתת את הגבר, העומדת לצדו ולרשותו", הוא אומר. לפני 20 שנה למד קרוצ'ניק ליווי לידה במחזור הראשון של קורס בהנחיית גילה רונאל. "אין מקצוע מדהים יותר מדולה, האנרגיות בחדר הלידה מדהימות. גם יום אחרי לידה אני עדיין מסתובב עם חיוך ענקי", הוא מוסיף.

 

"כשנרשמתי ללימודי דולה, כבר הייתי רפלקסולוג והמושג 'דולה' עוד לא היה קיים בארץ. זה היה 'קורס להכשרת מטפלים מלווים היריון ולידה'. היום יש בארץ כ־800 דולות נשים וכמה גברים. נכון, קשה להבין למה יולדת תפנה דווקא לגבר, אבל אני לא חושב שחייבים להיות אישה כדי להיות דולה - אני חושב שחייבים רגישות. היתרון שלי כגבר הוא שאני מבין מה עובר על בן הזוג של היולדת ועוזר לו לתפקד. אבל אני שם בעיקר בשביל האישה. התמיכה שאני יכול לתת לגבר היא פן נוסף".

 

משה קרוצ'ניק. "אני לא חושב שחייבים להיות אישה כדי להיות דולה - אני חושב שחייבים רגישות" (צילום: יובל חן)
    משה קרוצ'ניק. "אני לא חושב שחייבים להיות אישה כדי להיות דולה - אני חושב שחייבים רגישות"(צילום: יובל חן)

     

     

    עם זאת, מעצרו של הדולה מיכאל הופמן ב־2010 (ראו בהמשך) בחשד שתקף מינית עשרות נשים שהגיעו לסלון ביתו ברחובות, הרס את הקריירה של קרוצ'ניק

    ושל כ־40 דולות גברים

    אחרים, שהמוניטין שלהם הושחרו מעצם היותם גברים. קרוצ'ניק, שליווה 53 לידות, עוסק כיום ברפלקסולוגיה עם התמחות בהיריון ולידה, ולא מפרסם את עצמו יותר כדולה. "בעקבות החקירה של הופמן, הזמינו גם אותי ואת עמיתיי לחקירות משטרה", אומר קרוצ'ניק. "לדעתי כל הגברים שעסקו במקצוע פרשו כי הופמן הפך את דמותו של הדולה־גבר למאיימת. לעתים אני מרגיש שאני מקבל יחס של פושע מעצם היותי גבר שעוסק במקצוע שהוגדר על ידי החברה כנשי". 

     

     

    ממשיך את אביו

    יובל אלפנט (33) מתל־אביב לא נכנס לחדר הלידה, אלא פוגש בבני הזוג מיד לאחר שהפכו להורים ומתמחה בליווי אבות טריים. הוא נשוי לנורית גורן, מדריכת סיורי אוכל בשוק הכרמל ואב לזוהר (שנתיים וחצי) שמתחנכת בבית על פי יסודות ה"אנסקולינג" - לימוד חופשי שמבוסס על הסקרנות הטבעית שלה. אלפנט בחר במקצוע בעקבות קורס הכנה ללידה שעבר עם אשתו. "הקורס נתן לי המון כלים. כשזוהר נולדה הבנתי שהידע שקיבלתי בו מאפשר לי להיות אבא מחובר מתוך ביטחון ורצון להיות נוכח. בהמשך למדתי עיסוי תינוקות והדרכת שחייה לתינוקות. זה העשיר את עולמי כהורה ומנע את ההלם שכולם חווים עם הלידה הראשונה".

     

    "הבנתי שיש לי כלים להקשיב לילדה ולהבין את הצרכים שלה. המשפחה נבנתה בזרימה ובטבעיות, ללא סטרס וללא תחושה שהחיים שהכרנו התמוטטו. פתאום הבנתי שרוב הגברים לא חווים את ההורות הראשונה בצורה כזו, אלא קורסים. אם אצל נשים ילד משנה את החיים, לגבר זה הופך את העולמות ומטלטל את מהות החיים מהבסיס".

     

    מה תפקידך בתור דולה גבר שמלווה משפחה חדשה?

    "אנחנו גדלים בחברה שלא מחנכת אותנו להיות אבות ואין לנו מודלים לחיקוי. החברה דוחפת את האב להיות בתפקיד המפרנס, ויש פחות מקום לפתח דמות של אבא פעיל ומעורב בחיי התינוק. זה סותר את הציפייה למעורבות רגשית ומונע מהגבר לעשות דברים בדרך שלו. אני נכנס לתמונה כגבר שעבר את התהליך הזה, כדי לעזור לאבות החדשים לפתח יחסי קרבה עם הילד מהרגע הראשון ולמנוע תסכול בהמשך. כשאבא פעיל ומעורב מהרגע הראשון, גם האישה מרוויחה כי הוא מאפשר לה להתאושש מהר יותר מהלידה והופך את הכניסה שלה לתפקיד ההורה לקלה יותר".

     

     

    יובל אלפנט. "הנטייה הנשית היא לא לסמוך על גבר בהורות שלו וזה נועל אותו בתוך אגו וחוסר ביטחון" (צילום: אלבום פרטי)
      יובל אלפנט. "הנטייה הנשית היא לא לסמוך על גבר בהורות שלו וזה נועל אותו בתוך אגו וחוסר ביטחון"(צילום: אלבום פרטי)
       

       

      כיצד מגיבים גברים ששומעים על עיסוקך?

      "יש הרמות גבה, אבל אני לא מאפשר לחברה לדכא את הרצונות שלי. הנטייה הנשית היא לא לסמוך על גבר בהורות שלו וזה נועל אותו בתוך אגו וחוסר ביטחון. רוב הגברים מנותקים כי קשה לנו להודות בקושי.

      "התפקיד שלי הוא להוריד את רמת הסטרס ולפתוח את הגברים רגשית כדי שיוכלו להתחבר בקלות למצב המשפחתי החדש. אחר כך אני נותן להם כלים מעשיים שיהפכו אותם ליעילים ופעילים בתהליך יצירת המשפחה החדשה".

       

      "הבעיה העיקרית שאני עוזר לפתור נובעת מכך שגברים יודעים שהחיים עומדים להשתנות עם לידת הילד, אך הם לא מקבלים את זה וההפתעה מרסקת אותם. אני מסביר להם את החשיבות שיש לנוכחות שלהם בחיי הילד מהרגע הראשון, כי זה מה שיוצר את החיבור שבונה יחסים עם הילד. אני מכניס את הפן האבהי בחיי גבר בהתאם לעקרונותיו, כך שיתאימו לדרך החיים שבה בחר. לנשים שלהם אני מסביר את מה שעובר על הגבר ושאין סיבה להטיל עליו את האשמה על כך שהוא לא פנוי ולא 'מתחבר', כי הוא גדל בעולם שלא הנגיש לו את האבהות. אני גם מסביר שכדי לחזק אותם, האמא צריכה לאפשר לו לעשות דברים בדרך שלו".

       

      אלפנט לא הגיע להדרכת אבות טריים במקרה. במבט לאחור, זוהי סגירת מעגל. "אני הבן הצעיר מתוך ארבעה אחים ואבא שלי ז"ל היה תמיד פעיל ומעורב. אני זוכר אותו תמיד דואג לאמא ולנו, תמיד שם איתנו. למעשה, רק כשהוא נפטר, כשהייתי בן 16, נודע לי ולאחים שלי שאמא שלנו מטופלת בבריאות הנפש עקב דיכאון אחרי לידה שחוותה עם אחותי הגדולה. בגלל שאבא היה מעורב מאוד והעניק לאמא המון תמיכה, לא הרגשנו שאמא מתמודדת עם מצוקה כלשהי. 

      "אני מנסה ליצור תרבות חדשה שאני מזהה צורך בה. אני מלמד את השיטה ל'הורות מקרבת דרך הלב' כדי להטמיע את התפיסה שהמגע והנראות של האב בחודשים הראשונים של הילד, חשובים לא פחות מאלה של האמא. אני מדגים את הטיפול בילד, מסייע בעצות ומסביר על השינויים ההורמונליים שעוברת האישה, כדי שיוכלו להבין אותה ולתמוך בה. הגבר מקבל מיד ביטחון אבהי מחוזק ותמורה למאמץ שהשקיע - גם מהאישה וגם מהילד".  

       

      גבר דור 3

      קורס הכנה ללידה נמצא ברשימת המשימות של כל זוג המצפה לילד ראשון, אבל הוא לא מכין את הגבר לדיסוננס שהוא עתיד לחוות בלידה. "בלידה, הכל סביב האישה. ומקומו של הגבר מתערער", אומר צחי הררי, מנחה מעגלי גברים שמעביר קורסי הכנה ללידות בית לגברים. "מצד אחד, מצפים מהגבר שיהיה יציב, רציונלי וימשיך לתפקד. מצד שני, הוא ניצב מול סבל פיזי גדול שאין בכוחו להפסיק. בסיטואציה של הלידה גבר הופך לחסר אונים וזה מתנגש עם המהות שלו. כשמדובר על לידות ביתיות, תפקידו מקבל נפח גדול אפילו עוד יותר - כי הוא לא רק מכין את התיק לבית חולים ומסיע את האישה למיון, אלא הוא בונה את חדר הלידה ולאחר מכן משמש תומך לידה".

       

      הררי (43) הוא גרוש ואב לשלוש בנות, שהאחרונה שבהן נולדה בבית, בוגר קורס להנחיית קבוצות גברים. "חוויית הלידה שעברתי עם בת זוגי הייתה מעצימה ומטלטלת. בעקבותיה הבנתי שגברים זקוקים לסיוע שהם כנראה לא ידעו לבקש", הוא אומר. "המפגש הישיר עם הלידה יוצר עומס רגשי שגבר לא מוכן לקראתו. הוא צריך תמיכה רגשית, לא יודע איך לבקש ונוצר דיסוננס גדול. לנשים יש שפה נרחבת להבעת רגשות ולגיטימציה לבקש עזרה. השפה הרגשית של גבר מפותחת פחות והוא מבקש עזרה רק כשכבר אין לו ברירה. חוויית הלידה, שבה האישה במרכז, יוצרת טלטלה כי זה מתנגש עם המהות שלו כגבר שחונך להוביל. בלידה ומיד אחריה הוא הופך ממוביל לממלא פקודות. הוא מוצא את עצמו בעמדת שירות, כי זה המקום שקל לברוח אליו, אבל לא כל הגברים רוצים בכך. יש גברים שחשוב להם להיות מעורבים ביצירת החיים המשותפים, אבל הם לא יודעים איך". 

       

       

      צחי הררי. "בלידה הכל סביב האישה. ומקומו של הגבר מתערער" (צילום: אלבום פרטי)
        צחי הררי. "בלידה הכל סביב האישה. ומקומו של הגבר מתערער"(צילום: אלבום פרטי)

         

        מה גרם לך ללמוד הנחיית מעגלי גברים?

        "החיבור שלי לעולם הרגשי התחיל בצבא, כשהייתי מפקד בגולני. פטירת אמי, לפני שש שנים, זעזעה את עולמי ולא ידעתי להתמודד עם מה שעברתי או להסביר את מה שקורה לי. התגרשתי וניסיתי להבין מה זה אומר להיות גבר. יש היום בלבול גדול בין גבר של פעם, זה המנותק מהרגש, ובין הגבר החדש שמחובר לעצמו ובשל כך נתפס כנשי מדי. ההבנה שלי הייתה שיש סוג נוסף של גבר, 'גבר דור 3'. הוא לא חסר רגשות ולא רכרוכי, הוא יודע להביע את רגשותיו, לתמוך וגם לצעוד קדימה ולהוביל".

         

        איך מגיבים אנשים ששומעים על עיסוקך?

        "יש הרבה שמזלזלים, יש הרבה שמתלהבים. הנשים הן המתלהבות בדרך כלל. השתתפתי בכנס היריון ולידה ומלבדי היה רק עוד גבר אחד. כל הנשים שראו ושמעו אותי התלהבו והבטיחו לשלוח אליי את הבעלים שלהן. אני לא כועס על מי שמגחך, כי אני יודע שבשלב מסוים בחיים גם הוא יגיע למצבי. שנים הייתה לגיטימיות להיסגר רגשית ולהגיד: 'בוא נשתה בירה, נעשה על האש ונראה כדורגל'. היום צומחת לגיטימיות חדשה לגבר, שמאפשרת להיפתח, לשתף ולהתחבר".

         

         

        הדולה שהמציא "שיטוות"

        בדצמבר 2010 עצרה המשטרה את הדולה מיכאל הופמן, בחשד שתקף מינית עשרות נשים שהגיעו לסלון ביתו ברחובות. בחקירתו טען הופמן כי ביצע את כל המעשים המיוחסים לו כחלק מטיפול רגיל של דולה, אך לפי המשטרה הוא ניצל את תמימותן של הנשים. עורך דינו הסביר שהופמן פיתח שיטות מיוחדות והוסיף שאף אישה לא סירבה לו. בהיעדר חקיקה לגבי תפקיד של דולה וכיוון שלרפואה משלימה אין עדיין חוקי אתיקה ברורים, הופמן שוחרר ללא הגשת כתב אישום.

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד