במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר הוכרז על מגדל הרביעי שיצטרף סוף סוף לשלושת מגדלי עזריאלי, שהפכו מזמן לאייקון תל אביבי-ישראלי. השניים הראשונים (יחד עם הקניון) הושלמו לפני 20 שנה, השלישי הושלם לפני 11 שנים, והרביעי, שתמיד היה חלק מתוכנית המרכז, צפוי להתרומם ולהתאכלס ב-2025, לדבריה של דנה עזריאלי, שהציגה הבוקר את הפרויקט.
המגדל יגיע לגובה עצום של 91 קומות (350 מטרים מעל פני הים), ייבנה בעלות של 2.5 מיליארד שקלים, ויהיה כנראה הגבוה בישראל. הוא ייבנה מצפון לשלושת המגדלים האיקוניים, על השטח שבו עמד בעבר בית ידיעות אחרונות.
צורתו של המגדל מדמה ספירלה, והוא ישלב מגורים ומשרדים מעל שש קומות של חניון תת קרקעי. בבסיסו ישתלב המגדל החדש במתחם של שלושת המגדלים הקיימים: הוא יתחבר לקניון הקיים במעין ''צעיף'' בנוי, שיוסיף לשטחו 13 אלף מטרים רבועים של מסחר. 43 מעליות ישרתו את באיו, ובראשו מתוכננת מסעדה. עזריאלי מקווה שהוא יהיה ''השער של תל אביב'', כדבריה.
על התכנון הופקד משרד האדריכלים הנודע KPF (Kohn Pedersen Fox), שעל שמו רשומים שיאי גבהים כמו מגדל לוטה (Lotte World Tower) שבסיאול, המדורג במקום החמישי בגובהו בעולם, מגדל מדיסון סקוור פארק, המתרומם לגובה של 65 קומות ומציע דירות בסכומי עתק של כ-20 מיליון דולר לדירה, והמגדל של המרכז הפיננסי פינג אן בעיר הסינית שנג'ן, שבראשו חור והוא נוסק לגובה של 599 מטר.
משרד KPF, שהוקם בשנת 1976 בניו יורק, מעסיק כיום צוות של כ-650 עובדים, המתכננים משמונה סניפים נוספים שלו ברחבי העולם: לונדון, סן פרנסיסקו, שנגחאי, הונג-קונג, סיאול, אבו דאבי, ברלין וסינגפור. בנוסף למגדלים התמירים ידוע המשרד כמי שתכנן את שדה התעופה סכיפהול באמסטרדם, טרמינל 1 של שדה התעופה הבינלאומי של פילדלפיה, ומגדל The Pinnacle (מושג המדמה את הקישוט בקצה חודו של בניין, ומקורו בעיקר באדריכלות הגותית) באזור הסיטי של לונדון.
בנייתו של האחרון נבלמה בגלל המשבר הכלכלי של 2007, ותוכניותיו השתנו. המגדל, שמעטפת הזכוכית שלו מתלפפת פנימה, אמור היה להתרומם לגובה של כ-65 קומות, אך נבנה לבסוף בעיצוב פחות יומרני – שלושה מלבנים מדורגים – ובגובה צנוע יותר.
''יש כבוד לקיים''
על הדמיון של התוכניות הגנוזות למגדל המתוכנן בתל אביב השיבו האדריכלים: "יש דמיון למגדל בלונדון, אבל יש במגדל גם מרכיבים ודי-אנ-איי של קבוצת עזריאלי. למרות הדמיון למגדל בלונדון, התכנון בא מהמקומי, מהצרכים המיידים של מרכז עזריאלי ושל תל אביב. יש לו נוכחות מיוחדת בקו הרקיע, אבל הוא גם יושב עם מגדלי עזריאלי בהרמוניה. הוא לא בא לגבור על הסביבה למרות הדומניננטיות שלו. יש בו כבוד למה שקיים''.
על שאלה בדבר הנגישות למתחם באמצעות התחבורה הציבורית השיבו: "בישראל אנחנו קצת איטיים בנושא הרכבת הקלה, אך בסופו של דבר תהיה כיכר מול המגדל, ומקומת הקרקע יהיה חיבור לקניון וגם לרכבת הקלה. נוכל בעתיד להוציא את החניונים, כשיפחת השימוש בתחבורה פרטית, ולהסב אותם לשימושים אחרים". צור הוסיף שהשטח לאורך דרך בגין יורחב, ותינתן בו עדיפות להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
המגדל הרביעי שייבנה עבור קבוצת עזריאלי יהיה הראשון שיתכנן המשרד בישראל, והוא ייעשה בשיתוף עם המשרד המקומי משה צור אדריכלים, מי שתכנן עבור קבוצת עזריאלי את האייקון האחרון שלה – המגדל המפותל בשרונה. משרדו של צור אחראי, בין היתר, על עריכת התכנית וקביעת ההעמדה בשטח.
