כך תתגוננו מחלקיקי מיקרופלסטיק שנמצאים במזון ובמי השתייה

חשבתן שהפלסטיק מזהם את הסביבה? תכירו את המיקרופלסטיק, בן משפחתו הצעיר, שהוא הרבה יותר עמיד ורעיל. איך הוא נוצר וכיצד אפשר לצמצם חשיפה אליו

מחקר פורץ דרך מצא לראשונה את חלקיקי הפלסטיק בגופם של נבדקים מארצות שונות, ולהערכת המדענים, הממצא חל על מחצית מאוכלוסיית העולם (צילום: Shutterstock)
מחקר פורץ דרך מצא לראשונה את חלקיקי הפלסטיק בגופם של נבדקים מארצות שונות, ולהערכת המדענים, הממצא חל על מחצית מאוכלוסיית העולם (צילום: Shutterstock)

בוועידה האירופית המשותפת לגסטרואנטרולוגיה, שהתקיימה באוקטובר האחרון בווינה, הוצג מחקר מטריד שעשה כותרות בעולם המדעי. החוקרים מהמרכז האוניברסיטאי של וינה, בשיתוף עם הסוכנות האוסטרית לאיכות הסביבה, מצאו מיקרופלסטיק (חלקיקים מיקרוסקופיים של פלסטיק) בגוף האדם. עד היום נמצאו חלקיקים אלה רק בצואת בעלי חיים, אבל המחקר החדש, שבדק את הצואה של שמונה אנשים משמונה מדינות שונות (פינלנד, איטליה, יפן, הולנד, פולין, רוסיה, בריטניה ואוסטריה), הוכיח לראשונה שהמיקרופלסטיק הגיע גם לגופם של בני אנוש.

 

משתתפי המחקר התבקשו לנהל יומן אכילה במשך שבוע ולאחר מכן לתת דגימת צואה. בניתוח הממצאים נמצאה בכל אחת מהדגימות נוכחות של חלקיקי מיקרופלסטיק (בממוצע 20 חלקיקים לכל 10 גרם צואה) מתשעה סוגי פלסטיק שונים, שהנפוצים שבהם היו פוליפרופילן ופוליאתילן, שמצויים בדרך כלל באריזות מזון ומשקאות.

כשבדקו החוקרים את יומני האכילה של המשתתפים, מצאו ששישה מהם אכלו דגי ים באותו שבוע, וכולם צרכו מזונות ארוזים בפלסטיק ושתו מבקבוקי פלסטיק. איש מהמשתתפים לא היה טבעוני או צמחוני.

 

כאמור, זו הפעם הראשונה שמוצגת עדות חד־משמעית לנוכחות פלסטיק בגוף האדם ולעורר המחקר עניין כה רב. יתרה מזו, בהתבסס על מחקר זה, העריכו החוקרים כי אפשר למצוא חלקיקי מיקרופלסטיק בצואה של לפחות 50 אחוז מאוכלוסיית העולם, אך הודגש הצורך במחקרים גדולים יותר כדי לאשר זאת.

 

איך נוצר המיקרופלסטיק

המיקרופלסטיק מופיע כחלקיקי פלסטיק זעירים, שגודלם נע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים (מעובי של שערה ועד גודל של גרגיר חול). הם התגלו לראשונה ב־2004 על ידי פרופ' ריצ'רד תומפסון מאוניברסיטת פלימות, אנגליה. תומפסון מצא שהפלסטיק המושלך לים אינו מתכלה, כפי שרבים קיוו, אלא עובר תהליכי בלייה שבסופם הוא הופך למיקרופלסטיק.

 

ב־2009 קבעו חוקרים מאוניברסיטת אוקלונד, אוסטרליה, כי החלקיקים הללו חודרים לגופם של היצורים הימיים וגורמים צרות צרורות.

 

שני מקורות עיקריים למיקרופלסטיק: כשהוא מגיע דרך התעשייה בייצור ראשוני, בצורת סיבים או כדוריות למטרות שונות. בתעשיית הקוסמטיקה, למשל, מוחדרות הכדוריות (microbeads) למוצרי ג'ל וסבונים כדי להגביר את יעילותם. כך גם לגבי משחות שיניים.

 

מיקרופלסטיק שניוני מגיע ממוצרי הבלייה של הפלסטיק. עם הזמן, כשמוצרי הפלסטיק נהרסים ומתפוררים (כתוצאה מחשיפה לשמש או כתוצאה מפעולה מכאנית), הם הופכים לחלקים קטנים יותר ויותר, עד שהם נעשים חלקיקים מיקרוסקופיים, שכנראה יישארו כאלה לנצח.

 

אגב, גם מוצרי פלסטיק שנחשבים למתכלים נכללים בקבוצה זו. אלו אמנם יתפרקו במהירות יחסית, אך לא ייעלמו לעולם, אלא יותירו אחריהם חותם בצורת חלקיקי פלסטיק זעירים ומזיקים.

למיקרופלסטיק שטח פנים המקנה לו יכולת ספיחה גבוהה, וכך הוא סופח רעלים מהסביבה שבה הוא נמצא. בתעשייה, למשל, עלולים חלקיקי המיקרופלסטיק לספוח כימיקלים שונים, כמו חומרי צבע, ביספנול A ועופרת.

 

כשהם עוברים דרך מערכות הביוב, מצליחים החלקיקים, בשל גודלם הזעיר, לחמוק בקלות דרך מערכת הסינון והטיהור של הביוב, ולהביא איתם טפילים ואורגניזמים מחוללי מחלות. כשהם בסביבה ימית, הם מתערבבים במזון הימי שנאכל על ידי בעלי חיים ימיים וחודרים משם לשרשרת המזון שלנו (חשבו על אותו דג שמנמן שניזון מחלקיקי המיקרופלסטיק ומגיע בסוף לצלחת שלנו).

 

 

איך אנחנו נחשפים למיקרופלסטיק

איפה שלא תחפשו את חלקיקי המיקרופלסטיק, תמצאו אותם: החליקיקים הזעירים מתפזרים באוויר, בים וביבשה. מחקרים שנעשו מטעם ארגון Orb Media, ללא מטרות רווח, מצאו מיקרופלסטיק ב־83 אחוז ממי הברז שנדגמו בעולם.

 

יש לציין שעדיין לא ברור כיצד הגיעו החלקיקים המיקרוסקופיים למי השתייה, אך הסברה היא שהם הגיעו מהאטמוספרה שרוויה בהם. חלקיקי פלסטיק זעירים נמצאו גם במלח ביתי, בבירה, בבקבוקי שתייה מפלסטיק, בדבש וכאמור, באוויר.

 

פרופ' פרנק קלי, מנהל קבוצת המחקר הסביבתי בקינגס קולג', לונדון, אמר בריאיון לרשת CNN באפריל האחרון: "חלקיקי המיקרופלסטיק נמצאים בדשנים ומזהמים את הקרקע ומכאן גם את התוצרת החקלאית. אבל אפשר למצוא אותם גם בבית: למשל, בשטיחים הסינתטיים הנשחקים שמותירים אחריהם חלקיקי מיקרופלסטיק ואפילו בסיבים המשתחררים מהבגדים שלנו במכונות ייבוש הכביסה".

 

המיקרופלסטיק מגיע אלינו גם דרך מוצרים תעשייתיים, שאנחנו צורכים בשגרת הניקיון שלנו, כמו סבונים, משחות שיניים או תכשירים לטיפול בפצעי בגרות.

 

מהם הנזקים שגורם המיקרופלסטיק

החוקרים מסכימים שעדיין אין מספיק מידע על הנזק האפשרי מחלקיקי המיקרופלסטיק בגופנו. במחקר שפורסם על ידי

ארגון Orb, נמצא כי 90 אחוז מהפלסטיק מופרש לבסוף מהגוף. אבל כאמור, לחלקיקי המיקרופלסטיק יש נטייה להצמיד אליהם חיידקים ומיקרואורגניזמים מחוללי מחלות, וכשהם חודרים לגוף שלנו ומצטברים שם, יש חשש שהם יזיקו בהמשך. בנוסף, לא ברור מה קורה לחלקיקי מיקרופלסטיק בנוכחות הורמונים שנחשפנו אליהם במזון מן החי וכן - מה קורה עם חלקיקי ננו (החלקיקים הזעירים ביותר של המיקרופלסטיק), שעלולים לחדור לתאים ולאיברי הגוף.

 

הוכח שנוכחות החלקיקים במעיים של בעלי חיים הביאה לתוצאות קשות, כמו חסימת מעיים, בעיות נוירולוגיות, בעיות התפתחותיות, שינויים הורמונליים והפרעות בגדילה ובהתפתחות העובר.

 

פרופ' פיליפ שוואבל, שפרסם את ממצאי המחקר בווינה, אמר בכנס: "חלקיקי המיקרופלסטיק הזעירים ביותר מסוגלים להיכנס לזרם הדם, למערכת הלימפה, ויכולים אפילו להגיע לכבד".

 

לדברי פרופ' קרן תורג'מן, אנדוקרינולוגית מהמרכז הרפואי איכילוב, החומרים הכימיים השכיחים, שעושים בהם שימוש בתעשיית הפלסטיק, נקשרים עם סבירות גוברת לסוגי סרטן מסוימים, תלויי הורמונים, כמו למשל, סרטן השד וסרטן הערמונית. כמו כן הם עלולים לגרום פגיעה בפוריות האישה, ירידה בספירת הזרע ולהפרעות בבלוטת התריס. אצל הדגים, למשל, נמצא שהרעלנים שנספחים לחלקיקי הפלסטיק נודדים לשרירים ולשומן - אותם חלקים שאנו נוהגים ואוהבים לאכול. מכאן שסביר להניח שהחומרים הבלתי רצויים הולכים ומצטברים בגופנו.

 

כך מצמצמים חשיפה למיקרופלסטיק

בעידן המודרני לא ניתן להתחמק מחשיפה לחלקיקים הזעירים, אבל אפשר לבצע כמה פעולות פשוטות כדי לחולל שינוי משמעותי:

 

1. מפחיתים שימוש במלח לכפית שטוחה ביום

ממצאי מחקר, שנעשה באוניברסיטת אינצ'ון בדרום־קוריאה, בדק 39 מותגים שונים של מלח בישול, מ־16 מדינות שונות בשש יבשות. הוא מצא שיותר מ־90 אחוז מהמותגים שנדגמו הכילו חלקיקי מיקרופלסטיק.

 

2. מוותרים על משקאות בבקבוקי פלסטיק

במחקר שפורסם על ידי ארגון Orb Media נבדקו בקבוקי פלסטיק של חברות מוכרות, ובהן סן־פלגרינו ואוויאן. נמצא כי ברוב בקבוקי הפלסטיק שנבדקו (242 מתוך 259) מתשעה מחוזות שונים בארצות־הברית, נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק.

 

מוותרים על קשיות פלסטיק (צילום: Shutterstock)
    מוותרים על קשיות פלסטיק(צילום: Shutterstock)

     

    3. מעדיפים דגים קטנים

    (כמו סרדינים) על פני טונה ודגים גדולים. כל הדגים ובעלי החיים הימיים חשופים במידה שווה לזיהום המיקרופלסטיק. במחקר שנעשה באנגליה, נמצא שכשליש מדגי הים היו מזוהמים, אך דגים קטנים אוכלים מעט, ולכן אך הגיוני שהם יכילו פחות זיהום מהדגים הגדולים.

     

    4. מוותרים על קשיות פלסטיק

    לפי הערכות, בכל שנה עושה הציבור שימוש בכעשרה מיליון קשיות פלסטיק (בארצות־הברית - ב־500 מיליון קשיות ביום). הקשיות מכילות ביספנול, החשוד כחומר הפוגע בפוריות ונאסר לשימוש במוצרי תינוקות. בחלק ממדינות העולם נאסר השימוש בקשיות.

     

    5. מוותרים על סכו"ם פלסטיק וכלים חד־פעמיים

    החלטתם לקנות אוכל בחוץ, שארוז בקופסת פלסטיק? ותרו לפחות על הסכו"ם והשתמשו בסכו"ם רב־פעמי. מגישים לאורחים בכלי פלסטיק? סמנו את שמותיהם על הכלים כדי שלא יצטרכו להחליף אחרי כל ביס או לגימה. עוצרים בגלידרייה? העדיפו קונוס ופל על פני כוס פלסטיק.

     

    6. עוברים לשקיות אוכל מבד

    במקום שקיות אוכל מפלסטיק, שמושלכות מדי יום לאשפה, כדאי להכין יחד עם הילדים שקיות בד לשימוש חוזר.

     

    עוברים לשקיות בד (צילום: Shutterstock)
      עוברים לשקיות בד(צילום: Shutterstock)

       

      7. משתמשים בכלי אחסון מזכוכית או נירוסטה

      העדיפו תמיד לאחסן מזון בכלי זכוכית או בנירוסטה, בפרט אם אתם נדרשים לחמם את המזון ובעיקר אם מדובר במזון שמאוחסן לתקופה ממושכת (חמוצים, למשל) או מזון שמכיל שומן.

       

      8. רוכשים מוצרי טואלטיקה בלי כדוריות פלסטיק

      מחקרים מצאו שבכל מוצר קוסמטי ומשחת שיניים מסתתרים 5,000 עד 95 אלף חלקיקי פלסטיק.

       

      9. בוחרים מוצרי מזון שעטופים בנייר

      למשל: פסטה שארוזה בקרטון עדיפה על פסטה שארוזה בשקית ניילון.

       

      מומלץ לכבס בתוכניות קצרות ועדינות, במים קרים, כדי להפחית את נשירת הסיבים (צילום: Shutterstock)
        מומלץ לכבס בתוכניות קצרות ועדינות, במים קרים, כדי להפחית את נשירת הסיבים(צילום: Shutterstock)

         

        10. מכבסים בתוכניות קצרות ובמים קרים

        בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שבדים סינתטיים, דוגמת פוליאסטר ואקרילן, מזהמים את האוויר בסיבי הפלסטיק. במהלך פעולת הכביסה והשימוש במכונות הייבוש נושרים מהבדים סיבי מיקרופלסטיק, שזורמים דרך מתקני טיהור השפכים ומגיעים לנתיבי מים ציבוריים.

        לפי הערכות, מספר הסיבים המשתחררים ממעיל פליס במהלך כביסה אחת עלול להגיע למיליון. מומלץ להימנע משימוש באבקות כביסה המכילות חמצן, שמצטיין בהסרת כתמים קשים אך גם מגביר את נשירת הסיבים מהבגד, וכן לכבס בתוכניות קצרות ועדינות, במים קרים, כדי להפחית את נשירת הסיבים.

         

        • היועצים המדעיים שהתראיינו לצורך הכנת הכתבה: ד"ר דניאל מישורי, חוקר בפילוסופיה ובחשיבה סביבתית, ביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אונ' תל־אביב; לימור גורליק, רכזת תחום פלסטיק ופרויקט עיר ללא פלסטיק, בעמותת צלול

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סגנון: אייל אזרזד)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סגנון: אייל אזרזד)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד