קניתי לבד דירה בחו"ל: נשים שרכשו בכוחות עצמן נדל"ן מעבר לים

ארבע נשיםש עשו צעד יוצא דופן בכוחות עצמן מסבירות למה החליטו להשקיע דווקא בנדל"ן שכדי לראות אותו צריך דרכון .

חני בנטוב: גרה ברחובות, קנתה בית בקליבלנד

חני בנטוב (61), גרושה בזוגיות, אמא לשלושה וסבתא לשתיים, הייתה אחות מיילדת יותר מ־30 שנה ופרשה לפני כשנה

"ניסו להוריד אותי מזה, כל אחד ביטא את הפחדים שלו. אני כבר לא פוחדת מכלום!" חני בנטוב בביתה בישראל(צילום: אביגיל עוזי)

איך הגעת לקניית נדל"ן בחו"ל?

"בגיל 50, אחרי הגירושים, התחלתי לחשוב על עתידי הכלכלי, כי ראיתי שלמרות שאני עושה לילות, שבתות, חגים וכוננויות, זה לא מספיק. רציתי לתכנן חופש כלכלי להווה ולעתיד, אז התחלתי להתעניין בהשקעות בכלל ובנדל"ן בפרט. נרשמתי לקורס נדל"ן דרך תוכנית 'מעגלים', שמיועדת לשכירים מעל גיל 50 שעובדים במקצועות שוחקים. למדתי שנה במימון המדינה, והשתתפתי בקורסים של ניהול פיננסי, בורסה, עצמאות כלכלית, הכנסה פסיבית. כל מה שיכולתי ללמוד בנושאים האלה, למדתי. אחרי קורס להעצמה נשית וקורס 'הסרת פחדים' החלטתי לקפוץ למים הקרים ולהשקיע בעצמי".

אחות מיילדת ותיקה שכמוך צריכה קורס להסרת פחדים?

"הייתי שכירה במשך עשרות שנים, תלויה במה שיש בתלוש המשכורת ולא העזתי לחשוב מעבר לזה. הלימודים עזרו לי להעז לעשות את הצעד הראשון. אחר כך זה כבר פשוט התגלגל. לפני כשש שנים, בעקבות המלצות, פניתי לחברת נדל"ן שמתמחה בפלורידה, ארצות־הברית, וקניתי בית עם חצר בשטח 800 מ"ר בקייפ קוראל, פלורידה, בעלות של 40 אלף דולר, סכום שבארץ יכולתי לקנות איתו רק מרפסת".

ביקרת בנכס לפני שקנית אותו?

"לא, קניתי מרחוק. קיבלתי נתונים על האזור וראיתי תמונות. אחרי שאת לומדת את הנושא ורואה כמה זה קל, את מבינה שהעולם הוא כפר גלובלי קטן: אפשר לראות את הנכס ולמצוא עליו פרטים דרך גוגל – ולהצליב נתונים".

לא הלחיץ אותך לקנות נכס כל כך רחוק?

"לא, ברגע שמפסיקים להתייחס למיקום הגיאוגרפי ולוקחים חברת ניהול טובה, אפשר להתקדם כלכלית, מה גם שבפלורידה מגֵנים על משקיעים ומקפידים על תהליך המכירה, לא מאפשרים לאף אחד למכור חתול בשק: עד שהבית עובר להיות רשום על שמך בטאבו, הכסף נמצא בחברת נאמנות. העירייה שולחת מפקחים שבודקים שכל המערכות בבית עובדות כמו שצריך: חשמל, מים, עמידות בפני סערות - ושאין טרמיטים".

לא העדפת להשקיע במקום קרוב יותר, כמו יוון?

"אני לא דוברת יוונית ומי שקונה ביוון תלוי במתרגם או בעורך דין שמתרגם בשבילו את המסמכים. כרגע עדיף לי להשקיע בארצות־הברית, שבה אני יכולה להבין את מה שכתוב בחוזה למרות שאני לא עורכת דין".

"אחרי שקניתי את הבית בפלורידה הוא עבר שיפוץ קטן והחל להניב דמי שכירות כעבור שלושה־ארבעה חודשים ממועד הרכישה. כיוון שהוא נזקק לתיקונים רבים וחברת הניהול התחלפה, דבר שגרר בעיות בתשלום שכר הדירה במשך כמה חודשים, חברת ההשקעות שדרכה קניתי המליצה לי למכור את הבית ולהצטרף לפרויקט קבוצתי בקליבלנד, ארצות־הברית. קניתי בית פרטי בן שתי קומות על שטח של 1,000 מ"ר, בשכונה טובה בקליבלנד, בלי להוסיף כסף על הסכום שקיבלתי ממכירת הבית בפלורידה ובלי לבקר שם".

התייעצת עם חברים ובני משפחה לפני הרכישה?

"כן, והיו כאלה שניסו להוריד אותי מזה. כל אחד ביטא את הפחדים שלו: את נאיבית, יש תרגילי עוקץ, זה רחוק, איך תראי את הבית, מי ערֵב לך שתקבלי את הכספים. מעט אנשים היו בעד. בקורסים למדתי שאני צריכה לקחת סיכון מחושב, כלומר, שהסיכון יהיה קטן מהסיכוי. אני מתעמקת בחוזים ולוקחת את אנשי המקצוע הטובים ביותר כדי שישמרו עליי".

עדיין, לא פחדת ליפול עם זה?

"אני כבר לא פוחדת מכלום! השפה הזו שייכת לעבר! מבחינתי, כל שינוי הוא אתגר והתרגשות. עם הזמן, הבנים הגדולים שלי ראו שאני כל הזמן מתעסקת בזה, חשבו שזה תחום שכדאי להיכנס אליו והקימו, יחד עם חבר של אחד מהם, חברת השקעות בשם 3d investment שעוסקת בהשקעות נדל"ן בג'קסונוויל, פלורידה. בני אמיר עבר להתגורר שם ומאז אני משקיעה דרכם".

כיף להשקיע דרך הילדים שלך.

"אני מרגישה שאני בידיים טובות. מאז שהם פעילים שם הצטרפתי לקבוצת משקיעים שקנתה בית בג'קסונוויל, בשותפות. התשואה בג'קסונוויל היא שמונה אחוזים, בקיזוז כל ההוצאות. בארץ את לא מגיעה לכאלה סכומים. בהמשך הצטרפתי להשקעה קבוצתית גם במגרש, שעדיין שלא מניב הכנסה. אני מחכה שערכו יעלה".

"אני שמחה שהתגברתי על הפחדים, וגאה שאני מביאה לעצמי ולמשפחתי היקרה יותר אפשרויות כלכליות. אני רוצה להתגלגל עם זה הלאה. זה לא רק עניין הנדל"ן, כל האישיות שלך משתנה! את מרגישה שיש לך כוחות ושאת אדון לעצמך".

הבית בפלורידה: 40 אלף דולר

ציפי עדני: גרה ברמת־גן, קנתה דירה באוקראינה

בת (49), גרושה ואמא לשניים, מזכירה רפואית בחדר המיון בבית החולים איכילוב

"בקיץ תשמש נופשים ובחורף אנשי עסקים". ציפי עדני(צילום: טל שחר)

יש לך דירה משלך בארץ?

"כן. כשהתגרשתי, בגיל 31, קניתי את החלק של בעלי לשעבר בדירה ברמת־גן, שבה אני גרה עד היום. שילמתי את המשכנתה ולא נשאר לי כסף לאוכל, אז אמא שלי קנתה אוכל לילדים ולי. כעבור כמה חודשים אמא שלי אמרה לי: 'את בכלל לא חוסכת כסף, אני רוצה שתתחילי לחסוך'. עניתי לה: 'אין לי כסף, ממה אני אחסוך?' והיא אמרה: 'בכל פעם שאני נותנת לך כסף לאוכל, שימי את העודף, אפילו 20 אגורות, בקופסה. ככה, לאט־לאט, הצטברו מטבעות בקופסה וקניתי את המאה דולר הראשונים שלי".

"כדי לא לבזבז את הכסף, הלוויתי אותו בלי ריבית לחבר שהיה זקוק לזה. גם עשיתי מעשה טוב וגם חסכתי. קיבלתי תיאבון לחיסכון: הבנתי שזה חשוב והתחלתי לשים יותר ויותר כסף בחיסכון - ולהלוות לחברים".

לא פחדת שלא יחזירו לך?

"פחדתי, אבל ידעתי שאני עושה מצווה. באמת היו כמה שניצלו את טוּב הלב שלי ולא החזירו. הפסדתי אולי 2,000 שקל, שקיבלתי בהמשך ממקומות אחרים. כדי ללמוד להתנהל נכון, נרשמתי לקורס לכלכלת המשפחה של עיריית רמת־גן. כשהייתי בת 37 כבר חסכתי סכום יפה והתחלתי לחשוב על רכישת דירה נוספת, להשקעה".

התייעצת עם מישהו?

"קראתי את הספר 'אבא עני אבא עשיר', שאומר, בין היתר: 'אל תקשיבו לאנשים שינסו לשכנע אתכם לא לעשות את מה שאתם רוצים לעשות', ובאמת, האנשים הכי קרובים אליי ניסו להוריד אותי מהרעיון. במקום לקחת משכנתה, החלטתי לקנות דירת שני חדרים בגבעתיים, בשותפות עם ידיד טוב. כשהחזרתי את הספר לספרייה אמרתי לספרנית: 'תגידי לי מזל טוב'. היא שאלה: 'למה?' אמרתי לה: 'בזכות הספר הזה קניתי את הדירה השנייה שלי'. היא הייתה בהלם".

"לפני שמונה שנים אמא שלי נפטרה, וקיבלתי ירושה של 600 אלף שקל. ידעתי שאם לא אשקיע, הכסף הזה לא יישאר. נסיעות לחו"ל, ריהוט חדש, לא חסרים פיתויים. התחלתי לקרוא ספרי כלכלה ועיתונים כלכליים והתייעצתי עם נשים בקבוצת פייסבוק של נשים שמשקיעות וגם עם אנשים מתחום הנדל"ן, אבל תכלס עשיתי הכל לבד. הוספתי 400 אלף שקל שחסכתי, כך שהיה לי מיליון שקל, וקניתי דירה בפרויקט פינוי־בינוי של חברת 'גרין פארק' ברחוב ביאליק ברמת־גן. כשהדירה תהיה מוכנה, אצטרך להוסיף שם כסף".

"בנוסף, אחותי ואני מכרנו את הדירה של אמא שלנו, קיבלתי 500 אלף שקל וקניתי, דרך אותה חברה, קרקע בעפולה שעדיין לא הופשרה, כולל זכויות לדירה וחצי".

ואחרי כל הרכישות האלה בארץ, החלטת לקנות בחו"ל.

"כן. קניתי דרך אותה חברה דירת חדר בבית מלון באודסה, אוקראינה, תמורת 340 אלף שקל".

לא חששת להשקיע בשלושה פרויקטים שונים של אותה חברה?

"מי שלא מנסה ולא מעז, לא מגיע לכלום. אני מאמינה שכל העשירים בעולם הגיעו לזה כי העזו לעשות דברים שאחרים פחדו מהם".

לקנות דירה בחו"ל זה הימור, לא? את לא מכירה את העיר או את הקבלן המבצע".

"הדירה שקניתי תוקם בתוך שנתיים באזור הנופש של אודסה, צמוד לים השחור. זה אזור שדומה לאזור המלונות באילת. בקיץ המלון ישמש את הנופשים ובחורף את אנשי העסקים שמגיעים לעיר. זה אמור להיות מלון דירות מפואר עם מגרשי טניס, בריכות שחייה, מסעדות ומגרש כדורסל. כעיר מאוד זולה, אודסה אטרקטיבית כיום לצעירים, כמו איביזה בזמנו. וידאתי את העניין מול סוכני נסיעות וגם הבן שלי נסע לשם כדי להתרשם ואישר שהעיר אכן מלאה צעירים, שמתלהבים מזה שאפשר לקנות אוכל בגרושים ולהרגיש כמו מלכי העולם. בהמשך גם הילדים שלי קנו שם דירה, בשותפות".

איך תשכירי את הדירה? קשה לקפוץ לאודסה.

"חברת נדל"ן תנהל את הבניין, ואני לא צריכה להתעסק בהשכרה או בתחזוקה".

מה זה אומר להשכיר דירה בבית מלון? איך זה עובד?

"זה מושכר בשיטת Airbnb, החברה שמנהלת את הבניין משכירה את הדירה. אם אין שוכרים, הדירה נשארת ריקה ואין כסף, אבל כיוון שחברת הניהול מקבלת אחוזים מכל השכרה, כדאי לה למצוא שוכרים".

מה הצפי מבחינת הרווח?

"בערך עשרה אחוזי תשואה בשנה. לעומת מה שנותנים לנו היום כריבית בבנק, זה רווח יפה".

אילו ערבונות יש לך?

"לפרויקט יש ערבות בנקאית ישראלית. כבר בוצע רישום בטאבו האוקראיני וקיבלתי מסמך שמאשר את זה".

את מתכננת לנסוע לשם מתישהו?

"ברור, אבל אני לא יודעת מתי. אם אסע, זה יהיה בקיץ, שהיא עונת התיירות החזקה שם".

מה זה נותן לך כיום, שיש לך דירה בחו"ל?

"הרכישות שעשיתי מוסיפות לערך העצמי שלי. אני מרגישה אמיצה ומקווה שבסופו של דבר אצליח לדאוג לילדים שלי ולעצמי בעת זקנה. למרות שאני מרוויחה משכורת ממוצעת, הצלחתי להגיע לבד להישגים כלכליים שאנשים בזוגיות לא מצליחים להגיע אליהם. אני קוראת לנשים להפסיק לחשוב שהן צריכות בעל או בן זוג כדי לעשות דברים. האמינו בעצמכן, אנחנו מסוגלות אפילו ליותר מהגברים!".

הדירה במלון באוקראינה: 340 אלף שקל

שקד טוויטו, גרה בכפר־מונש (עמק חפר) קנתה דירה באתונה

בת (27), רווקה בזוגיות, מדריכת פילאטיס ומדריכת שיקום במרכז לנפגעות תקיפה מינית

"הסכום הזה לא מלחיץ אותי כהשקעה, יותר מלחיץ אותי להשאיר אותו בבנק". שקד טוויטו(צילום: תומריקו)

מתי החלטת לקנות דירה בחו"ל?

"לפני שנתיים אבי נפטר מדום לב בגיל 54. קיבלתי בירושה סכום שאין מה לעשות איתו בארץ, חוץ מאשר לבזבז. אם הייתי רוצה לקנות נדל"ן בארץ, הייתי צריכה לקחת משכנתה, ולא בטוח שהייתי מקבלת, כי אין לי עדיין משכורת יציבה. התחלתי לרחרח מה אפשר לעשות עם הסכום הזה. לא הכרתי את העולם הזה ולא היה לי עם מי להתייעץ, אז נרשמתי לקורס משקיעי נדל"ן, שבו הבנתי שאין לי מה לעשות עם הכסף בארץ: התשואה נמוכה, המשכנתאות חונקות. במהלך הקורס המורה סיפר על חברת 'נדל"ן אחד על אחד' שעוסקת בהשקעות ביוון והתחלתי לחשוב על הכיוון הזה".

"בפגישה איתם התברר לי שזה עולם אחר לגמרי מבחינת הסכומים: אפשר להשקיע מעט ולהרוויח אחוזים יפים. עם הזמן התחלתי לשמוע על אנשים שמשקיעים באתונה והבנתי שזה משהו שקורה עכשיו. בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את יוון, המחירים נפלו. עכשיו הם בהתאוששות ומשקיעים מכל העולם מתעניינים במקום. אתונה פועלת מאוד חזק מבחינת תיירות ויש בה המון סטודנטים. החלטתי לטוס עם החֶברה לסיור, ובן זוגי, שלא היה שותף לרכישה, הצטרף לנסיעה. שילבנו את זה עם חופשה באי אנדרוס".

מה עבר לך בראש כשנחתת?

"שאני משוגעת ושאני עושה החלטה פזיזה. הגענו לעיר לשני לילות, ישנו במלון פשוט שעלה 50 אירו ללילה, וראיתי עשר דירות פוטנציאליות ביום אחד. זה היה עמוס, ממש מסע כומתה. באותו יום החלטתי, ואז קניתי דירת סטודיו בגודל 35 מ"ר בבניין שנבנה ב־1973 ומצוי כעת בתהליכי שיפוץ. הדירה נמצאת בקליתיאה, רובע במרכז אתונה, יחסית קרוב למרכז העניינים, קרוב למטרו, לאזורי הבילוי, שבע דקות הליכה מהאוניברסיטה. מול קליתיאה יש אזור יוקרתי, שבו המחירים גבוהים. כשהדירה תהיה מוכנה, בתום השיפוץ, היא תוצע להשכרה על ידי חברת ניהול".

וכמה זה עלה?

"הדירה עלתה לי 220 אלף שקל, כולל ליווי מקצועי, עורך דין, נוטריון, מתרגם וכו'. בסכום הזה אי־אפשר לקנות שום דבר בארץ. שכר הדירה שאני אמורה לקבל הוא 350 יורו לחודש".

לא פחדת לאבד את הכסף?

"הסכום הזה לא מלחיץ אותי כהשקעה, יותר מלחיץ אותי להשאיר אותו בבנק, כי שם הוא לא יעשה כלום, ובמקרה הפחות טוב אני אבזבז אותו. עורך דין מהמשפחה בדק בשבילי את חוזה הרכישה, אבל כל השאר היה בעיקר אינטואיציה, כי לא הייתה לי דרך לבדוק אם אני מוגנת בעסקה הזו. בסופו של דבר, מדובר בכמה אתה עובד עם הפחדים שלך: אם אעשה עסקה ואהיה כולי בחששות, ככה זה ייראה, אבל אם אבוא בגישה חיובית ואאמין שזה יכול להניב לי הכנסה קבועה, זה יצליח".

מה את מרגישה שזה נותן לך, שיש לך דירה בחו"ל?

"אהיה חכמה יותר בעוד חצי שנה, אחרי שיתחיל להיכנס כסף של שכירות מדי חודש. אני מאמינה שזה ייתן לי תחושת ביטחון מסוימת. בשביל ממש להתפרנס מזה, אני צריכה לעשות השקעות נוספות. אם הכל ילך חלק עם הדירה הזו, ייתכן שאשקיע בעתיד בדירה נוספת באתונה. עם כל זה שאני לא באה מעולם הנדל"ן, אני חושבת שכדאי לחשוב מחוץ לקופסה בענייני כספים. גם אם לא מבינים בהשקעות נדל"ן בחו"ל, תמיד אפשר ללמוד את התחום ולהתפתח".

הדירה באתונה: 220 אלף שקל

סטפני סוקלה: גרה בקריית־מוצקין, קנתה דירה ברומניה ובית בקליבלנד

סטפני סוקלה (42), רווקה ואמא יחידנית, מתכנתת

"היה לי חשוב להשקיע בעיר שאני מכירה, כדי להקטין את הסיכון". סטפני סוקולה(צילום: גיל נחושתן)

איך הגעת לרכישת נדל"ן בחו"ל?

"בתור מעריצה מושבעת של אלון גל, האזנתי לתוכנית הרדיו שלו מדי יום שישי. הוא דיבר המון על עצמאות כלכלית ועל רכישת נכסים מניבים. זה חלחל אצלי והתחלתי לחשוב איך לגשת לזה".

"ואז הגיעה ארצה חברת ילדות שלי מרומניה, יחד עם כמה חברים שלה. התחלנו לדבר על נדל"ן ברומניה והתברר שבקלוז' נפוקה, בירת טרנסילבניה, שבה נולדתי וגדלתי עד גיל 11, אפשר לקנות דירת סטודיו בפחות מ־30,000 אירו. הבנתי מהחברים שלה, שמחזיקים בכמה נכסים בעיר, שהתשואה השנתית עומדת על חמישה עד שבעה אחוזים, שזה פי כמה ממה שאפשר לקבל על הכסף בבנק בארץ".

"באותה תקופה היה לי כסף זמין מפיצויים שמשכתי ממקום עבודה קודם. היה לי חשוב להשקיע בעיר שאני מכירה, בשפה שאני יודעת, כדי להקטין את הסיכון. התחלתי לחפש דירות באתר נדל"ן מקומי, צלצלתי לסוכנות תיווך גדולה בעיר ושאלתי אם יש להם מחלקה שמטפלת בניהול נכסים. העבירו אותי לבחור בשם מריוס, שאמר שישמח לעשות זאת תמורת 20 אירו בחודש. צריך לזכור שמשכורת ממוצעת שם זה 200–300 אירו, בשבילו זה סכום מכובד".

במה בעצם הוא עזר לך?

"התייעצתי איתו איפה כדאי לקנות וביקשתי ממנו שיציע לי דירות לפי התקציב שלי. הוא המליץ שארכוש דירה סמוך לאחד הקמפוסים של האוניברסיטה, כדי שתמיד יהיה ביקוש. בהתחלה הוא הציע לי נכס שעלה 45-40 אלף אירו, סכום שהיה הרפתקני מדי בשבילי".

"בסוף מצאתי דירת סטודיו בגודל 24 מ"ר, בבניין בן 50-40 שנה, מרחק עשר דקות הליכה מהפקולטה לרפואה, ב־26 אלף אירו, סכום שהתאים לי מבחינת הסיכון. בסוף שנת 2013 טסתי לבד לראות את הדירה ולחתום על מסמכי העברת בעלות. בנוסף, מריוס ואני ניגשנו לנוטריונית ממשרד גדול ואמין וחתמנו על חוזה שמסמיך אותו לנהל עבורי את הנכס, החל בתשלום חשבונות וכלה במציאת דיירים".

מה אמרו במשפחה שלך על הרכישה?

"ההורים שלי מכירים את רומניה מהתקופה הקומוניסטית, שבה לא היו נכסים פרטיים, ונורא פחדו שהכסף ילך לאיבוד. למרות הדאגה שלהם, החלטתי ללכת על זה".

ומה אמרו החברים בארץ?

"חלק פרגנו, חלק פחות. היו שאמרו לי: 'מה יש לך לחפש שם? למה את מסתכנת'?"

והדירה מושכרת ברציפות מאז?

"במשך ארבע השנים האחרונות היו אולי חודשיים שבהם הדירה לא הייתה מושכרת. למרות שלא עשיתי בה שום שיפוץ, ערכה עלה מאז".

הדירה ברומניה: 26 אלף אירו(צילום: Weltimobiliare)

לא הרגשת שלקנות דירה בחו"ל זה סוג של הימור?

"בהחלט הרגשתי כך, ולכן הגבלתי את הסכום. מבחינתי זה היה סיכון סביר. ב־26 אלף אירו אי־אפשר לעשות כלום בארץ".

שנה וחצי לאחר הרכישה ברומניה, החליטה סטפני למנף את הסכום שנשאר לה מהפיצויים והחלה להתעניין ברכישה נוספת, הפעם בארצות־הברית. "הצטרפתי לפורום השקעות נדל"ן בארצות־הברית באתר 'תפוז' והתחלתי להתעניין. מנהל הפורום היה יריב פז, הבעלים של 'פז גרופ', שעוסקת בתחום. החלטתי לסמוך עליו ונפגשתי איתו".

"הוא הציע לי להצטרף לקבוצת רכישה של 35 איש - או לרכוש נכס משלי. החלטתי שקבוצת רכישה תהיה פיזור טוב יותר של הסיכון. לוויתי קצת כסף שהיה חסר לי והצטרפתי. הייתי בקבוצה במשך שנתיים, ראיתי כי טוב והחלטתי למכור את חלקי ולרכוש נכס משלי".

איך עשית את זה?

"תמורת הסכום ששילמתי על ליווי, יריב ישב איתי פעמיים־שלוש והסביר לי איך מחפשים נכס: איך בודקים מהי רמת ההשכלה של תושבי השכונה, איך מסתכלים על שכונות בגוגל מפות וכו'. זה אִפשר לי לבחון כל נכס שהוא הציע לי בצורה אובייקטיבית. בשנת 2017 קניתי בשלט רחוק בית קטן, רק 65 מ"ר, שכולל קומה אחת, שני חדרי שינה, על שטח של 550 מ"ר, בשכונה בינונית בקליבלנד, לא הכי מוצלחת ולא הכי נֵפֶל, בסכום של 44 אלף דולר, מבלי להוסיף כסף על החלק שמכרתי בקבוצת הרכישה".

איך את משכירה את הבית?

"באמצעות חברת ניהול אמריקאית שמתחזקת ומשכירה אותו. השכירות נכנסת בצורה מסודרת ואני מרוויחה תשואה שנתית של שמונה עד תשעה אחוזים. זה אפס התעסקות מבחינתי".

"הקנייה הזאת נתנה לי תחושת ביטחון. אם מחר החברה שבה אני עובדת תפסיק להתקיים, עדיין יש לי מקור פרנסה ואני לא נזרקת עם הילד לרחוב. בתקשורת מטפטפים לנו על כך שמי שייצא לפנסיה בעוד 25-20 שנה יקבל פנסיה עלובה, כי לא יישאר כלום בקרן, בגלל תוחלת החיים שהתארכה. זה מפחיד. העובדה שיש לי נכסים מניבים מבטיחה לי שאמשיך להתקיים ברמת החיים שאני רגילה לה, מבלי לדאוג לפנסיה".

"בנוסף, אני בתחום לא מאוד רווחי בעולם התכנות, והנכסים שקניתי מאפשרים לי קצת רווחה כלכלית".

את גרה כיום בשכירות. לא היית רוצה למכור את שני הנכסים בחו"ל ולקנות בית משלך בארץ?

"כמובן שהייתי רוצה בזה, אבל גם אם אמכור את שני הנכסים בחו"ל כדי לקנות נכס בארץ, אזדקק למשכנתה. אם יתמזל מזלי ואוכל לרכוש עוד נכסים, זה יהיה עם הפנים לחו"ל".

הבית בקליבלנד: 44 אלף דולר

טיפים למשקיעה המתחילה בנדל"ן בחו"ל

• לחבור לחֲבֵרה שכבר עשתה עסקת נדל"ן בחו"ל ולהיכנס יחד איתה להשקעה משותפת. כך תוכלי ללמוד מהידע והניסיון שלה והסיכון הכלכלי יתחלק ביניכן, דבר שיוריד את מפלס הלחץ והחרדה".
• לקבל מראש דוח שמאי של הנכס ולוודא שהמספרים תואמים את הסכומים שציין היזם. אם הדוח נראה לא אמין, הזמיני שמאוּת מקומית פרטית בשבילך.
• לבחור יזם שמעורב כשותף בהשקעה. כך הוא יהיה מחויב יותר להצלחת פרויקט.
• לשוחח עם לקוחות אחרים של היזם, שכבר עשו איתו עסקאות.
• להצליב כמה שיותר מידע, הן בעזרת האינטרנט והן על ידי פגישות, עד למציאת גוף מלווה שאת סומכת עליו.
• אל תסתנוורי מתשואה גבוהה ולעתים מנופחת, שימי לב לכך שהעסקה נעשית במחיר הוגן שתואם לשוק.
  

נידבו עצות: שרון מוזס־ביטון (נדל"נשי), יואב פנחס (ABI), גיא לוינסון (Up Holdings)