תינוק בהקפאה: בנה של דנה הרמן הוכנס לקירור מיד אחרי שנולד

בנה של אשת הטלוויזיה שהה בתא קירור במשך 72 שעות, במטרה לתקן נזקים במוחו שנוצרו בגלל סיבוך בלידה. 7 חודשים אחרי, היא משחזרת את התהליך שעברו

דנה הרמן ובנה."נמרוד נמצא במעקב במרפאה נוירולוגית ובינתיים עבר את כל הצמתים בהצלחה ואף יותר מזה" (צילום: דנה קופל)
דנה הרמן ובנה."נמרוד נמצא במעקב במרפאה נוירולוגית ובינתיים עבר את כל הצמתים בהצלחה ואף יותר מזה" (צילום: דנה קופל)

לפני שבעה חודשים ילדה דנה הרמן את בנה השני. היא חיכתה בקוצר רוח לרגע המופלא הזה, שבו יניחו עליה אותו, ששניהם יביטו זה בזה לראשונה, והיא תערסל אותו בידיה. אבל במקום לתת לו את החום שהיא כמהה לתת, הוא נלקח ממנה בטרם ראתה אותו, ונאמר לה שהוא הוכנס לתא קירור.

 

"לפני ההיריון הזה היו לי כמה הפלות ואובחן שאני סובלת מקרישיות־יתר", מספרת הרמן (43), מגישה ועיתונאית, שעובדת בימים אלה בתאגיד "כאן", בזוגיות עם יאיר טרצ'יצקי (38), עיתונאי ויו"ר ארגון העיתונאים בישראל. שניהם הורים לנדב (חמש וחצי) ונמרוד (שבעה חודשים). "זה היה היריון רגיש ומורכב, אבל לא תיארתי לעצמי שגם הפינאלה שלו יהיה מאתגר", היא אומרת בחיוך ציני.

"הסבירו לנו שמחממים את גופו בהדרגה במשך 12 שעות, שהוא עשוי לפרכס ושזה יכול להיות מאוד לא נעים, אבל לשמחתנו הוא עבר את זה בהצלחה"

 

מה קרה?

"בגלל שהוגדרתי כהיריון בסיכון, היה צריך להקדים את הלידה. בשבוע 38 ארזתי תיק ויצאתי לבית החולים בהנחה שאלד ביממה הקרובה. בפועל זה קצת התמהמה. קיבלתי שלושה סוגים שונים של זירוזים ואף אחד מהם לא השפיע. רק אחרי ארבעה ימים ארוכים במחלקת טרום לידה, החלו צירים ועברתי סוף־סוף לחדר לידה. אפשר לומר שדברים מעט הסתבכו. הייתי שם במשך 24 שעות כשאחת לכמה שעות המוניטור הצביע על מצוקה עוברית. בדיעבד התברר שחבל הטבור נכרך סביב הצוואר של התינוק. יצא שבמשך כשבע דקות הוא היה תקוע בתעלה בלי חמצן, ועברו עוד כמה דקות נוספות מהרגע שהוחלט על לידת ואקום ועד שהתינוק יצא החוצה. כשהוא יצא הוא לא השמיע קול והצוות הרפואי מיהר לקחת אותו ולצאת מהחדר. התמונה המסורתית של תינוק שזה עתה נולד מונח על אמא, לא הייתה שם".

 

נמרוד באינקובטור, עטוף במכשיר הקירור (צילום: אלבום פרטי)
    נמרוד באינקובטור, עטוף במכשיר הקירור(צילום: אלבום פרטי)

     

    מלחיץ.

    "מאחר שזו הלידה השנייה שלי, היה לי ברור שמשהו לא תקין, אבל באותם רגעים אני מניחה שהעדפתי להיכנס למוד תפקודי. אחרי שהסתיים תהליך הלידה וכל הצוות יצא מהחדר, נשארתי עם בן זוגי שהיה המום ותשוש לא פחות ממני. כל מה שרצינו זה לברר מה קורה עם התינוק. הרופאים הסבירו שהוא בטיפול נמרץ, מונשם, ושחזר לו הדופק. רק אז בעצם שמעתי בפעם הראשונה מהצוות הרפואי שהתינוק שלי לא נשם. נכנסנו כמובן לחרדה. יאיר ביקש לראות אותו, אבל אמרו לנו להמתין 40 דקות. אחרי שחלף הזמן שאלנו אם כבר אפשר לראות אותו, וביקשו מאיתנו שוב להמתין, הפעם עוד שעה וחצי. בזמן הזה יאיר כבר היה משוכנע שהנורא מכל קרה".

     

    למרבה המזל, הסיפור הסתיים בהפי־אנד. אבל לפני כן, גם אחרי שהונשם, עקב הזמן הארוך שבו נמנעה ממנו אספקת חמצן סדירה, הוחלט לטפל בבנם בשיטת Cooling, שמטרתה לעצור את התפשטות תאי המוח שנהרסו ולתקן את הנזק שנגרם. במסגרת ההליך מכניסים את התינוק למשך 72 שעות לתא קירור, שמוריד את חום גופו ל־33 מעלות וחצי (ראו בהמשך הסבר מפורט על התהליך).

     

    עור ברווז

     

    הרופאים הסבירו לזוג ההורים המבועת שהתינוק שלהם יהיה בקירור במשך כמה ימים במטרה לעצור נזקים נוירולוגיים ופיזיולוגיים ואפשרו להם לראות אותו רק כעבור כמה שעות.

    "זה היה מחזה מבהיל ולא מוכר", אומרת הרמן. "כשאת נכנסת לפגייה באיכילוב, מלכתחילה קר שם. את רואה את ההורים של התינוקות לבושים היטב. וככל שהתקרבנו לתא של הבן שלנו, זה הרגיש כאילו הכניסו אותו לסוג של מקרר. אני חושבת שהמשפט הראשון שלחשתי לו באוזן דרך האינקובטור היה: 'אל תדאג, אחרי שנשתחרר מפה סבתא תסרוג לך המון שמיכות'".

     

    "המשפט הראשון שלחשתי לו באוזן דרך האינקובטור היה: 'אל תדאג, אחרי שנשתחרר מפה סבתא תסרוג לך המון שמיכות'" (צילום: דנה קופל)
      "המשפט הראשון שלחשתי לו באוזן דרך האינקובטור היה: 'אל תדאג, אחרי שנשתחרר מפה סבתא תסרוג לך המון שמיכות'"(צילום: דנה קופל)

       

       שאלת את הרופאים אם קר לו?

      "התשובה שלהם לא הייתה מניחה את דעתי גם ככה. את רואה את התינוק שלך עירום, עם עור ברווז, עטוף במשהו לבן שנראה כמו מסקינג טייפ. התחושה שלתינוק שלך קר ואת לא יכולה לעשות כלום, היא נגד כל האינסטינקטים האימהיים: הידיעה שלא החזקת את התינוק שלך אפילו פעם אחת מרגע שנולד, שאת לא יכולה לחמם אותו, שאת לא יכולה לחבק אותו ואפילו לא להאכיל אותו היא קשה".

      "רק ביום החמישי לחייו התאחדנו לתמונה המסורתית שבה הוא מונח עליי, וזה היה מחזה רטוב. כולנו בכינו. זה גם היה הרגע שבו החלטנו לקרוא לו נמרוד. הגענו למסקנה שהוא פייטר"

       

      הוא לא אכל שלושה ימים?

      "הרופאים הסבירו לנו שהוא מקבל דרך אינפוזיה את המינרלים החיוניים לו. במשך שלושה ימים נראָה שהוא רק ישן. הוא לא בכה וכל הזמן עצם עיניים. בגלל שגם הראש שלו היה עטוף, לא ידעתי מה צבע השיער שלו ומה צבע עיניו. גם כששוחררנו הביתה, אחרי שמונה ימים, הוא עדיין לא פקח עיניים. זה קצת הדאיג, אבל הנחנו שבגלל כל השוק של הלידה והקירור, לוקח לו זמן להתחמם ולהסתכל על העולם".

       

      כעבור 72 שעות הופסק הליך הקירור, ואז החלו לבצע תהליך חימום. "הסבירו לנו שמחממים את גופו בהדרגה במשך 12 שעות, שהוא עשוי לפרכס ושזה עלול להיות מאוד לא נעים, אבל לשמחתנו הוא עבר את זה בהצלחה", היא מספרת. "ביום הרביעי לחייו הרופאים בישרו לנו שהוא הגיב טוב ל־Cooling ושבהשוואה לתינוקות עם פרמטרים כמו שלו, מצבו מוגדר 'קל'. באותה נשימה הוסיפו הרופאים שהוא יצטרך להיות במעקב במרפאה נוירולוגית, אבל היום הוא כבר בן שבעה חודשים ובינתיים עבר את כל הצמתים בהצלחה ואף יותר מזה".

       

       מתי יצא לך להרים אותו לראשונה?

      "בסוף הליך החימום, אבל זה היה למשך שניות בודדות כי הוא עדיין היה מחובר לאלקטרודות שעקבו אחר גלי המוח. רק ביום החמישי לחייו התאחדנו לתמונה המסורתית שבה הוא מונח עליי, וזה היה מחזה רטוב. כולנו בכינו. זה גם היה הרגע שהחלטנו לקרוא לו נמרוד. הגענו למסקנה שהוא פייטר. הוא הגיע אחרי כמה הריונות שלא צלחו, עבר לידה לא פשוטה ושרד הכל. אמרנו שנשמח אם הוא יהיה חזק, כמו גיבור הציד המקראי, נמרוד. הוא כבר הוכיח שהוא לא פראייר".

       

      "הוא הגיע אחרי כמה הריונות שלא צלחו, עבר לידה לא פשוטה ושרד הכל" (צילום: דנה קופל)
        "הוא הגיע אחרי כמה הריונות שלא צלחו, עבר לידה לא פשוטה ושרד הכל"(צילום: דנה קופל)

         

        כמו תנומת חורף

         

        פרופ' דרור מנדל, מנהל מחלקת פגים ויילודים בבית החולים איכילוב ומנהל בית החולים דנה דואק לילדים, שבו אושפז נמרוד, מסביר כי בהיעדר חמצן למוח, נוצר נזק לא רק בזמן האירוע עצמו, אלא שהוא ממשיך להתפשט גם אחריו כתוצאה מהתאים שנהרסו: "בתהליך ה־Cooling יש ניסיון למזער נזק נוסף, ובמקביל לצמצם את הנזק שכבר נגרם. במסגרת ההליך אנחנו עוטפים את גופו וראשו של היילוד בשמיכה מיוחדת ומכניסים אותו למכשיר קירור שמוריד את טמפרטורת הגוף ל־33 מעלות וחצי. את ההליך מומלץ לבצע בתוך שש שעות מאז הלידה כדי להשיג השפעה מקסימלית, ויש לבצע אותו למשך 72 שעות".

        פרופ' דרור מנדל, מנהל מחלקת פגים ויילודים באיכילוב: "בהיעדר חמצן למוח, נוצר נזק בזמן האירוע עצמו והוא ממשיך להתפשט גם אחריו. בתהליך ה־Cooling יש ניסיון למזער נזק נוסף ולצמצם את הנזק שנגרם"

         

        מה הרעיון שעומד מאחורי הטיפול?

        "אנחנו מכירים מהטבע את תופעת ההיברנציה - תרדמת חורף, של דובים למשל. במהלך השינה העמוקה טמפרטורת הגוף יורדת באופן משמעותי, דבר שמוריד משמעותית גם את המטבוליזם של הגוף. בקרב החיות הליך זה מאפשר להן לשרוד תקופות של אקלים קשה וחוסר במוצרי מזון חיוניים. ההליך הרפואי שאנו מבצעים מצמצם את המטבוליזם במוח, דבר שעוצר את התפשטות המתווכים שגורמים לתאים נזק נוסף. ממש כמו ששמים קרח אחרי שמקבלים מכה כדי לעצור את ההתפשטות ולמנוע בצקת".

         

        מתי החלו לטפל בשיטה?

        "בתחילת שנות ה־2000 החלו לבדוק את ההליך בארצות־הברית, כשבמקביל פורסמו שני מאמרים גדולים בתחום שהתבססו על מחקר: בדקו תינוקות שסבלו מאותם פרמטרים של חוסר חמצן, והשוו בין כאלה שטופלו לכאלה שלא. הוכח שלא רק באופן ודאי ההליך מוריד את שיעורי התמותה, אלא שהוא גם מוריד את התחלואה הנוירולוגית ובייחוד שיתוק מוחין. לקראת 2009 החלו להשתמש בהליך גם בארץ, תחילה רק במרכזים הגדולים, כשאז עוד היה צורך להחתים את ההורים שהם מאשרים את הטיפול.

        "היום ההליך מבוצע בכל בית חולים ואינו דורש את הסכמת ההורים, אלא נחשב לחלק מהפרוטוקול. מובן שבשנים האחרונות יש יותר התקדמות: אנחנו לא רק מקררים, אלא עוקבים במקביל אחר גלי המוח ומכשירי הניטור של המוח השתכללו מאוד. היום אנחנו גם ליברליים יותר: בעבר הליך הקירור נועד רק לתינוקות שנולדו במועד, משבוע 37 ומעלה. הייתה מניעה לבצע את ההליך על פגים משום שהמוח שלהם עוד לא בשל והיה חשש שזה יביא לדימומים במוח. היום אנחנו מבצעים את ההליך גם בתינוקות שנולדו בשבוע 35, כי הוכח שהמוח שלהם כבר בשל".

         

        פרופ' דרור מנדל. "השאלה הכי נפוצה היא: 'האם לא קר לתינוק?'" (צילום: יובל חן)
          פרופ' דרור מנדל. "השאלה הכי נפוצה היא: 'האם לא קר לתינוק?'"(צילום: יובל חן)

           

          כמה יילודים עוברים טיפול כזה בממוצע?

          "בהתאם לממוצע הקיים ברפואה המערבית, מדובר בסדר גודל של תינוק אחד בחודש".

           

          האם הטיפול מלווה בסיכון או בתופעות לוואי חמורות?

          "האירוע המוחי, יחד עם הקירור, עשויים להשפיע על כל מנגנוני הגוף הנורמליים, למשל, על קרישת הדם. כמו כן, הקירור עלול לפגוע במאזן הסוכר והחומציות בדם. לשם כך אנחנו מבצעים מעקב ועורכים בדיקות דם כמה פעמים ביום. בנוסף, בתום 72 השעות אנחנו גם לא מפסיקים את הקירור בבת אחת, אלא מחממים את התינוק בהדרגה עד לטמפרטורה הסטנדרטית. גם הליך זה עלול להיות מסוכן, כי כשאתה מחמם את התינוק הוא עלול לפרכס ולחוות שינויים בדופק. בגלל זה אנחנו נוקטים משנה זהירות ומבצעים הכל לפי פרוטוקול מסודר. בסיום ההליך, לרוב אין עוד תופעות לוואי, להוציא, אולי, שינויים ברקמת השומן התת־עורי אבל לרוב זה מסתדר לבד. בהמשך, התינוק אמור להיות במעקב נוירולוגי אבל זה לא קשור לקירור, אלא לטראומה שעבר".

           

          התינוקות ישנים במהלך כל הזמן הזה?

          "חלקם עשויים להיות ערים. זה תלוי במצבו של כל אחד ובחומרת הפגיעה ההתחלתית".

           

          ובמהלך כל שלושת הימים הללו הם לא אוכלים?

          "מאחר שגם המעי נמצא תחת קירור ואספקת הדם יורדת, יש חשש שייגרם נזק למעי. לכן הם לא אוכלים, אבל אנחנו מספקים להם, דרך הווריד, כלכלה מפורקת שכוללת ויטמינים, סוכר, פחמימות, חלבונים ושומנים".

           

          איך ההורים מגיבים לסיטואציה?

          "ברור שזו חוויה לא קלה להורים ויש קשת רחבה של רגשות. אנחנו כמובן דואגים לתמוך, להסביר ולחזק כמה שיותר. השאלה הכי נפוצה היא: 'האם לא קר לתינוק?'"

           

          ומה התשובה?

          "שהגוף מתרגל לטמפרטורה הזו, ושאנחנו בהחלט מצליחים לעזור לתינוקות".

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד