איך מתמודדים עם אפליקציות מסוכנות כמו מומו? מדברים על זה

מה גורם לילדים לעשות מה שמומו אומרת להם ולהגיע עד לכדי התאבדות? אם לא תשאלו - לא תדעו. אמא מאמנת בהצעה לשיחה חשובה (גם אם לא פשוטה) עם ילדיכם

אפרת לקטפורסם: 02.12.18 09:16
כל עוד זה קורה בחו״ל זו לא הבעיה שלנו, אבל היי, היא הגיעה לארץ כי במרחב הוירטואלי דברים כאלה מגיעים במהירות האור או הוואטסאפ היישר אל הסלולרי של הילד שלנו ומשם אל יצר הסקרנות שלו ואל ההתנסות המרגשת (צילום: Shutterstock)
כל עוד זה קורה בחו״ל זו לא הבעיה שלנו, אבל היי, היא הגיעה לארץ כי במרחב הוירטואלי דברים כאלה מגיעים במהירות האור או הוואטסאפ היישר אל הסלולרי של הילד שלנו ומשם אל יצר הסקרנות שלו ואל ההתנסות המרגשת (צילום: Shutterstock)

לפני מספר ימים שמעתי על הנער שנפל מהקומה ה-12 והסברה שיכול להיות שמה שגרם לכך זו אפליקציית מומו - האפליקציה שמובילים סדיסטים ומטרתה לגרום לילדים להזיק לעצמם, עד כדי מעשי התאבדות.

 

אלה לא ילדים שעומדים שם בצד השני תחת השם ״מומו״, אלא אנשים שנוקטים בשיטות מתוחכמות, אשר פורטות בדיוק על המיתרים שמפעילים ילדים צעירים כל כך. בשפה העממית - הם ״יודעים את העבודה״. פחד אלוהים!

 

מתי להתחיל לדבר? אתמול

כל עוד זה קורה בחו״ל זו לא הבעיה שלנו, אבל היי, היא הגיעה לארץ כי במרחב הוירטואלי דברים כאלה מגיעים במהירות האור או הוואטסאפ היישר אל הסלולרי של הילד שלנו ומשם אל יצר הסקרנות שלו ואל ההתנסות המרגשת.

 

אז יש את מומו וזו סיבה טובה לכתוב לכם טור על הפחד אולי הכי גדול שלנו כהורים, שהילד שלנו יגרר אל תוך פעולה שהיא טעות ושאין ממנה חזרה. זה נכון לגבי מומו, לגבי שימוש בסמים, צריכת אלכוהול ובכלל.

 

את הטור הזה כתבתי בשיתוף עם רותי בשן, שהיא מטפלת באמנות ומומחית בתהליכי אבל ואובדן, מדריכת הורים מוסמכת להורים לילדים עם הפרעות קשב ו-וויסות חושי ותלמידת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית.

 

הדמות מומו (יחד עם כל מה שהיא מביאה איתה), מפגישה אותנו ההורים עם הפחד הכי גדול שלנו ואת הילדים שלנו היא מפגישה עם לחץ חברתי, עם כל נושא הביטחון והבטיחות במדיה החברתית, עם ההתעסקות במוות (שהיא מושכת ומפחידה בו זמנית), עם שמירת סודות ויצירת ריטואלים אישיים. הדרך היחידה שלנו ההורים לנטרל את זה - היא לדבר על זה. ככה פשוט וככה נתפס בעבורנו מורכב.

 

בספרות המקצועית ניתן למצוא מחקרים רבים, כמותיים, שעברו בקרת עמיתים ומראים ששיחה על התאבדויות לא גורמת להתאבדות. האם זה מרגיע? זה אמור

להתחיל להרגיע, כיוון שבשם הפחד ליצור אצל הילד טריגר, אנחנו ההורים נמנעים מלדבר איתו, שמא נכניס לו רעיונות לראש. אל תפחדו לשוחח עם ילדים בצורה גלויה, בהתאם לגיל שלהם. וזה נכון לגבי התאבדויות, מיניות (הגיל הממוצע לצפיה בפורנו הוא 8, והזמן הנכון להתחיל לדבר עליו הוא אתמול), סמים, אלכוהול, מוות - כל הנושאים האלה שאנחנו מחשיבים כסוגיות של מבוגרים, כאלה שיש לילדים הרכים שלנו את כל החיים להתמודד איתן, ולכן אין צורך להתחיל עכשיו. טעות!

 

אם אנחנו ההורים לא נדבר איתם על הסוגיות האלה הם ילמדו עליהן ממקומות אחרים, לאו דווקא באופן שעולה בקנה אחד עם תפיסות העולם שלנו, עם הערכים לאורם אנחנו חיים ובכל מקרה, כשלא אנחנו ההורים תיווכנו את המידע - בזמן, בסדר ובאופן בו אנחנו בוחרים ואז לא תהיה לנו שום בקרה על המידע שהילדים מקבלים.

 

מה הייתם עושים אם הייתם ילדים ומומו היתה צצה לכם בווטסאפ? (צילום: Shutterstock)
    מה הייתם עושים אם הייתם ילדים ומומו היתה צצה לכם בווטסאפ?(צילום: Shutterstock)

     

    שמעת על מומו?

    ובעניין מומו, הנה דוגמא לאפשרות לנהל שיח מתאים עם ילד בגיל המתאים. ההמלצה הראשונה שלנו: קודם כל, כהורים, לפני שניגש לנושא, חשוב שנחדד בינינו לבין עצמנו מה מטריד אותנו, נזהה את נקודות הקושי שלנו בשיח. לשיחה חשובה כזו כדאי לגשת עם כמה שיותר מידע שאספנו על הנושא התאבדות / סמים / אלכוהול / פורנו ומראש לתכנן את המסרים שחשוב לנו להעביר בה. אם הילד שואל או אומר אמירה שמשאירה אותנו שמוטי לסת ואין לנו מושג איך להגיב - בשום אופן לא להגיב בשלוף! אפשר לומר משהו כמו, ״ואוו, ממש הפתעת אותי. אני צריכה לחשוב על זה״ ולחשוב על זה! שעה או יום ולחזור עם תשובה מגובשת. בשום אופן אל תגיבו מהבטן על נושאים רגשיים.

     

    אז איך עושים את זה בפועל? מפנים זמן שאפשר לדבר. בשקט. בלי אחים קטנים שמפריעים. שיחה שבה אתם יכולים באמת להקשיב וגם הילד פנוי באמת להקשבה. ״היי, חמוד. קראתי היום על משהו שהטריד אותי. אני רוצה לשתף אותך ואשמח לדעת מה אתה חושב. יש אפליקציה ששולחת לילדים הודעות עם כל מיני משימות, קצת כמו 'חפש את המטמון', שזה מגניב, אבל האפליקציה הזאת שולחת לילדים משימות מסוכנות יותר ויותר, ובסוף גורמת לילדים לפגוע בעצמם. שמעת על זה?״

     

    זו פנייה בגובה העיניים. סיפרת לילד מה מטריד אותך, לא האשמת אותו או ניסית לשלוט בתגובה שלו או בו. את מזמינה אותו לשוחח איתך. מעניין גם באמת - האם הוא נחשף לזה? האם הילדים בכיתה או סביבו מדברים על זה? הנה כמה שאלות שאפשר לשוחח עליהן:

     

    1. שאלי אותו, "איך אתה חושב שאפליקציה יכולה לגרום לילדים לעשות דברים?" כאן את יכולה לדבר על לחץ חברתי, על אותה צפרדע שכשמים אותה במים קרים ולאט לאט מעלים את הטמפרטורה, היא לא שמה לב שפתאום המים חמים... ילדים אוהבים סיפורים כאלה.

     

    2. שאלי האם הוא מרגיש שמישהו מצפה ממנו לעשות דברים שמעוררים בו חשש.

     

    3. שאלי אותה, "איך אני יכולה לעזור לך אם אי פעם תהיי בסיטואציה כזו?" וזו גם הזדמנות לדבר עם ילדים גדולים על "קוד x". אם הם נמצאים בסיטואציה חברתית שהם מרגישים שדוחפים אותם לעשות משהו והם לא רוצים, אבל הם לא רוצים להתעמת, שולחים הודעה להורה, עם המסר "x" וההורה מתקשר ומודיע לילד שכך וכך קרה והוא חייב לאסוף אותו ע-כשיו! ולא מוכן לשום ויכוח או לחילופין, למצוא פתרונות אחרים.

     

    4. לדבר על סודות. שאלו אם הוא מרגיש שהוא יכול לחלוק איתכם או אם יש מישהו מבוגר אחר שהוא סומך עליו ככה, אם זה לא אתם. זה לא קשור לאגו שלנו עכשיו! תנו מקום גם דברים קשים או לא נעימים.

     

    5. שאלו מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהיא תרגיש בנוח לעשות זאת איתנו.

     

    6. תנו לילדים בוגרים יותר לקרוא את הכתבות שהתפרסמו על הילדים שהתאבדו בהמשך להתכתבות עם הדמות.

     

    7. שאלו אם זה מסקרן אותם, אם הם רוצים להוריד את האפליקציה. דברו על סקרנות בריאה ועל סקרנות מסוכנת ואיך מתמודדים עם סקרנות שיכולה להרוג אותנו (סמים, למשל). אולי אתם אפילו יכולים להסתכל באפליקציה יחד. זו ההזדמנות האמיתית לתווך לילד את הסכנה הטמונה בה, כדי שילמד לזהות אותה בעצמו כאן ובמקרים נוספים.

     

    חשוב: לאפליקציה הזו, להתעללות מינית, לכל הרעות החולות של העולם הזה יש כוח, כי הן קורות במסתרים. ברגע שמוציאים אותן החוצה, מדברים עליהן באווירה של בית שבו מדברים על הכל. כאן מתחיל תהליך הריפוי.

     

    אל תשפטו את הילדים בתגובות. תקשיבו. תשאלו שאלות. לא שאלות של "למה?" שיש בהן שיפוטיות. תחליפו את ה"למה" ב - "מה בסיטואציה גורם לך להרגיש ככה?" ובחלופות דומות). אל תפחדו מהתשובות! דברו עליהן. ככה מתמודדים עם מומו - מדברים עליה, מראים איך היא עובדת, נותנים לילד כלים להגן על עצמו מהמניפולציה. שלא נדע מצרות.

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בת 42 שנים ומחוברת לאהבת חיי בדיוק מחצית מהן, מחברת הספר "אמא מאמנת", ממקימי בית הספר המונטסורי ״דרך הילד״ בכפר הירוק, תלמידה נצחית ולא מפסיקה לרגע ללמוד את מה שהגדרתי כתפקיד חיי - אמא מאמנת.
    במסגרת בית הספר לאימון אימהות שהקמתי, אני מכשירה אימהות כמאמנות לילדי המאה ה-21. הכלים שלי משלבים תכנים משלושה עולמות תוכן: אימון, חינוך מונטסורי ופסיכולוגיה חיובית. משמשת כמאמנת ראשית בבית אמא מאמנת ומרצה בארץ ובעולם כיצד להפוך כל דילמה הורית להזדמנות לאמן את ילדי המאה הזו למיומנויות שיידרשו להם בבגרותם.