"אני מחכה כל היום להיות איתם, אז למה כשזה קורה, אני בורח לנייד?", "אני לא רוצה להיות כמו אבא שלי ודווקא ברגעים הקריטיים, אני מתנהג בדיוק כמוהו...", "אני כל כך רוצה לתמוך ולפרגן לילד שלי, איך זה שבסוף אני יורד עליו?"
הגבר של המאה ה-21, מתמודד עם אתגרים חדשים, שנובעים מהשינוי במעמד האישה ומגמות נוספות. בעוד שלנו, האמהות, יש אינספור ממעגלי תמיכה, האבות מוצאים את עצמם בבידוד רגשי. תורם לכך גם הפער שנוצר בין האבהות שהם חוו בילדותם לבין הרצון שלהם לעשות את זה אחרת.
אשתי שלחה אותי?
ד"ר אורן גור, בן 43, נשוי ואב לשלושה (תאומים בני 11, 8), פסיכולוג קליני ומנחה קבוצות ואורי אשכנזי בן 46, נשוי ואבא לשלושה (7, 11, 13), מטפל, מנחה קבוצות ומלווה הורים, זיהו את המצוקה והחליטו ליצור את 'זמן אבא' - סדנא לאבהות, שמוקדשת כולה לשיח החדש שנוצר על ובין אבות. במשך שלושה ימים הם מבלים יחד, מבשלים ומדברים... הרבה. כשסיפרתי בהתלהבות לחברות שלי שאני עובדת על כתבה בנושא, הן צחקו והעידו פה אחד: הגבר שלהן, גם עם איומי אקדח, לא ילך לסדנה כזו.
החלטתי לבדוק את הנושא, להבין קצת יותר מה קרה לגבר שיצא לצוד, מה עושים עשרים אבות כמה ימים יחד במדבר, והאם כל הגברים שהגיעו – עשו זאת תחת איום או מתוך רצון חופשי? כינסתי את אורן, אורי ושני אבות נוספים שזה עתה סיימו את הסדנה, לשיח פתוח, כולל טיפים למין הנשי.
נתחיל עם השאלה הכי מרתקת: מי מכם הגיע מרצונו החופשי?
גאי שלם בן 39, נשוי ואב לשניים (4, 2) מתחיל: "אשתי נחשפה לזה בפייסבוק, באחת הקבוצות, מיני רבות, בהן היא חברה. תוך יום מהרגע שחזרנו מבית החולים, היו לה מעגלי תמיכה רבים: הנקה, אמהות בחופשת לידה ועוד. אני נשארתי די מבודד מהבחינה הזו. אמרתי 'בסדר' ושכחתי מזה. אחרי חודש פתאום זה קפץ והחלטתי לנסות, למרות שהיה לי ברור שאני בעמדת מיעוט. כמה גברים את מכירה שהולכים לפסיכולוג?
"אני נחשפתי לנושא בפסטיבל 'שיווה' המיועד לגברים", מספר אריאל בן זקן (46), גרוש ואב לשניים (12,15). כבר אז הרגשתי שאני רוצה להיות הורה יותר טוב ולא ידעתי איך. עצם העובדה שאני גרוש, הופך אותי לאבא הרבה יותר מעורב ועדיין, תמיד יש מקום לשיפור. חששתי קצת מחפירות וגם מלהיפתח בפני גברים אחרים ויחד עם זאת, הבנתי שכדי לקדם תהליכים, אני חייב להתמסר וכי אין זמן טוב כמו עכשיו".
ספקות של אבות
אורן מספר על המפגש הראשון בכל סדנה: "מצד אחד, נכנסים לחדר גברים עם פאסון שמשדרים שהכל טוב וש'אני פה בגלל אשתי' או: 'קפצתי לרגע'. לעתים נדירות מגיע מישהו מנומק שבאמת מבין למה הגיע. כשמקלפים את השכבות, גם אצל הגברים הכי מאצ'ואיסטיים, מגלים את הכמיהה החזקה לפרוץ את הבדידות הרגשית".
"שמעת פעם שיחת היכרות בין שני גברים?", ממשיך גאי. "עוברים על צ'ק ליסט עם הרבה אגו: 'מי אתה? בן כמה? מה אתה עושה ומיד עוברים למצב של השוואה הדדית או נטוורקינג. כך היה גם בתחילת הסדנה הזו. שיחות גבריות טיפוסיות, כל אחד מאיפה נסע, כביש 6 או כביש 4. בדיוק בגלל זה התבקשנו בשלב הראשון, לא לדבר אחד עם השני, אלא במעגלי השיח. תוך שעה נהינו חבורה מגובשת, בלי להכיר או לדעת אפילו את שמות המשפחה".
למה הגעתם לסדנה בעצם?
גאי: "לפעמים דברים פשוט לא הולכים כמו שהייתי רוצה. גם לי יש ספקות בנוגע לאבהות שלי ('אבהות' - בשונה מ'הורות'). הקול בראש שאומר שצריך לחשל את הילד, שילמד להסתדר בעצמו, שיהיה גבר כי ככה גידלו אותך ויצאת בסדר. מצד שני, צריך לכבד את הילד ולתת מענה לצרכים שלו. אתה לא רוצה להיות אבא שלך, אבל גם לא להיות ה"סגן של אמא" או אמא ב'.
אריאל: "אני מגדיר את עצמי כגבר חדש: מתעניין, שותף מלא ושואל, 'מה זה אומר להיות אבא לילדים?' האם אני חייב למלא רק את המקום של האבא החזק והמפרנס או שיש מקום לטעות ולבכות, גם כשהילדים רואים?"
גאי: "אישה יכולה להיות אמא משקיעה או אמא שוקעת, קרייריסטית או אמא טוטאלית ולכל מודל שתבחר, יהיו מעגלי תמיכה. יש להן אתגרים נוספים ועדיין, הן מקבלות לגיטימציה ואינפורמציה על מגוון מודלים של אמהות. לגברים נשאר ספקטרום די מצומצם של אבהות. כולם שמחים לדבר על כמה הילד חמוד ומתפתח, אבל אין עם מי לדבר על הקשיים היום יומיים. בפעם הראשונה מישהו מדבר על זה. בעקבות הסדנה, התחלתי לסלול לעצמי דרך חדשה, שמבוססת על 'מצפן אבהות פנימי' – בדרך שלי".
אבא הלך לעבודה – ומה עם להשכיב את הילדים לישון?
"מגיל צעיר אנחנו מקבלים את המסרים, שאסור לנו לבכות, שצריך להתגבר ואם נפלנו לא קרה כלום. במהלך השנים, אנחנו נסגרים ומרגישים צורך לשמור הכל בפנים", מסביר אורי ומוסיף: "מכירה את המילים בשיר: 'אבא הלך לעבודה'? יופי. מה עם: 'אבא ישב עם הילד שלו כל הלילה עד שנרדם?' השירים מייצגים את המציאות שגדלנו בה. אין לנו מודל של אבא שמגדל את הילדים ושותף מלא בכל מה שקורה בבית. אנחנו חיים בתקופה בה הנשים עשו שינוי מדהים, הפכו את העולם וזה עדיין קורה. עכשיו הגיע הזמן שלנו הגברים, להתמקם מחדש ולמצוא את המקום הנכון עבורנו. אנחנו כבר לא רק צדים. יש בנו צדדים נוספים".
מה ההבדל בין האבות שלנו לגברים של היום?
אורן מדגיש את הרצון של האבות להיות משמעותיים מבחינה רגשית: "האבות שלנו ידעו בדיוק מה נכון ומה התפקיד שלהם בתא המשפחתי. זה היה דור הישרדותי שלחם על הקיום שלו. האבא של היום חי בתנאים אחרים, בתרבות של שפע. יש לנו יותר בחירות וכך גם הציפיות מאתנו גדלו. אנחנו צריכים להביא הביתה מגוון של דברים ולהיות שותפים מלאים. בפועל, אין לנו מודל איך לעשות את זה. אנחנו לא באמת מבינים מה נדרש מאתנו וזה גורם לנו ללכת לאבוד".
"אני אבא- אמא-אבא", צוחק אריאל. "מחפש את המפגש האמיתי עם הילדים. מאוד מאתגר להיות אבא נוכח עם רעשי הרקע: הסעות לחוגים, הכנת אוכל, בדיקת שיעורי בית, עבודה, לסדר את התיק, להגיע בזמן לבית הספר – כל הדברים הללו יכולים למנוע לפעמים נוכחות מלאה עם קשת רחבה של תחושות ורגשות".
"אני לא רוצה להיות האבא שמרים את הטלפון ומיד שואלים אותו: 'אמא פה?'", מוסיף גאי. "חשוב לי לדעת מה קורה עם הילדים שלי ולקחת חלק משמעותי בחייהם. אני מאוד נהנה להיות איתם ודואג לפנות לזה זמן - גם אם זה אומר שלפעמים צריך לצאת מהעבודה מוקדם ולהשלים שעות בלילה. אני מנסה לאזן בין זוגיות, קריירה, הורות וזמן לעצמי והכל לוקח זמן. תמיד יש מאבקים וכמה שאני מנסה, אני לא תמיד מצליח. מה שאני יודע, שאני לא רוצה רק לראות את הילדים בבוקר ולתת נשיקה לפני שהולכים לישון".
מכיוון שלא אוכל להיות זבוב על הקיר - על מה אתם מדברים במפגשים?
אורן עונה: "מדברים על התמודדות, שליטה בכעסים, על הפער בין הרצון להיות פרטנר רגשי לתסכול כשזה לא מצליח ועל הרצון להיות נוכח בבית, לעומת הבריחה למקומות אחרים, כמו טלפון ועבודה. אנחנו יודעים מה לעשות. באהבות – יש המון אי וודאות. את צריכה לראות מנהלי חברות ויזמים, שבבית מרגישים שאין להם מה לתת. הם רק מנסים לרצות וזה בעייתי".
אתם מקטרים עלינו הנשים / האמהות?
אורן צוחק: "לא, מפרגנים - רוצים להיות אבות מעורבים כמוכן. הרי מתי אנחנו מרגיש יעילים? כשאנחנו יודעים מה לעשות וכשיש לנו פתרון לכל דבר. אנחנו מלמדים את האבות פשוט להיות. על החשיבות של הקניית הביטחון לילדים, כאשר אנחנו איתם ובכל מצב. השונות של כל אבא לעומת אמא, יכולה להפוך ליתרון כל עוד התקשורת טובה ושני ההורים נוכחים".
כמה טיפים מאבות שיודעים:
אורן: "אם היה לכם פרויקט חדש בעבודה, הייתם מתייעצים, מנסים לקבל מידע וללמוד על הנושא ועושים הכל כדי שזה יצליח. באותו אופן - חשוב שתתייחסו לאבהות שלכם".
אורי: "אמהות - אל תנסו לתקן את הגבר שלכן ולהראות לו איך להיות אבא טוב. תנו מקום למה שקורה לו בפנים. רוצות אבא יותר נוכח, בן זוג יותר מעורב? נסו להבין שבתוך כל אחד מאתנו יש ילד רגיש שרוצה שיחבקו אותו, שמחפש מבט אוהב ועיניים טובות, גם אם כלפי חוץ הוא נראה מחוספס וקשוח".
גאי: "הרבה פעמים בני זוג מחליטים על דרך מסוימת מול הילדים כשבפועל, האישה היא שקובעת. במקרה כזה אתה מרגיש שאתה נאלץ לייצג את בת הזוג גם אם אתה מתנגד לדעתה. אז גם אם 'הסכמנו' על משהו, חשוב שיהיה לנו חופש להתנהג כמו שאנחנו מבינים ופחות כמו שמצפים מאתנו. כך אנחנו הופכים להיות חלק מהסיטואציה ולא רק שוטרים".
אריאל: "אפשרו לנו דיאלוג רגשי ואל תגידו שאנחנו לא משתפים פעולה. לפעמים גם הילדים לא משתפים פעולה, אז מה? ממשיכים לנסות בכל מיני דרכים. לפעמים אנחנו רק רוצים שיקשיבו לנו. קיים הבדל דק בין זה לבין חפירות. אפשרו לנו מרחב של רגשות ושיח, במקום לנסות לתקן אותנו. אל תבקשו מאתנו להיות כמוכן".
