"הדר מרקט" החדש בקניון הדר בשכונת תלפיות בירושלים הוא שוק ללא עגבניות מנומרות, קייל מסולסל או זרעי צ'יה. שווקי האוכל החדשים והאופנתיים, גם כשקוראים להם "מרקט", הם בעיקר מתחמי הסעדה מקורים. גם "הדר מרקט" מוגדר "מתחם קולינרי".
"רציתי ליצור חוויה נעימה, צעירה ולא מאיימת, בניגוד לפוד-קורט, ששם אין שום חוויה", אומרת מעצבת הפנים קרן אופנר, בעלת סטודיו OkDesign, שתכננה את המתחם החדש. ה"פוד-קורט", שלדבריה "אין בו חוויה", הוא אזור ההסעדה שקיים בקניון מראשית ימיו, כמו ברוב מתחמי הקניות בישראל, ומאכלס, זה לצד זה, סניפים של רשתות הסעדה גדולות.
גם ב"הדר מרקט" עסקי ההסעדה מכונסים באזור אחד, אבל בגרסה הירושלמית האסלית יש פלאפל, כנאפה ובייגל של עסקים מקומיים, והכל כמובן כשר. בנוסף, אזור הישיבה של "המרקט" לא משויך לבית עסק כזה או אחר, אלא משותף לכולם, ולכן הוא נהנה מצביון עיצובי אחד.
להיכנס לקניון פעיל
בעולם, קניונים הולכים וננטשים ומוסבים לשימושים אחרים, אבל הקניון בתלפיות עבר לפני ארבע שנים מתיחת פנים. בעלות של כ-100 מיליון שקלים, מרכז הקניות התרחב - נוספו לו קומה וחצי של שטחי מסחר, תמהיל החנויות רוענן ומספר מקומות החניה גדל. כעת נכנס אליו "הדר מרקט".
בהבדל משוק אלנבי-רוטשילד בתל אביב, שהוקם כאגף בפרויקט בהקמה (ונסגר אחרי שנה של חוסר הצלחה); ובהבדל משוק הנמל ביפו, שנפתח במתחם חדש (ונכשל גם הוא), "המרקט" הירושלמי התמקם באזור שהיה בלתי שמיש בקניון הפעיל.
שטחו כ-870 מטרים רבועים, והוא פרוש בשטח מלבני, צר וארוך, צמוד לחזית הסגורה שהקניון מפנה כלפי רחוב פייר קניג הסואן. כך יצא שבינתיים, הכניסה הראשית ל"מרקט" נמצאת בתוך הקניון, וכדי להתגבר על נוכחותה הצדדית פוזרו ברחבי המתחם שלטי פרסומת והכוונה.
תמוה, אגב, שבמסגרת מתיחת הפנים של הקניון לא נפתחה החזית לרחוב הראשי, והיא ממשיכה להפנות אליו קיר אטום ועתיר פרסומות. שינוי כזה נעשה לפני שנים בדיזנגוף סנטר בתל אביב, והרווח ברור וניכר.
מגוון של מקומות ישיבה באמצע השדרה
מבחינת עיצובו, המרקט החדש בנוי כשדרה. מעברה האחד נמצאים עסקי ההסעדה, ששטח כל אחד מהם כ-20 מטרים רבועים, ומעברה השני נמצאים דוכנים קטנים יותר, כאלה שאינם זקוקים למטבח.
בלב השדרה יש מגוון סידורי ישיבה - ספסלים מעץ ומתכת, "בוטים" (פינות ישיבה רכות, צמודות לקיר), ואזור בר שבתפוסה מלאה יכול להכיל כ-130 סועדים (אזור הישיבה, מבטיחים, עוד יורחב בהמשך לשטח שמשמש כיום כמסדרון תפעולי בגב העסקים).
בין מקומות הישיבה השונים סדורים בשדרה, בשורה אחת, עמודים עבים שמצדם האחד תלויות מנורות המחקות תאורת רחוב ומאירות שולחנות באופן נקודתי, ומצדם השני תלויות אדניות מהן נשפכת צמחייה ירוקה מפלסטיק. "כשעשיתי סיורים בלונדון", אומרת המעצבת, "שמתי לב שגם שם משתמשים בצמחייה מלאכותית, אז אני יכולה להרשות לעצמי גם בישראל".
לונדון שמשה לאופנר כמקור השראה. "קיבלתי הרבה השראה מהשווקים שם", היא מספרת. "אני מאוד אוהבת את אולד ספיטלפילדס מרקט, שגם הוא במבנה מקורה. הקונספט היה ליצור סדרה של כניסות ושערים, שהמבקרים עוברים דרכם ככל שהם מעמיקים לתוך השוק. בדומה לשדרה, זו צורה שמחברת".
"המסעדנות בשיאה, אבל האנשים שמרנים"
עיצוב השוק שקט בגוונים ובחומרים. הרבה מהרהיטים ומחיפוי הקירות עשויים עץ אלון מולבן; מנעד הצבעוניות מבוקר, ונע בין אפורים לירוקים; הרצפה היא רצפת טראצו יצוקה עם אגרגטים בגווני אפור, לבן ומעט חום. רק התקרה צבועה בשחור, כדי להסתיר את המערכות החשופות, ואולי גם כדי לתת למקום קצת חספוס.
"הייתה פה בעיה", מודה אופנר. "ושברנו את הראש, כי למרות שהמסעדנות בירושלים בשיאה, הלקוחות מאוד שמרנים. פה היה ממש קשה לפצח את זה. היזמים רצו מראה 'רוסטיק' (כפרי), שכבר קצת נשבר ממנו. בהתחלה באתי עם הצעות אחרות לגמרי - צבע בורדו בשילוב עם ירוק ושחור. אני חושבת שזה מהמם. אבל לאט לאט הכל חזר היות נייטרלי, והלכתי על ירוק-אפור, שנראה לי יותר נעים".
אופנר גם עיצבה בשפה אחידה את שלטי השמות המוארים של בתי העסק, וגם שניים מ-14 הדוכנים במקום. אחד מהם הוא "בייגל קפה", סניף רביעי של רשת ירושלמית. הדוכן מעוטר בסדרת גלגלי עץ בגודל דומה לזה של בייגל, החתוכים לחלוקות משנה ויוצרים יחד מראה דינמי ורך. "הצורנית, החומריות והצבעוניות מגיעות מהבייגל", מסבירה אופנר, הדוגלת, לדבריה, בעבודה מתוך קונספט. "לא תוכלי להכניס את זה לסטיקייה או לכל מקום אחר".
צמד האדריכלים הירושלמים שרון סיטון ויעקוב טנוס (סטודיו מקומי) היו מעורבות בתחילת התכנון של הפרויקט, וגם עיצבו את חזיתות החוץ.
"גם מחנה יהודה זה לא מה שהיה פעם"
בביקור במתחם, כמה חודשים לאחר הפתיחה ההדרגתית, נראה כי המרקט תפס את מקומו בצלחת הירושלמית, ובשעות הצהריים הוא שוקק. אפשר לומר שהמרקט התמקם בריק הקולינרי שבין מזון מהיר של רשתות גדולות לבין מסעדות שף יקרות, שמתאימות לישיבה ממושכת. ייתכן שזה מה שמאפשר לו להתחרות ברשתות בתי הקפה המפוזרות בקניון ובפוד-קורט המקומי, שאמנם התבלה והתיישן קצת במרוצת השנים, אך נמצא באזור מרכזי בקניון, רק קומה אחת מעל.
"את מגיעה הנה", אומרת שמרית תותי, אחת מבעלות העסקים במרקט, "ואת בתוך קניון, בתוך אזור תלפיות, שזה אזור המוני ותעשייתי, הכי לא עושה אווירה של 'לשבת'. וכאן, במרקט, את מקבלת זון (אזור) אחר לחלוטין. בתחושה שלי וגם של האנשים שמגיעים מתוך הקניון, ובטח של האנשים שמגיעים מהמוסכים פה בסביבה, זה משהו אחר, ואת זה העיצוב עשה".
אבל מה פה בעצם שוק?
"היום שוק, גם בחו"ל וגם בארצנו הקטנטונת, מוגדר כמקום בילוי, וזו גם ההגדרה פה. גם שוק מחנה יהודה הוא לא מה שהיה פעם, שהיו מוכרים עגבניות והיה ריח של דגים. היום זה אזור בילוי שפועל סביב השעון. זה הולך ותופס תאוצה, ולכן גם כל קניון שמכבד את עצמו עובר היום את התהליך הזה".
"לא יכולנו להתפלצן יותר מדי"
עלות הקמת "הדר מרקט" עומדת על כ-10 מיליון שקלים, והוא השוק השני שנפתח בתוך קניון בבירה. הראשון היה שוק האוכל הכשר שפתחה לפני כשנה אותה קבוצת יזמים בקניון מלחה. "נכנסנו לגוב האריות", אומר יונתן כהן, אחד משלושת המשקיעים. "כדי לעמוד בתחרות עם הרשתות הגדולות חייב להיות ערך מוסף. בשוק שפתחנו במלחה יש יותר דוכני שף, תבלינים וכלי בית. פה, בהדר, זה יותר הסעדה, כי אנחנו מתאימים את עצמנו לאזור. פה לא יכולנו להתפלצן יותר מדי. לקחנו שטח קיים ונתנו לו אווירה - בצבעים, במוזיקה וכמובן בתמהיל העסקים. החוויה של הבן אדם פה זה לא ש-100 אחוז טעים לו. 70 אחוז זה באווירה ו-30 אחוז זה בפה".
גם בפתח תקווה מתוכנן שוק אוכל כשר. לחצו על ההדמיה לכתבה המלאה:
