לשאלה הזו קדם פוסט של ד"ר אבשלום קור, שטען: ראש ולא ראשת ("ראש הוא איבר", כתב. "גם אצל נשים הראש הוא זכר"). עמדתו מנוגדת להחלטת האקדמיה ללשון העברית, שקבעה לפני שש שנים, כשפחות נשים ניהלו ערים, שהתואר "ראשת עיר" הוא תקני (כשם שאומרים כוכבת, חשבת, מנכ"לית ועוד).
ביקשתי מקוראותינו ומקוראינו עזרה בהכרעה בדילמה. שבוע אחרי, האם יש תשובה חד־משמעית? מובן שלא (שני יהודים, שלוש דעות כידוע). המשיבות לסקר שלנו באתר "לאשה" ב־Xnet גרסו: נישאר עם ראש. המשיבות לסקר שלנו באינסטגרם laishamag חשבו אחרת והעדיפו ראשת. גם במערכת "לאשה" התעורר ויכוח, והדעות היו לכאן ולכאן.
כתבתנו דפנה ארד פנתה בשבוע שעבר לחלק מהנשים שנבחרו ושאלה: איך תעדיפו להיקרא? גם כאן, מתברר, הדעות היו חלוקות. ד"ר עליזה בלוך (בית־שמש) מעדיפה להיקרא ראש העירייה; אושרת גני גונן (דרום השרון) וליזי דלריצ'ה (גני־תקווה) רוצות להיקרא ראש מועצה; עינת קליש רותם (חיפה), מרים פיירברג־איכר (נתניה) וליאת שוחט (אור יהודה) מעדיפות להשיב לתואר ראש העיר. לעומת זאת, ד"ר גלית שאול (מועצה אזורית עמק חפר) מעדיפה להיקרא "ראשת מועצה". גם טל אוחנה מירוחם ורותם ידלין מגזר העדיפו את ראשת המועצה.
אז עם כל הדעות הסותרות, מה ההחלטה? קראתי כל תגובה שפורסמה ברשתות החברתיות או נשלחה למערכת (אני מופתעת לגלות בכל פעם מחדש כמה רגשות יכולה לעורר סוגיה לשונית!).
מי שעזרו לנו סופית להחליט שב"לאשה" נקרא לנבחרות "ראשת" היו שלוש קוראות שכתבו למערכת דעות מנומקות היטב, והנה דבריהן:
- "כיוון שבשונה מהשפות הלועזיות, השפה העברית מפרידה בין זכר לנקבה, אעדיף שהאחראית על ראשות העיר תיקרא בשם הנשי והמיוחד לה - ראשת העיר", גרסה מירי בן חיון מרמת־ישי. "זאת, בהתאמה לדעתה של האקדמיה העברית ללשון. עם כל הכבוד לידע העצום של ד"ר אבשלום קור ויש לי כבוד רב אליו, מעצם השתייכותו למין הזכרי קשה לו לקבל שינוי בלשון הפונה לנשים בנפרד".
- "ראש־עיר אינו איבר", כתבה אורנה וולף מזכרון־יעקב ("מועצה עם ראש ולא עם ראשה. עדיין", כך כתבה). "ראש־עיר הוא שם תואר או תפקיד שנושא בו גבר. הרי אין הכוונה שלעיר יש ראש שמחובר לצוואר. לכן, כשנבחרת אישה, התואר שהיא תישא יהיה ראשת עיר. גם כדי להבהיר שמדובר באישה נושאת תפקיד, כמו רופאה, נהגת, מנהלת או עיתונאית. מנג'ס? קשה להיגוי? ברור, כי זה עדיין לא שגור על הלשון. בואנה נדבר שלוש שנים אחרי שהתואר ראשת עיר ייכנס לשגרה. אני בטוחה שכבר ישכחו את הוויכוח ויהיה לתואר הזה צליל ערב מאוד. ובינינו, גם הערים תיראנה אחרת כשתעמודנה בראשן ראשות עיר".
- גם דורית בורשטיין דגן טרחה להסביר את האג'נדה שמאחורי העדפתה: "אבשלום קור הינו גבר לשונאי, אך תפיסת עולמו המגובשת מוּנעת מתפיסת עולם גברית: הגברים המציאו מילים לתיאור המציאות. אנחנו הנשים צריכות ליצור את מציאות חיינו כיום ולא לקבל תכתיבים באופן סביל. אם לא ניצור בעצמנו - מישהו אחר (סביר שגבר) ייצור עבורנו, בין היתר, על ידי שימוש בלשון שאינה מבטאה את השינוי שאנחנו חפצות בו. השפה היא איבר חי - היא מתפתחת ומשתנה בהתאם לנסיבות החיים וצריכה להשפיע על החיים. זהו קשר דו־צדדי: השפה מושפעת מהחיים ומשפיעה עליהם".
כדי להמחיש את תפיסת עולמה, שיתפה דורית סיפור אישי: "בתי מור, כיום בת 21, התמנתה לפני שנים אחדות לתפקיד קפטנית נבחרת הרובוטיקה בבית ספרה. התלבטנו אז כיצד לקרוא לתפקיד: קפטן הנבחרת או קפטנית? התייעצתי עם האקדמיה ללשון העברית, שאמרו ששתי הצורות ראויות, והחלטנו: קפטנית. למילה יש משמעות בהתאם לתקופה, למה שקורה כאן ועכשיו: מהפכה פמיניסטית שראוי שתבוא לידי ביטוי גם בפיתוח הטיות חדשות למילים מוכרות: קפטנית או ראשת עיר".
ובכן, התקבלה החלטה: מעתה הנשים שהתמודדו בבחירות המקומיות וזכו ייקראו אצלנו ראשת העיר או ראשת המועצה. אני יכולה להבין שבכלי תקשורת אחרים יהיו שיעדיפו לכנות אותן בתואר המסורתי: ראש העיר. אבל אנחנו ב"לאשה" שמות את האישה במרכז. ומעכשיו, ראשות יקרות, חובת ההוכחה בפעילות ציבורית משמעותית - עליכן. מאחלת לכן המון הצלחה.
מגלי צה"ל נמסר: "הד"ר אבשלום קור הוא היועץ הלשוני של התחנה זה 40 שנה ולהמלצותיו משקל רב בשיקולי העריכה. נבקש להבהיר, כי בניגוד למה שנכתב ב"לאישה" לא ניתנה הנחיה מפורשת מטעם הנהלת התחנה לפיה יש להשתמש בלשון נקבה בלבד. השימוש בשתי הצורות אפשרי. עם זאת, יש להזכיר כי גם האקדמיה ללשון העברית לא פוסלת את הצירוף המוכר "ראש העיר", גם כשמדובר בנשים".
