לפני כשנתיים, התנגנה בראשו של בצלאל אלוני השורה "דלת נעולה, דלת פתוחה". הוא התיישב ליד הפסנתר בביתו, והקליט למכשיר הטלפון שלו. השיר נשכח מאז בין קבצי התמונות, השיחות ואנשי הקשר ששמר, עד שלפני מספר חודשים קיבל שיחת טלפון מרדיו "כאן גימל" (רשת ג'). "אמרו לי שהם מפיקים אלבום מחווה לשירים ששרה עפרה חזה, עם כוכבי הזמר של היום", מספר אלוני.
אלוני נזכר בשיר שכתב לזכרה של חזה ושלח אותו לתחנה, "אמרתי, 'אם תאהבו - תקליטו, לא תאהבו - עזבו'. הם חזרו אליי ואמרו שאהבו את השיר. במקור הוא היה מיועד לזמר וחשבתי לעצמי 'למה שזמרת לא תשיר אותו?'" אלוני פנה לירדנה ארזי. "היא אהבה את השיר, הקליטה אותו וכששמעתי אותו התרגשתי מאוד. ירדנה נהדרת, עובדת מאד קשה, ויש מסביבה צוות מנצח של אנשי מקצוע".
השיר "געגוע של מנגינה", שיצא לאחרונה במסגרת פרויקט "קול הנשמה - שרים עפרה חזה" של הליקון ו"כאן גימל", הוא למעשה המפגש האמנותי הראשון בין אלוני לארזי. זאת לאחר יריבות תקשורתית ארוכת שנים ששררה בין עופרה חזה לארזי, שמילאה את מדורי הרכילות של שנות השמונים. "סיפורי בדים. אנחנו לא אחראים למדורי הרכילות. התקשורת מנותקת מהמציאות", מתייחס היום אלוני לסכסוך המפורסם.
געגוע של מנגינה:
אלוני (78), שבמשך כ-30 שנה כתב, הלחין, הפיק וניהל את הקריירה של עפרה חזה, נולד בפתח תקווה וגדל בשכונת יד אליהו בתל אביב עם תשעת אחיו. צלילי ילדותו היו התפילות שנשמעו משלושת בתי הכנסת הסמוכים: התימני, הספרדי והאשכנזי. "גדלתי במשפחה דתית, כשאצלנו התימנים, מתחילים להתפלל ב-1 בלילה, לקראת השעה 5 מצטרפים הספרדים ולבסוף האשכנזים. כך המוזיקה שדבקה בי, הייתה מורכבת מתערובת של מלודיות".
בניגוד לאחיו שנמשכו לעולם הכדורגל בקבוצת בני יהודה, אלוני החל להגיש תכניות ב"קול ישראל" לעולי תימן כבר כשהיה בן 13, "הרדיו מצא חן בעיניי ואז ביקשו ממני להשתתף בתסכיתי רדיו בתפקידי נער, לצד שחקני הבימה כמו שלמה בר שביט, מישה אשרוב ואחרים".
מהרדיו עבר לשחק בתיאטרון ולאחר שחרורו מהצבא, שיחק בתיאטרון האוהל בהצגה "שוכני המערות". "הזמנתי את כל בני המשפחה לבכורה, ופתאום חשבתי לעצמי 'מה אני עושה על הבמה? זה לא מעניין אותי, אני שייך אל מאחורי הקלעים". כשהבין זאת, עבר להדריך נוער בשכונת רמת ישראל, והעלה איתם את ההצגה "מכרות המלך שלמה". במקביל, פרסם שני ספרי שירה, "דמעות כתובות" ו"ילדי הקט מחייך", בהוצאת "מחברות לספרות", שאת חלקם הגדול שרה עפרה חזה.
ילדה מהשכונה עם קול מיוחד
בתחילת שנות ה-70 הקים אלוני את "סדנת תיאטרון שכונת התקווה", איתה העלה שישה מחזות שכתב וביים, בהם "פרחים מפלסטיק", ו-"חשוד תמיד חשוד", שאף זיכה את הסדנה בפרס כינור דוד. "הסתובבתי בשכונה, רכוב על וספה עם סירה כשלצדי אוגניה אשתי, והתחלתי לקבץ לאט לאט שחקנים. לבסוף הצלחתי לגבש קבוצה ויחד זכינו להצלחה רבה עם הופעות קבועות בצוותא".
אחד מחברי הסדנה סיפר לאלוני על ילדה מהשכונה בעלת קול מיוחד. "למחרת דפקה בדלת נערה בת 12 וחצי בתלבושת בית ספר שביקשה להתקבל לסדנה. הסברתי לה שהסדנה היא לא לילדים והיא התעקשה. אמרתי לה: 'טוב, תשירי עכשיו'. היא הופתעה מהבקשה, הזדקפה ושרה את 'אם תשוב'. הייתה לי צמרמורת, שאלתי אותה לשמה והיא ענתה 'עפרה חזה'".
במשך תקופה ארוכה הגיעה חזה לחזרות על תקן צופה ולמדה את המחזות והשירים בעל פה, אך לא השתתפה עד שהייתה בת 15 וחצי, וגם זאת רק לאחר שהשחקן הראשי חלה. "היא גנבה את ההצגה", מספר אלוני. ואז פרצה מלחמת יום כיפור וחברי הסדנה גויסו, "בתום המלחמה, החלטתי להגשים חלום ישן ויצרתי את 'אהבה ראשונה' מסיפורי עליית יהודי תימן לישראל. ההצגה הצליחה מאד ועפרה הייתה במיטבה. שירי האלבום יצאו על גבי תקליט שזכה להצלחה גדולה וכלל את השירים "געגועים" ו"שיר המעלות" שנוגנו בקול ישראל וגלי צה"ל.
"שלא תטעה", מוסיף אלוני, "הייתה אפליה. היינו עוף מוזר והטקסטים שהשמעתי בהצגות, היו 'למה יש עדות מזרח ואין עדות אשכנז? למה אשכנזים הם ארץ ישראל היפה?' זו הייתה המחאה שלי, אבל לא היה לי כוח פוליטי להחליף עורכי מוזיקה ברדיו ובטלוויזיה. עד שזכינו שעפרה תשתתף בתכנית טלוויזיה כלשהי, זו הייתה יציאת מצרים. ומי היה מנהל מחלקת הטלוויזיה? חנוך חסון, ממוצא סורי, שהיה יותר אשכנזי מהאשכנזים. אבל היי, עפרה חזה ואני כבשנו את העולם נגד כל הסיכויים".
"שיר שעשה היסטוריה ותקע אותה באדמה"
ואכן, עפרה פרצה את כל הגבולות האפשריים, זכתה בתואר זמרת השנה ארבע פעמים ברציפות בשנים 1984-1980, כשאלוני נמצא לצידה. "לעפרה היה קול שלא יכולת שלא להתרגש ממנו". אך הדרך לפסגה לא הייתה פשוטה. "הזמנתי את אברהם דשא פשנל לאחת החזרות", מספר אלוני, "והוא הציע לה חוזה לחמש שנים, ודאג שהיא תשתתף בסרט 'שלאגר' של אסי דיין לצד הגשש החיוור. היא שרה שם שיר שעשה היסטוריה ותקע אותה באדמה. תאר לך, ילדה תימניה משכונת התקווה, שרה 'בא לי בימים בא לי בלילות, אני פרחה', זה גזר דין מוות לקריירה".
שיר הפרחה:
עפרה החלה לאבד ביטחון, ופשנל סיפר לשניהם שפנה לכל הכותבים בישראל ואף אחד מהם לא הסכים לכתוב לה. "עפרה בכתה ואמרה, אבל יש לי חוזה, ופשנל ענה לה 'חוזה זה נייר, קחי אותו מהארון, תתחתני ותעשי ילדים'. הרגעתי אותה ואמרתי לה 'עפרה, אני אכתוב לך, אלחין, אפיק כמו בסדנה, בואי הביתה'".
בדרך חזרה, כשהם רכובים על הוספה והגשם מטפטף על שניהם בזמן שעפרה בוכה, כותב אלוני את אחד משיריה המזוהים ביותר, "הגשם". "בלילה אוגניה שאלה אותי 'עוד פעם סדנה? מה אתה עושה?' עניתי לה שאני לא יודע, אבל באותו הלילה ההיסטוריה נכתבה".
לאט לאט הצטברו השירים, עד שיצא אלבום הבכורה של עופרה, "על אהבות שלנו" בהוצאת פונוקול. "כשנכנסתי למשרדי פונוקול, ראיתי שם פוסטר ענק של להקת חלב ודבש, זוכי האירוויזיון, ואמרתי לעצמי שלשם אני רוצה להגיע. בסוף כבשנו את כל העולם, עפרה הייתה סופרסטאר".
גם עפרה השתתפה באירוויזיון.
"מזל שלא זכתה, זה היה מפריע לאלבום "שירי תימן". אחרי הפעם הרביעית שעפרה זכתה כזמרת השנה, היינו כבר חצי רגל בחו"ל, ולא בגלל האירוויזיון. לא רצינו להשתתף בתחרות, אהוד מנור לחץ עליי, וכש'אמן למילים' ו'תפילה' לא התקבלו, כעסנו".
אהוד המשיך ללחוץ וזימן אותם למשרד של פשנל, שם ישב אבי טולדנו וניגן מנגינה שהלחין. "שאלתי את אהוד, יש מילים? והוא ענה לא, אבל יהיו. אבי התחיל לנגן, ואחרי 30 שניות אני עוצר אותו ואומר לעפרה - זה השיר. וכך נוצר השיר 'חי'".
בשנת 1984 יצא האלבום "שירי תימן" בישראל ותוך זמן קצר זכה באלבום פלטינה. חברת תקליטים קטנה בלונדון קנתה את הזכויות לאלבום, והביקורות בעיתונות האנגלית פרגנו. "ב-1987 צמד מפיקים אנגלי עשה רמיקס לאחד משירי אלבומי הראפ הראשונים שיצאו בניו יורק", נזכר אלוני. "הם סימפלו את קולה של עפרה ב"אם ננעלו" לשירם "Paid in Full", והשיר הפך ללהיט היסטרי, כולם הסתקרנו - של מי הקול הזה".
"אם ננעלו":
הצלחת האלבום "שירי תימן", סימנה את פריצת הדרך של חזה אל קדמת המוזיקה העולמית, כשאלבום האחרון שיצא בארצות הברית, "Kirya", היה מועמד לפרס הגראמי וצעד במשך 3 שבועות בראש המצעד האמריקאי.
"תכתוב כותרת", מנחה אלוני, "במשך כל התקופה המשותפת של עפרה ושלי, לא היה בינינו חוזה. היא הייתה יכולה ללכת מתי שהיא רוצה". ולבסוף היא הלכה, והקשר ביניהם נותק לאחר שהתחתנה עם דורון אשכנזי בשנת 1997. הנישואים נמשכו כשלוש שנים עד שעופרה נפטרה מסיבוכים שנבעו ממחלת האיידס, כשהיא בת 43.
אלוני רואה באשכנזי (שמת שנה לאחר אשתו, ממנת יתר) את האשם במותה. "היה לה משפט שהיא תמיד אמרה לי 'מה אתה דואג? מקסימום מתגרשים'. ועניתי לה, 'תתפללי לאלוהים שתוכלי להתגרש'".
לאלוני יש חשבון לא סגור גם עם התקשורת בישראל, שלא התעניינה באלבום "שירי תימן": "כשמשהו נחשב יוצא דופן וכובש את מצעדי הפזמונים בעולם, זה מטורף שהוא לא מתאים לתפיסת החיים של העורכים המוזיקליים במדינת ישראל. מירי רגב מתנפלת על המקומות האלה היום, אבל לדעתי היא צריכה להתנפל יותר בחכמה".
מה זאת אומרת?
"הייתה אפליה, והיום יש אפליה מתקנת הפוכה שנעשית בצורה מאד וולגרית הכוללת ביטויים חריפים. כשהאשכנזים פעלו בצורה הזו, הם עשו את זה באופן טבעי, כי הרגישו שזה שלהם. הם 'ארץ ישראל היפה והמקסימה, שפתיים יישק'. אז למה עכשיו אני צריך לבוא, ובצורה וולגרית לדרוך ולומר זה שלי? תפעלו בצורה חכמה".
אלוני נשוי מעל ל-50 שנה לאוגניה, אב לניר ורועי וסבא לדניאלה, אלכסי, הילי וגל. נראה שבגיל 78 הוא לא מתכנן להאט את הקצב ולאחרונה סיים לכתוב מחזמר חדש. "אני כותב כל הזמן, המחזמר "גשרים" מבטא את המעמד הסוציאלי של הפועלים בישראל, אלדד שרים עשה עיבודים והפקה מוזיקלית מדהימה. תרגמתי את המחזה מיד לאנגלית והסוכן שלי בארצות הברית התלהב מאוד. בנוסף, כתבתי דרמה מוזיקלית 'קוסם, נערה שותקת וארגז קרח', המבוסס על סיפור אמיתי ואני כבר בקדם הפקה של סרט".
________________________
ואיך גדלה הבת של יזהר כהן? הקליקו על התמונה:
