בריז'יט בארדו
רגע, במי מדובר? שחקנית הקולנוע והדוגמנית הצרפתייה בריז'יט בארדו הפכה לשם נרדף למושג סקס אפיל צרפתי, כשדורות של מפורסמות מנסות לחקות את הקסם והמראה שלה. בימים אלה, כשכוכבות האופנה הצעירות מאמצות את טרנד יער הריסים המחוזק בדבק, אי אפשר לשכוח מי היתה חתומה עליו בשנות ה-60 והפכה בעזרתו למנצחת הגדולה על הבלונדיניות השמרניות מהצד השני של האוקיינוס – דוריס דיי וסנדרה די האמריקאיות.
כעת מציינים 65 שנה להפצתו בצרפת של הסרט "מנינה", שהציג את בארדו הצעירה לראשונה בביקיני – אז פריט שנוי במחלוקת, שכמעט לא זכה להופיע על המסך בגלל שנחשב ל"לא צנוע". בארצות הברית החסודה יותר, אגב, הסרט זכה להפצה רק מאוחר יותר, לפני 60 שנה. זו היתה נקודת ירייה לקריירה עשירה בבגדים, סצנות חושפניות ומעמד כסמל החיים הטובים בסן טרופה.
בשנים האחרונות היא משקיעה את מרצה בתמיכה בזכויות בעלי החיים (מגניב) והתבטאויות אנטי-אסלאמיות ואנטי-להט"ביות (לא מגניב). בגיל 84, היא לא נראית דקה פחות, אבל בזיכרון שלי היא תמיד תישאר מה שאלוהים חשב עליו כשהוא ברא את האישה.
למה אייקון? כי תרומתה להפצת בשורת הביקיני היא מתנה לדורות הבאים, שמשתווה אולי רק לגילוי האש. בארדו הביאה איתה שיק משוחרר ופורץ גבולות, שגם עם כל הכסף בעולם לא ניתן להעתיק.
למה לא? כי גזענות, הומופוביה ותמיכה בימין הקיצוני בצרפת – זה פשוט לא סקסי.
ובכל זאת: כשכל העולם מצביע בעד אנטי-אייג'ינג וכוכבות העבר מתעקשות (לשווא) להיאחז בנעוריהן האבודים, בארדו מייצרת אלטרנטיבה נדירה בזכות ההחלטה לשאת את קמטיה הרבים ללא התנצלות.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
