וילה פרטית בלב סביבה עירונית: מה עושים כדי שהשכנים לא יוכלו להציץ

לשם הפרטיות, בית חדש בהרצליה תוכנן עם חלונות גדולים לכיוון אחד, שבו אין בתים קרובים. 3 החזיתות האחרות כמעט אטומות, וגינת גג פנימית מוסיפה מעט ירוק לנוף

מיכל בלאו

|

15.11.18 | 08:42

הכניסה לבית, דרך מעבר משותף לבתים הפרטיים שנבנו במתחם החדש. כדי לאפשר פרטיות הורכבה מסביב לבית קונסטרוקצייה מרחפת מפלדה ולוחות גבס חוץ, שביניהם רווחים של 30 סנטימטרים. המגרש קטן, ולכן נשתלה גינה קטנה על גג החניה  (צילום: שי אפשטיין)
הכניסה לבית, דרך מעבר משותף לבתים הפרטיים שנבנו במתחם החדש. כדי לאפשר פרטיות הורכבה מסביב לבית קונסטרוקצייה מרחפת מפלדה ולוחות גבס חוץ, שביניהם רווחים של 30 סנטימטרים. המגרש קטן, ולכן נשתלה גינה קטנה על גג החניה (צילום: שי אפשטיין)
"האלמנט המרחף", אומר האדריכל ליאור רוזנפלד, "משמש בקומה העליונה כמסך שמסתיר מפני הבית השכן". בשכונה ''הירוקה המערבית'' בצפון-מערב הרצליה יש בעיקר בנייני דירות משותפים, ו-40 בתים פרטיים (צילום: שי אפשטיין)
"האלמנט המרחף", אומר האדריכל ליאור רוזנפלד, "משמש בקומה העליונה כמסך שמסתיר מפני הבית השכן". בשכונה ''הירוקה המערבית'' בצפון-מערב הרצליה יש בעיקר בנייני דירות משותפים, ו-40 בתים פרטיים (צילום: שי אפשטיין)
המסדרון שמחבר בין חדרי השינה בקומה העליונה פתוח בחלונות גדולים אל אלמנט ההסתרה ואל הגינה שעל גג החניה (צילום: שי אפשטיין)
המסדרון שמחבר בין חדרי השינה בקומה העליונה פתוח בחלונות גדולים אל אלמנט ההסתרה ואל הגינה שעל גג החניה (צילום: שי אפשטיין)
שטחו של הבית 360 מ''ר, המתפרשים על פני שתי קומות ומרתף. הסלון והמטבח פתוחים אל הסביבה, בחלונות רחבים עם משקופים נסתרים (צילום: שי אפשטיין)
שטחו של הבית 360 מ''ר, המתפרשים על פני שתי קומות ומרתף. הסלון והמטבח פתוחים אל הסביבה, בחלונות רחבים עם משקופים נסתרים (צילום: שי אפשטיין)
מרפסת הקומה העליונה בולטת מעבר לקומת הקרקע ומסתירה מהשכנים, לפחות חלקית, את החצר עם בריכת השחייה. "בסיס התכנון", מסביר רוזנפלד, "היה הנושא העירוני הסביבתי. איך מנקים את כל 'הרעשים' ויוצרים וילה עירונית עם פרטיות מרבית" (צילום: שי אפשטיין)
מרפסת הקומה העליונה בולטת מעבר לקומת הקרקע ומסתירה מהשכנים, לפחות חלקית, את החצר עם בריכת השחייה. "בסיס התכנון", מסביר רוזנפלד, "היה הנושא העירוני הסביבתי. איך מנקים את כל 'הרעשים' ויוצרים וילה עירונית עם פרטיות מרבית" (צילום: שי אפשטיין)
דלת הכניסה הלבנה נפתחת אל הסלון. על הקיר בפינת האוכל תלויה עבודה של יוסי בכר, שנבחרה בעזרתה של אוצרת שעובדת עם האדריכלים (צילום: שי אפשטיין)
דלת הכניסה הלבנה נפתחת אל הסלון. על הקיר בפינת האוכל תלויה עבודה של יוסי בכר, שנבחרה בעזרתה של אוצרת שעובדת עם האדריכלים (צילום: שי אפשטיין)
בחדר ההורים מפריד קיר זכוכית את אזור השינה מאזור הרחצה. בחלקו התחתון שידת כיור לבנה, שמראה עולה ממנה בלחיצת כפתור (צילום: שי אפשטיין)
בחדר ההורים מפריד קיר זכוכית את אזור השינה מאזור הרחצה. בחלקו התחתון שידת כיור לבנה, שמראה עולה ממנה בלחיצת כפתור (צילום: שי אפשטיין)
 

"החלום של בעלי היה בית פרטי, וכל הזמן דחיתי את זה", מספרת בגילוי לב אם המשפחה. "בית פרטי מצריך המון טיפול ואחזקה. גם פחדתי על הילדים בגלל הגודל, המדרגות, הבריכה". חלום הווילה נרקם כשבני הזוג התגוררו עם שלושת ילדיהם (כיום בני 21, 18, 13) בדירת ארבעה חדרים במרכז הרצליה. בסופו של דבר, למרות חששותיה של האם, החלו בני הזוג לחפש בית מתאים בעיר. תחילה חיפשו בית בנוי. כשלא מצאו החליטו לרכוש מגרש ריק לבנייה. "הרצליה מאוד יקרה", מסבירה האם, "המוכרים מבקשים מחיר אסטרונומי לבית שדורש שיפוץ. זה הוביל אותנו לסיטואציה של בנייה".

 

את המגרש המתאים מצאו בשכונה "הירוקה המערבית". היא ממוקמת צפונית-מערבית למרכז העיר, נגישה לכבישים ראשיים וקרובה למוקדי משיכה כמו פארק הרצליה, הקאנטרי קלאב, היכל אמנויות הבמה וקניון שבעת הכוכבים.

 

ב-2004 הורחבה השכונה, עם תוספת של 717 יחידות דיור, מהן 40 יחידות צמודות קרקע, ומאז נחשבת למבוקשת. "זה אזור מדהים ושקט", אומרת האם, "אם בעבר אזור סוקולוב היה המרכז, מאז שפתחו את הפארק והעיר התפתחה לכיוון היציאות, האזור נהיה מבוקש והפך להיות מרכזי".

 

בשכונה בעיקר בנייני דירות, ומעט וילות (צילום: שי אפשטיין)
    בשכונה בעיקר בנייני דירות, ומעט וילות(צילום: שי אפשטיין)
     

     

    אל משרד האדריכלים שחר-רוזנפלד הגיעו לפני כשנה דרך משרד התיווך שבו נעזרו בחיפושי המגרש. בקשתם מהאדריכלים יעל שחר וליאור רוזנפלד היתה ברורה: "בית חם ופרקטי, סוויטה לכל ילד, חצר נחמדה עם בריכה, ו... פרטיות". בשכונה המאופיינת בשילוב של בנייה רוויה וצמודי קרקע, עמד בפני האדריכלים אתגר: איך מתכננים בית פרטי בסביבה עירונית, ומצליחים לשמור על פרטיות?

     

    חזית אחת פתוחה, שלוש חזיתות אטומות

     

    שטחו של המגרש שרכשו בני הזוג 320 מטרים רבועים, והוא ממוקם בקצה הצפון-מערבי של מתחם בן 2.3 דונם. למתחם יש תכנית בינוי, והוא מחולק ל-7 מגרשים לבנייה פרטית, שניצבים בשתי שורות. במרכז המתחם מעבר משותף, שמוביל לדלתות הכניסה לבתים ולחניות הפרטיות. הבעלות במתחם נעשית באמצעות הסכם שיתופי, בדומה לבית משותף.

     

    תוכנית הבינוי במתחם המשותף. בית המשפחה מודגש בירוק, ומשמאל בניין בן 14 קומות (תוכנית: שחר רוזנפלד אדריכלים)
      תוכנית הבינוי במתחם המשותף. בית המשפחה מודגש בירוק, ומשמאל בניין בן 14 קומות(תוכנית: שחר רוזנפלד אדריכלים)

       

      מצפון למגרש, מעבר לכביש, מתנשא מבנה מגורים בן 14 קומות; מדרום לו, בקו בניין של שני מטרים בלבד, הבית הפרטי השכן; ממזרח - המעבר המשותף, שמעבר לו שורת הבתים השנייה; וממערב למגרש, במפלס נמוך ממנו, מעבר ציבורי רחב וירוק. "בסיס התכנון", מסביר רוזנפלד, "היה הנושא העירוני הסביבתי. איך מנקים את כל 'הרעשים' ויוצרים וילה עירונית עם פרטיות מרבית".

       

      הפתרון של האדריכלים היה בהפניית פנים הבית לכיוון אחד בלבד - החזית המערבית, שפונה למעבר הציבורי הירוק. שלוש החזיתות האחרות נאטמו כמעט לחלוטין, עם פסים אורכיים וצרים לאור ולאוורור. בנוסף, הקומה העליונה בולטת מעבר לקומת הקרקע. "היה חשש גדול ממבטי הדיירים במגדל", מסביר רוזנפלד, "לכן, כדי לאפשר פרטיות בחצר, הבלטנו את הקומה העליונה עם מרפסת".

       

      אלמנט מרחף מגדיר את אזור הכניסה

       

      הבית, בן שתי קומות ומרתף, משתרע על פני כ-360 מטרים רבועים. הוא מתוכנן ומעוצב בקווים נקיים ובסגנון מודרני, וצורתו כאות ר' הפוכה. גגו משופע, והוא מוקף גדר בנויה משולבת אלומיניום. קירות קומת הקרקע כוסו בפלטות מדוקקות של גרניט-פורצלן, והקומה העליונה בטיח לבן ומוחלק. "רצינו ליצור תחושה שהמסה העליונה מרחפת, ולקבל מבנה מעודן יותר", מסביר האדריכל. בקומת הקרקע המרחבים הציבוריים: סלון, מטבח, שירותי אורחים וחדר אורחים. בקומה הראשונה החדרים הפרטיים: שתי סוויטות ילדים, מאסטר הורים וחדר כביסה. במרתף - חדר שינה נוסף, ממ"ד וחדר משפחה.

       

      מבט מדלת הכניסה. מעל החניה גג וגינה, מסביב מעטפת מגוננת (צילום: שי אפשטיין)
        מבט מדלת הכניסה. מעל החניה גג וגינה, מסביב מעטפת מגוננת(צילום: שי אפשטיין)

         

        שביל אבן מוביל אל דלת הכניסה. מצדו האחד חניה, ומצדו השני קיר הבית. מעליו קונסטרוקציות פלדה מרחפת, בנויה מלוחות דנסגלאס (גבס חוץ) ריבועיים, ביניהם חריצים מאורכים של 30 סנטימטרים. הקונסטרוקציה מקיפה גינה שנשתלה מעל גג החנייה. "האלמנט המרחף", אומר רוזנפלד, "מגדיר את אזור הכניסה, ובקומה העליונה משמש כמסך שמסתיר מפני השכנים ויוצר פרטיות".

         

        הקומה השנייה מסתירה את החצר מהשכנים

         

        דלת לבנה מכניסה את הבאים למרכז הסלון, שמתנשא לגובה של 3.25 מטרים נטו, אל מול מפתח רחב של חלונות מרצפה עד תקרה, עם משקוף נסתר. מבעד לחלונות הגדולים נשקפת החצר האחורית. לטשטוש בין חוץ לפנים תורם חיפוי הגרניט-פורצלן בחצר, ש"נכנס" ועוטף את הקירות הפנימיים. הרצפה כוסתה בפרקט אלון מעושן בדוגמת אדרת-דג.

         

        בסלון קיר מכוסה אריחים גדולים, ש''נכנסים'' מבחוץ (צילום: שי אפשטיין)
          בסלון קיר מכוסה אריחים גדולים, ש''נכנסים'' מבחוץ(צילום: שי אפשטיין)

           

          בסלון ספת עור הניצבת מול קיר, שבמרכזו מסך טלוויזיה ובחלקו התחתון נישה מאורכת, עטופה בפח פלדה מושחר. במרכז הסלון כורסה תואמת לספה, כורסה נוספת בכחול והדומים, המונחים כולם על שטיח.

           

          אי שחור במקביל לארונות לבנים (צילום: שי אפשטיין)
            אי שחור במקביל לארונות לבנים(צילום: שי אפשטיין)
             

             

            המטבח בנוי בצורת האות ר', עם ציר של ארונות נמוכים וציר של ארונות גבוהים בלבן. במרכז אי רחב ושחור מדקטון (חומר דחוס), לצדו מקומות ישיבה. סמוך אליו שולחן אוכל מוקף שמונה כיסאות,, הניצב מול מפתח רחב נוסף, המשקיף החוצה. על הקיר ציור שמן של האמן יוסי בכר. "אנחנו עובדים עם האוצרת אמה דורון", אומר רוזנפלד, "ומתאימים יחד עם הלקוחות את האמנות בבית".

             

            המטבח פונה אל החצר האחורית, שבה בריכת שחייה ופינת אירוח (צילום: שי אפשטיין)
              המטבח פונה אל החצר האחורית, שבה בריכת שחייה ופינת אירוח(צילום: שי אפשטיין)
               

               

              בפינת האוכל שולחן גדול עם שמונה כסאות (צילום: שי אפשטיין)
                בפינת האוכל שולחן גדול עם שמונה כסאות(צילום: שי אפשטיין)

                 

                מהסלון ומהמטבח נשקפת החצר האחורית עם בריכת השחייה ושולחן האירוח. בזכות הבלטת המרפסת בקומה העליונה, החצר מוצלת ומוסתרת מעט ממבטי השכנים.

                 

                הקומה העליונה מצלה על פינת האירוח החיצונית (צילום: שי אפשטיין)
                  הקומה העליונה מצלה על פינת האירוח החיצונית(צילום: שי אפשטיין)

                   

                  מבט לכיוון השני. החצר פונה למעבר ציבורי, רחב וירוק (צילום: שי אפשטיין)
                    מבט לכיוון השני. החצר פונה למעבר ציבורי, רחב וירוק(צילום: שי אפשטיין)
                     

                     

                    המהלך הראשון של המדרגות עשוי עץ, והשני פח לבן (צילום: שי אפשטיין)
                      המהלך הראשון של המדרגות עשוי עץ, והשני פח לבן(צילום: שי אפשטיין)

                       

                      המדרגות אל הקומה העליונה בנויות משני שלבים: בשלב הראשון מדרגות זיזיות (מרחפות) מעץ; ובשלב השני מדרגות קלות מפח לבן. "מדרגות בבית", אומר רוזנפלד, "זה אלמנט פיסולי חשוב".

                       

                      חדר הרחצה של ההורים: קופסה שחורה

                       

                      בקומה העליונה שלושה חדרי שינה סדורים זה אחר זה, מול מסדרון שמשקיף לגינת גג. "במקום לראות את חלונות השכן או את הקיר", אומר רוזנפלד, "תכננו גינה". אל הגינה הזו אי אפשר להגיע בשל הבדלי מפלסים (רצפת הגינה בגובה 2.20 מטרים, ורצפת הקומה בגובה 4 מטרים). "אמנם אי אפשר להשתמש בה", מסביר רוזנפלד, "אך היא תוכננה כדי לייצר פרטיות וליהנות מהירוק". לגינה נבחרו צמחים שלא דורשים טיפול רב, ומערכת ההשקיה תוכננה כך "שהעסק יעבוד לבד", כדבריו.

                       

                      גינת הגג. "אמנם אי אפשר להשתמש בה, אך היא תוכננה כדי לייצר פרטיות וליהנות מהירוק" (צילום: שי אפשטיין)
                        גינת הגג. "אמנם אי אפשר להשתמש בה, אך היא תוכננה כדי לייצר פרטיות וליהנות מהירוק"(צילום: שי אפשטיין)

                         

                        סוויטת ההורים ממוקמת בקצה המסדרון. בכניסה אליה מבואה אינטימית. מצדה האחד חדר ארונות פתוח, ומצדה השני חדר רחצה. במרכז מיטה זוגית המונחת על שטיח לבן, ולצדה שתי שידות. על הקיר מאחוריה הדפס של מייקל אדמס, ומולה ארון וטלוויזיה.

                         

                        חדר הרחצה הצמוד בחדר השינה של ההורים בנוי כקופסה (צילום: שי אפשטיין)
                          חדר הרחצה הצמוד בחדר השינה של ההורים בנוי כקופסה(צילום: שי אפשטיין)

                           

                          המראה מתרוממת משידת הכיור בלחיצת כפתור (צילום: שי אפשטיין)
                            המראה מתרוממת משידת הכיור בלחיצת כפתור(צילום: שי אפשטיין)

                             

                            בין אזור השינה לחדר הרחצה מפריד קיר זכוכית שמסתיים בשידה לבנה עם כיור. בשידה מוסתרת מראה שיורדת ועולה בלחיצת כפתור. חדר הרחצה חופה בגרניט-פורצלן שחור, באריחים בגודל 320/160 מטרים. "המיוחד בחדר", אומר האדריכל, "שחיפינו גם את התקרה ויצרנו קופסה". המקלחון ותא השירותים מופרדים וסגורים בקירות זכוכית חלבית.

                             

                            חדריהם של בני הנוער תוכננו ועוצבו בצורה זהה: דלת כניסה מובילה למסדרון שלצידו חדר רחצה, ובהמשכו נפתח החדר, עם חלונות רחבים המשקיפים למרפסת ארוכה שמקשרת בין שלושת החדרים בקומה. במרכז מיטה, מולה שידה וטלוויזיה. "החדרים מתוכננים כחדרי מלון", אומר רוזנפלד, "סוויטת ההורים היא הסוויטה הנשיאותית".

                             

                            "החדרים (של הילדים) מתוכננים כחדרי מלון", אומר רוזנפלד, "סוויטת ההורים היא הסוויטה הנשיאותית" (צילום: שי אפשטיין)
                              "החדרים (של הילדים) מתוכננים כחדרי מלון", אומר רוזנפלד, "סוויטת ההורים היא הסוויטה הנשיאותית"(צילום: שי אפשטיין)
                               

                               

                              "למרות שהבית נמצא בסביבה עירונית ושטח הגינה קטן", אומרת האם, "יש לנו פה את כל מה שאנחנו צריכים. בנינו בית בדיוק לפי החלומות שלנו, והכי חשוב - קיבלנו את הפרטיות שביקשנו".

                               

                              תוכנית קומת הקרקע (תוכנית: שחר רוזנפלד אדריכלים)
                                תוכנית קומת הקרקע(תוכנית: שחר רוזנפלד אדריכלים)

                                 

                                תוכנית הקומה העליונה  (תוכנית: שחר רוזנפלד אדריכלים)
                                  תוכנית הקומה העליונה (תוכנית: שחר רוזנפלד אדריכלים)

                                    

                                  • ניהול ופיקוח: רועי הראל
                                  • קונסטרוקטורית: אורלי אראמא
                                  • קבלן שלד: גל בן ציון
                                  • אלומיניום: אינפיניטי
                                  • נגרות: נגריית אבן צור
                                  • פרקט, חיפויים וכלים סניטריים: חזי בנק
                                  • מדרגות: סולם יעקוב
                                  • דלתות: סטאטו סקריניו
                                  • מיזוג: טיראן מערכות מיזוג
                                  • ריהוט: הביטאט
                                  • תאורה: לייט-אין, הביטאט
                                  • עיצוב נוף: בני אמיר
                                  • ריצוף חוץ: אבסולוטו
                                  • סטיילינג לצילום: מאיה לבנת הרוש 

                                   

                                   

                                    מאות בתים בחשיפה ראשונה ב-Xnet. היכנסו:

                                     

                                     

                                    גם הבית הזה בהוד השרון שם. לחצו לקבל השראות (צילום: שירן כרמל)
                                    גם הבית הזה בהוד השרון שם. לחצו לקבל השראות (צילום: שירן כרמל)

                                     

                                     
                                    הצג:
                                    אזהרה:
                                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד