צילום: גורן ליובונצ'יץ

האם אתה חי? הבּל בוי שהפך לבמאי ומצא אהבה דווקא בעקבות מחלה

החלומות של חי שגיא נראו חסרי סיכוי, כשבעיה בריאותית גרמה לו להבין שהכל עניין של נקודת מבט. "ברגע שתפסיקו להקשיב למחשבות ולרגשות שלכם – תצליחו"

"ברגע שהפסקתי להקשיב למחשבות ולרגשות שלי הפכתי לחופשי ממתח ודאגות". חי שגיא (צילום: יונתן בלום)
"ברגע שהפסקתי להקשיב למחשבות ולרגשות שלי הפכתי לחופשי ממתח ודאגות". חי שגיא (צילום: יונתן בלום)

חי שגיא החליט שהוא הולך להיות הבמאי הגדול בעולם עד גיל 30, אבל בגיל 28 הוא עדיין עבד כבּל בוי במלון בתל אביב. הוא העמיס מזוודות על אוטובוסים עד 6:00 בבוקר, ישן עד 12:00 בצהריים, התעורר כדי לאכול שווארמה, והתחיל לכתוב. אלה היו החיים שלו. הוא כתב כל הזמן, נפגש עם מפיקים וניסה להפיק סרט בכוחות עצמו, אבל משהו שם לא עבד. למרות שחינכו אותו שאם יעמול קשה הוא יצליח, חי, בוגר מכללת ספיר וקורס של ה־NY Film Academy, מצא את עצמו מתלונן על מר גורלו בפני חברים, משפחה, הפסיכולוג שלו - ואפילו בפני זרים ברחוב.

 

בוקר אחד הוא הבחין בבור באמצע רעמת השיער. רופא העור בישר לו שמדובר באלופציה אראטה, מצב רפואי המתרחש באופן פתאומי ובו תאי מערכת החיסון תוקפים את זקיקי השיער וגורמים להתקרחויות

בוקר אחד הוא הבחין בבור באמצע רעמת השיער שהייתה חלק בלתי נפרד מדמות הבמאי שטיפח. רופא העור בישר לו שמדובר באלופציה אראטה, מצב רפואי המתרחש באופן פתאומי ובו תאי מערכת החיסון תוקפים את זקיקי השיער וגורמים להתקרחויות באזורים מסוימים בגוף. חי ביקש את המשחה או הכדור שיעצרו את הנשירה המסיבית, אבל הרופא נתן לו מרשם קצת אחר: במקום כדור הוא ביקש ממנו לעשות יוגה וללכת על שפת הים, או בקיצור - להוריד הילוך ולהירגע.

 

זה היה הרגע שבו חי יצא למסע משולב בין סדנאות וספרים - מטוני רובינס ו־NLP, דרך יוגה ועד לימודי יהדות וחשיבה חיובית. הוא סיים במצב רוח מרומם כל קורס שפקד, אבל אחרי כשבוע או שבועיים של אופוריה היה נוחת בחזרה אל המציאות הלחוצה, אל חוסר הסיפוק ואל זריקות הסטרואידים שהתחיל לקבל לקרקפת כדי להילחם באלופציה, שרק הלכה והחמירה.

 

בו זמנית הוא פנה גם לרפואה המשלימה כדי למצוא פתרון לנשירה, ואחד המדקרים שפגש צייד אותו בפטיש קל ובמסמרים קטנים שאיתם היה צריך לפתוח כל בוקר עם שבע דקות של דפיקות עדינות על הראש. גן עדן. יום אחד, בעוד הוא יושב במרפסת עם כלי העבודה והולם בקרקפת, הבליחה בו התובנה - את כל התרגולים והידע שצבר הוא רוצה לאסוף ולבנות כטכניקה להתפתחות אישית: ״נקודת מבט של במאי״. היום, בגיל 36, הוא כבר פרסם ספר לשחקנים בשם ״רגע אמיתי" ומעביר סדנאות המעודדות ערנות ואותנטיות בחיי היומיום, שלהן הוא קורא ״הכוח לפעול״.

 

12 שיחות טלפון

"בתוך חודשיים התחלתי לביים פרסומות גדולות, הייתי עמוס בעבודה, ורגע לפני זה הייתי בל בוי. מה הפריד ביני לדבר הזה? 12 שיחות טלפון. היום זה מה שאני עושה - מלמד אנשים שכל מה שהם רוצים נמצא במרחק כלום מהם"

"שבע הדקות האלה דחפו אותי פנימה, עד אז חיפשתי את התשובות בחוץ", הוא מספר. "ברגע שהפסקתי להקשיב למחשבות ולרגשות שלי הפכתי לחופשי ממתח ודאגות. כשאתה מוריד את מה שעומד בינך ובין האמת שלך, זה הופך להיות קל. גם במקרה שלי, ברגע שהתחלתי להיות נוכח בתהליך, בתוך חודשיים התחלתי לביים פרסומות גדולות - ל'אסם' או ל'קוטקס', הייתי עמוס בעבודה, ורגע לפני זה הייתי בל בוי. מה הפריד ביני לדבר הזה? 12 שיחות טלפון. התקשרתי למפיקים ולמשרדי פרסום, אחד מהם נתן לי צ׳אנס, ומשם זה התגלגל. אז גם התחלתי ללמד בבית צבי, וחצי שנה מאוחר יותר הכרתי את אשתי, אחרי ששנים היה לי מאוד קשה עם נשים. היום זה מה שאני עושה - מלמד אנשים שכל מה שהם רוצים נמצא במרחק כלום מהם״.

 

איך הבנת את כל זה?

״באחד השיעורים שהעברתי בבית צבי הייתה לי סטודנטית שנפרדה מהחבר שלה לפני השיעור. היא בכתה והתפרקה בהפסקה ואמרה לי שלא תוכל לעשות את הסצנה. עניתי לה שמכיוון שמדובר בשיעור האחרון, אין ברירה ואני חייב לראות את התרגיל. כל השיעור היא התייפחה בצד ואז הגיע הזמן לסצנה שלה - סצנת התאהבות עם בחור. ובום - היא על הבמה, מתאהבת. באותו הרגע ישבתי ושאלתי את עצמי 'מה קרה פה?'. אם שחקן יכול לשנות את המחשבות והרגשות שלו כאן ועכשיו, אז כולם יכולים״.

 

"ברגע שהפסקתי להקשיב למחשבות ולרגשות שלי הפכתי לחופשי ממתח ודאגות. כשאתה מוריד את מה שעומד בינך ובין האמת שלך, זה הופך להיות קל" (צילום: יונתן בלום)
    "ברגע שהפסקתי להקשיב למחשבות ולרגשות שלי הפכתי לחופשי ממתח ודאגות. כשאתה מוריד את מה שעומד בינך ובין האמת שלך, זה הופך להיות קל"(צילום: יונתן בלום)

     

    השיטה שלו, "נקודת מבט של במאי", היא למעשה כלי לשינוי מיידי בכל מצב ותחושה. "מדובר בנקודת מבט שאין בה רגשות אלא רק העובדות עצמן", הוא מסביר. "חשוב לזכור שתפקיד הבמאי הוא הוצאת הטוב ביותר מהשחקן. אנחנו לוקחים איזושהי סיטואציה שצריך להתמודד איתה ומסתכלים עליה מבחוץ מכמה כיוונים: מבט פנימה – איך זה מרגיש להיות כאן ועכשיו, מה הרגש הדומיננטי ברגע המסוים הזה, מה התחושה שיש לכם, איזו מחשבה עוברת לכם בראש; מבט על המצב הפיזי - איך מרגיש הגוף שלכם, איך מרגישה היציבה שלכם, איך מרגישה הנשימה שלכם; מבט החוצה - מה נמצא מולכם, איזו תוצאה אתם רוצים להשיג.

     

    "אם אתם שפופים, נסו לפתוח את הידיים. כשאתם פותחים את הידיים אתם לא יכולים להישאר עצבניים, תנסו את זה. נשמו ושאלו את עצמכם מה באמת אתם רוצים להשיג מהסיטואציה?"

    "ברגע שאנחנו נעשים ערניים לכך שאנחנו מתבוננים על הסיטואציה מבחוץ, המחשבה מתחילה לאבד מהכוח שלה. כשאנחנו צופים מהצד, נוצר איזשהו מרחק מההתרחשות ואנחנו מפסיקים להזדהות איתה. באותה הנקודה אני מתחיל לתקן את עצמי, לתת לעצמי הנחיות - ממש כמו במאי. נעבור לפי השלבים: אם במבט פנימה עולה מישהו שעשה לכם משהו רע, ואתם חושבים עליו משהו כמו ׳איזה מעצבן׳, החליפו את המחשבה באחת הפוכה. אבל המחשבה לא מספיקה, צריך להכניס פנימה גם את הגוף. נסתכל על המצב הפיזי - אם אתם שפופים, נסו לפתוח את הידיים. כשאתם פותחים את הידיים אתם לא יכולים להישאר עצבניים, תנסו את זה. נשמו ושאלו את עצמכם מה באמת אתם רוצים להשיג מהסיטואציה? אחרי שעשיתם את כל זה, הגיע הזמן להגיד ׳1,2,3 אקשן׳ ולבחור פעולה קטנה שאותה אתם מוכנים לעשות. מהי הפעולה הראשונה שנמצאת בשליטה שלכם ואתם יכולים לבצע כרגע?".

     

    לפתוח את הבוקר בטוב

    אחד הדברים המרכזיים שחי מלמד את המטופלים שלו הוא כיצד לא להקשיב לרגשות או למחשבות שלהם. "הרי אם עכשיו אני צריך לצאת לרוץ ואקשיב למחשבות שלי, בחיים לא ארוץ", הוא אומר. "אם אני רוצה לכתוב ספר ואלך אחרי הרגשות שלי או אחכה למוזה שמסרבת להגיע, זה בחיים לא יקרה. רגש משתנה בתוך שניות, כמו תינוק שצוחק ורגע אחרי זה בוכה ושוב צוחק. אנחנו יכולים לכעוס, אבל להחזיק את הרגש הזה לאורך זמן - זו בעיה. המחשבה חולפת. אם אתה מזדהה איתה אז היא יורדת ללב, ואם לא אז היא עוברת הלאה״.

     

    אז למה כן כדאי לנו להקשיב?

    ״לקול הפנימי, לתודעה. כשאנחנו בשתיקה, יש ריקנות מסוימת, ואז משהו גדול יותר נכנס, ולזה אנחנו צריכים להקשיב. אנחנו הופכים להיות כלי. כשאנחנו חושבים או מקשיבים לרגשות, אנחנו לא מאפשרים למשהו הגדול הזה להניע אותנו. הערנות הזאת, האותנטיות הזאת, היא מה ששכחנו. שבע הדקות השקטות שהתחלתי איתן התפתחו לשעה. אני קם כל בוקר ב־5:00 לרוטינה שבניתי ובה אני מתכנת את המוח, הגוף והנפש להיות בשיא. זה זמן שאני משקיע בעצמי וממליץ לאנשים להתחיל אפילו בכמה דקות בלבד״.

     

    מה כוללת רוטינת הבוקר?

    ״הקימה בבוקר היא הדבר הכי חשוב שיש. אני פחות מתחבר למדיטציה ולכן מתחיל את הבוקר בתרגילים אקטיביים. למשל עניין פתיחת הידיים: אני פותח את הידיים בבוקר כדי לקבל את היום ואומר תפילה אישית. הרבה שנים אמרתי את ׳מודה אני לפניך׳, והיום אני משתמש במשהו שחיברתי בעצמי: ׳תודה על היום הנפלא המלא בשפע אפשרויות, הזדמנויות ובאנשים שאני הולך לפגוש׳. לאנשים שבאים אלי אני מציע לחבר נוסח משלהם או לאמץ משפט שהם מתחברים אליו".

     

    כל יום קצת

    עוד אלמנט משמעותי בשיטה שלו הוא הוקרת תודה, במיוחד בבוקר אחרי הקימה. "בשלב הזה, כשאנחנו עדיין קצת על אוטומט, בדרך לשטוף פנים, אני מציע למטופלים שלי לומר תודה על הדברים שנקרים בדרכם: תודה על נעלי הבית, על מה שהם בחרו ללבוש, על כוס המים עם הלימון שמניעה את מערכת העיכול או על מברשת השיניים. גם את זה צריך ללמוד לעשות נכון. אם כל בוקר אודה על אשתי ועל הבריאות שלי, בסוף השבוע זה כבר לא יעבוד עלי. מה שחשוב הוא להיות ספציפיים ולרדת לפרטים - אז אודה על המבט שאשתי נתנה לי אתמול לדוגמה. אפשר להגיד תודה על אנשים בחיים שלכם, על משהו שנמצא סביבכם, או על המקום שאתם נמצאים בו. הדברים האלה מחזירים אותנו לכאן ועכשיו - אם אני מודה על העציץ שנמצא לידי - אני נוכח ברגע".

     

    נשמע כמו משהו שלא פשוט להתמיד בו.

    "מה שמאוד חשוב הוא לא לשבור את ההרגל - אם אני בחו״ל אני עדיין עושה 5 או 15 דקות מתוך רוטינת הבוקר. אם תפסיקו, אחרי שלושה ימים יהיה לכם קשה מאוד לחזור לשגרה, זה מעין גיים אובר - נקודה שבה מתחילה ההלקאה העצמית. שמרו על זמן האיכות שלכם עם עצמכם, זה יהפוך לכם את היום להרבה יותר טוב. צריך לתת לכל דבר עוד צ'אנס. בכל פעם שאתם מפספסים משהו, כמו אימון כושר לדוגמה, אמרו לעצמכם שזה לא נורא, יש עוד פעם אחת. בכל פעם שאתם מצליחים במשהו, תגידו לעצמכם בדיוק את אותו הדבר: ׳יופי, עכשיו עוד פעם אחת׳. זה מעורר התלהבות, ממש כמו ילדים שמתרגשים ממשהו. לפני כמה שנים עצרתי ליד שבוע הספר והחלטתי שבשנה הבאה ספר שאכתוב יהיה שם, וזה בדיוק מה שקרה. כל יום קצת - עוד פעם אחת".

     

    מוכנים? אקשן

    שמונה תרגילים פשוטים ליישום משיטת "נקודת מבט של במאי" (בחרו לפחות שלושה ליישום יומיומי)

     

    1. כשהשעון המעורר מצלצל, קומו מיד. אל תמשכו "עוד כמה דקות במיטה", אחרת הבוקר מתחיל בצורה פסיבית.

    2. חייכו! גם אם זה נראה לכם מוזר, הפעולה הפשוטה הזאת מפרישה סרוטונין לגוף. ככה שאם תרצו - וגם אם לא - תרגישו טוב יותר.

    3. קפצו! אפשר על טרמפולינה, אם יש לכם, אבל לא באמת חייבים. נסו לקפוץ במקום למשך דקה או שתיים - אי אפשר להישאר עייפים כשקופצים על הבוקר. עייפות היא בחירה, אולי בחירה לא מודעת, אבל בחירה. ברגע שאתם מחליטים אחרת, אתם כבר לא עייפים. בונוס נוסף הוא שהקפיצה מעירה את מערכת הלימפה, שמתחילה לעבוד על סילוק חומרים עודפים ממחזור הדם.

    4. פרסו מזרן ותרגלו נשימות. אנחנו רוצים לשלוט על המחשבות, ויכולים לעשות את זה דרך הנשימה. אם המחשבות הן כמו עפיפון, הנשימה היא החוט שמחזיק אותן. "אני עושה נשימות קפלבהטי (נשימות מהירות, כמו פמפום שחוזר על עצמו במשך דקה - מ"נ), ומיד אחר כך עוצר את הנשימה כמה שאפשר".

    5. תרגלו יוגה צחוק במשך חמש דקות. כמבוגרים אנחנו מחפשים סיבות הגיוניות לצחוק, אבל הצחוק מגיע מהגוף ולא מהראש, זה שריר. ברגע שתתחילו להיכנס לזה, הגוף יתחיל להאמין לכם. אם אנחנו רוצים לקום בשמחה, אנחנו צריכים לבחור בה. אפשר לשים סרטון ביוטיוב ולצחוק יחד איתו.

    6. דמיינו את היום שלכם. שאלו את עצמכם: איך אתנהג במצבים מסוימים ואיך אגיב לאנשים שאפגוש? החיים הם הרבה יותר טובים מכל מה שנתכנן, אבל זה עוזר לעשות מעין חזרה גנרלית שבה אנחנו מדמיינים את עצמנו בסיטואציות מסוימות - אותנטיים, אמיתיים.

    7. סמנו את שלוש המשימות הכי חשובות שלכם להיום. לאנשים יש טו דו ליסט מטורף, אז קורה שהם עושים את הדברים שפחות חשובים עבורם ובסוף מתבאסים שהתבזבז היום. בחרו שלושה דברים שאם תסיימו איתם, יהיה לכם יום מושלם! התרגיל הזה נועד כדי להחליט מה באמת חשוב לכם להוציא מהיום - נסו ותראו כמה רוגע זה יכניס לכם לשגרה.

    8. אמרו: "אני פשוט עושה". לשלוח מייל זה לא מסובך, להרים טלפון או להכיר מישהו זה קל. "היה לי מישהו בסדנה שהחליט 'אני פשוט מחבק את אמא שלי'. שבע שנים הוא לא דיבר איתה, ואז ביום ההולדת שלה הוא החליט שהוא מביא לה בלונים ואומר לה שהוא אוהב אותה. זה כל כך פשוט. המוח שלנו לא יכול לקבל את זה, כי אנחנו פועלים כל כך הרבה זמן בדרכים שלא מועילות לנו. תכתבו את זה, תגידו את זה, ותראו כמה קל לשנות".

     

                                 *                         *                           *

    20 דקות ביום הן כל מה שאתם צריכים לחיים מאושרים? הקליקו לשיטה:

     

    תרגול יומיומי קצר מספיק לטיפוח תחושת האושר (צילום: Shutterstock)
    תרגול יומיומי קצר מספיק לטיפוח תחושת האושר (צילום: Shutterstock)

     

     

    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: גורן ליובונצ'יץ)
    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: גורן ליובונצ'יץ)
     
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האם אתה חי? הבּל בוי שהפך לבמאי ומצא אהבה דווקא בעקבות מחלה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד