סטאלין נשא נאום יהיר ערב המלחמה וגזר מוות על עשרות מיליונים

"מטרתנו היא שגרמניה תמשיך במלחמה זמן רב ככל האפשר", אמר נשיא בריה"מ רגע לפני הפלישה לפולין, ולא חזה את גודל האסון שעמד ליפול על העולם כולו

עופרה עופר אורןפורסם: 29.10.18 00:09
יוזף סטאלין. למרות הנזק שגרם, בתל אביב בירכו אותו ליום הולדתו ואיחלו לו "שיבה טובה" (צילום: AP)
יוזף סטאלין. למרות הנזק שגרם, בתל אביב בירכו אותו ליום הולדתו ואיחלו לו "שיבה טובה" (צילום: AP)

בדצמבר 1949 התכנסה בתל אביב עצרת של הליגה לקשרי ידידות עם ברית המועצות כדי לחגוג את יום ההולדת ה-70 של יוזף סטאלין, נשיא ברית המועצות. גם במוסקבה חגגו את יום ההולדת בהתכנסות חגיגית ובנאומים, אבל שם לא הסתפקו בדברי ברכה: ויאצ'סלב מולוטוב, למשל, שר החוץ הסובייטי, הכריז כי "ארצות רבות בעולם בשלות לקומוניזם" והבטיח שאם תפרוץ מלחמת עולם שלישית, היא "תסתיים במיגור האימפריאליזם בעולם".

 

בתל אביב אמר יו"ר הליגה לידידות, שלמה קפלנסקי: "התאספנו לחוג את חג הולדתו של סטלין יחד עם עמי ברית המועצות, ארצות הדמוקרטיה העממית ומיליוני אנשים בעולם כולו, הצמאים לשלום ולשחרור סוציאלי. זה 25 שנה עומד סטאלין כיורשו של לנין בראש המדינה הסובייטית. רב חלקו בפתרון בעיותיה העצומות של מדינת הפועלים. הוא הטביע את חותמו על התפתחותה בימי שלום כבימי מלחמה. בתקופה המכרעת של המלחמה האנטי-פאשיסטית היה סטאלין מצביאה הגדול של ברית המועצות, שהוביל את הצבא האדום לניצחון עד שערי ברלין. מדינת ישראל קמה בעזרתה של ברית המועצות. אנו שולחים את ברכתנו היהודית המסורתית 'יזכה לשיבה טובה'. נזכה כולנו לחזות בניצחון המהפכה הסוציאליסטית בעולם כולו".

 

בשנות ה-30 מתו מרעב מיליונים מתושבי ברית המועצות (על פי הערכות של היסטוריונים, נספו אז בין שלושה לעשרה מיליון אוקראינים), ומיליונים נמקו בגולאגים, שבהם שהו גם לא מעט תושבים זרים שנקלעו לברית המועצות, נלכדו בהאשמות שווא ונכלאו במחנות. אלה שימשו לכאורה להענשת פושעים פליליים ופוליטיים, אבל בעצם נועדו לספק כוח עבודה עצום וזול כדי לממש את הפנטזיות הגרנדיוזיות של סטאלין. למשל, את הכרייה של תעלת הים הלבן: זו עלתה בחייהם של אלפי אסירי גולאג, שנאלצו לחפור אותה בידיים, בתנאים של רעב וקור מסמרי שיער. מאות אלפי בני אדם מתו בגולאגים, שסטאלין דגל בקיומם. בנאום מ-1938, שאותו נשא בפני נשיאות הסובייט העליון, הוא בחן אפשרות "לעודד" את האסירים בלי לשחרר אף אחד: "האם איננו יכולים לחשוב על דרך אחרת לגמול להם על עבודתם – עיטורים וכיוצא באלה?" שאל. "שחרור האנשים הללו אולי נחוץ, אבל מנקודת המבט של הכלכלה הלאומית, זה משגה".

 

צפו בסרט תיעודי קצר על סטאלין:

 

 

מעניין לא פחות הוא הנאום שנשא סטאלין בלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית (פוליטביורו) ב-19 באוגוסט 1939 – כשבועיים לפני שהגרמנים פלשו לפולין, ומלחמת העולם השנייה פרצה. "שאלת המלחמה והשלום תלויה לחלוטין בעמדה שתנקוט ברית המועצות", אמר. "אנחנו בטוחים שאם נחתום על חוזה הגנה הדדית עם צרפת ובריטניה, גרמניה תיסוג מפולין ותעדיף הסדר עם ארצות המערב. המלחמה תימנע, אבל זה יסכן את ברית המועצות. לעומת זאת, אם נסכים להצעה של גרמניה ונחתום על הסכם אי-לוחמה איתה, אין ספק שהיא תפלוש לפולין, והמעורבות של צרפת ובריטניה לא תוכל להימנע. ארצות אירופה יחוו תהפוכות וקשיים חמורים, ואז נוכל להישאר מחוץ לקונפליקט ולתכנן מתי מתאים לנו להצטרף למלחמה...  

 

"ברור לגמרי מה עלינו לעשות: עלינו להיעתר להצעה הגרמנית, לסרב לאנגלים בנימוס ולשלח את נציגי המשלחת שלהם בחזרה הביתה. לא קשה לחזות את חשיבות המהלך ואת ההישגים שיהיו לנו בעקבותיו. ברור לנו שפולין תושמד עוד לפני שאנגליה וצרפת יספיקו להיחלץ לעזרתה, ואז גרמניה תוותר לנו על חלק מפולין. היתרון המיידי הוא שנגיע עד לשערי ורשה, כמו גם לגליציה האוקראינית. גרמניה תעניק לנו חופש פעולה בארצות הבאלטיות ותכיר בדרישתנו לקבל את בסרביה. היא מוכנה להכיר באינטרסים שלנו ברומניה, בבולגריה ובהונגריה...

 

"כל זאת, אם גרמניה תנצח במלחמה. אבל עלינו לבחון מה יקרה אם היא תובס. במקרה כזה הסובייטיזציה של גרמניה תהיה בלתי נמנעת, ותקום ממשלה קומוניסטית. אל לנו לשכוח כי גרמניה סובייטית תסכן אותנו מאוד אם היא תיווצר בעקבות תבוסה של גרמניה. אנגליה וצרפת יוסיפו להיות חזקות, יכבשו את ברלין וישמידו את גרמניה הסובייטית. לא נוכל להגיש עזרה אפקטיבית לחברינו הבולשביקים בגרמניה. לפיכך, מטרתנו היא שגרמניה תמשיך במלחמה זמן רב ככל האפשר כדי שאנגליה וצרפת יותשו עד כדי כך שהן לא יהיו עוד בעמדה שתסכן את גרמניה הסובייטית".

 

מה קרה פחות משבועיים אחרי שסטאלין נשא את נאומו? צפו:

 

 

מכאן הסביר סטאלין את מה שכינה "עמדתנו": על ברית המועצות להישאר נייטרלית, קבע, ולחכות. לא זו בלבד, אלא שהיא גם תגיש לגרמניה סיוע כלכלי מוגבל, כזה שלא יחליש את הכלכלה שלה עצמה או את צבאה. בה בעת, על ברית המועצות לשכלל את התעמולה הקומוניסטית בארצות המערב ולעבור לנקיטת צעדים מחתרתיים. "עמיתינו הצרפתים יאלצו להקריב את עצמם", אמר, והוסיף: "עלינו להסכים לקורבנות הללו בלי שום היסוס". עוד הסביר סטאלין כמה חשוב שהמלחמה תימשך זמן רב ככל האפשר. החלופה, ניצחון של גרמניה, לא נראתה לו מסוכנת במיוחד, שכן בכל מקרה גרמניה תוחלש מאוד. כמו כן, היא תשקע בניצול הקולוניות והטריטוריות שתכבוש, ועיסוקיה הרבים ימנעו ממנה לתקוף "אותנו". ובכלל, בצרפת הכבושה המפלגה הקומוניסטית תהיה חזקה מאוד, ומהפכה קומוניסטית תהיה בלתי נמנעת. ואז "נוכל לנצל את המצב, להיחלץ לעזרתה של צרפת ולהפוך אותה לבת ברית שלנו. בנוסף, כל האומות שייפלו בחלקה של גרמניה המנצחת יהיו בנות ברית שלנו. כך יזדמן לנו כר פעולה נרחב ליזום מהפכות ברחבי העולם".

 

סטאלין סיכם את נאומו כך: "אני חוזר ואומר: האינטרס של ברית המועצות, מולדת הפועלים, הוא שתפרוץ מלחמה בין הרייך לבין הקפיטליזם הצרפתי-אנגלי. חשוב מאוד לעשות הכל כדי שהמלחמה תימשך זמן רב ככל האפשר כדי להחליש את שני הצדדים. לכן חיוני שנסכים להצעת גרמניה, ואז נפעל כדי שהמלחמה, ברגע שתוכרז, תימשך עד למקסימום. עלינו לחזק את הכלכלה ואת התעמולה בארצות הנִצות כדי להתכונן ליום שבו המלחמה תסתיים".

 

באומדן גס, סטאלין דן למוות בנאומו כ-70 מיליון איש, אולי אפילו 85 מיליון: זהו המספר המוערך של קורבנות מלחמת העולם השנייה. היו ביניהם גם עשרות מיליוני אזרחים סובייטים, שכן היטלר לא פעל על פי התכנונים של סטאלין, ובקיץ 1941 הפתיע אותו ותקף את ברית המועצות במבצע ברברוסה. ועם כל זאת, ארבע שנים אחרי תום המלחמה עדיין איחל אזרח ישראלי לסטאלין "שיבה טובה".

 

_________________

 

גם גולדה מאיר נשאה נאום שביטא יוהרה מסוכנת. הקליקו על התמונה:

 

גולדה מאיר במטבח. "הוכח כי מצרים, ועימה יתר מדינות ערב, נכשלו, ואין בכוחן לפתוח במלחמה כוללת", אמרה. הקליקו על התמונה (צילום: דוד רובינגר)
גולדה מאיר במטבח. "הוכח כי מצרים, ועימה יתר מדינות ערב, נכשלו, ואין בכוחן לפתוח במלחמה כוללת", אמרה. הקליקו על התמונה (צילום: דוד רובינגר)

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נולדתי בתל אביב, אבל מעולם לא חייתי בה. אני סופרת, עורכת ומתרגמת. כתבתי תשעה ספרי פרוזה - האחרון שבהם: "רצח בבית הספר לאמנויות" - וזכיתי לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. הנחיתי במשך כמה שנים סדנאות כתיבה בבית אריאלה ושימשתי לקטורית בהוצאה לאור גדולה. אני גרה עם אריק, בקריית אונו. בקרו באתר שלי - סופרת ספרים