'אמרו לי תעיפי אותו מהבית - אבל מי ישפוט אותי? למי יש ילד כוכב פורנו?'

אנה לנגר מחולון היא אולי האמא המרתקת בארץ: היא תמכה בבנה, כוכב הפורנו יונתן אגסי, כשהפך פנטזיה למיליוני גברים, וכששילם את המחיר בהתרסקות אישית. ראיון

קטע מתוך הסרט "יונתן אגסי הציל את חיי"
באדיבות 8HOT וסרטי האחים הימן
אנה לנגר ובנה יונתן. "שאלו את יונתן באחת ההקרנות, 'אתה לא חושב שהיחסים שלך עם אמא שלך הם יותר מדי? זה לא יותר מדי אהבה?' זה משגע אותי" (צילום: גל חרמוני)
אנה לנגר ובנה יונתן. "שאלו את יונתן באחת ההקרנות, 'אתה לא חושב שהיחסים שלך עם אמא שלך הם יותר מדי? זה לא יותר מדי אהבה?' זה משגע אותי" (צילום: גל חרמוני)

כשאנה לנגר התיישבה באולם הקולנוע וצפתה לראשונה בסרט על בנה, שחקן הפורנו לשעבר יונתן אגסי, היא רצתה לעצום את העיניים. לעצום חזק, לפני שלבה יישבר למראה סצנות שבהן בנה מזריק לעצמו חומרים לאיבר המין, מנהל שיחה שוברת לב עם אביו, רוקד על במה בגרבונים וביריות, מסניף, שותה ומסביר לה שהחליט לתת גם שירותי ליווי. זה דבר אחד לשמוע את זה בטלפון, ודבר אחר לראות הכל מול העיניים. כל זה היה יותר  מדי.

"הסרט הוא על יונתן, אבל אני לא יכולה למנוע מעצמי לראות את הגברים מסביב, שמתים לגעת בו ולטרוף אותו. נכון, הוא בחר לעשות את הדברים האלה בלב שלם, אבל בעיניים של אמא הייתי מזועזעת"

 

"לא ידעתי מה יש בסרט ואיך נראה התקף פסיכוטי מסמים", היא אומרת בעיניים מכווצות, "יונתן אמר לי בטלפון, 'התפרקתי לאלף רסיסים', אבל לא הבנתי שהילד שלי באמת נגמר. את שומעת את הקול שלו, שואלת את השאלות הנדושות, התלבשת טוב? אכלת? זה מה שעושים ממרחקים, כשאין לך שליטה. הסרט הוא על יונתן, הוא זה שרוקד על הבמה, אבל אני לא יכולה למנוע מעצמי לראות את הגברים שמסביב, מתים לגעת בו ולטרוף אותו. נכון, הוא בחר לעשות את הדברים האלה בלב שלם, אבל בעיניים של אמא הייתי מזועזעת וחשבתי בהקרנת הבכורה, מה, הקטעים הקשים גם בסרט? גם סצנת ההתעלפות? הייתי קרובה לבקש מתומר הימן, הבמאי, להוריד את זה בעריכה".

 

"יונתן אגסי הציל את חיי", סרטו התיעודי המרתק, החשוב ועוכר השלווה של הבמאי תומר הימן ("תומר והשרוטים", "בדרך הביתה", "מיסטר גאגא" ועוד), מטיח בקהל הצצה חסרת חמלה ונטולת צנזורה אל עולמו של יונתן לנגר (34), צעיר חולוני יפה תואר, שהחליט לפני עשור להיות שחקן פורנו. הוא קרא לעצמו 'יונתן אגסי' כשם מקצועי, עבר אודישן לחברת ההפקות האמריקאית "לוקאס אנטרטיינמנט" והפך לשחקן פורנו מצליח בעולם. ההצלחה והפרסום הפכו את הילד הלא מקובל שגדל בלי אבא לפנטזיה המינית של מיליוני גברים. הסרט הזה, שמביא את הצד האפל מאחורי תעשיית הגייז־פורנו העולמית, נערך גם לסדרה דוקומנטרית של ארבעה פרקים שתשודר ב־HOT8 (החל מ־11.11 ב־22:00), שבה יש חומרים שלא נכללו בסרט.

 

מתוך "יונתן אגסי הציל את חיי" (צילום: שוקי גוזיק, עדי רייס, תומר הימן. באדיבות HOT8 וסרטי האחים הימן)
    מתוך "יונתן אגסי הציל את חיי"(צילום: שוקי גוזיק, עדי רייס, תומר הימן. באדיבות HOT8 וסרטי האחים הימן)

     

    זו שעת חצות בקולנוע "לב" בתל־אביב, ואין אוויר באולם. הצופים עדיין דבוקים לכיסאות, מעכלים את הסצנות האחרונות, כאשר נפתחת דלת ושני אנשים, תומר הימן ואנה לנגר, נכנסים כדי לשוחח עם הקהל. הם עושים את זה כמה פעמים בשבוע. יונתן עצמו, שחזר ארצה לפני שלוש שנים, השתקם ועובד בקיוסק בדרום תל־אביב, השתתף כמה ימים קודם לכן בכנס של הקהילה הלהט"בית ודיבר על סכנת השימוש בסמים.

    "אף פעם לא היו לי חברות. בכיתה ה' קיבלתי מכות מהילדים בבית הספר. צחקו עליי, 'איך את נראית ומדברת, את נראית כמו חתולה, למה המבטא שלך כזה?"

     

    אמא שלו, אנה לנגר (58), שעובדת אצל יבואנית אביזרי אמבט, היא דמות משנית בסרט, אבל סיפור חייה המרתק שזור בתוכו. בקצרה: אנה קוז'וקרו (שם נעוריה) עלתה ארצה מרומניה בעלייה חשאית בגיל תשע עם הוריה ואחיה שהיה אז בן שנתיים. את ילדותה העבירה בתחושת אאוטסיידריות מוחלטת. "אף פעם לא היו לי חברות. בכיתה ה' קיבלתי מכות מהילדים בבית הספר. צחקו עליי, 'איך את נראית ומדברת, את נראית כמו חתולה, למה המבטא שלך כזה?' אכזריות של ילדים. שנים עשיתי אימונים מאסיביים לטשטוש הריש הרומנית. לא הייתי רוצה לדבר על שום דבר מהתקופה ההיא. הרגשתי חסרת ביטחון, נוצה ברוח".

     

    דברים החלו להסתדר בתיכון כשלמדה אמנות בויצ"ו צרפת ("מימשתי את עצמי ופחות עניין אותי הקטע החברתי"), שירתה בצה"ל כפקידת חי"ר, ואז עברה תאונה עם ג'יפ צבאי, ושוחררה בהליך מהיר בגלל פרכוסים (שמעולם לא חזרו מאז). לאחר שחרורה, החליטו הוריה להגר לקנדה עקב קשיי הסתגלות. אחיה הצטרף אליהם, ומשפחתה חיה שם עד היום. "הפרידה שלי מהוריי בשדה התעופה הייתה רגע מכונן", היא מגלה. "הייתי מפורקת. קושי של פרידה נצרב בי. היום אם אני צריכה להיפרד מיונתן בשדה התעופה, הכל עולה".

     

    "הלכתי על מה שבאמת היה לי חשוב, הילדים שלי ולא ה'מה יגידו'" (צילום: גל חרמוני)
      "הלכתי על מה שבאמת היה לי חשוב, הילדים שלי ולא ה'מה יגידו'"(צילום: גל חרמוני)

       

      "ישנתי על הרצפה כל ההיריון"

      את בעלה, אביו של יונתן, פגשה לראשונה כשהייתה בצבא, ושוב בגיל 21 באוטובוס. "היה שם קסם. רציתי להשלים לעצמי את המשפחה מהר. הוא היה מבחינתי האיש שאיתו אעשה את הילדים שלי ולא ניפרד לעולם. זה היה מבטיח וטוב. היינו פריקים ובאותו ראש".

       

      שנה לאחר שנולד בנה הבכור שחף (36, רווק שעובד בחברה לבריכות הידראוליות) נסעו איתו לקנדה במטרה לבחון אפשרות להשתקע שם. זמן קצר אחר כך נכנסה להיריון שני, והם עלו על אוטובוס תיירים לארצות־הברית עם תיק קטן, ונחתו בדירה של ישראלים שאירחו אותם ואת בנם התינוק למשך שמונה חודשים. "ישנתי על הרצפה כל ההיריון ולא ראיתי רופא אפילו פעם אחת", היא נזכרת.

      "כשיונתן נולד גרנו במרתף בברוקלין בלי חלונות. לא היה כסף לחשמל ולחיתולים. הוצאתי כבל חשמל לחדר המדרגות כדי לחמם אוכל"

       

      כשנולד יונתן, הבינה שמשהו חייב להשתנות. "אמרתי לבעלי, 'עד שלא תהיה לנו דירה אני לא יוצאת מבית החולים', אז הוא מצא חירבה בברוקלין", היא נזכרת, "מרתף בלי חלונות עם שני חדרים פצפונים. הוא היה חופשי, אני הייתי עם שני תינוקות, הוריי שלחו כסף שהלך להשקעות שלו, שלא יצא מהן כלום. שקעתי נפשית. לא היה כסף לחשמל ולא לחיתולים. הוצאתי כבל חשמל לחדר המדרגות כדי לחמם אוכל. הייתי בבור שחור".

       

      יונתן היה בן חצי שנה ושחף בן שנה וחצי כשעזבה את ניו־יורק וחזרה לישראל. הפרידה של האב מבניו בשדה התעופה הייתה קשה ואמוציונלית ("אני בטוחה שזה משפיע על ילדיי עד היום").

       

      לנגר בת ה־25 נחתה בדירה שהייתה בבעלות הוריה בחולון עם שני תינוקות, והחלה את חייה כאם חד־הורית. את בן זוגה השני, אורי, הכירה בשכונה כמה חודשים לאחר שנחתה בארץ. הוא היה אז בן 23 והם חיו יחד 16 שנה. ממערכת היחסים הזו נולדה ליאור (28), שנישאה לפני ארבעה חודשים וחיה היום במושב אמונים.

      "בזמנו רציתי להיות אמא טובה לכולם וזה תמיד דרש הרבה. על משהו הייתי חייבת לוותר. את האנרגיה שהייתי אמורה לתת לגבר, נתתי לילדים בבית"

       

      אורי תפקד כאב לבנייך הקטנים?

      "בילדות המוקדמת של הבנים שלי הוא היה שם, וזה לא הסתדר כל כך טוב. הייתה בינינו אהבה, אבל הפערים היו גדולים. אני חזרתי מניו־יורק עם שני ילדים וסחבתי חתיכת חיים. זו הייתה זוגיות יותר קשה מזוגיות רגילה, גם כי הילדים לא היו שלו וזה הורגש. הם לא קיבלו אותו כאבא אבל הוא היווה עבורם דמות גברית והם למדו ממנו דברים. אם הוא היה מנסה ללחוץ עליהם קצת יותר מדי, הם היו אומרים: 'אתה לא אבא שלי'.

      "כשאורי עזב נהיה כיף בבית. לא הייתי צריכה להסביר לו את ההתנהגות של הבנים. אבל למדתי מהפרידה הראשונה ושמרתי על ארוחות שישי כל שבוע. עד היום אנחנו חברים טובים".

       

      היו לך אהבות קטנות פה ושם?

      "(צוחקת) היו רסיסים. בזמנו רציתי להיות אמא טובה לכולם וזה תמיד דרש הרבה. על משהו הייתי חייבת לוותר. את האנרגיה שהייתי אמורה לתת לגבר, נתתי לילדים בבית. היום אני כבר קרובה לעצמי, ולא רואה איפה אני נותנת מקום לגבר".

       

      אנה ויונתן בנעוריו. "הילדים היו אכזריים אליו" (צילום: אלבום פרטי)
        אנה ויונתן בנעוריו. "הילדים היו אכזריים אליו"(צילום: אלבום פרטי)

         

        החיפוש אחר זהות

         

        כשהיה בן 24 חתם יונתן על חוזה בחברת הפקות הפורנו האמריקאית. בדיוק אז הכיר את הבמאי תומר הימן, שצילם את הסדרה "משפחות" לערוץ 8. יונתן, שמעולם לא היה ילד שגרתי והולך בתלם, הביא לסדרה את חייו הלא שגרתיים ואת אמו המכילה. "הסכמתי להשתתף ב'משפחות' כי התאהבתי ברעיון של סדרה על חמש משפחות שונות", אומרת אנה, "הסדרה מתעדת את שלבי ההשלמה שלנו עם העיסוק של יונתן. ליאור הייתה פשרנית יותר ושחף לא הרגיש שהוא יכול להתחבר לזה. גם היום הם לא קרובים".

        אחת הסצנות הפוצעות בסרט מתארת איך בגיל 12, כשנסע עם אחיו לפגוש את אביהם בגרמניה, אמר לו אביו, "אתה מתנהג כמו הומו" ושכנע את חברתו לנסות לפתות את הילד הצעיר במטרה "להחזירו למוטב"

         

        הסרט "יונתן אגסי הציל את חיי" (והסדרה ב־HOT8) הוא כבר עולם אחר לגמרי מ"משפחות", ומתעד גם את נפילתו והתמכרותו לסמים. יונתן מתואר שם בילדותו כילד עדין, מעט נשי. אחת הסצנות הפוצעות בסרט מתארת איך בגיל 12, כשנסע עם אחיו לפגוש את אביהם, שבינתיים עבר לחיות בגרמניה, אמר לו אביו, "אתה מתנהג כמו הומו" ושכנע את חברתו אניקה לנסות לפתות את הילד הצעיר במטרה "להחזירו למוטב". למרבה התדהמה, חלק מהרגעים האלה תועדו במצלמת סטילס ומוצגים בסרט.

         

        "שחף ויונתן חזרו מברלין וסיפרו לי על אניקה", מספרת אנה. "עשיתי הרבה רעש במשפחה, רבתי עם אבא שלהם בטלפון, אם הייתי בנאדם עם כסף, הייתי מרימה אותו על טיל. הייתי רוצה לכתוב לאניקה מכתב ולהגיד לה: איך את כאישה עשית כזה דבר לבן שלי? איך שיתפת פעולה עם זה?".

         

        מה עשתה לך החשיפה ב"משפחות"? זה נראה כמו דוקו שהוא טיפול פסיכולוגי מואץ בחסות המצלמה.

        "בסדרה התחילו לצוף אצלי דברים שקרו עם אבא של יונתן. הכל עלה וזה היה טראומטי מאוד. שבועיים הייתי מפורקת, מאיפה צץ השד הזה עכשיו? כל החיים ניסיתי לא לחשוב על זה. אבל הבנתי שזה גם מנקה אותי. ראיתי את עצמי ביחס לאמהות אחרות ואהבתי את הפתיחות שייצגתי. הבנתי שהלכתי על מה שבאמת היה לי חשוב, הילדים שלי ולא ה'מה יגידו'. העובדה שליוויתי את יונתן עשתה אותי מבודדת יותר כי אמרתי, בחיים אף אחד לא יבין כזה דבר. יש לי רק שתי חברות טובות שלא התרחקו ממני. לא יצרתי עוד חברויות כי הן לא קורות כשאת שותקת".

        "כשיונתן היה בן 14 מצאתי במגירה שלו תמונה שלו מתנשק עם מישהו, תמונות פספורט כאלה שעושים במכונות. אמרתי לו שמצער אותי שהוא לא אמר לי ושהוא לא צריך להסתיר ממני. אני לא מפחדת מזה"

         

        מתי בעצם החלו הדברים להיסדק בחייו של יונתן?

        "כבר בבית הספר היסודי המצב היה קשה. שחף היה מלך הכיתה, יונתן היה בדיוק בצד השני. כל שני וחמישי קראו לי לבית הספר. הילדים היו אכזריים אליו. פעם הם ביקשו ממנו לקפוץ מהחלון. היו הרבה קטעים מהז'אנר הזה. הייתי באופן קבוע בבית הספר וכל דבר קטן שהוא עשה, לא חסו עליי".

         

        איך הוא יצא מהארון?

        "כשהוא היה בן 14 מצאתי במגירה שלו תמונה שלו מתנשק עם מישהו, תמונות פספורט כאלה שעושים במכונות. אמרתי לו שמצער אותי שהוא לא אמר לי ושהוא לא צריך להסתיר ממני. אני לא מפחדת מזה. הקושי היותר גדול היה עם אורי. בשבילו ההתמודדות הייתה לא פשוטה".

         

        בגיל 15 יונתן החל ללבוש בגדי נשים. כמה נבהלת?

        "החיפוש שלו אחר הזהות שלו עלה לי בהרבה שערות לבנות, הרבה ויכוחים עם אורי, בן הזוג שלי דאז, ומובן שתמיד הייתי בצד של יונתן. גם החברים של יונתן היו בתקופה של גילוי. הם היו מגיעים אליי הביתה כדי להחליף בגדים ולצאת לבלות. היה לי פחד שזה מה שיקרה לבן שלי, ועוד בתקופה ההיא, כשזה לא היה מקובל. התפללתי שזה רק מבחן קטן, ובאמת זה מה שזה היה".

         

        אנה ויונתן. "מקווה שיצליח להישאר נקי ולאהוב את החיים הפשוטים ולא את הזוהר המפוקפק" (צילום: גל חרמוני)
          אנה ויונתן. "מקווה שיצליח להישאר נקי ולאהוב את החיים הפשוטים ולא את הזוהר המפוקפק"(צילום: גל חרמוני)

           

          אני מנחשת שלא היה קל להסביר לשכנים.

          "בחולון, כשיונתן היה חוזר הביתה לבניין והשכנים היו רואים אותו עם חצאית, הרגשתי ערימת כלום, כי את לא יודעת מה לעשות עם עצמך. אמרתי לו, 'יונתן, תפסיק עם זה. אתה רוצה להרוס את החיים שלך?' היו לו אז הרבה חברים שממש רצו לעבור ניתוח לשינוי מין ונכנסו לתהליכים קשים, וגם בבית שלהם נהיו צרות בגלל זה והיו הורים שרצו להתגרש. הוא ראה שאני קשוחה, לקח את הדברים שלו ועבר דירה לנעמי, חברה טובה שלו. במשך תקופה מסוימת אמרתי לעצמי, תהיי חזקה, לא יקרה שום דבר. זה פירק אותי. הייתי פוגשת את נעמי ברחוב ושואלת מה עם יונתן. כמובן נשברתי, הזמנתי אותו לארוחת שישי עם נעמי וביקשתי שיחזור הביתה. הוא חזר והעניין בנשיות דעך מעצמו.

          "אגב, כלפי השכנים פיתחתי מנגנונים. אני לא מדברת, לא מסבירה ולא משתפת. אנחנו יכולים לדבר על הכלבים או על המחירים במכולת".

          "יום אחד יונתן אמר לי, 'יש לי חלום ואני הולך להגשים אותו, אני הולך להיות שחקן פורנו'. עניתי, 'על מה אתה מדבר? איך אתה רוצה בכלל לעשות כזה דבר, שיצלמו אותך כשאתה עושה סקס?' "

           

          מתי הוא זרק לפח את בגדי הנשים?

          "לא היה רגע דרמטי כזה. הייתה תחרות 'גבר השנה', מי הגבר ההומו הכי חתיך בתל־אביב. יונתן היה בן 18, נדלק על זה, התחיל להתאמן, לסדר אחרת את השיער וזכה במקום השני. זה הביא לו בוסט. 'רגע, אני גבר, ואולי בגדי הנשים מדליקים אותי, אבל אני כן רוצה את ההכרה כגבר'. הוקל לי. הוא מצא כיוון".

           

          מה קרה עם אבא שלו? הוא חזר לתמונה?

          "בשלב מסוים הוא עזב את ניו־יורק ועבר לפרנקפורט, ובין לבין חי תקופה בארץ. כשהוא גר בארץ זה היה לא קל. קרה שקבענו שייקח את הילדים והוא לא היה מגיע".

           

          בסרט יונתן מנסה לעשות תיקון ביחסים עם אבא שלו. את מעולם לא סלחת לו ועדיין נושאת את שם המשפחה הזה.

          "לחזור לשם הנעורים שלי, קוז'וקרו, שהוא שם ארוך וכבד, לא מרגיש נכון. אין לי חלופות. השם הזה איתי כבר כל החיים והוא שמם של ילדיי. הם לא שמעו ממני מילה רעה על אבא שלהם אף פעם. אין לי חשבון פתוח לסגור איתו. לפני חצי שנה הוא היה פה, והייתי נחמדה, כי מה יעזור להעלות את השדים מהזיכרון? הכל נשרט".

          "ככל שיונתן הצליח יותר בפורנו, כושר ההרתעה שלי פחת. כשהוא התחיל לעשות ליווי נהיו מריבות. ועדיין, אם הייתי מתנתקת ממנו, יונתן אולי לא היה היום בחיים"

           

          אני בטוחה ששואלים אותך איך יכולת לקבל בהשלמה את העיסוק של יונתן בפורנו וליווי. באמת הכל עבר בקלילות, כמו שזה מוצג בסרט?

          "ברור שלא. אמרתי ליונתן מה שאני חושבת ולא סתמתי את הפה לרגע. כעסתי ורבנו. יונתן עשה די הרבה דברים בחייו, הוא עבד בקסטרו כמה שנים והתקדם שם, למד שיער ואיפור, וחשבנו שהביוטי יהיה התחום שלו. יום אחד הוא אמר לי, 'יש לי חלום ואני הולך להגשים אותו, אני הולך להיות שחקן פורנו'. עניתי, 'על מה אתה מדבר? איך אתה רוצה בכלל לעשות כזה דבר, שיצלמו אותך כשאתה עושה סקס?' חשבתי בהתחלה שהוא לא רציני, אבל התחילו לזרום מיילים בינו ובין מייקל לוקאס המפיק והוא עשה אודישנים. קיוויתי שזה ייפול ולא בגללי. הוא הראה לי חוזה ואמר, 'זה לא זול ופשוט כמו שנראה לך, דואגים לנו, מחייבים אותנו לא להשתמש בסמים ואנחנו צריכים לאכול ולישון מסודר'.

           

          "ברגע שהבנתי שהוא החליט ואין לאן לקחת אותו משם, האפשרות שלי הייתה לאבד אותו לטובת העולם הגדול או לשמור עליו בדרך שלי. זה לא אומר שלא ניסיתי באלף ואחת דרכים לשכנע אותו שלא יעשה את זה. ככל שהוא הצליח יותר, כושר ההרתעה שלי פחת. אחר כך התחילו הדברים הרציניים יותר. כשהוא התחיל לעשות ליווי, נהיו מריבות. היה קשה. ועדיין, אם הייתי מתנתקת ממנו, יונתן אולי לא היה היום בחיים".

           

          בסרט הוא אומר: אני פנטזיה של הרבה אנשים, ואני צריך לאפשר להם להגשים את הפנטזיה.

          "כך הוא ראה את זה מהעיניים שלו. קשה לי להגיד את זה, אבל הוא אהב מאוד את כל העיסוק בזה. הכסף לא עניין אותו".

           

          אגב, לאן הלך הכסף?

          "ראית בסרט. הרבה בזבוזים, החיים בחוץ לארץ עלו כסף, והוא המשיך כל הזמן לשלוח כסף הביתה ותמיד בנדיבות. הוא הילד שהכי דואג בעולם".

           

          מתוך הסרט "יונתן אגסי הציל אותי" (צילום: שוקי גוזיק, עדי רייס, תומר הימן. באדיבות HOT8 וסרטי האחים הימן)
            מתוך הסרט "יונתן אגסי הציל אותי"(צילום: שוקי גוזיק, עדי רייס, תומר הימן. באדיבות HOT8 וסרטי האחים הימן)

             

            יש קטע בסרט שהוא אומר: "אני הגבר שלך", ואת עונה לו שאת רוצה שהוא יהיה הילד שלך.

            "לא רציתי שהוא ייקח אחריות על החיים שלנו פה. בזמן שיונתן היה בברלין אני החזקתי דירת חמישה חדרים בחולון ותמיד היה לו שם חדר חמוד שחיכה לו, גם אם היה ריק כמה חודשים בשנה. ליאור הייתה חיילת וחיה רק על חשבוני. שחף פעם עבד ופעם לא, והחשבונות גדולים וצריך להחזיק את ארוחות שישי כדי שתהיה לנו משפחה. ליונתן היה צורך לעשות משהו טוב עם הכסף. זאת הנקודה החיובית בכסף הרע הזה".

             

            אני יודעת שאנשים שואלים אותך איך לקחת ממנו "כסף זנות".

            "נכון, וזו שאלה רעה מאוד. בהתחלה ממש לא רציתי לקבל את הכסף, אבל זה מאוד פגע בו והבנתי שזה הדבר הטוב שהוא יכול לעשות עם הכסף במקום לקנות עוד סמים ונעליים. אני לא מתייחסת לזה כאל כסף זנות. זו עזרה שיונתן נתן לבית שלו, שהוא בית קשה".

            "בהתחלה לא רציתי לקבל כסף מיונתן, אבל זה פגע בו והבנתי שזה הדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות עם הכסף במקום לקנות עוד סמים ונעליים. אני לא מתייחסת לזה כאל כסף זנות. זו עזרה שיונתן נתן לבית"

             

            אחת הסצנות הקשות בסרט היא סצנת הסמים שלו. יכולת להטיל עליה וטו, למה לא עשית את זה?

            "רציתי שקהילת הלהט"בים תראה את ההשלכות האפשריות של שימוש בסמים האלה, ה'טינה' וה־G ('סם האונס', GHB, אמ"ר). אני גם מעריכה את האמנות של תומר. אין מה לעשות, זה קרה באמת, הכל צריך להיות שם. הסמים האלה הם סמים של הקהילה, מלווים את המסיבות שלהם. כנראה שאת האווירה הסקסואלית מצליחים להביא למימוש גבוה בעזרתם".

             

            מה רצית להראות בזה?

            "יונתן הוא לא היחיד. יש כל כך הרבה ילדים צעירים שמשתמשים בסמים האלה. כל שבוע־שבועיים את שומעת על מסיבה שמישהו נפגע בה. המצב דורש חינוך מחדש, אולי לבנות מסגרת בתוך הקהילה שמסבירה שאסור לערבב את הסם הזה עם זה. אי־אפשר למנוע את הסמים האלה. כשרואים את יונתן ואת המצב שבנאדם כמוהו, שהוא יפה, חכם ומלא כל טוב, מין אוצר, נהיה ככה, זה חייב להדליק נורות אדומות. הקהילה צריכה לקבל את החשיפה הזו בהמון אהבה ולקחת את הדברים לתשומת הלב. אתם נלחמים על כל כך הרבה דברים טובים וחשובים. אתם רוצים להיות אבות, שיהיו לכם ילדים, אתם רוצים זכויות. אני לא רואה איך אדם שמבלה במסיבת סמים חוזר אחר כך לילד שלו. הכל מתנגש. הסרט של יונתן, אם רואים אותו נכון, הוא נקודת אור ויכול לפתוח את הדרך לשינוי חברתי".

             

            איפה היו ההורים שלך וההורים של אבא שלו? איך הם קיבלו את העיסוק של הנכד בפורנו?

            "אני לא בקשר עם ההורים של אבא שלו. מהרגע שהם ידעו שיונתן עוסק בפורנו אחרי 'משפחות', אף אחד לא מדבר איתו. גם המשפחה שלי לא מקבלת את מה שהיה. ההורים שלי נוקשים, ובשבילם ילדים מחונכים הם לא אנשים שעושים פורנו. קשה להם לקבל ילד לא מחונך".

            "אמא שלי אמרה לי, תעיפי אותו מהבית, אבל אני לא ראיתי את זה ממטר. שמתי בצד את כל הדעות שהיו לאנשים להגיד. זה מחליש"

             

            הם הפנו אלייך אצבע מאשימה?

            "אבא שלי כן. אמא שלי אמרה לי, תעיפי אותו מהבית, אבל אני לא ראיתי את זה ממטר. שמתי בצד את כל הדעות שהיו לאנשים להגיד. זה מחליש. מה עוד שאמא שלי, אם זה היה קורה לה, גם לא הייתה מעיפה אותו. היו לה קשיים בעבר עם בני משפחה, והיא הכילה אותם בגדול.

            "אני לא באה לחנך אף אחד. מי יכול לשפוט אותי? היה לכם ילד שהיה שחקן פורנו ועסק בליווי? היה לכם ילד שהייתם צריכים להציל ולהיות שם בשבילו כל הזמן? זו אני שהייתי שם".

             

            הקשר שלכם בסרט מוצג באופן מאוד טוטאלי.

            "שאלו את יונתן באחת ההקרנות, 'אתה לא חושב שהיחסים שלך עם אמא שלך הם יותר מדי? זה לא יותר מדי אהבה?' זה משגע אותי. הורה אמור לתת את האהבה הגבוהה והחזקה ביותר, שאין לה סוף".

             

            "שנינו בבדידות שלנו"

            לפני שלוש שנים קיבלה אנה לנגר את הבן שלה בחזרה. הוא היה במצב נפשי ופיזי קשה, מכור לסמים. במשך חודשים טיפלה בו ועזרה לו להשתקם. היא התגוררה בחולון, וכשיצאה לעבודה שתי חברות ילדות של יונתן הגיעו להיות איתו. אחר כך הם עברו לתל־אביב. אנה מצאה דירת שני חדרים חמודה בדרום העיר, לא רחוק משוק לוינסקי. יונתן שכר דירה במורד הרחוב ומצא עבודה בחנות סקס. אנה חזרה אל מה שכל חייה חלמה לעשות: אמנות. תערוכה של עבודותיה היפות הוצגה בדירתה הקטנה, חלקן נמכרו, אחרות עדיין מקשטות את הקירות. אחר כך החיים חזרו לחבוט בה. יונתן עבר משבר נוסף ועבר לחיות אצלה. היא פינתה לטובתו את חדר השינה שלה, העבירה את מיטתה לסלון, וזנחה הכל כדי להציל אותו.

             

            "כשהצגתי את התערוכה הייתי בתקופה טובה", היא אומרת, "בדיוק עברתי לדירה הזו אחרי שגרתי בדירה אחרת עם בתי ליאור ועם דודה שלי. גרתי פה לבד, בפעם הראשונה בחיים שלי, וזו הייתה בשבילי פריחה מטורפת. אף פעם לא חייתי לבד. יונתן שכר דירה משלו באותו רחוב. היה לי פרץ יצירתיות והוצאתי עבודות אחת אחרי השנייה. הכרתי בחור שעסק באוצרוּת ואמר, יש פה עניין לתערוכה, והתחלתי לעבוד על זה. כל מה שאת רואה פה, הכל אני עשיתי. חשבתי שאני ממש על הגל, ואז הייתה עוד נפילה קטנה עם יונתן. הוא עזב את הדירה ואת העבודה (בחנות הסקס, אמ"ר), עבר לגור איתי ונסגרתי. עכשיו אני לשמחתי שוב בתקופה טובה. סידרתי לי פינת עבודה קטנה ותהיה לי עוד תערוכה".

             

            ציור של אנה. "היה לי פרץ יצירתיות" (צילום: אנה לנגר)
              ציור של אנה. "היה לי פרץ יצירתיות"(צילום: אנה לנגר)

               

              את מפחדת שיונתן יחזור לסמים?

              "אני כל הזמן פוחדת, עוקבת ודרוכה. זה לא משהו שעובר, כי הרבה שנים אני בתוך זה ומשתמשת בכל החושים שלי כדי לראות שהוא בסדר, נקי, אוכל. אני מנסה למדוד כל הזמן את מצב הרוח שלו, לראות באיזה מצב נפשי הוא. אני מודעת לכך שמה שכבר קרה תמיד יכול לקרות שוב, לכן יש לנו חוקים. גם אלכוהול לא נכנס הביתה".

               

              בתוך חיים כל כך מאתגרים, מה נתן לך כוח?

              "כל ניצחון קטן נתן לי כוח. העובדה שהוא עבר יום בלי שהוא נגע בשום דבר ושאני רואה אותו צלול והעיניים שלו נקיות. הדברים הכי קטנים. כשהוא מחייך אליי באמת ולא כי הוא מסטול, זה נותן לי כוח".

               

              מגורים משותפים בדירה קטנה זה לא מצב שמייצר קונפליקטים?

              "לא. הוא בחדר שלו עם דלת סגורה. אין לו היום הרבה חברים. רק תומר ואני וחברות ילדות וכמה אנשים שהוא עובד איתם. הוא מודע ושומר על עצמו. שנינו בבדידות שלנו. אצלו אני מקווה שהמצב ישתנה עם הזמן. היום אין לאנשים סיבה לברוח ממנו. הוא בנאדם רגיל ואני מקווה שחוג החברים שלו יגדל, ברגע שהוא יקבל קצת יותר יציבות ואמונה בעצמו. ואני מקווה גם שיצליח להישאר נקי ולאהוב את החיים הפשוטים ולא את הזוהר המפוקפק. יש לי תפילות קטנות כאלה".

               

              הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלכס ליפקין, סגנון: יונתן פרימרמן)
              הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלכס ליפקין, סגנון: יונתן פרימרמן)
               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד