כדי לקבוע תור לקעקוע אצל האמנית התל אביבית בת ה־20 שרה קורי, צריך להתאמץ. מאוד. הרשימה סגורה בדרך קבע ורק פעמיים בשנה היא נפתחת ל-24 שעות ומתמלאת במהירות. ממש ברגעים אלה, למשל, כ-1,500 איש נמצאים ברשימת ההמתנה לקעקוע של קורי. כל אחד מאותם 1,500 יודע היטב שיעברו כמה חודשים עד שיגיע לסטודיו שלה במלון דייב בתל אביב (המלון היחיד עם חדר קעקועים בארץ), אבל זה לא עוצר בעדם. גם המחיר הגבוה־יחסית שהיא גובה עבור קעקוע - 700-600 שקל - לא מהווה חסם ואולי אפילו מגביר את האטרקטיביות.
הסוד של קורי הוא הסטייל הקלאסי והמרענן שלה, סוג של בלמים שהיא מציבה בתחום שמאופיין דווקא באגרסיביות. במדינה שאוהבת קעקועים גדולים, צבעוניים, בולטים ולרוב צפויים, שרה קורי היא בריזה עדינה וחיננית. למרבה השמחה, לסגנון שלה יש קונים. כמה מהם הם גם סלבס ידועים, מה שכמובן עוזר לפופולאריות שלה לגאות עוד.
הקעקועים של קורי מבוססים על צבע אחד - שחור - ומזכירים רישומי רטרו עדינים מספרי ילדים. כמו שיר הייקו יפנית היא מתמקדת בחפצים, צורות ואלמנטים פשוטים והופכת אותם לקעקוע עדין שמצוייר בקו אחד ושווה מבט שני ומחשבה. היא מייצגת נפלאה של המוטו Less is more ויש לה עוד ייחוד איכותי: היא לא חוזרת על קעקוע פעמיים.
"אני עושה סלקציה קפדנית"
היא אולי רכה בשנים, אבל קורי מספרת שחלום הקעקועים מתבשל אצלה כבר כמה וכמה שנים. "מגיל 13 רציתי קעקוע, אבל ההורים רצו שאחכה עד גיל 17", היא מספרת. "השתוקקתי לזה, אבל אני ילדה טובה, אז חיכיתי. בגיל 17 אמא שלי באה איתי וקעקעו לי רישום של עיפרון שאבא שלי הכין. כשראיתי איך עושים את זה, ממש התלהבתי וחשבתי שזה יכול להיות מקצוע לחיים ואולי זה משהו שאני אעשה בעצמי. התקבלתי להכשרה אצל נועם יונה, אמן ומקעקע מאוד חזק מגבעתיים. התחלתי מלמטה. אחרי שסיימתי את ההכשרה ואת הסטאז', בגיל 18, התחלתי לקעקע אנשים".
איך היה?
"לא פשוט. עבדתי 10 שעות ביום וקעקעתי בכל יום בערך שבעה אנשים - חמישה ימים בשבוע. כל יום שם היה בשבילי רכבת הרים. זה פשוט היה לי יותר מדי מבחינה פיזית ונפשית להכיל את כל האנשים והשיגעונות והפרפקציוניזם שלהם ואת הסיפורים המדהימים והקשים לפעמים. אני מרגישה מבורכת שהכרתי את נועם ואת אשתו שמנהלת את המקום. הם אנשים ששינו לי את החיים. אבל אני פרילאנס ואני אוהבת גם שאור הזרקורים עליי. עכשיו אני עצמאית ואני מסדרת את השבוע ככה שאני לא אקעקע יותר מארבעה אנשים ביום".
קורי גדלה בשכונת הדר יוסף בתל אביב. בת צעירה לאמא ג'קרנדה קורי, ילידת מקסיקו סיטי, אמנית קרמיקה, קדרית ומרצה בבצלאל ולאבא בני קורי, מעצב גרפי ואמן. אחות לתום (23) סטודנט לספרות ומוזיקאי. היא נחשבת לשם מוכר במצבת הצעירים הכישרוניים של תל אביב ומחוברת לברנז'ה יוצרת של חברים כמו הראפר הפיקטיבי דודו פארוק, צמד הראפרים כהן את מושון (מיכאל כהן ומיכאל מושונוב), האמן ניר פלד (פילפלד) ועוד.
יש סיכוי שתקעקעי על עצמך את השם של רוי?
"ממש לא", קורי צוחקת. "אנחנו זוג מאוד טוב ומאוד פורח אבל גם אם אני אהיה איתו כל החיים, אני לא אעשה את זה. שום דבר לא בטוח. אפילו לא בטוח שאני אתחתן. אפשר גם לעשות מסיבה ולשים טבעת וכשזה לא מתאים להיפרד".
יש קעקועים שלא תעשי?
"בטח. עוגן, אינפיניטי, שחפים, שדונים, כיתובים בנאליים כמו love yourself. כל הדברים החרושים האלה. אני עושה סלקציה קפדנית. אני בונה עכשיו את תיק העבודות ואת הזהות המקצועית שלי. יש מקעקעים שייקחו כל דבר בשביל הכסף. אני לא אעשה אולד סקול בקטע לא מגניב. אם אתה בא אליי עם רעיון גרוע, אתה יכול להיות רגוע שאני אוריד אותך מזה".
הפופולריות הגדולה של קורי באינסטגרם הולכת ומתפשטת ובחודש שעבר היא קיבלה פנייה מסטודיו לקעקועים בברוקלין שהזמין אותה להתארח שם לארבעה ימים על חשבון המקום, בתנאי שהיא עושה את הבוקינג. "זה קצת הלחיץ אותי בהתחלה", קורי מודה בביישנות, "אבל פרסמתי באינסטגרם שאני מגיעה לארבעה ימים לקעקע בניו יורק וקיבלתי פניות מישראלים שחיים בעיר ועוד כל מיני. קעקעתי ארבעה אנשים כל יום וזאת הייתה החוויה הכי מגניבה שהייתה לי בחיים. ניו יורק היא עיר שרוי ואני חושבים עליה. יחסית אפשרי להתקדם ולפרוץ שם, כי אפשר להבין איך משתרשרים שם לסצנה ואיך מתקדמים. היא מושכת אותי יותר מכל עיר באירופה".
אז זה הצעד הבא?
"בינתיים אני פה ופותחת מקום חדש משלי במרכז תל אביב, ליד רחוב הר סיני. עם שתי עמדות למתקעקעים וגלריה עם תצוגה מתחלפת. אני אשים שם עבודות של אמא ואבא שלי ועוד. כל אמן טוב שרוצה וצריך חשיפה, ניתן לו. הדבר שאני הכי אוהבת בעולם זה לפרגן לאמנים צעירים, כי גם אני שם, ואם אני יכולה לתת חשיפה, אז זה מהמם".
איך נראים הקעקועים של תום יער ומה בחר אברהם לב? (רמז, התשובה בגוף השאלה) כל התמונות והתשובות במגזין Gostyle
