בשלושה קווים מקבילים: ביתה של משפחה צעירה, דור רביעי במושב

נכד לדור המייסדים של כפר אביב בנה על חלקת סבו את בית משפחתו החדש. שלוש שנים הקדישה אשתו האדריכלית לפרויקט, המורכב משלוש תיבות ומפרקים שקופים

אביטל ברוידא

|

25.10.18 | 08:02

מבט מהסלון אל המרפסת הקדמית והכביש הראשי של המושב. הבית, בשטח של 230 מטרים רבועים, יושב על מגרש של 3 דונמים, בין הכביש לשדות של החלקה המשפחתית. סב המשפחה, חנן חוליו קובילר, עלה מארגנטינה בשנות ה-50 עם הוריו ושני בניו, וקנה במושב הדרומי שני משקים צמודים (צילום: הגר דופלט)
מבט מהסלון אל המרפסת הקדמית והכביש הראשי של המושב. הבית, בשטח של 230 מטרים רבועים, יושב על מגרש של 3 דונמים, בין הכביש לשדות של החלקה המשפחתית. סב המשפחה, חנן חוליו קובילר, עלה מארגנטינה בשנות ה-50 עם הוריו ושני בניו, וקנה במושב הדרומי שני משקים צמודים (צילום: הגר דופלט)
הבית מורכב משלוש תיבות לבנות ומקבילות, שמונחות על שלוש פלטות בטון ארוכות. הפלטות מנותקות מעט מהקרקע, כדי להבטיח שהבית כולו, פנים וחוץ, נמצא באותו מפלס. מלפנים תוכנן מערך של פרגולות וגדרות עץ, שממסכות אותו מפני הרחוב (צילום: הגר דופלט)
הבית מורכב משלוש תיבות לבנות ומקבילות, שמונחות על שלוש פלטות בטון ארוכות. הפלטות מנותקות מעט מהקרקע, כדי להבטיח שהבית כולו, פנים וחוץ, נמצא באותו מפלס. מלפנים תוכנן מערך של פרגולות וגדרות עץ, שממסכות אותו מפני הרחוב (צילום: הגר דופלט)
מאחור תוכננו בכל אחד מחלקי הבית חלונות ויטרינה גדולים, פתוחים אל נוף השדות. פלטות הבסיס חורגות מקווי הבניין ויוצרות מרפסות לכל אחד מאגפיו. במרכזי המטבח והסלון, מימין אגף הילדים ומשמאל ההורים. מפרקים שקופים מחברים בין שלושת החלקים (צילום: הגר דופלט)
מאחור תוכננו בכל אחד מחלקי הבית חלונות ויטרינה גדולים, פתוחים אל נוף השדות. פלטות הבסיס חורגות מקווי הבניין ויוצרות מרפסות לכל אחד מאגפיו. במרכזי המטבח והסלון, מימין אגף הילדים ומשמאל ההורים. מפרקים שקופים מחברים בין שלושת החלקים (צילום: הגר דופלט)
על קיר הסלון קומפוזיציה שתוכננה מספריית ברזל ועץ, קמין הגז והחלונות האופקיים בקיר. קורות העץ מתחת לתקרה והשטיחים על רצפת הבטון המוחלק מוסיפים חמימות ומחברים להקשר הכפרי (צילום: הגר דופלט)
על קיר הסלון קומפוזיציה שתוכננה מספריית ברזל ועץ, קמין הגז והחלונות האופקיים בקיר. קורות העץ מתחת לתקרה והשטיחים על רצפת הבטון המוחלק מוסיפים חמימות ומחברים להקשר הכפרי (צילום: הגר דופלט)
המטבח גדול, וגם הוא בקווים מקבילים: שבעה מטרים של ארונות שחורים לאורך קיר אחד, ממול קיר ארונות גבוהים ובמרכז אי עבודה ושולחן אוכל (צילום: הגר דופלט)
המטבח גדול, וגם הוא בקווים מקבילים: שבעה מטרים של ארונות שחורים לאורך קיר אחד, ממול קיר ארונות גבוהים ובמרכז אי עבודה ושולחן אוכל (צילום: הגר דופלט)
מימין אפשר לראות את המסדרון שמלווה את חדרי הילדים, ושחציו שקוף כלפי המרפסת הקדמית. מבט ארוך מתחיל בה, חוצה דרך המטבח והסלון, ונמשך עד לשדות באופק (צילום: אפרת וילנסקי)
מימין אפשר לראות את המסדרון שמלווה את חדרי הילדים, ושחציו שקוף כלפי המרפסת הקדמית. מבט ארוך מתחיל בה, חוצה דרך המטבח והסלון, ונמשך עד לשדות באופק (צילום: אפרת וילנסקי)
צדו של אגף הילדים חופה בקורות עץ, שהופכות לרפפות באזור חדר הרחצה ומרחב המשחקים הפתוח (צילום: הגר דופלט)
צדו של אגף הילדים חופה בקורות עץ, שהופכות לרפפות באזור חדר הרחצה ומרחב המשחקים הפתוח (צילום: הגר דופלט)
בחלק השלישי והקטן בבית תוכננו ממ''ד שהפך לחדר עבודה וחדר הורים, שפונה אל הנוף עם מרפסת משלו (צילום: הגר דופלט)
בחלק השלישי והקטן בבית תוכננו ממ''ד שהפך לחדר עבודה וחדר הורים, שפונה אל הנוף עם מרפסת משלו (צילום: הגר דופלט)

משפחת ארז-קובילר היא דור רביעי וחמישי במושב כפר אביב, ליד גדרה. עינת, אורן ושלושת ילדיהם, בן 14 ובנות 12 ו-8, עברו לביתם החדש, על אדמות המשק ששייך למשפחתו של אורן, לפני כשנה.

 

את האדמות קנה סב המשפחה, שעלה עם משפחתו מארגנטינה בשנות ה-50. הוא הגיע לישראל עם הוריו המבוגרים ושני בניו הקטנים, וקנה שני משקים צמודים, אחד להוריו והשני לו ולבניו. בכל משק עמד בית סוכנות קטן, וסביבו אדמות חקלאיות. הסב נטע פרדסים ומטעים, ונחשב למומחה בגידול אבוקדו. לפני פחות משנה הוא נפטר, בן 98, ועד יומו האחרון המשיך לטפל במשק. את המטעים והפרדסים כבר לא יכול היה לעבד: הם נכרתו, והשדות הוחכרו לחקלאי מבחוץ.

 

לפני חמש שנים ביקש הסב למכור את המשק שבו התגוררו בעבר הוריו. נכדו אורן בדיוק חזר עם משפחתו משהות ארוכה בארצות הברית, שם עשה פוסט דוקטורט. הם החליטו לקנות את המשק ולחזור לגור בנחלה המשפחתית.

 

הסב, חנן חוליו קובילר (צילום: אלבום פרטי)
    הסב, חנן חוליו קובילר(צילום: אלבום פרטי)

     

    בזמן שהותם בארצות הברית עבדה קובילר במשרדו של האדריכל האמריקאי מייקל גרייבס, שם התמקדה בתכנון ובבנייה של פרויקטים ציבוריים גדולים. "דווקא ההתנסות הזו החזירה לי את החשק לחזור לעסוק בקנה מידה יותר קטן ואנושי", היא מסבירה מדוע בחרה לתכנן בעצמה את ביתם החדש במושב. "תהליך התכנון היה ארוך", היא ממשיכה. "לקח לי שנה להגיע לסכמה הנוכחית של המבנה, עוד שנה לקבלת אישורי בנייה ותכנון פרטני ועוד שנה של בנייה. סך הכל שלוש שנים מתישות, אבל אנחנו מאוד אוהבים את התוצאה".

     

    שלוש תיבות ומפרקים שקופים

     

    הבית, בשטח של 230 מטרים רבועים, יושב על מגרש של שלושה דונמים, בין הכביש הראשי של המושב לשדות של החלקה המשפחתית. הוא מורכב משלוש תיבות לבנות ומקבילות, שמונחות על שלוש פלטות בטון ארוכות. פלטות הבטון מנותקות מעט מהקרקע, כדי להבטיח שהבית כולו, פנים וחוץ, נמצא באותו מפלס.

     

    תוכנית הבית על המגרש. 3 תיבות מקבילות ומחוברות, על פלטות בטון ארוכות (תוכנית: עינת ארז-קובילר)
      תוכנית הבית על המגרש. 3 תיבות מקבילות ומחוברות, על פלטות בטון ארוכות(תוכנית: עינת ארז-קובילר)

       

      בחלק המרכזי המטבח והסלון. באגף הדרומי חדרי הילדים ובצפוני - הקטן ביותר - חדר ההורים וממ''ד שהפך לחדר עבודה (תוכנית: עינת ארז-קובילר)
        בחלק המרכזי המטבח והסלון. באגף הדרומי חדרי הילדים ובצפוני - הקטן ביותר - חדר ההורים וממ''ד שהפך לחדר עבודה(תוכנית: עינת ארז-קובילר)

         

        בתיבה האמצעית מיקמה קובילר את החללים המשותפים, בתיבה הדרומית – שלושת חדרי הילדים ומרחב משחקים פתוח, ובתיבה הצפונית – יחידת ההורים והממ"ד. בין שלושת חלקי הבית מחברים שני מפרקים ארוכים ושקופים בקצותיהם, מרוצפים פרקט שממשיך את שבילי העץ שבחוץ. המפרקים נועדו להדגיש את הקשר בין פנים לחוץ, באמצעות מבט ארוך שחוצה את הבית מלפנים עד לשדות שמאחוריו.

         

        שתי התיבות הצדיות של הבית אטומות לגמרי כלפי הרחוב, מתוך החלטה להדגיש את החזית הפתוחה של התיבה האמצעית. בצידיהן תוכננו חלונות קטנים, ומאחור פוערים שלושת חלקי הבית חלונות ויטרינה גדולים אל השדות.

         

        בין המושב לשדות

         

        החניה תוכננה בקדמת הבית. עם היציאה מהמכונית עוברים במערך של פרגולות וגדרות עץ, שממסכות אותו מפני הרחוב. שיחים כבר מטפסים על הגדרות וגפן צעירה משתרגת על הפרגולה ומצלה על המרפסת המערבית.

         

        הכניסה לבית (צילום: הגר דופלט)
          הכניסה לבית(צילום: הגר דופלט)

           

          מבט דרך המבואה, אל השדות (צילום: אפרת וילנסקי)
            מבט דרך המבואה, אל השדות(צילום: אפרת וילנסקי)

             

            שביל כניסה ארוך מקורות עץ מוביל לאורך הפרגולה עד דלת הכניסה, שתוכננה באחד המפרקים. זוהי דלת זכוכית גדולה, שנפתחת אל מבואה, מול קיר זכוכית שמעברו השני פטיו וערוגה, המשתלבת במראה השדות שבאופק. 

             

            במבואה ארון גדול ונוח. שער מחורר כמשרבייה סוגר על דלת הכניסה השקופה, כשרוצים (צילום: הגר דופלט)
              במבואה ארון גדול ונוח. שער מחורר כמשרבייה סוגר על דלת הכניסה השקופה, כשרוצים(צילום: הגר דופלט)

               

              פלטת הבטון המרכזית, שעליה מוקמה המרפסת הקדמית, נמשכת החוצה, מעבר לגבולות הבית, ויוצרת את המרפסת האחורית. הבחירה הזו מדגישה את הציר המרכזי וההמשכי של הבית, מהפרגולה דרך המטבח והסלון ועד המרפסת הפתוחה אל הנוף. המטבח והסלון חולקים מרחב פתוח, שבו עובר גם הציר שמחבר בין שלושת חלקי הבית. "יש בזה משהו יותר משתף", אומרת קובילר. "כולם מסתובבים פה ושותפים לעשייה".

               

              כשהגיעה לשלב עיצוב הפנים, היא פנתה לחברתה, המעצבת לימור צדקה נגר, וביקשה ממנה להוביל. "זה כבר היה בשלב שהייתי שקועה כל כך בתוך הפרויקט, שנזקקתי למישהו נקי, שיסתכל מבחוץ".

               

              המטבח גדול במיוחד. שבעה מטרים של ארונות תחתונים שחורים עם משטח עבודה מתפרשים לאורך קיר אחד, ובמרכז אי עבודה גדול, מפלדה שחורה ופלטת אלון. שולחן האוכל שבהמשך הוזמן מאותם חומרים. מקביל אליהם קיר ארונות בגובה ארבעה מטרים, עשויים מלוחות ליבנה בגמר לכה טבעי.

               

              מצד אחד ארונות מטבח שחורים, בצד השני ארונות עץ ליבנה (צילום: הגר דופלט)
                מצד אחד ארונות מטבח שחורים, בצד השני ארונות עץ ליבנה(צילום: הגר דופלט)

                 

                אי מברזל ומשטח אלון (צילום: הגר דופלט)
                  אי מברזל ומשטח אלון(צילום: הגר דופלט)

                   

                  אותה חומריות וקווים מקבילים ממשיכים גם בסלון, באופן אחר. על הקיר האחורי נמתחת מרצפה לתקרה ספרייה אוורירית, בנויה מצינורות פלדה, מדפי ליבנה ו-MDF שחור, וקופסאות ברזל שחורות ופתוחות. בספרייה שולבו גם קמין הגז והחלונות האופקיים שתוכננו בקיר, והכל יחד יוצר קומפוזיציה אחת.

                   

                  חומריות דומה וקווים מקבילים גם בסלון (צילום: הגר דופלט)
                    חומריות דומה וקווים מקבילים גם בסלון(צילום: הגר דופלט)
                     

                     

                    במרכז הקיר ממול תלויה שידת ליבנה מלבנית וסגורה, ובתוכה מסך הטלוויזיה. את רצפת הבטון המוחלק מחממים שטיחים וקילים צבעוניים, ופינת הישיבה מורכבת מספה אפורה ושתי כורסאות עץ וראטן. "קורות העץ מתחת לתקרה מוסיפות חמימות ומחברות את המרחב הנקי להקשר הכפרי", מסבירה האדריכלית.

                     

                    ויטרינה גדולה מפרידה בין הסלון לחצר האחורית. בעוד המרפסת הקדמית עטופה מפני הרחוב, האחורית פתוחה לגמרי לנוף החקלאי. גבולות הדשא נושקים לשדה והמבט מגיע עד שדרת האקליפטוס, שמסמנת את גבול המשק. "בבוקר אנחנו יושבים יותר במרפסת הקדמית", מספרת קובילר, "ואחר הצהריים ובערב מול השדות".

                     

                    בשעות אחר הצהריים והערב יושבים במרפסת האחורית (צילום: אפרת וילנסקי)
                      בשעות אחר הצהריים והערב יושבים במרפסת האחורית(צילום: אפרת וילנסקי)

                       

                      ובבוקר בקדמית (צילום: אפרת וילנסקי)
                        ובבוקר בקדמית(צילום: אפרת וילנסקי)

                         

                        מסדרון שרצפתו פרקט יוצר שביל פנימי, שמפריד בין החלק המרכזי לאגף הילדים. המסדרון הארוך מקביל בחלקו לקיר ארונות ולשירותי אורחים (שנמצאים מאחורי קיר ארונות המטבח) ובחלקו השני נפתח באמצעות ויטרינה גדולה כלפי המרפסת הקדמית. כך הפך המסדרון מאזור תנועה מבוזבז לחלק שימושי ומואר.

                         

                        המסדרון שלאורך חדרי הילדים. חלקו פתוח בוויטרינות אל המרפסת הקדמית (צילום: הגר דופלט)
                          המסדרון שלאורך חדרי הילדים. חלקו פתוח בוויטרינות אל המרפסת הקדמית(צילום: הגר דופלט)

                           

                          לאורך המסדרון מסודרים שלושת חדרי הילדים, חדר רחצה משותף וחדר משחק פתוח למחצה. חזית הצד של אגף הילדים חופתה בקורות עץ, שהופכות לרפפות באזור חדרי הרחצה והמשחקים, ומאפשרות מיסוך ופרטיות.

                           

                          פלטת הבטון נמשכת גם כאן מעבר לקווי הבית. בקדמתו היא הבסיס שעליו נבנה מסתור האשפה, בלוני הגז והכביסה. מאחור היא משמשת כמרפסת משחק של הילדים.

                           

                          מבט לכיוון מסתור הכביסה (צילום: הגר דופלט)
                            מבט לכיוון מסתור הכביסה(צילום: הגר דופלט)

                             

                            התיבה הצפונית היא הקטנה מבין השלוש. בחלקה הקדמי נמצא הממ"ד, שהפך לחדר העבודה של קובילר, ובחלקה האחורי תוכננה יחידת ההורים. לחדר השינה ויטרינה גדולה הפונה למרפסת פרטית ולנוף השדות. בניגוד לשני חדרי הרחצה האחרים בבית, שאותם בחרה קובילר לרצף באריחים צבעוניים, בחדר הרחצה הזוגי נמשך הבטון המוחלק, שמשתלב עם אריחים בגוון טורקיז בהיר, ויוצר חיבור חלק יותר עם חדר השינה.

                             

                            שניים מתוך 3 חדרי הרחצה בבית (צילום: הגר דופלט)
                              שניים מתוך 3 חדרי הרחצה בבית(צילום: הגר דופלט)

                               

                              מרפסת ההורים (צילום: הגר דופלט)
                                מרפסת ההורים(צילום: הגר דופלט)

                                 

                                "אנחנו פה כבר יותר משנה ואני חייבת לומר שהבית משרת אותנו, אבל גם אנחנו משרתים אותו, באותה מידה", אומרת קובילר בכנות. "בית פרטי זה לא פשוט. זו השקעה רצינית של כסף וזמן, גם אחרי שהבנייה מסתיימת".

                                 

                                אחרי השלמת הפרויקט קובילר הרגישה צורך בהפסקה מאדריכלות. "מעין משבר גיל 40", היא צוחקת. היא התפטרה והחלה לכתוב למגירה. "זה היה משהו שפלירטטתי אתו הרבה זמן, ועכשיו סוף סוף יצא". קובץ הטקסטים הראשון שלה התפרסם בבלוג ''מתחת לאף'', על צילומיה של הבלוגרית נתי תמיר. "העיסוק בכתיבה ניקה לי את הראש, ואחרי שהוצאתי הכל חזרתי לעסוק באדריכלות", מסכמת קובילר, שעובדת כיום מהבית ועל כרטיס הביקור שלה מופיע השם שמבטא את שני עיסוקיה: הארכיטקסטית

                                 

                                שיר של קובילר, על צילום של נתי תמיר (צילום: עינת ארז-קובילר)
                                  שיר של קובילר, על צילום של נתי תמיר(צילום: עינת ארז-קובילר)

                                   

                                  • עיצוב פנים: בשיתוף לימור צדקה נגר
                                  • גינה: תומר ז׳גר
                                  • מפקח: ארז כליפה
                                  • בטון: TOPPINGS א.מ. הנדסה וציפויים
                                  • נגרות: ITEMS
                                  • מטבח: מטבחי גאיה
                                  • חיפויי עץ: Eric J Wood Construction

                                   

                                   
                                  הצג:
                                  אזהרה:
                                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד