"את עושה 12 שנות לימוד כדי לא לסגור לעצמך דלתות. אבל בעצם, לפתוח דלתות זה הרבה יותר חשוב. כי גם אם תשאירי חלק מהדלתות סגורות, אבל תדעי לפתוח את אלה שאת רוצה - את מסודרת".
את המסר הזה, שהוא תמצית ההוויה של דור ה־Z, מביאה נועה הילזנרט בהרצאות שהיא מקיימת בפני תלמידים בארץ ובעולם. היא רק בת 20 אבל יש לה תובנות של בת 60 ורזומה שלא היה מבייש פנסיונרים ותיקים. הילזנרט היא יזמת חברתית שמנהלת קהילה של 700 יזמיות ויזמים צעירים ואחת ממקימות מתחם יזמות לבני נוער בשם שרונהאב. כבר בגיל 17 הקימה עם שותף את “קונטקט", פרויקט לחיבור בני נוער יהודים ודרוזים, ובין שאר כישוריה היא מתגאה ביכולת לצלם את הסלפי המושלם.
ב־23 באוקטובר תשמש הילזנרט שופטת ב"האקתון" (שילוב בין האקינג ומרתון) - פיצוח אתגר באופן יצירתי באירוע שנמשך בין יום אחד לשלושה ימים, בהשתתפות עשרות או מאות משתתפים שמתמודדים עם אתגר זהה. נושא ההאקתון הוא "חוויית עובד" - יוזמה של מלי אלקובי (47), בעלת חברת "דינמיקס", המתמחה באיזון בין החיים הפרטיים והעבודה ומומחית לדור ה־Z, והדר אביאל (42), מומחית בחדשנות וטכנולוגיה, מלמדת במועדון היזמות של המרכז הבינתחומי ומנטורית בכמה תוכניות ליזמות. ההאקתון המדובר, שיתקיים במכללה למנהל בראשון־לציון, יהיה "האקתון הפוך" שבו מתקיימים חילופי תפקידים: המנטורים, המנחים והשופטים יהיו צעירים בני דור ה־Z, והמשתתפים - אנשי משאבי אנוש מנוסים, ינסו למצוא פתרונות ייחודיים בהקשרים שונים של חוויות עובד. אחד הפרסים לזוכים, אגב, יהיה שעתיים של מנטורינג עם אחד המנטורים הצעירים.
המנטורית הצעירה ביותר שתשתתף בהאקתון היא איה חיימוביץ, שרק לאחרונה מלאו לה 15, והיא כבר משמשת מנכ"לית של חברת "קריאייט", המעסיקה 15 עובדים בני גילה. החברה פיתחה את NOTIFY - תושבת לטלפון סלולרי לרכב שמנטרלת את פעילותן של אפליקציות בזמן נהיגה כדי למנוע הסחת דעת ותאונות. ביולי 2018 נבחרה חיימוביץ להיות אחת מעשרת בני הנוער המבטיחים באירופה.
הבחירה בגילים הכל כך צעירים האלה אינה מקרית. בני דור ה־Z נכנסים מוקדם מאוד לשוק העבודה, חלקם פותחים עסקים בגיל ההתבגרות וחלקם נכנסים לתחום היזמות דרך המגמות בבתי הספר. אלקובי ואביאל מציעות להתייחס לבני דור ה־Z ברצינות רבה, ומזהירות ארגונים שלא ישכילו לעשות זאת מפני אובדן הרלוונטיות.
אז מה מעסיקים לא יודעים על בני דור ה־Z, העובדים העתידיים שלהם, וכדאי שידעו? אלקובי ואביאל, שצברו קילומטרז' רציני בהעסקת עובדים צעירים ובארגונים המעסיקים אותם, וחיימוביץ והילזנרט, סייעו לנו להרכיב את הרשימה הבאה.
10 דברים שעליכם לדעת על עובדי דור ה-Z
1. הם מתחילים לתכנן את הקריירה שלהם בחטיבת הביניים
בני דור ה־Z מייחסים חשיבות רבה למסלולים שיבחרו בתיכון כדי שאלה יובילו אותם בבוא העת למסלולים הנחשקים בצבא, שיגרמו למעסיקים פוטנציאליים "לחטוף" אותם. לזה תורם כמובן הלחץ מצד ההורים והמערכת לבחור במסלולים מתגמלים, למשל, במסלול של 5 יחידות מתמטיקה. בבית הספר הם משתלבים בכיתות מיוחדות ובכיתות יזמות, ורבים מהם מגיעים לעבודה הראשונה שלהם עם קבלות על עשייה ועל פרויקטים מיוחדים שקידמו, ולכן בשלים הרבה יותר להתחיל לעבוד.
2. עבודה בשבילם היא לא רק תלוש משכורת, אלא התפתחות אישית
למרות הסעיף הקודם, כשמדברים איתם הם יעידו שהבחירה בבית הספר במסלולים לא נעשית מתוך כפייה אלא מתוך בחירה אישית: לעסוק במה שהם אוהבים. חלקם אכן ייכנעו ללחצים, אבל רבים מהם יבחרו את המסלול המועדף עליהם מתוך שיקולים ענייניים. עם זאת, כשהם מגיעים לשוק העבודה, הם לא צופים עשר שנים קדימה, לכל היותר - חושבים על השנתיים הבאות. אם הם לא יממשו את עצמם בעבודה הנוכחית, הם ידלגו לג'וב הבא בקלות יחסית.
3. יכולת לצלם סלפי טוב היא נכס תעסוקתי
בני דור ה־Z מייחסים חשיבות רבה לאסתטיקה של מקום העבודה. כל מקום שאליו הם מגיעים, כולל המשרד, הוא הזדמנות לעשות צ'ק־אין באינסטגרם, בליווי סלפי אטרקטיבי. למקומות העבודה זו דרך נהדרת לקבל פרסום חינם ברשתות החברתיות ולמשוך אליהם עוד ועוד עובדים טובים. שיתוף פעולה כזה עשתה לאחרונה מקדונלד'ס עם חברת סנאפצ'ט, שיצרה אפליקציה לגיוס עובדים בני 16-14. כל מועמד נדרש לצלם את עצמו עם הפיצ'רים של סנאפצ'ט, כשבמקום אוזניים ולשון יהיו מדים של החברה, וכך לשכנע את החברה לשכור אותו כעובד.
4. הם סבורים שמיתוג עצמי הוא הכרחי
אם בקרב בני ה־40 פלוס ענווה ושמירה על הפרטיות הן ערכים חשובים, אצל בני דור ה־Z מיתוג עצמי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. "יש לנו פלטפורמות למתג את עצמנו ושהמעסיקים יגיעו אלינו", אומרת הילזנרט. "אם יש לך שם, זה אומר כל כך הרבה יותר על האיכות שלך. אני עוד לא עשיתי תואר, לא עשיתי כלום, אבל כמות הפעמים ששאלו אותי: 'מתי את מסיימת צבא, בואי לעבוד אצלנו' - היא עצומה".
5. הם יודעים היטב מה הן זכויותיהם ודורשים לקבל אותן
כשם שבתיכון הם הדפיסו את זכויות התלמיד מתוך אתר משרד החינוך, מרקרו ותלו על הלוח, כך בשוק העבודה הם ידרשו את הזכויות הבסיסיות לשעות נוספות, חופשות והעסקה הוגנת. אם הם לא יצליחו להשיג אותן - הם יקימו ועד עובדים ולא יהססו לפתוח בעיצומים או לשבות. לעניין הזה ראינו שפע דוגמאות בשנים האחרונות - התארגנויות של ועדי עובדים במקומות שבהם בעבר ועד עובדים היה מילה גסה, למשל, בחברות פרטיות בתחום התקשורת, ההייטק והביטוח.
6. הם לא יסתפקו ב־12 ימי חופשה בשנה
בני דור ה־Z רוצים את הזמן החופשי שלהם לעצמם, בלי קשר לצורך לטפל בילדים קטנים או להשלים תואר שני באוניברסיטה. הם ידרשו עבודה בהיקף משרה מצומצם, כדי לפנות זמן לחוגים ולחופשות ארוכות על חשבונם, כדי להשתתף בסדנאות או לנסוע לחו"ל. לעתים גם יבקשו להביא את הכלב לעבודה. "ימי חופשה ללא הגבלה" הוא טרנד חדש בעולם העבודה, שחברות התחילו להכריז עליו כדי למשוך אליהן עובדים טובים.
7. היררכיה לא מדברת אליהם
הם לא מקבלים את המצב הישן, שבו רק עובדים מדרגה מסוימת בארגון רשאים להשתתף בפרויקטים מסוימים או בישיבות אסטרטגיות. אם הם העובדים והם אמורים ליישם את האסטרטגיה הארגונית - הם רוצים להשתתף בהכרעות החשובות. מה שמניע אותם הוא לא הצורך להתקדם בצורה אנכית בארגון, אלא להתפתח כעובדים בתחומים חדשים ולצבור ידע באפיקים נוספים.
8. ותק הוא לא פקטור בשבילם
הם לא יהססו לדרוש תשלום נאות תמורת השירותים שהם מציעים, גם אם הם צעירים יחסית לעובדים אחרים. מבחינתם, רק התוצר הסופי קובע. בזמנים שבהם אפשר לרכוש מיומנויות דרך היוטיוב ולתרגם אותן להכנסות בגיל צעיר, הדרך לפתוח עסקים או להשתכר יפה פתוחה בפני כולם. אם לא ישלמו להם כמה שהם דורשים, הם יוותרו ויעברו הלאה.
9. הם לא יעבדו בחברה שבה המנכ"ל מרוויח פי 40 מהעובד הזוטר
ילדי דור ה־Z, בדומה לדור ה־Y, מייחסים חשיבות רבה לערכים, עקרונות, שקיפות והוגנות. הם לא יעבדו בחברה עם פערי שכר לא פרופורציונליים וגם לא בחברה שוביניסטית או כזו שמנצלת ופוגעת בזכויות אדם או בעלי חיים. בהתאם לכך תמצאו כיום כמה וכמה אפליקציות שמעודדות את העובדים לחשוף את שכרם. החברה האמריקאית buffer הפנימה את העניין הזה ומפרסמת את שכרם של כל עובדיה וגם את הנוסחה שעל פיה היא קובעת כמה ירוויח כל עובד.
10. הם רוצים שתגידו את האמת בפרצוף
אם בדור הנוכחי שיחות משוב ופידבק הן לפעמים נטע זר בארגון ויש מנהלים שמתקשים לנהל אותן כמו שצריך, הדור הנוכחי רגיל מרגע הולדתו לפידבק מיידי ושונא שמרחמים עליו. חיימוביץ, למשל, נזכרת בפידבק השלילי הראשון שקיבלה ממשקיע ובטוחה ש"אם לא הייתי מקבלת את הביקורת ההיא, לא הייתי יודעת מה לשפר ולא הייתי מצליחה עם המשקיע הבא". גם בתחום הזה יש חברות שהפנימו את הצורך של בני דור ה־Z במשוב: אפליקציית eightfold יודעת לאסוף את הנתונים על כל אחד מהעובדים, להציב לו יעדים ולאמוד באופן רציף את התקדמותו בארגון. היא בוחנת באילו קורסים השתתף, בודקת את פעילותו ברשתות החברתיות וממליצה לו מה התפקיד הבא שכדאי לו לשאוף אליו בארגון.
