יפו היא טרנד חם: כמה מבתי המלון הכי מיוחדים והכי מעוצבים, מפנקים, יוקרתיים (ויקרים) בישראל, שחלקם מקושרים לרשת בינלאומית נחשבת במיוחד (The Leading Hotels of the World), והם כבר מושכים לעיר תיירות אחרת: עשירה, מבינה עניין, כזאת שבודקת ומנסה דברים חדשים וטרנדים חמים בכל רחבי העולם.
אחרי שמאסו בבתי המלון הגדולים, ברשתות האירוח ההמוניות ובחדרים החדגוניים, פונים מביני העניין לחפש משהו אחר, ויפו היא אפשרות נהדרת: עיר עם היסטוריה עתיקה מאוד, עם סצנות תוססות של קולינרי וחיי לילה, עם חוף ים קרוב ועם קרבה לתל אביב – שהיא סוג של להיט עכשווי בתיירות העולמית.
בתי המלון החדשים, "הסטאי", "הדריסקו" ו"הג'אפה" הם מליגה אחרת לגמרי: הושקע בהם ממון רב על ידי אנשים שאוהבים את תחום האירוח ומבינים לאן נושבת בו הרוח ולהיכן ייסעו התיירים בעתיד הקרוב. בשביל יפו – זו בשורה נהדרת.
מה לראות?
אז הגעתם לחוות את אחד החדשים, פתחתם את הארנק והוצאת ממון רב. מה כדאי לראות?
הנמל הוא תחנה ראשונה, לשוק הפשפשים תלכו בשעות הבוקר כדי לשתות קפה אותנטי, לטעום שקשוקה או מלבי ואולי לחפש מציאות ותשובו בערב כדי להצטרף לקהל הצעיר בפאבים ובמסעדות. ומה עוד?
המושבה האמריקאית ושכונת הטמפלרים
קצת היסטוריה: בשנת 1866 הגיעה ליפו קבוצה של 157 נוצרים מורמונים ממדינת מיין שבארצות הברית, במטרה דתית־משיחית: ליישב ולפתח את ארץ ישראל כדי להשיב אליה את היהודים, כשלב בדרך לתחייתו של ישו ולגאולה אוניברסלית. המורמונים הקימו שכונה קטנה בעיצוב אמריקאי של אותם ימים, שכיום משתרעת סביב שני רחובות קטנים – אוארבך ובר הופמן – בין רחוב אילת לרחוב בכרך, ובין מרכז יפו לשכונת פלורנטין.
ההתיישבות האמריקאית־מורמונית כשלה, על בנייני המושבה השתלטו הגרמנים הטמפלרים, שהקימו בשלהי המאה ה־19 כמה מושבות בארץ ישראל, אבל גורשו ממנה בעת מלחמת העולם השנייה. מאז ננטש האזור והוזנח, עד שקם לתחייה בשנים האחרונות.
לאחרונה נחנך באזור מלון "דריסקו", במבנים שאכלסו את מלון "ירושלים" מהתקופה המורמונית; בסמוך - כנסיית עמנואל, ואכסניית בית עמנואל – שפועל בה מוזיאון קטן לתולדות המושבה והקהילה. כדאי להביט גם בבנייני שכונת המגורים החדשה הסמוכה (ברחוב נחמה), שעוצבו בהשראת בנייני המושבה האמריקאית.
מתחם נגה
בין המושבה האמריקאית־גרמנית לשדרות ירושלים, ובין רחוב שלמה לרחוב אילת. אזור אורבני לא גדול ולא מעוצב או נוצץ, שמשלב מגורים, משרדים וחללי תעסוקה, גלריות, מסעדות ובתי קפה, וכמובן תיאטרון "גשר". מעניין להסתובב פה בין סדנאות קטנות של יוצרים, בוטיקים מקוריים ובתי קפה עמוסים בקהל צעיר שמתגורר בסמיכות.
יפו העתיקה, כיכר קדומים, רובע האמנים
מי לא מכיר את הכיכר העתיקה, את הרחובות והסמטאות שזכו לשמות מתוך גלגל המזלות? המתחם הזה, הכולל את גן הפסגה וחלק מהעיר העתיקה של יפו, התחום בין רחוב יפת ובין הנמל, שוקם כבר בשנות ה־60 והתגוררו ופעלו בו אמנים ויוצרים. מרוב ש"כולם מכירים", רבים הפסיקו לבקר, וקצת נשכחו הסמטאות, הגלריות, החנויות המיוחדות. אבל כדאי להקדיש להן זמן, כי חלק מהעסקים במקום חדשים למדי, וכבר לא פונים רק ל"תיירים אמריקאים עשירים", כמו פעם.
מוזיאון אילנה גור
המיקום נהדר, בפינה הדרום־מערבית של יפו העתיקה (כיכר קדומים), במבנה היסטורי בן קרוב ל־300 שנה שפעם שימש חאן יהודי לעולי רגל שהגיעו לנמל יפו ולארץ הקודש וזה שנים משמש גם ביתה הפרטי של האמנית, והתכולה מסקרנת: כ־500 יצירות של אמנות ישראלית ובינלאומית, בארבע קומות, כולל גג שממנו נשקף נוף הנמל וחלקה הדרומי של הטיילת.
אילנה גור, אמנית ויוצרת ותיקה ומוערכת, הציגה בתערוכות רבות בעולם ובישראל. האוסף הפרטי בביתה נפתח לקהל בשנת 1995 ותמצאו בו מגוון יצירות של אמנים שהיא אוהבת ואוספת, בהם ישראלים כמו קדישמן, תומרקין, אבני, אגם, דורצ'ין ואחרים, לצד אמנים בינלאומיים, בהם ג'יקומטי, סוטו, פרנק גרי והנרי מור.
הכניסה בתשלום. פתוח בכל יום.
אתר: ilanagoormuseum.org
טל': 03-6837676
במרחק הליכה
הטיילת
מאזור נמל יפו תוכלו לצאת בהליכה או ברכיבה על אופניים לכיוון צפון, לאורך הטיילת של תל־אביב ועד נמל תל־אביב ופארק הירקון. הליכה או רכיבה לכיוון דרום תוביל אתכם לחוף עלייה, לטיילת הצבעונית של בת ים והלאה משם – לחוף ראשון־לציון.
מתחם התחנה, נווה צדק
תחנת הרכבת הטורקית של יפו, שהפכה לפני כעשור למתחם בילוי. סמוכה אליה שכונת נווה צדק, עם מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון, והגלריות ועסקי הקולינריה ברחובות שבזי והסביבה.
פלורנטין. שכונת הדרום האותנטית של תל־ אביב מרוחקת כ־20-15 דקות הליכה ממרכז יפו.
שדרות רוטשילד, העיר הלבנה
המרכז התוסס של תל־אביב מרוחק כ־30-25 דקות הליכה ממרכז יפו.
ומה בעתיד?
נמל יפו
שער הכניסה העיקרי לארץ ישראל והנמל הגדול והחשוב בה עד להקמת המתחרים בתל אביב, חיפה ואשדוד משמש זה שנים רבות כנמל דייגים קטן וכאטרקציה תיירותית שאינה מצליחה להתרומם, אבל התוכניות רבות: הקמת מלונות בוטיק, שיפוץ המבנים ההיסטוריים, ושיקום והרחבת הטיילת והרציפים, שדרוג המסעדות ומקומות הבילוי. במקומות רבים בעולם הפכו מתחמי נמלים להצלחה אדירה, אין סיבה שביפו זה לא יקרה.
שדרות ירושלים
השדרה הוותיקה, המפורסמת בעצי הפיקוס המעניקים צל ומראה ירוק, ניצבת דווקא בפני הרס וכריתה בגלל עבודות הרכבת הקלה. אם להאמין למתכננים, אחרי החורבן יתרחש שיקום, את פקקי התנועה יחליפו קרונות רכבת חשמליים שיקשרו בין בת־ים ויפו לתל-אביב, כמה מבנים היסטוריים (בית הדואר, למשל) יהפכו למלונות בוטיק והשדרה המשודרגת תוכל לתת תשובה אותנטית לשדרות רוטשילד הנוצצות שבמרכז העיר.
מתחם בלומפילד
אצטדיון הכדורגל הכי מפורסם בישראל נמצא בהליכי שיפוץ. לכשייפתח מחדש, כנראה בסוף 2019, ימשוך קהל רב לא רק למשחקי הכדורגל בשבת, אלא גם למופעים שונים שייערכו בו. 8
המלונות
הג'אפה
The Jaffa, ה"יפו", ב־הא" הידיעה, כך בחרו לקרוא לחדש, המפואר, היוקרתי והיקר שבמלונות יפו, שנפתח ממש בימים אלה. הוא ממוקם ברחוב יפת, צמוד לעיר העתיקה, במבנה משלהי המאה ה־19 ששימש אכסניה לעולי רגל ואחר כך בית החולים הצרפתי, והתברר שנבנה על חלק משרידי החומה העתיקה של העיר.
כעשר שנים נמשך השיפוץ היקר והמוקפד של המבנה, שכיום כולל 120 חדרי מלון וסוויטות (לצד 30 דירות מגורים) וכן מסעדות, חדרי כושר וספא ובריכה. קהל היעד, כמו במלונות היוקרה האחרים של יפו, הוא מחפשי חוויה קצת אחרת, כאלה שמוכנים לשלם יותר (הרבה יותר) ולקבל משהו שונה לגמרי מאשר עוד מלון.
ב־Jaffa פועלות שתי מסעדות: Don Camillo (איטלקית קלאסית בסגנון ניו־יורקי) ו־Golda's Delicatessen, מעדנייה בסגנון ניו־יורקי. שתיהן פתוחות כמובן גם לקהל שאינו אורח המלון (אבל בהזמנה מראש) והן לא כשרות.
דריסקו
The Drisco Tel Aviv, קוראים למלון החדש־ישן שנפתח לפני כמה שבועות במושבה האמריקאית־גרמנית שעל גבול יפו ותל־ אביב.
הדריסקו הוא הגלגול העכשווי של מלון שהקימו האחים דריסקו, שהיו חלק מקבוצה של נוצרים־מורמונים שהגיעו לארץ הקודש ב־1886 מסיבות משיחיות־דתיות. למלון, שהיה בית האבן היחידי בשכונה שהורכבה מבתי עץ אמריקאיים האופייניים לתקופה, קראו האחים דריסקו "לה גאנרד הוטל". בתחילה היו בו 12 חדרים (על שם 12 שבטי ישראל), אבל הוא מעולם לא נפתח, כי התיישבות המורמונים כשלה, ורובם שבו לארץ מוצאם.
המלון התגלגל לידי איש עסקים גרמני מקהילת הטמפלרים שחייתה אז בארץ ישראל, שקרא לו "מלון ירושלים". בתקופה מסוימת זה היה המלון המפואר בארץ, ועד 1940 אירח תיירים עשירים ומפורסמים שביקרו בארץ הקודש, מהקיסר וילהלם השני ועד הסופרים מארק טווין ותומאס קוק.
אחרי גירוש הטמפלרים במהלך מלחמת העולם השנייה שימש המבנה את משטרת המנדט הבריטי ואחר כך את ממשלת ישראל, ולבסוף ננטש ונזנח. הרבה יותר ממאה מיליון שקלים השקיעו הבעלים החדשים בשחזור, שיקום ושיפוץ המבנה, ושילבו במלון החדש גם את "בית נורטון" הסמוך, שבו פעלה בשנות ה־90 של המאה שעברה מסעדת "קרן" של השף חיים כהן.
התוצאה מרהיבה: השחזור החזיר לחיים את העיצוב הקולוניאליסטי־טמפלרי של המבנה המקורי, כולל ציורי קיר וקישוטים, פריטי אבזור ועיצוב. השם "דריסקו" נבחר כמחווה לבעלים המקוריים. 42 חדרים וסוויטות יש בדריסקו, ובמרתף הבירה שבו התהוללו תיירים עשירים, קצינים בריטים ותושבים טמפלרים נפתחה מסעדה בשם ZADA (על שם דמות אל מיתולוגית־טורקית), המציעה תפריט ים־תיכוני־עות'מני המבוסס על דגים, פירות ים ובשרים. בקומת הלובי – בר מהודר בשם "דה דריסקו". הבר והמסעדה פתוחים כמובן גם למי שאינם אורחי המלון.
סטאי
120 חדרים וסוויטות, ספא, חדר כושר, מסעדות, ברים וגם בריכה מרהיבה הצופה אל הים ואל נופי תל־אביב מצפון.
The Setai שוכן במבנה היסטורי מהמאה ה־13 בכיכר השעון, שפעם, בתקופת האימפריה העות'מנית־טורקית שימש כבית כלא ואחר כך תחנה של משטרת ישראל.
ל"סטאי" מיקום מנצח: בין הנמל, שוק הפשפשים והטיילת, ובמרחק קצר ממתחם התחנה, מנווה צדק ומתל־אביב. האווירה בו יוקרתית ואלגנטית אבל שואבת השראה מההיסטוריה של המבנה והמקום. קשה שלא להתלהב.
מרקט האוס
ראשון המבשרים על תחיית התיירות ביפו היה ה"מרקט האוס", שנפתח לפני שנים ספורות במתחם שוק הפשפשים. זהו מלון בוטיק בן 44 חדרים, השוכן בבניין משוחזר למופת וממוקם ברחוב האשל, שבו, בתקופות אחרות בהיסטוריה של יפו, שכנו בו כמה מלונות ומבני אירוח.
לעומת מלונות היוקרה החדשים, לילה ב"מרקט" יעלה במחיר הגיוני יותר, וגם אופי המקום שונה: בניגוד ליוקרתיים, שבהם אפשר "לסגור את הדלת והחלון" ולהתנתק מהסביבה, המרקט מחובר מאוד להווי ולאווירה של שוק הפשפשים, ממקומות הבילוי התוססים והמבוקשים ביותר בתל־אביב.
חוויה קולינרית
מסעדת OCD
המסעדה, שהממוקמת במתחם "נוגה", מציעה חוויית אוכל שונה לגמרי: ארוחת 14-12 מנות, מתפריט הנקבע על ידי השף (רז יהב) ובמחיר קבוע (לא זול. תתכוננו ל־850-750 שקל לזוג). יצירתי מאוד, פוטוגני מאוד וטעים. חוויה למועד מיוחד.
פרטים והזמנות (זמן רב מראש!): ocdtlv.com
עוד מידע
מדריך: "יפו", מאת אלינוער רובין (הוצאת מדיה 10), ספר־אלבום המשלב מידע היסטורי, סקירת אתרים וידע קולינרי על אודות יפו, האווירה המיוחדת בעיר והמאכלים האופייניים.
אתר התיירות של תל אביב-יפו: visit-tlv.co.il
אתר יפו העתיקה: oldjaffa.co.il
יאללה בסטה, כרטיס טעימות בשוק הפשפשים: yallabasta.co.il/category/flea-market-bite-card
