התאומים יחד בחדר? כך תעזרו להם לשמור על נפרדות בחלל המשותף
היום כולם שואפים לתת לכל ילד חדר משלו, אבל גם כשהחלטתם על חדר משותף, ניתן למצוא את הדרך לתת לכל אחד מהאחים או התאומים מקום משלו. כך תעשו זאת
לפני מספר ימים ביקרו חברים את אור ויובל. כששמעתי שיש המולה בחדר המשותף שלהם, החלטתי לבדוק מה קורה. על המיטה של אור ישבה קבוצה של בנים ועל המיטה של יובל ישבה קבוצה של בנות. הוויכוח היה מי נשאר בחדר והיכן עובר הקו הדמיוני המפריד בין החלק שלו לחלק שלה. הבטתי עליהם ועל החדר וראיתי בעיני רוחי את החלוקה שעשיתי לפני שנים. משום מה הם שכחו שיש גם מרחב משותף.
ביחד וגם לחוד
שבועיים לפני שהם נולדו, עברנו לבית חדש - שלושה חדרי שינה, סלון וגינה. בימים הראשונים אחרי הלידה ישנו כולנו בין הארגזים והעריסות בחדר שיועד להם. איתי הבכור, שהיה אז בן ארבע, קיבל חדר משלו – עם שני כיווני אוויר. כשהחלטנו להעביר אותם למיטות תינוק ואת עצמנו לחדר השינה שלנו, עלתה שאלת עיצוב החדר. איך יוצרים עבור תאומיקס (למי שעדיין לא מכיר – זו ההגדרה לתאומים שהם בן ובת) מרחב משותף, תוך מתן ביטוי לכל אחד? הסוגיה שמלווה אותנו מהרגע שנצפו שני עוברים ברחם באה לידי ביטוי גם ביצירת המרחב האישי שלהם – יצירת נפרדות, תוך שמירה על התאומוּת.
"אצל תאומים, חשוב להגדיר מכנה משותף וממנו להוציא מטרה חינוכית, כמו למשל - מתן הזדמנות שווה לביטוי עצמי או הדגשת החזקות בתוך הביחד", מסבירה ד"ר הדס נצר-דגן, אנתרופולוגית יישומית בחינוך, נשואה ואמא לשני ילדים. "במקרה של אור ויובל למשל, אפשר להגדיר בחדר עצמו אזור מסוים שיהפוך למרחב המשותף, בו כולם יכולים לשהות ולהיות. אפשר להניח שטיח, שולחן קטן, פופים, ספרייה משותפת, כמו שיש בחדר שלהם כרגע ועוד. בד בבד, יש לחזור ולהגדיר את המרחבים האישיים של כל אחד. צריך לזכור כי גם הגדרה כזו לא מחליפה את הצורך לנסח כללים איך עושים את הביחד ואת הלחוד; איך מתחשבים אחד בשני, מתנהלים זה לצד זה כשיש רצונות סותרים, מפנים זה לזה את המרחב או נמנעים מלהפריע".
ומה עם חדר לכל ילד?
"בישראל כולם רוצים שלכל ילד יהיה חדר, במטרה לאפשר לו פרטיות וכתנאי ליצירת חווית ילדות מוצלחת. אני חוזרת רגע אחד לאחור ומעלה סוגיה הרבה יותר חשובה: מה אתם רוצים שיקרה בחדר - האם לעודד עצמאות, לייצר פרטיות, להבליט את הנפרדות או את הביחד – אולי שילוב של השניים?
"העיצוב הוא חלק בלתי נפרד מתהליך חינוכי-טיפולי, מעבר לדיון על החומר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתאומים, שלישייה או באחים שחולקים חדר, ובישראל רוב החדרים קטנים. העובדה שגרים בחדר אחד שני ילדים שנולדו יחד ובעלי צרכים שונים – מהווה אתגר עיצובי ודרישה שונה להיערכות, כבר משלב התכנון.
"בדרך כלל – חדר הילדים מבטא את ההשקעה של ההורים. רגע לפני שאתם עטים על חנויות העיצוב ומלבישים עליהם את הציפיות שלכם – נסו לחשוב איך החדר מאפשר לילד לבטא את עולמו ואת מי שהוא. שאלו את עצמכם באיזו מידה אתם מאפשרים להם מרחב אוטונומי בו הם יכולים לחלום, ליצור ופשוט להיות. כשמדובר בתאומים או שלישייה – זו בדיוק ההזמנות לעזור להם לנהל שיח תוך מתן ביטוי לאינדיבידואליות של כל אחד".
מצטופפים יחד – בבית של שישה חדרים
קרן איתן, נשואה ואמא לתאומות זהות בנות 5 וילד בן 3, בעלת הבלוג "אמא כמוך", מתגוררת בגאנה – אפריקה, בבית גדול עם שישה חדרי שינה ובכל זאת החליטה למקם את שלושת הילדים באותו החדר: "לבנות יש קשר כל כך חזק, שבא לידי ביטוי בכל מה שהן עושות, ולכן היה לי חשוב שחדר השינה יאחד בין כל הילדים ויצור מכנה משותף. אני רוצה גם שכולם יהיו שותפים לשיחות הליליות ולרגע המיוחד שנוצר כשאנחנו אומרים לילה טוב וסוגרים את הדלת".
מדובר בתאומות זהות שנראות בדיוק אותו הדבר – איך את בכל זאת יוצרת נפרדות באמצעות העיצוב?
"בדברים הקטנים: עיצבתי תעודות לידה אישיות על המדף של כל אחת, ללא אזכור לעובדה שנולדו יחד ולצדה תמונתה של כל אחת. כשהיו קטנות תליתי מעל המיטה של כל ילדה מובייל בצבע אחר וגם מיטת המעבר בה כל אחת ישנה, שייכת לה בלבד. לכל אחת יש גם ארון משלה עם בגדים המסומנים בצבע שונה. זה החזיק בדיוק שנה. בפועל הן רוצות ללבוש האחת את הבגדים של השנייה וכרגע יש שם המון בלגאן.
"בגלל שהן תאומות אין להן אפילו משחק אחד בחדר השינה, אלא בפינת המשחקים בלבד. אם היה מדובר בילד אחד שישן בחדר משלו – לא היה קורה כלום אם הוא היה קצת משחק והולך לישון. הבנות שלי מדליקות האחת את השנייה ויכולות לשחק עד אמצע הלילה – אם רק תהיה להן האפשרות".
נצר-דגן נותנת מענה למקרים בהם האחים הנוספים אינם חולקים חדר עם התאומים: "מצב כזה עלול ליצור הפרדה נוספת בין התאומים שגם כך נחשבים לעתים כקואליציה, לבין האחים הנוספים בבית. חשוב לייצר מרחב משותף בין החדרים או במקום אחר בבית, המיועד לכל הילדים, בו תתקיים אינטראקציה וכך לעודד האחאות של כולם".
הורים לתאומים רוצים להדגיש את התאומות ומקביל לסלול לכל ילד את נתיב ההתפתחות האישי שלו. ישנם המלבישים את התאומים אותו הדבר ומדברים אליהם בגוף שלישי רבים. אחרים מנסים להציג את השוני באמצעות רישום לחוגים שונים בתכלית והפרדה כבר משלב הגן. אז איך עושים את זה נכון?
"העיצוב יכול להוות חלק מהפתרון החינוכי אם הוא נעשה יחד עם הילדים", מסבירה נצר-דגן, "ואם בעקבותיו נבדק אופן השימוש והמידה שבה הוא משיג את המטרות, תוך עריכת שינויים והתאמות במידת הצורך. חשוב להגדיר מטרה אחת כללית, עם יישומים קונקרטיים, ולמצוא לה מענה. זה צריך להיות חלק מהשיח. העיצוב אמור להיות תהליך שבו יוצרים עם הילדים סביבה שתאפשר להם להתקיים ביחד וגם לנהל מחלוקת ולייצר שיתוף פעולה, קונפליקטים ואי הסכמות.
"זה מתחיל בשלב התכנון, בו חשוב שיתקיים שיח על יצירת הלחוד והביחד בחדר המשותף, בו ישתתפו גם הילדים. תקשיבו למה שיש להם לומר. אצל תאומים, בעיקר תאומים זהים – האתגר הכי גדול הוא יצירת זהות נפרדת. במקרה כזה חשוב לתת ביטוי גדול יותר לכל אחד. במידה והנפרדות באה לידי ביטוי בתחומים אחרים בחיים, כמו – מעגלי חברים נפרדים וחוגים שונים – אפשר להדגיש את הביחד וליצור איזון גם באמצעות עיצוב חדר הילדים. בדקו אילו שימושים הם רואים בחדר - מרחב המיועד למשחקים, לשינה, למידה, ליצירה? זו בדיוק ההזדמנות שלכם לעודד אותם ליצירת שיח מכבד ולעזור להם לפתח את המיומנויות החברתיות ויכולת למציאת פתרונות גם כשלא מסכימים".
הבלגן עוזר להם להתבטא
יסכה גלעד, נשואה ואמא לשישה ילדים - בן 8, בת 6, בן 4, בת 3 וזוג תאומות בנות שנה, מעצבת פנים במקצועה - מציעה מגוון פתרונות יצירתיים ליצירת מרחב משותף בחדר: "בחורף אני מניחה שטיח או מזרן פעילות, שהופכים להיות המרחב המשותף בו רק שתיהן משחקות. כשיגדלו, אהפוך את האזור למרחב המשחקים שלהן: אוסיף שולחן קטן עם כיסאות, אולי בריכת כדורים, מתקן גי'מבורי קטנטן או אוהל טיפי. כשיתחילו ללמוד בבית הספר - המרחב המשותף יהפוך לאיזור למידה בו יעשו שיעורים יחד.
"כאשר עיצבתי את החדר שלהן, היה חשוב לי ליצור מעטפת שתאפשר להן להרגיש את התאומוּת ובמקביל לתת לכל אחת ביטוי אישי. עשיתי זאת באמצעות עיצוב אחיד וקרניז שישמשו כעטיפה של החדר – בכל זאת הן תאומות... זהות. במקביל, אפשרתי נפרדות לשתי ילדות שנראות אותו הדבר: לכל אחת יש את המיטה הקבועה שלה ומעליה השם באותיות מעוצבות ואת תמונתה, וגם נחשוש ושמיכי בצבעים שונים. כשרכשתי שני לולים, צבעתי רק אחד, כדי שייראו שונה".
ומה עושים עם הבלגן שמקשט בצורה מאוד יצירתית כמעט כל חדר – גם את המעוצב ביותר?
נצר-דגן: "מצב כזה יכול לחרפן גם אותי ויחד עם זאת, חשוב לזכור, שבלגן - כל עוד לא מדובר בהזנחה - מאפשר לילד להטביע את חותמו בסביבה שיצר עבורו ההורה, במיוחד במקרים בהם לא היה שותף לתהליך התכנון. המבוגרים מעצבים את כל האזורים בהם נמצאים הילדים – אם זה בבית, בבית הספר או במרחבים הציבוריים. באמצעות מה שנראה לנו כאי סדר מצהיר הילד: 'זה המרחב שלי וכך אני משתמש בו'.
"אני אתן לך דוגמא אישית. הכביסה שלנו מחולקת לסלי כביסה המונחים בכל אחד מהחדרים. לאחרונה שמתי לב שסל הכביסה בחדר של ביתי הפך להיות מקום אחסון למוצרים שונים: תיק, בובה, שמיכה. עצרתי, חשבתי, והבנתי שהיא צריכה מיכל בו היא תוכל לאחסן את הדברים שהיא משתמשת בהם ביום יום. כעת אנחנו חושבות על פתרון עיצובי שייתן מענה לצורך הזה".
ד"ר נצר דגן מציגה עוד כמה נקודות למחשבה – רגע לפני שאתם מסתערים על עיצוב החדר:
שולחן וכיסא אינם פריטים הכרחיים ללמידה
פעמים רבות הם גם הופכים למתלה לבגדים. ישנם פתרונות שיאפשרו למידה מהנה וחווייתית, כמו: פוף, כדור פיזיו או כורסא קטנה.
ישנן מגוון דרכים להעניק לילד ביטוי אישי
ילדים מאוד אוהבים לוח מחיק שמגיע במגוון צורות: כמסגרת לתליה על הקיר, כמדבקה על הארון או כחלק מהקיר עצמו. מדף ובו יוצגו יצירותיו של הילד או אביזרים מעולם התוכן האישי שלו – יכולים לתת לו הרגשה נפלאה וליצור מרחב אישי שימושי ומהנה.
חשוב לתת מענה גם לילדים עם צרכים מיוחדים
עבור ילד חרדתי, אפשר להשתמש בעיצוב גם כדי להעלות קשיים ופחדים ולתת פתרונות: היכן ממוקמת המיטה ביחס לדלת או לחלון, האם חשוב לו להיות קרוב למסדרון כדי להרגיש נוכחות הורית וגם לברר מהי ההשפעה של הווילון בחדר או של צבע מסוים או תמונה. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז זקוקים לתחושה של סדר. ילדים עם הפרעה בוויסות החושי ייתכן ויזדקקו לבידוד שמיעתי.
קחו בחשבון גם את ממדי הילד
במטרה לעודד עצמאות, התאימו את המתלים לגובה הילד, הניחו שרפרף או כיסא כדי לאפשר לו להגיע למשחקים / בגדים או ספרים ואפשרו נגישות היכן שהגוף מגביל – תוך יצירת מרחב בטוח כמובן.
מרגישים שהילדים מיצו את החדר המשותף?
יצרו שני חללים במרחב באמצעות הצבת ארונות ניידים, פרגוד או באמצע החדר.
והכי חשוב, לסיום, כאשר אתם מעצבים את חדר הילדים – אל תשכחו עבור מי הוא מיועד. ערבו אותם בכל אחד מהשלבים – החל מהתכנון, דרך רכישת הריהוט והאביזרים, ובדקו אתם מדי תקופה האם החדר אכן עונה לצרכיהם או שכדאי לשנות ולשפר.
