לשאת ברחמך את האויב: "כל ההריון פחדתי שיצא לי בן, שיילקח ממני"

ירדתי לרחוב ובכיתי בכי תמרורים

המשמעות של לגדל בן, עבור אם מקהילה חרדית סגורה (וכן, אני מתעקשת על המילה קהילה סגורה, שמא תקפוצנה כל אותן נשים בפאות גורמה וגישה לאינטרנט מהבית ותעלוזנה למולי. אז לא, נשים שהן חרדיות לייט, לא אתן, אני מדברת על אלפי אחרות שהיו מתות להיות אתן ולא יצא) – המשמעות של גידול בן עבורנו היא משמעות קשה מאוד.

ההריון השלישי שלי. כבר לא מפחדת ממה שהרופא יספר על מין העובר(צילום: עינת מאור)

אהבה בלי פחד, והריון חדש

בהריון השלישי שלי, שבא מאהבה, בעולם הנורמלי, לא היה משנה לי מה מין העובר. אני אפילו נוטה לחבב יותר בנים, אני אוהבת את תחביביהם המצחיקים, והאופנה שמעצבים עבורם היא הרבה יותר מגניבה ויפה לדעתי. כנראה שכבר מיציתי את ענייני הורוד – קוקיות – ברביות – לק – חזיות – מליון נעליים – תקני לי – תעשי לי – קחי אותי – שיער כזה – שיער אחר - עם הגדולה. לצערי עדיין מעודדים היום מגדר וצבעים. ובעולמנו הבלתי מפותח מחשבתית כרגע, יותר נוח לי עם הקופים. אוכל, שתיה, מיטה, נעלי כדורגל מוגדרות כל עונה לפי השחקן האהוב, ג'ינס קרוע אחד ליום. נורמלי. צפוי.

אפשר להזמין את שרה להרצאות. לחצו כאן.