המשחק "פורטנייט" חוגג בימים אלו שנה. מה לא אמרו עליו – שהוא ממכר, אלים, הופך את הילדים לזומבים ומונע מהם לצאת מהבית. משיחות שערכתי עם הורים, הופתעתי לגלות שלמרות יחסי הציבור השליליים להם זוכה המשחק שהפך לתופעה – עדיין רוב ההורים מתקינים אותו במחשב הביתי, וכי ההורים משלמים הרבה כדי להעשיר את העולם הווירטואלי של ילדיהם, מממנים שיעורים פרטיים ואף רוכשים מחשב מתקדם (כולל חזרה למחשב הנייח), כדי שיהיה מותאם למשחק. אחד המומחים שראיינתי סיפר לי כי בתחילת שנת הלימודים התקשרו הורים מבוהלים, שהעידו על כך שילדים בגילאי בית ספר יסודי לא מוכנים לצאת מהחדר בגלל המשחק. לאחרונה קמה גם קבוצה בפייסבוק בשם, "אימהות נפגעות פורטנייט".
אין רובים, אין "האח הגדול", אבל יש פורטנייט
בכל רגע נתון, ולא משנה באיזו שעה, לפחות 3 מיליון איש בעולם משחקים פורטנייט אונליין. מסקר שערכה חברת בזק עולה כי 43% מבני הנוער מודים שהם מכורים למשחק, בזמן ש-65% מההורים ציינו שהם לא מבינים על מה מדובר. עוד עולה כי 50% מילדי הפורטנייט (ממוצע הגילאים 6-17) ויתרו על פעילויות הקיץ כדי להישאר בבית ולשחק.
למי שעדיין לא מתמצא – מדובר במשחק מחשב שמתאים למגוון פלטפורמות (כולל סמארטפון), בו כל שחקן הופך לדמות, שיכולה לבחור ממגוון נשקים ולשחק עם או נגד שחקן / קבוצה ועד 100 משתתפים אונליין. מתחילים בגרסה החינמית וממשיכים עם רכישת אביזרים, שדרוגים ועוד. החלטתי לברר מה הופך את המשחק הזה לשיחת היום, מה אומרים המתנגדים לעומת התומכים, וגם לאפשר לכל הורה לבדוק – האם הילד שלו תלותי במשחק או מכור?
"הילדים שלי ישחקו פורטנייט, אבל לא יראו תכנית כמו 'האח הגדול'", מצהירה חד משמעית יפה דינר, נשואה לרן ואמא לשלושה ילדים, בן 13 (כיתה ח') ותאומים בני 9 (כיתה ד'), מנתניה. "מבחינתי תכניות ראליטי ויצירת שיימינג ברשת, הנם בעלי השפעה שלילית הרבה יותר. כשהם משחקים פורטנייט הם מבינים שמדובר במשחק. ילדים שרואים 'האח הגדול' חושבים שזו המציאות – בה אנשים מנבלים את הפה ומנהלים אקט מיני מול המצלמות". רן ויפה אפילו רכשו קונסולה נוספת של אקס בוקס כדי שהילדים יוכלו לשחק בו זמנית.
את מצליחה למצוא נקודת אור במשחק הזה?
"חוץ מהעובדה שהילדים שלי לומדים אנגלית? זה משחק נוסף לכל משחקי המחשב שהם משחקים. לא ראיתי שיש שם אלימות קיצונית או אלמנטים שליליים. תביני שאצלי בבית אין רובים פיזית, אפילו לא רובי 'נרף', אלא רק רובי מים וגם זה מחוץ לבית".
הפורטנייט - נגע רע
לעומת יפה, קרן מועלם נפתלי, נשואה לפיליפ ואמא לתאומים בני 9 (כיתה ד') מ'עין הים', כותבת הבלוג לצאת מן הכלל, אשר מציע הצעות לפעילויות עם ילדים ומתבגרים, מתנגדת בכל תוקף להכנסת המשחק לביתה: "אני לא רואה את הבן שלי יורה באקדחים, ושאף אחד לא יגיד לי שמדובר במשחק לא אלים ולא ממכר! הנערים שיורים בבית הספר באמריקה – התחילו את דרכם בפורטנייט. הילדים שלנו שייכים לדור אלים. מחר הם לא יחשבו פעמים ויעיפו ילד בחבטה כמו שהם עושים ברשת.
"הפורטנייט מחלחל גם בהורות הטובה – מכניסים את זה הביתה וזה נגע רע. אני שומעת אימהות נהדרות שמרגישות שאיבדו שליטה על הילדים ואני שואלת, 'מי ההורה פה? מדוע אתם מרשים לילד להיות מול המשחק מהבוקר עד הלילה? בכסף שאתם נותנים להם כדי לשחק עוד ועוד, אפשר לרכוש סדנת תוכן מעשירה או לעצור בדיונה ליד הבית ולהתגלגל איתם בחול".
את לא חוששת שרק הילדים שלך יהיה מחוץ לעניינים?
"ממש לא מזיז לי, בדיוק כמו שאני לא מתחברת לשירים של עומר אדם, אופניים חשמליות, הוברבורד, רכיבות בלי קסדה או לחוג כדורגל כי 'חייבים לרשום כדי שיעשה את הבן שלי גבר בהפסקות'. כולנו כמשפחה לא מוכנים לחיות את החיים על אוטומט ולרוץ אחרי העדר ולכן אנחנו עושים לא מעט, כדי שהחיים שלנו יהיו מעניינים. אני כאמא משתדלת לתת לכל רגע קצת יותר זמן - כי ילדוּת יש רק פעם אחת".
יפה מתייחסת: "אפשר לשלב בין פורטנייט לבין משחק פיזי, בדיוק כפי שהדור שלנו שיחק במכשיר האטארי ובפיליפס – הכל עניין של מינון ואיזון. זה מתחיל בארוחת הערב המשפחתית וממשיך בהתנהלות עם חברים. יש הורים שמגישים לילדים ארוחת ערב לחדר בזמן שהם משחקים במחשב - אני מכריזה על שעת האוכל ולא מעניין אותי באיזה קרב הם נמצאים. כבר קרה שלחצתי על כפתור הכיבוי רק כי לא הגיעו לשולחן, או לא רצו לבוא איתנו לפעילות משפחתית. זה יכול לגרור כעס ועצבים, אבל בסוף הילדים מתרצים. בדיוק באותו אופן אני מגבילה גם את זמן השהות בגינה עם החברים ולא מעניין אותי מה כולם עושים".
זה נכון ויפה - אבל מה קורה כשנמצאים שעות רבות בעבודה?
"ההורים מתלוננים ומתלוננים, אבל עבור חלק גדול זה נוח, זמין וזול – במיוחד בחופשים. במקום לקחת אותם החוצה ולפעמים לשלם עבור באולינג או סרט – ההורה נשאר בעבודה והילד שעות מול המחשב. כשהחופש נגמר - מתחיל תהליך הגמילה וזה לא פשוט. אני הקפדתי שהילדים יבלו יחד או יומיים בשבוע לפחות במהלך החופש הגדול מחוץ לבית. היה לי חשוב גם לבלות זמן איכות יחד אתם – בחוץ".
ומה אומרים המומחים?
"אם אתם מצפים שהמשחק פורטנייט ילמד את הילד שלכם מיומנויות, אומנויות ואסטרטגיה – תשכחו מזה. המשחק עונה על כל הקריטריונים של התמכרות", מסביר רן בראון, מנהל מכון מתבגרים, יועץ ארגוני ועובד סוציאלי, שמעביר הרצאות והדרכות אונליין בנושא להורים המודאגים: "תלות במשחקי מחשב הפכה בשנה האחרונה להפרעה פסיכיאטרית מוגדרת, ולכן חשוב שכל הורה יעשה לביתו ויבדוק מה קורה עם הילד שלו".
בראון מספר שמטרת מתכנתי המשחק היא לעשות כסף באמצעות יצירת תלות בלתי פוסקת, ומסביר מה מייצר את אותה תלות: "פידבקים מיידיים, תחרות עצומה, משוב לא צפוי (כפי שקורה במכונות המזל) ומשחק רב משתתפים, שעלול ליצור גם לחץ חברתי עצום. היצרנים גם דואגים בכל כמה ימים לפרסם גרסה עדכנית, לייצר פיצ'ר חדש או לשנות את מראה המסך בכל שנייה – דבר שגורם לגירוי בלתי פוסק של המוח שלנו, שמגיב מאוד יפה לחדשנות. כל המנגנונים הללו, שנועדו ליצור התמכרות, גורמים להפרשת דופמין - מוליך עצבי שגורם לנו להרגיש טוב באותו אופן שיוצרת פעילות ספורטיבית, לייקים בפייסבוק, אלכוהול והרואין".
איפה הבעיה? "ההורים סמרטוטים"
גם תמיר ליאון - אנתרופולוג יישומי, נשוי ואבא לשלושה ילדים: בן 15 (כיתה י'), בן 12 (כיתה ז') ובן 8 (כיתה ג') מפרדסיה, מסכים שהמשחק ממכר ובכל זאת – מכניס אותו לביתו: "מדובר במשחק חביב, שלא מעורר התנגדות בשום מקרה, ולא יותר אלים ממשחקי מחשב אחרים. הוא גם לא מתוחכם או מעניין במיוחד. מה שגרם להורים להיות מודעים הוא הרעש התקשורתי סביבו. כן חשובה בקרת הורים. בבית שלי המשחק היה מותקן בשני מחשבים שנמצאים במרחב הציבורי. הילדים שלי יודעים שמי שלא עומד שתנאים שהצבתי לא יכול לשחק: משחק שעה - יום כן יום לא. שניים מהם שיחקו יותר מדי ולכן מחשב אחד ירד, השני בחדר העבודה ורק לי יש את המפתח".
אז בעצם אין בעיה?
"יש ועוד איך. למה? כי ההורים סמרטוטים. בדיקות שנערכו מציגות מצב עגום בו מספר הילדים שלא ראו בחופשת הקיץ האחרונה אור יום הולך וגדל. ישנם כאלה שלא אוכלים ושותים ואפילו משתמשים בחיתול במקום לצאת לשירותים כדי לא להפסיד שנייה במשחק. הפסקנו לראות את הילדים מסתובבים בתנועות הנוער ובחוגים.
"ההורים איבדו שליטה. אסור שבחדר הילדים יהיה מסך טלוויזיה או מחשב בכל גיל. ההורה חייב להיות נוכח כל הזמן ולדעת מה הילדים שלו עושים. נכון שקשה להתמודד עם ילד שמשחק אצל אחרים או צופה בחבריו משחקים, ועדיין, איפה הסמכות ההורית שלכם? דברו עם הורים אחרים שיבדקו מה הילדים עושים כשהם אצלם. אתם לא נמצאים בבית שעות רבות? הפורטנייט הוא לא בייביסיטר – נתקו אותו".
גם יפה מספרת על חוקים מאוד ברורים שהיא מקיימת בביתה ועוזרים לה לנהל את שגרת הפורטנייט בהצלחה: "ברגע שהם נגררים למילים לא יפות או לאלימות פיזית, המשחק נסגר, ואנחנו מיד מדברים על מה שהיה. הם מורשים לשחק עד שעתיים ביום, לא אחרי השעה שמונה בערב ועד כשעה לפני מועד השינה. לפני שניגשים למחשב אוכלים ארוחת צהריים ועושים שיעורי בית. יום אחד בשבוע מוגדר כיום ללא מסכים. אנחנו מעודדים אותם לצאת החוצה ולשחק וגם לקחת חלק פעיל בחוגים. אני יודעת שזה לא משחק אידיאלי, אבל ברגע שנוציא אותו, הוא יוחלף במשחק חדש".
קרן – למה לא להשלים עם המציאות תוך מתן הגבלות, כפי שעושה יפה וממליץ תמיר?
"תראי, אני יוצאת דופן וזה ברור לי. יש לי גם חברות שלא מצליחות לנהל את השיגרה שהנהגנו בבית. אנחנו החלטנו לא להיכנע ללחץ החברתי ולא לילדים שלנו. הם לומדים תכנות, פיתוח של משחקי מחשב ולכל אחד מהם יש סמארטפון חדיש ולפטופ משלו, ויחד עם זאת, לירות בנשק או לפוצץ ברימון זה לא חלק מהשפה שלנו. אני לא חושבת שאפשר גם וגם – נתת לילד סוכר - הוא רק ירצה עוד. אתה מנהיג אורח חיים טבעוני, לא תכניס לביתך סטייק. חברים... יש חיים מעבר לפורטנייט!"
בחנו את עצמכם: האם לילד שלכם יש תלות במשחק 'פורטנייט'?
ענו בכן או לא על שש השאלות הבאות. הבוחן באדיבות רן בראון.
- ביום ממוצע הילד משחק 4 שעות ויותר.
- הילד שלי נשאר ער עד מאוחר בגלל משחק בפורטנייט ולמחרת עייף.
- הילד שלי יעדיף לשחק פורטנייט מאשר לצאת לבלות עם חברים (בילוי שלא כולל משחק בפורטנייט).
- ההישגים הלימודיים של הילד שלי נפגעו כתוצאה ממשחק בפורטנייט.
- לעתים הילד שלי מזניח את ההגיינה שלו כתוצאה מהמשחק בפורטנייט.
- הילד שלי נהייה עצבני ומתוח כשאין לו גישה לפורטנייט.
אם עניתם כן על לפחות 4 מתוך 6 השאלות - מומלץ לבחון את האפשרות לצמצום זמן המשחק של הילד ולעודד אותו לשגרה יומית, הכוללת פעילויות נוספות, מפגש עם חברים, הקפדה על תזונה, היגיינה ושעות שינה מספקות.
