הילדים רוצים חיית מחמד ולא בא לכם? קנו להם ספר חייתי במקום

אחרי שצולחים את השלב ההתפתחותי של "איך עושה פרה/ כלב / חתול?" וכן הלאה, כמעט כל הילדים מתחננים בפני הוריהם בשלב זה או אחר שירשו להם לאמץ חיית מחמד, אבל מן הסתם לא כל ההורים בעניין. עובדה פעוטה זו לא מפריעה לילדים להמשיך לחבב בעלי חיים מסוגים שונים ומשונים, לקרוא לכל החתולים "מיצי", ללטף כלבים בגינה הציבורית, לחלום על חיות אמיתיות ודמיוניות, וכמובן - לאהוב מאוד סיפורים העוסקים במערכות יחסים בין ילדים לבעלי חיים.

כתיבה על בעלי חיים בספרות הילדים היא ישנה כמו הזנב שאיבד איה החמור (פו הדוב, מילן). היא מאפשרת לספר לילדים על העולם ועל יחסים במשפחה, עם חברים ועם הסביבה, בעזרת טכניקה של "הרחקה". כאשר אנו מספרים על דובון שאומר על כל דבר "לא!", הילד יכול להגיב וליהנות מהסיפור, ועל הדרך להזדהות וללמוד משהו על עצמו. לעומת זאת, אם נספר על ילד שלילי וזעוף שרב עם כל העולם – הילד עלול לחוש מותקף ובמקום להזדהות וליהנות מהסיפור, הוא יאטם ויתרגז. נשמע פשוט? אז זהו, שלא. צריך להשתמש בטכניקה הזו בתבונה וברגישות, כי ילדים (והוריהם) מזהים זיוף ומטיפנות מקילומטרים. אבל כשהסיפור טוב – מתקבלת תוצאה נפלאה שתחמם את לבו של כל פעוט.

הארנב הקשיב

כתב ואייר: קורי דורפלד

מאנגלית: גליה אלוני-דגן

הוצאת תכלת

מכירים את הקטעים האלו בחיים כשמשהו נהרס לכם במפתיע ואתם חשים לרגע שעולמכם קורס לתוך עצמו? אז עכשיו דמיינו שזה קורה לכם מגובה של תשעים וחמישה ס"מ, ועבדתם על מבנה גדול ומרשים ולפתע הוא נהרס. זה עלול להיות רגע מבהיל ודרמתי, קשה לעיכול ולהבנה, וזה מה שקורה לטיילור, גיבור הספר הנהדר "הארנב הקשיב". טיילור בנה מבנה מרשים מקוביות והיה גאה בעצמו, "אבל אז, פתאום, בלי שום סיבה... הכל התרסק".

מכאן ואילך מגיעים אחד אחרי השני בעלי חיים שמנסים לעזור לטיילור להתמודד עם הטראומה. התרנגולת ה"חופרת", הדוב שיודע לשחרר זעם, הפיל שרוצה לתקן, הצבוע שרוצה לצחוק על הכל וכן הלאה. בנקודה הזו הילדים יכולים להזדהות עם האובדן ועם ההצפה הרגשית שחווה טיילור, שלא משתף פעולה עם המבוגרים שסביבו, אופס, עם בעלי החיים, ואין לו חשק לכלום. "וכך, בסופו של דבר, כולם הלכו... וטיילור נשאר לבד".

ואז, בשקט בשקט, מגיע הארנב, ומתקרב עד שטיילור חש בחמימות גופו. וכך, מבלי לעשות כלום (לכאורה), הארנב מאפשר לילד מרחב להביע את כל קשת הרגשות שחש לאחר שהמבנה שלו התפרק, ולמצוא בתוך עצמו, לגמרי לבד (אך עם תמיכה ארנבית) את תעצומות הנפש להתחיל לתכנן מבנה חדש. ספר נפלא המראה באמצעים אמנותיים פשוטים, בחירת מילים קפדנית (בתרגום מוצלח) ואיורים מתוקים ונוגעים ללב, שלפעמים הכי טוב פשוט לשתוק ביחד.

מתאים לגילאי 2-6.

לטיילור התמוטט המגדל ורק הארנב ידע מה הוא צריך

אולי יבוא סנאי

מאת: אבירמה גולן

איורים: רעיה קרס

הוצאת כנרת

ספרן המשותף השלישי של העיתונאית, הסופרת והמתרגמת אבירמה גולן והמאיירת רעיה קרס הפך לקלאסיקה ברגע שיצא לאוויר העולם, ולכן אין פלא שזכה לאהבת הקהל והמבקרים. הילדה אלה מנהלת סדר שבועי בריטי למופת, בכל יום היא הולכת למקום אחר – לפארק, לסופרמרקט, לגן השעשועים וכן הלאה, ואף פעם היא לא שוכחת לקחת איתה אגוז בכיס "כי אולי יבוא סנאי". בראיון עם אבירמה גולן בתכניתו של קובי מידן, שמעתי אותה מספרת כי אמנם הסיפור נכתב במחשבה על נכדתה הגרה מעבר לים, אבל היא עצמה זו שתמיד נושאת איתה אגוז בכיס בשיטוטיה בלונדון, כי אולי תפגוש בדרך סנאי.

בכל אופן, אלה משתוקקת לפגוש סנאי. אבל כמו בכל סיפור טוב (ע"ע "איתמר פוגש ארנב" האלמותי של דויד גרוסמן), אלה הקטנה והחרוצה בכלל לא יודעת איך נראית אותה חיה מסתורית, ולכן תזכה לפגוש חיות רבות עד שתגשים את משאלתה. בדרך נלמד מה אוהבות כל אותן חיות לאכול וגם נכיר את הילדה אלה על העדפותיה הקולינריות הבריטיות למשעי ותחביביה המסוגננים. סיפור מובנה לפי ימי השבוע, משפט מנחה חוזר, איורים נפלאים, הומור בריטי – כאמור, קלאסיקה!

מתאים לגילאי 2-6.

קלאסיקה: איורים נפלאים והומור בריטי

דוקטור אף וזנב

מאת: יעל גובר

איורים: איה גורדון נוי

הוצאת כנרת

סיפור מתוק מתה בדבש מאת העורכת הוותיקה והמוערכת, יעל גובר, על אהבה ללא תנאים ועזרה לילד חולה במינון מדויק. הילד גיא לא מרגיש טוב, בני הבית נלחצים ומציעים סיוע בכל האמצעים הידועים – סבתא מכינה לו מרק, סבא מציע כוס תה, אמא מנסה להוריד לו את החום עם מטלית לחה ואבא מציע תרופה. אבל גיא לא רוצה כלום, רק לישון. מי מגיעה להציל את המצב? הכלבה יויו, אשר בחוש כלבי ייחודי מתכרבלת ליד גיא ומעניקה לו את החום והאהבה להם היה זקוק על מנת להבריא.

היו מי שהשוו את הספר לגיבור תרבות ישראלי אחר – גדי החולה מהספר האלמותי "שמוליקיפוד" (מאת כוש), אבל בעוד גדי המסכן סבל מבידוד מפאת מחלתו והקיפוד בא לארח לו חברה ובכך לסייע בתהליך ההחלמה, הילד גיא מוקף במבוגרים שרוצים להיטיב את מצבו ואולי אף מעמיסים עליו בנוכחותם (האם זו קריצה להורות המודרנית?), אך הוא בוחר בשקט ובבדידות. או אז מגיעה הכלבה אשר יודעת יותר טוב ממנו למה הוא זקוק, ותורמת להחלמתו באופן בלתי מודע ורצוני. איוריה המקסימים של איה גורדון נוי מעשירים ומרחיבים את יריעת הסיפור, אשר מילותיו נבחרו בקפידה וזוקקו למעט מילים שאומרות הכל.

מתאים לגילאי 3-6.

הכלבה שמרפאת את גיא, בחוש רפואי כלבי ייחודי

חמשיר ספרותי עם מאירה ברנע גולדברג

נשואה לחנן ואמא לאבישי (בן 8), סופרת למבוגרים ולנוער, עורכת תרגום, מבקרת ספרות ומנחת סדנאות כתיבה. לאחרונה הוציאה לאור שני ספרים - ספר מבוגרים מצחיק בשם "מסעותיי עם חמותי", ואת הספר השלישי בסדרת הנוער "כראמל" - סדרה על שלושה ילדים יתומים שקיבלו בירושה חתול מדבר שיודע להפוך אבנים לזהב, לקרוא מחשבות ולהפוך לרואה ואינו נראה ועל ההרפתקאות המופלאות שהם עוברים יחד.

כשמאירה הייתה ילדה היא חלמה שיהיה לה כלב משלה. וכך היא מספרת: "התחננתי, בכיתי, צרחתי, כעסתי, איימתי, שוב בכיתי ואפילו פצחתי בשביתת רעב כושלת של חצי יום, אך דבר לא עזר. ההורים שלי לא הסכימו לזה. מה רבה הייתה תדהמתי שכאשר בגרתי, התחתנתי ועזבתי את הבית, אמא שלי הכניסה לביתה לא פחות ולא יותר: שלושה כלבים!"

מאירה ברנע גולדברג: "כל כך רציתי כלב, שפצחתי בשביתת רעב כושלת של חצי יום"(צילום: אלבום פרטי)

1. איזה ספר אהבת והשפיע עליך כילדה?

כילדה קראתי שוב ושוב ושוב את סדרת ספרי "ג'ינג'י" של הסופרת גלילה רון פדר. ניסיתי ללא הצלחה להקים חבורה של ילדים שתפתור בעיות בשכונה ותעזור לאחרים. מאחר ומדובר במספר גדול של ספרים בסדרה (יותר מחמישים), הייתי משאילה את הספרים בספריה. קניתי רק ספר אחד בסדרה שהיה אהוב עלי במיוחד, "הנקמה הגדולה ביורם". גם היום כמבוגרת, כשיוצא ספר חדש בסדרה אני מקפידה לקרוא אותו. לשמחתי יש לי תירוץ כמבקרת ספרות לקרוא גם ספרי ילדים ונוער.

2. אם היית דמות מסיפור – מי היית רוצה להיות?

אני רוצה להיות כנה. לא הייתי מתחלפת עם אף דמות. בכל הספרים שאני אוהבת הגיבורים עוברים חוויות מאוד לא נעימות בלשון המעטה, שרק המחשבה להתחלף איתם לכמה דקות, ממש מלחיצה אותי. אני מתפתה לדמיין את עצמי כתלמידה בבית ספר "הוגוורטס", אבל לא להרבה זמן ורק בתקופת הספר הראשון. אני פחדנית.

3. האם הילדים שלך נותנים לך השראה לכתיבה?

בספר "כראמל 3" נכנסת לטירה דמות של ילד חדש בשם ויש. הדמות מבוססת על הבן שלי אבישי. למען האמת רק על מנת שאוכל לשלב את הדמות הזו בספר, התחלתי לכתוב את הסדרה. מדובר בילד מאוד מיוחד וחכם שקשה לו דווקא עם הדברים הפשוטים בחיים. חדי העין יבינו שמדובר על ילד שנמצא על הרצף האוטיסטי. מי שלא מכיר אוטיזם, יתקשה לנחש, כי לכל הדמויות בספר יש את הייחוד שלהן.

4. מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת מילדים על ספרייך?

הספר שלי מתרחש אי שם לפני שנים רבות בארץ רחוקה רחוקה. אין מחשבים ואין טלפונים סלולאריים ואם רוצים להתכתב עם מישהו או להעביר לו מסר, חייבים לשלוח מכתב בדואר, כמו פעם. ילדים רבים בוחרים לשלוח לי מכתבים בדואר וכותבים לי שהם עושים זאת בכוונה כדי להידמות לדמויות בספר. כל מכתב כזה מרגש אותי.

5. כשהיית ילדה – מה רצית לעשות כשתהיי גדולה?

אני אהיה הכי נדושה שאפשר, אבל חלמתי להיות סופרת. כבר בגיל צעיר ידעתי שאהיה סופרת. כשהתבגרתי פקפקתי ביכולת שלי לממש את זה וכבר חשבתי שזה לא יתגשם, אבל בגיל שלושים קפצתי למים. היום, דקה לפני גיל 40, הפסקתי לפחד והפכתי לסופרת שמאחוריה שישה רבי מכר מצליחים.