איתמר פרת רצה להנציח את אחותו שנהרגה - וכתב שיר לחג הסוכות

אחרי שתרצה רבינוביץ' נספתה בתאונת דרכים, יצאה חוברת לזכרה, ובה השיר "אסיף" שהיה לאחד השירים המזוהים ביותר עם החג שבו אוספים את המעשים

עופרה עופר אורןפורסם: 30.09.18 00:05
איתמר פרת (למטה: סרט תיעודי על חייו ויצירתו). בהתחלה הוא התאכזב מהלחן של נעמי שמר, אבל אחר כך התרגל אליו (צילום: עתליה זילבר)
איתמר פרת (למטה: סרט תיעודי על חייו ויצירתו). בהתחלה הוא התאכזב מהלחן של נעמי שמר, אבל אחר כך התרגל אליו (צילום: עתליה זילבר)

שלושה חגים יהודיים - סוכות, פסח ושבועות - מתייחדים מכל החגים האחרים במצווה משותפת - לעלות בהם לירושלים. לכל אחד מהם נוספו מצוות אחרות, שלכולן יש פן דתי ופן היסטורי. כך, למשל, בסוכות יושבים בסוכה לזכר 40 שנות הנדודים של עם ישראל במדבר. אבל לחגים הללו יש פן נוסף, חקלאי, וכך, סוכות הוא גם חג האסיף, שכן בימים האלה החקלאים חותמים את השנה, גומרים לאסוף את היבול של עונת הגשמים הקודמת ומכינים את השדות לקראת העונה החדשה.

 

יש הסבורים שיש בחג האסיף גם נופך של זיקנה ושל סוף, אם כי בטבע המחזוריות אינה פוסקת, וגלגל החיים נמשך: אחרי הכמישה נובטים הצמחים מחדש, ועם תחילת עונת הגשמים הכל שוב גדל לקראת חגי הרגלים העתידים לשוב - חג הפסח, הוא חג האביב, שיש בו התחדשות כמו של לידה מחדש, וחג השבועות, המסמל את אמצע החיים ומכונה גם חג הקציר.

 

מדי חג סוכות מרבים לשמוע את השיר "אסיף" מאת איתמר פרת, אחיה של חברת קיבוץ חצרים תרצה רבינוביץ', שנהרגה בתאונת דרכים ב-1976, בחג הסוכות:

 

אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת

כְּמוֹ יְבוּל בְּרָכָה, כָּבֵד מִשֵאת,

אֱסוֹף אֶת הַפְּרִיחָה, אֲשֶׁר גָּמְלָה לְזִכְרוֹנוֹת

שֶׁל קַיִץ שֶׁחָלַף בְּטֶרֶם עֵת.

 

אֱסוֹף אֶת כָּל מַרְאוֹת פָּנֶיהָ הַיָּפִים

כְּמוֹ אֶת הַפְּרִי וְאֶת הַבָּר.

הָאֲדָמָה הִיא אֲפוֹרָה מִתַּחַת לַשְּלָפִים

וְאֵין לָהּ עוֹד לָתֵת לְךָ דָּבָר.

 

וְאֵין יוֹתֵר גִבְעוֹל חוֹלֵם עַל שִׁבָּלְתוֹ

וְאֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי,

רַק הַבְטָחַת הָרוּחַ כִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ

עוֹד יְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, בְתוֹם תִשְׁרֵי.

 

הקשיבו לשיר בביצוע יהודית רביץ:

 

 

אחרי מותה של רבינוביץ' החליטו בעלה שאול וחמשת ילדיה - ישי, עידו, שלומית, בועז ונמרוד - להוציא חוברת לזכרה, ובה תצלומים שלה ומכתבים שכתבה. אחיה איתמר, שהרבה לכתוב אך לא פרסם את כתביו, חיבר את השיר "אסיף" שהופיע בחוברת – ולא נשאר רק בה. מי שאחראית לכך הייתה נעמי שמר: היוצרת הרבתה באותה תקופה לבקר בחצרים, ומאחר שבני המשפחה ידעו שיקירתם אהבה מאוד את שיריה, הם פנו אליה, הראו לה את השיר ושאלו אם תרצה להלחין אותו. שמר עיינה בחוברת, ולדברי בני המשפחה, אמרה להם שהיא נשבתה בקסמה של יקירתם. כעבור זמן לא רב הופתע פרת לשמוע את שירו ברדיו. הביצוע המקורי היה של להקת בצל ירוק 80, שלא האריכה ימים, עם הסולניות גני תמיר ויובל נדב (חיימוביץ'). פרת, כך הודה בריאיון ביוטיוב, התאכזב מהלחן בהתחלה, אבל ברבות הימים התרגל אליו וחש שהשיר כבר אינו שלו, אלא של שמר, שבזכותה הוא פרץ לעולם ונודע ברבים. "נעמי", אמר פרת, "נתנה לו כנפיים".

 

צפו בראיון איתו:

 

 

אכן, המנגינה הנוגה, המזכירה תפילה, מצטרפת להפליא אל המילים שפונות אל מי שאולי אפשר לבקש ממנו גשמי ברכה שיבואו בעיתם. "אֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי", שהרי חג הסוכות בא אחרי ראש השנה ויום כיפור: אין עוד שיבולים, שכולן כבר נקצרו, וגם הפריחה נעלמה מהעין. בטבע היא תשוב; יש לחכות למחזור החיים המובטח, אבל חייו של אדם אחד מסוים שהגיעו אל קצם לא ישובו עוד לפרוח.

 

לימים הוסיף פרת שני בתים לשירו, ובהם ביקש לשאול מה נשאר אחרי "האסיף הזה" - מעין סוף דבר, או אפילוג:

 

אסוף את הניגון אשר נוגן כניגונִי

אסוף אורו של יום שהעריב

אין לדבר אל המתים בגוף שני

אין לדמות אותם כמי שעוד מקשיב.

 

אך תן רשות דיבור לרוח סתיו

לשיר שירו בתוך עדרי רקיע

אל השלפים לשאת את אמרותיו

ודבר מטר לאופק להשמיע.

 

ואם תוכל, אסוף את המילים

שאין להן לפני ואחרי

כי הן, בבוא אביב, תהיינה שיבולים

שנזרעו בדמע של תשרי.

 

בבתי השיר החדשים ביקש המשורר לאסוף לא רק "אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת", אלא גם את הניגון שזכו מילותיו לקבל. הוא אומר בצער לעצמו, ולנו, שבעצם אי אפשר לדבר אל המתים "בגוף שני": הרי הם אינם יודעים ואינם שומעים, ומוטב לא לדמיין אותם מאזינים. עם זאת, כל עוד אדם חי, הוא שב ומחכה לבוא האביב, להבשלת השיבולים הנזרעות כמו כל שנה "בדמע" בסתיו.

 

_______________________________________________________

 

גם לצביקה פיק יש שיר שאותו מרבים לשמוע בתשרי. הקליקו על התמונה:

 

"אנשים שרים את השיר ורוקדים אותו בלי להבין את המשמעות העמוקה של המילים". הקליקו על התמונה (צילום: יובל חן)
"אנשים שרים את השיר ורוקדים אותו בלי להבין את המשמעות העמוקה של המילים". הקליקו על התמונה (צילום: יובל חן)

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נולדתי בתל אביב, אבל מעולם לא חייתי בה. אני סופרת, עורכת ומתרגמת. כתבתי תשעה ספרי פרוזה - האחרון שבהם: "רצח בבית הספר לאמנויות" - וזכיתי לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. הנחיתי במשך כמה שנים סדנאות כתיבה בבית אריאלה ושימשתי לקטורית בהוצאה לאור גדולה. אני גרה עם אריק, בקריית אונו. בקרו באתר שלי - סופרת ספרים