הם ריגשו אותנו ב"מאסטר שף", "משחקי השף" ו"בייק אוף", אבל מה קורה איתם היום? חזרנו לזוכים ולמתמודדים בולטים מתוכניות הריאליטי של האוכל, ובדקנו מה הם מבשלים מאז.
"תכלס, יכולתי לעשות כסף ולא עשיתי"
אינה קראבצקי־קרופפלד, בת 40 מנתניה, נשואה בשנית + שניים (13, ארבע)
תוכנית: מאסטר שף, עונה 1, מקום: 1
מה את עושה היום?
"אני יועצת קולינרית ומאמנת תזונה לאורח חיים בריא".
החיים שלך השתנו בעקבות התוכנית?
"עד התוכנית בכלל לא חשבתי לעסוק באוכל ואחרי הזכייה קיבלתי המון הצעות שתפסו אותי לא מוכנה – כולל לפתוח מסעדה. זו הייתה העונה הראשונה של 'מאסטר שף' ולא ידעתי לקראת מה אני הולכת. הדפתי את כולן. כיום אני מצטערת שלא מינפתי יותר את הזכייה. חבל שלא לקחתי סוכן אישי, מישהו שיכוון אותי. אני לא יודעת לאן הייתי מגיעה, אבל תכלס, יכולתי לעשות כסף ולא עשיתי".
בסוף בחרת בתחום התזונה הבריאה.
"עם כל האהבה המטורפת שלי לאוכל ואף על פי שגדלתי בבית שבו היה מקובל לסיים הכל מהצלחת, תמיד הייתי בדיאטה. שנה לאחר הזכייה הלכתי ללמוד אימון תזונה וכיום אני מלווה אנשים שמשנים הרגלים. הגשתי תוכנית טלוויזיה בשם 'טעמים ירוקים' ואני גם מייעצת קולינרית לבתי קפה ומסעדות".
אנשים עדיין מזהים אותך ברחוב?
"כן, וזה מדהים אותי - עברו שמונה שנים! בהתחלה אומרים 'את מוכרת לי' וכששומעים את הקול שלי, נזכרים".
מה למדת על עצמך בזכות התוכנית?
"שאני יודעת לעמוד במצבי לחץ. הייתי גאה מאוד בעצמי על כך שלקחתי משהו והלכתי איתו עד הסוף. אני רצה כמעט כל יום ולפעמים קשה לי. בקילומטר השמיני, כשממש בא לי להתקפל, אני אומרת לעצמי: רצת בגמר של 'מאסטר שף' על עקבים גבוהים ועכשיו קשה לך?"
"נכנסות לחנות נשים וזה ישר חיבוקים ומתכון לקציצות דגים"
אליהב שאשון, בן 35 מתל־אביב, בזוגיות
תוכנית: מאסטר שף, עונה 2, מקום 2
מה אתה עושה היום?
"מה שעשיתי קודם: אני מעצב שמלות כלה. בשנתיים האחרונות אני משווק גם לחו"ל והשמלות שלי נמכרות באירופה, אוסטרליה, הונג־קונג וארצות־הברית".
אז התוכנית לא שינתה את חייך?
"'מאסטר שף' העניקה לי המון חשיפה ונתנה מקפצה לעסק שלי. רוב האנשים קמים בבוקר שאחרי ולא יודעים מה לעשות עם הכמויות המטורפות של תשומת הלב, ואני קמתי למחרת כאילו כלום לא קרה והלכתי לעבודה. בהמשך השתתפתי בכמה פאנלים בתוכניות בישול והנחיתי את תוכנית הדגל של ערוץ האופנה".
למדת על עצמך משהו חדש?
"גיליתי שאני יודע לנהל את עצמי תחת לחץ, וזה ממש השפיע על העבודה שלי: תמיד הייתי יושב על סקיצה ומתכנן לאט־לאט. ב'מאסטר שף' היו זורקים לנו חומר גלם ואומרים: 'תכינו מנה תוך חצי שעה'. גיליתי שכשאני עובד באופן אינטואיטיבי, זה יוצא הכי מוצלח".
אנשים עדיין מזהים אותך?
"כן, זה מטורף. עברו שבע שנים ואנשים ממשיכים להזכיר לי מה הכנתי בתוכנית. נכנסות לחנות נשים וזה ישר חיבוקים, נשיקות ומתכון לקציצות דגים".
- במקום הראשון בעונה השנייה זכה אבי לוי, שפתח אחרי התוכנית את מסעדת "המוציא" בירושלים והפעיל גם את "בית הכוון" ואת "צ'יריפום" בתל־אביב. לפני כשנתיים הוציא גם ספר בישול.
"לא הייתי מסוגלת לראות את עצמי בטלוויזיה"
סלמה פיומי־מוסא, בת 33 מכפר־קאסם, נשואה + שניים (שלוש וחצי ושנתיים)
תוכנית: מאסטר שף, עונה 3, מקום: 2
מה את עושה היום?
"אני חוקרת קלינית בחברה שמבצעת מחקרים בבני אדם, ואני גם מנחה סדנאות בישול ומבשלת בארוחות פרטיות".
התוכנית שינתה את חייך?
"קיבלתי הרבה פניות אחרי התוכנית, הצעות לקמפיינים ולפתיחת מסעדות. השתתפתי בקמפיין אחד, אבל החשיפה לא כל כך דיברה אליי. כשנה לאחר התוכנית פתחתי מסעדת פועלים בכפר־קאסם. באו אנשים מכל הארץ. היה לי קשה לתת לאחרים להכין את המתכונים שלי, אז עשיתי הכל בעצמי ומצאתי את עצמי עובדת 24 שעות ביממה. הפסקתי לאכול, רזיתי הרבה, התעייפתי, הרגשתי שאני מאבדת את כל הכיף. כעבור חצי שנה סגרתי. בהמשך התחלתי להעביר סדנאות, וזה יותר כיף לי. כשהחלטתי לחזור לעבודה המחקרית, הקפדתי לשמור על הסדנאות בקטנה".
מה את הכי זוכרת מתקופת הצילומים?
"שזה לא הרגיש כמו תחרות, הייתה תחושה שכולם רוצים בטובת כולם. היו איתי אנשים טובים ומוכשרים. אגב, לא הייתי מסוגלת לראות את עצמי בטלוויזיה. ראיתי את האודישן, היה לי מוזר ומיד התחלתי לבקר את עצמי. אז החלטתי לא לצפות".
- בעונה השלישית זכה תום פרנץ, שהפך מאז לכוכב דווקא בגרמניה, מולדתו. הוא הוציא שלושה ספרי בישול בגרמנית, הגיש את התוכנית "טעמים" בערוץ 20 והשתתף בקמפיינים פרסומיים.
"זה היה פאסט־פורוורד להשתלבות בחיים בישראל"
מסרט וולדמיכאל־קסביאן, בת 47 מרשפון, נשואה + שניים (12, 8)
תוכנית: מאסטר שף, עונה 4, מקום 3
מה את עושה היום?
"אני מעצבת פנים, מציעה קייטרינג לאירועים קטנים ומנחה סדנאות בישול שונות, לא רק של אוכל אתיופי, גם של אוכל מקסיקני ואיטלקי, למשל".
ההשתתפות בתוכנית הייתה משמעותית עבורך?
"כשהגעתי לתוכנית הייתי חדשה יחסית בישראל, רק ארבע־חמש שנים. הרגשתי שהתוכנית חיברה אותי לעם ושהעם נפתח אליי. זה היה פאסט־פורוורד להשתלבות בחיים בישראל. אנשים מרגישים מאז נוח איתי, כאילו הם מכירים אותי. לא תכננתי להגיע לחמישייה המובילה, רק רציתי להביא את העם והאוכל האתיופי לתודעה. חשבתי שאם אתקדם בתוכנית זה יעזור לאתיופים בארץ להתגאות בתרבות שלהם. חוץ מזה, התוכנית עזרה לי להעריך יותר את עצמי: הרגשתי שהאישיות שלי כבשה יותר מהבישול. לא ידעתי שהאישיות שלי מעניינת כל כך".
היית רוצה למנף יותר את ההישג שלך?
"היו כל מיני דיבורים אחרי התוכנית ולמדתי שלא יקרה כלום אם לא תעשי מאמץ כלשהו. אני לא מרגישה שפספסתי. אי־אפשר להיות אדם פרטי ומפורסם בו בזמן. בחרתי להיות אדם רגיל".
מי מהשופטים הכי השפיע עלייך?
"המחמאות המשמעותיות ביותר שקיבלתי בחיי היו מיונתן רושפלד. הוא גאון. הרגשתי שהוא בקונפליקט עם עצמו: נראה לי שהוא התבקש להיות אכזרי עם המתמודדים, כשהוא לא באמת כזה".
- בעונה הרביעית זכתה במקום הראשון נוף עתאמנה אסמאעיל, ד"ר למיקרוביולוגיה. כיום היא מייעצת למסעדות, מעבירה סדנאות בישול, מציעה קייטרינג לאירועים ומפרסמת מתכונים.
"המתנה האמיתית לא הייתה הפרס הכספי אלא הסוויץ' בחיים שלי"
מסימיליאנו די מטאו, בן 43 מכפר־אורנים, נשוי + ארבעה (7, תאומים בני 5, 7 חודשים)
תוכנית: מאסטר שף, עונה 5, מקום 1
אז מה אתה עושה היום?
"מנחה סדנאות בישול איטלקי, מציע קייטרינג לאירועים, שירותי שף פרטי וטיולים קולינריים לאיטליה".
החיים שלך מתחלקים ללפני ואחרי התוכנית?
"בשנת 2014 עליתי לישראל, הכרתי אולי עשרה אנשים. למדתי עברית באולפן וחשבתי לחפש מקום למסעדה קטנה. חברים של אשתי אמרו לי: 'אם אין לך מאה חברים שיביאו עוד מאה חברים, יהיה לך קשה'. הם המליצו לי להירשם ל'מאסטר שף', תוכנית שבכלל לא הכרתי. הזכייה הייתה הפתעה גדולה בשבילי. מאדם שאף אחד לא הכיר, הפכתי לזה שכולם חושבים עליו כשאומרים איטליה. המתנה האמיתית שקיבלתי לא הייתה הפרס הכספי, אלא הסוויץ' שזה עשה בחיים שלי, האהבה שקיבלתי מעם ישראל. מאז, קיבלתי הצעות לפתוח מסעדה, אבל חשבתי שכדאי לחכות קצת. הלכתי לתוכניות טלוויזיה, אבל לא תמיד הבנתי את השאלות, אז התחלתי להשקיע יותר בלימוד עברית. בנוסף, השתתפתי בקמפיינים פרסומיים".
מזהים אותך ברחוב?
"כן, בזכות פאות הלחיים קל לזהות אותי. פעם הייתי בשכונה חרדית, ואיש אחד נעץ בי מבטים במעלית. אחרי שכולם יצאו הוא אמר: 'בשביל ארוחה אחת שלך אני מוכן לוותר על הכשרות'".
על מה אתה חולם?
"על מסעדה קלילה עם אוכל שאפשר לקחת הביתה, ועל פיצרייה שתציע סוג של פיצה שלא מכירים בארץ".
יהיה תור ארוך וכולם ירצו להצטלם איתך.
"אני מסכים להצטלם עם כל מי שמבקש, קרה רק פעם אחת שמיהרתי נורא והתנצלתי".
"אמרתי לעצמי שאני לא הולך ליפול ללוּפּ הזה של המשתתפים שמתמסמסים"
טום אביב, בן 30 מתל־אביב, רווק
תוכנית: מאסטר שף, עונה 6, מקום 1
מה אתה עושה היום?
"אני שף ובעלים, יחד עם שותפים, במסעדה בתל־אביב שנקראת 'קוקו במבינו' ובהמבורגרייה בשם FAT COW. הנחיתי תוכנית בשם 'דרכון למתכון' ואני משתתף ב'היכון, הכן, שף'".
זינקת בכל הכוח אחרי "מאסטר שף".
"כשיצאתי מהתוכנית אמרתי לעצמי שאני לא הולך ליפול ללוּפּ הזה של המשתתפים שמתמסמסים. בחנתי את ההתנהלות של בוגרי תוכניות ריאליטי וראיתי הרבה התעסקות בתפל - בהשקות ובחינמים. מהר מאוד הבנתי שאף אחד לא ידפוק על הדלת ויגיד 'בוא', אז התחלתי לדפוק על דלתות בעצמי. עזבתי את התואר שלי במנהל עסקים ואת תחום הנדל"ן, ואמרתי: אני הולך לעשות אוכל. כבן של מסעדן הכרתי את התחום מקרוב, והחלטתי שזה מה שאני רוצה. בהתחלה פחדתי לפתוח מסעדה, אז הצעתי ארוחות פרטיות. לפני תשעה חודשים פתחתי את 'קוקו במבינו'. כשאני מגיע למסעדה ורואה אנשים שרוצים לאכול אצלי, אני מתרגש".
העובדה שאתה רווק צעיר גם עוררה בך גם עניין.
"כן, הביקוש גדל ב־1,000 אחוז. נשים פונות אליי בלי סוף, גם דרך האינסטגרם וגם במסעדה. אין מה לומר, הריאליטי עושה את העבודה. מצד שני, פתחתי מסעדות והפכתי לעבד של העסקים שלי, אז הזמן הפנוי שלי לזוגיות הוא מינימלי".
מה גילית על עצמך במהלך צילומי התוכנית?
"שאני תחרותי בקטע מטורף. לא ידעתי את זה על עצמי. תמיד הרגשתי ממוצע. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שניצחתי במשהו וזה העיר בי שאפתנות שלא ידעתי שקיימת בי".
אתה ממליץ לאנשים לגשת לאודישנים לתוכניות בישול?
"רק אם אוכל הוא התשוקה האמיתית שלהם. אם הכוונה היא להופיע בטלוויזיה ולהתפרסם, אכזבה מחכה מעבר לפינה".
"כל יום צילום הייתי בטוח שאני הולך הביתה"
יהודה עמר, בן 35 מהרצליה, נשוי בשנית + שנייים (12 ושנתיים)
תוכנית: מאסטר שף, עונה 7 (אחרונה), מקום: 1
מה אתה עושה היום?
"השארתי את העיסוק שלי כהנדסאי בניין על אש קטנה. במסגרת שיתוף פעולה עם רשת הקניונים 'ביג', יש לי פוד טראקס (משאיות אוכל) שמסתובבות ברחבי הארץ, אנחנו מעדכנים באינסטגרם לאן אנחנו מגיעים – ואנשים באים לאכול. בנוסף, יש לי קייטרינג בשיתוף השף אביב משה, שנקרא 'ברכת המזון'. תמיד אהבתי לאכול ב'מֶסה', אבל הכרנו רק ב'שלום שלום'. כשהתוכנית שודרה, הוא צפה בי והתחבר, ונוצרה בינינו כימיה טובה".
חשבת שתזכה?
"כל יום צילום הייתי בטוח שאני הולך הביתה. רק ברבע הגמר חיים כהן עשה לי איזו תנועה עם היד שממנה הבנתי שאני בדרך הנכונה".
מה היה אחרי הזכייה?
"מהר מאוד הרגשתי סוג של ריקנות - כמה ימים של ראיונות וזה נגמר. בבת אחת הייתה ירידת מתח וקצת מצב רוח כזה, והייתי צריך להחליט מה אני עושה. התלבטתי במשך חודשיים: עבדתי שבוע בתחום הבניין, שבוע בתחום האוכל, עד שהחלטתי ללכת עם הלב. אני חושב שאני נמצא בדרך הנכונה ומקווה שאגיע לאן שאני מכוון".
לאן אתה מכוון?
"להתקדם בתחום האוכל ולקבל תוכנית בישול בטלוויזיה, שבה אוכל להעביר את הידע שלי במטבח לכל אלה שרוצים לבשל ומפחדים, או לכאלה שמבשלים אבל רוצים להתחדש ברעיונות".
"ההתחזקות שלי התחילה בתוכנית, ולמאיר אדוני הייתה השפעה בעניין"
מאיה־איילה קליין, בת 32 מחולון, נשואה בשנית + אחד (שמונה)
תוכנית: משחקי השף, עונה 1, מקום 1
מה את עושה היום?
"יש לי קייטרינג בוטיק בשם 'פותח את ידיך'. בנוסף אני מקיימת סדנאות בישול ונותנת ייעוץ קולינרי".
איך התוכנית השפיעה על החיים שלך?
"נרשמתי בשביל החוויה, פנו אליי וזרמתי עם זה. התוכנית גרמה לי להאמין בעצמי והזכייה דחפה אותי לצאת מאילת, שבה גרתי ועבדתי במשך שמונה שנים. עברנו למושב גיאה, כי לקחתי פרויקט של הקמת מסעדה באשקלון. בנוסף, העברתי סדנאות ומכרתי סירי אוכל לשבת. זה הלך יפה, אנשים באו, פרגנו, שתינו ערק ואכלנו, וזה הפך לחגיגה בחצר. במקביל, הרב שלמה עופר הכיר לי את אילן, אהבת חיי, ועברנו לחולון".
מה את זוכרת מתקופת הצילומים לתוכנית?
"היו הרבה צחוקים. היינו כמו חבורה של קופים, כלואים במשך 15-12 שעות באולפן, והיינו משתגעים, עושים פרצופים למצלמה. בימים ארוכים נשארתי לישון שם יחד עם כרמית אלקיים, שגרה בגליל. מרוב שהיה כיף, גם אנשים שגרו קרוב יותר נשארו לישון איתנו".
אבל לאן נעלמו הראסטות?
"זהו, כבר אין ראסטות. אני עם כיסוי ראש מלא. ההתחזקות שלי באמונה התחילה בתוכנית, ולמאיר אדוני הייתה השפעה בעניין. יד אלוקים נגעה בי והכל התחיל לזרום בקצב שלו, זה היה מדהים. אם יש זכייה אמיתית בחיים שלי, זו ההתחזקות".
שומרת על קשר עם אדוני?
"כן. כולם חשבו שאעבוד איתו אחרי הזכייה, אבל בחרנו בדרך של חברות אמיתית. הוא פשוש".
את ממליצה לגשת לאודישנים של תוכניות בישול?
"לא לבעלי לב חלש או נשים בהיריון. אני ממליצה להתייחס לזה כחוויה ולא להיתלות בזה. מה שיבוא אחר כך, צריך להיות שלך".
"אנשים אמרו להורים שלי: 'איזה ילד יש לכם! איזה חינוך!'"
אור גינסברג, בן 35 מבית דגן, נשוי + שתיים (3, חודשיים)
תוכנית: משחקי השף, עונה 2, מקום 1
מה אתה עושה היום?
"אני השף והבעלים של מסעדת SELAS – קרן אור ביוונית – ביפו. פתחתי אותה לפני חצי שנה, אחרי שנתיים של עבודה קשה וחיסכון. חלק מהדברים בה שיפצתי במו ידיי, ועכשיו אני יכול ליצור את כל מה שחלמתי עליו".
וזה בזכות התוכנית?
"הגעתי לתוכנית בלי אגו ובלי לחשוב על הניצחון, וזה מה שעזר לי לזכות. הייתי אז שותף בקבוצת ברים־מסעדות, ומאז הזכייה פעלתי לצאת לעצמאות. אמרתי לעצמי שאני חייב לנצל את ההזדמנות. לא הלכתי להשקות ולא התעסקתי באינסטגרם, זה לא אני. מצד שני, אני גם קצת מצטער שלא לקחתי יחצן או סוכן ומימשתי יותר את הפוטנציאל הסלבי. אבל האמת היא שאני איש של עבודה. מרגש אותי מאוד להאכיל אנשים ואני מבשל באירועים במסעדה שלי מול קהל, מצַלְחת מולם ומדבר איתם. זו חוויה, זה שואו".
מה היה הפרס בזכייה?
"זכיתי במוצרי חשמל בשווי 200 אלף שקל והמדינה לקחה 60 אלף שקל. אבל הניצחון האמיתי שלי הוא שיצאתי טוב מול עם ישראל. אנשים באו להורים שלי ואמרו להם: 'איזה ילד יש לכם! איזה חינוך! איך הוא עוזר לכולם!'. זוכרים שהייתי אדם טוב וזה הכי חשוב מבחינתי".
אנשים עדיין מזהים אותך ברחוב?
"רוב האנשים מסתכלים עלי ואומרים לי שאני מוכר להם מאיפשהו. אני נותן להם להתבּחבּש ובסוף אומר: 'נראה לי שהיית בברית שלי!'".
"הזהירו אותנו שללכת יחד לתוכנית זה אסון, אבל החברות שלנו התחזקה"
שי גולן וניצן קריבין. שי, בן 38 מתל־אביב, בזוגיות; ניצן, בת 37 מכפר־הנגיד, "מחפשת את האחד"
תוכנית: בייק אוף, עונה 1, מקום 1
מה אתם עושים היום?
שי: "לי ולבן זוגי אוריאל יש דוכני קרמבו־גורמה בקניון עזריאלי בתל־אביב ובקניון איילון, ואנחנו גם מפעילים דוכנים באירועים ועושים סדנאות".
ניצן: "המשכתי בעבודה כמעצבת גרפית, בחברה שלי 'קריבין עיצובים'. זו הייתה התשוקה שלי מאז ומתמיד".
אז התוכנית שינתה ולא שינתה את חייכם, בהתאמה?
שי: "הייתי מעצב גרפי ואני כבר לא עוסק בזה. אחרי הזכייה היו המון הצעות, והחלטנו ללכת על הקרמבו, חלום ישן של אוריאל ושלי. כל איש עסקים ביקום אמר לנו שאין לזה סיכוי, אבל אני האמנתי ברעיון וכבר מיום הפתיחה היה תור ארוך. אם הייתי פועל אחרת, יכולתי להיות היום בעל עסק של 20 סניפים, אבל הדרך שעשינו נכונה לנו. אני קם בבוקר ואומר: 'איזה כיף!'".
ניצן: "הלכתי לתוכנית רק בגלל שי, שהוא החבר הכי טוב שלי בעולם. לקח לו חודש וחצי לשכנע אותי ובכלל לא חשבתי שנתקבל. התשוקה שלי נמצאת בתחום העיצוב ולשמחתי, מאז התוכנית העסק שלי פורח ואני עובדת עם החברות הכי גדולות בארץ".
ועל החברות ביניכם, הייתה השפעה?
שי: "הזהירו אותנו שללכת יחד לתוכנית זה מתכון לאסון, אבל החברות שלנו רק התחזקה".
מזהים אתכם ברחוב?
ניצן: "מזהים שאני מוכרת, אבל לא יודעים מאיפה. באפליקציית היכרויות מישהו כתב לי: 'לרגע חשבתי שאת זו מ'בייק אוף', אבל את הרבה יותר יפה'. לא ידעתי אם להיעלב או לצחוק".
מה החלומות שלכם הלאה?
שי: "אנחנו כבר עמוק בעוד שני פרויקטים בתחום האוכל שפורצים את הגבולות של עצמנו".
ניצן: "החלום הכי גדול שלי הוא למצוא בן זוג ולהקים משפחה".
