מי שעוקב אחר חייה של גורו האיפור אשלי וקסמן בקשי (ויש לא מעט כאלה: 300 אלף עוקבים ביוטיוב, 200 אלף באינסטגרם) ודאי כבר שמע על התקופה הלא פשוטה שעברה כוכבת הרשת עם לידת בנה. ב־12 ביוני היא דיווחה בערוץ שלה שהיא ובעלה עידן בקשי הביאו לעולם ילד שלישי, אבל לא ציינה אז שהבן למעשה נולד כבר שבועיים קודם לכן. הסיבה לחשאיות הייתה שהתינוק נולד עם בעיה בריאותית מורכבת ונדרש לעבור ניתוח כשהוא בן שישה ימים בלבד. רק שבוע לאחר מכן, אחרי שהניתוח עבר בשלום והרך הנולד שוחרר הביתה, העלתה בערוץ היוטיוב שלה ולוג (סרטון) שבו סיפרה לעוקביה על מה שאירע, והוסיפה שהיא מעדיפה לא לפרט מאיזו בעיה בריאותית הוא סבל.
היום היא מספרת על כך לראשונה בפתיחות. "חשוב לי לפוצץ את הבועה", היא מסבירה. "להראות שלא כל מה שנוצץ זהב. אנשים רואים תמונות וסרטונים של סלבס ברשתות החברתיות וחושבים שהחיים שלהם כאלה מדהימים. אין להם מושג מה הם באמת חווים ביומיום".
רמזו לי לעשות הפלה
וקסמן בקשי (32) נשואה זה שש שנים לעידן בקשי (34), עורך דין בהכשרתו שעובד בעסק משפחתי למתכות. נוסף לעמנואל, השניים הורים לליה (ארבע) ואריָה (שנתיים). "כן, השם אריה בא בהשראת 'משחקי הכס'", היא אומרת בחיוך. "עידן מכור לסדרה".
בדומה לשני ההריונות הקודמים שלה, ההיריון עם עמנואל התחיל תקין לגמרי. "עשינו שקיפות עורפית וסקירה ראשונה, והכל היה מצוין. ואז, בשבוע 22, הרופא אמר שהוא מזהה א־סימטריה בלב ושזו יכולה להיות סיבה להפסקת היריון. הוא הפנה אותנו בדחיפות לקרדיולוג".
מלחיץ.
"בגלל שאני בחורה אופטימית, בשלב הזה עוד לא נלחצתי ממש. שבועיים אחרי זה הגענו לקרדיולוגית מומחית. אחרי אולטרסאונד שנמשך קרוב לשעה, היא הושיבה אותי ואת עידן, שאפה אוויר ואמרה בטון רציני: 'טוב, תקשיבו'. באותו רגע נפל לי הלב. היא התחילה לצייר את הלב ולהסביר שהשסתום של העובר לא מפותח כמו שצריך ושאבי העורקים לא מפותח כמו שצריך. במקום לפרט בעיה אחת, היא פירטה אלף בעיות. הסתכלתי עליה וחיכיתי לשמוע מה השורה התחתונה, האם אני צריכה לעשות הפסקת היריון?".
ומה היא אמרה?
"רופאים לא יכולים להגיד לך במפורש להפסיק היריון, אבל היא בהחלט רמזה שזו האופציה שהיא ממליצה עליה. היא אמרה: 'יש מקרים שמנתחים פעם אחת את הילד, אבל יש סיכוי שהוא יישאר משותק', 'יש מקרים שהילד יצטרך לעבור ניתוחים לאורך כל חייו'. ואז היא הוסיפה שבגלל שאני כבר בשבוע 24, כדי להפסיק היריון אצטרך לעלות לוועדה".
אבל החלטת להמשיך בהיריון.
"הרופאה המליצה לנו לקבל חוות דעה שנייה. נזכרתי שחבר ילדות של אחי הוא מנתח לב בוולפסון, אז יצרתי איתו קשר, והוא קבע לנו תור מהיר עם מומחית בבית החולים. לפני הבדיקה אני ועידן ניהלנו שיחה. היה לנו חשוב להיות מגובשים אם ימליצו לנו גם הפעם על הפסקת היריון. עידן אמר: 'אם זה יהיה ילד שכל הזמן יצטרך לעבור ניתוחים או ילד נכה, אני לא רוצה את זה'. ואני הסכמתי איתו. ידעתי שאני לא רוצה ילד שיסבול כל חייו. ידעתי שאני יכולה לסבול, אבל שאני לא יכולה לראות את הילד שלי סובל. גם חשבתי מה יהיו ההשלכות על הבנות שלי במצב כזה. אבל לפני שנכנסנו לבדיקה פתאום הייתה לי תחושה שהכל יהיה בסדר. אמרתי לעידן: 'אני לא יודעת מה יגידו לנו, אבל אני יודעת שיהיה טוב'".
הבדיקה הזו בהחלט הותירה מקום לתקווה. "הרופאה אמרה שכבר לא רואים א־סימטריה בלב. או שהייתה טעות בפענוח או שבינתיים הלב התפתח. הא־סימטריה הייתה הדבר הכי חמור שבעקבותיו ממליצים בצורה גורפת להפסיק היריון. מצד שני, עדיין נצפו בעיות בשסתום ובאבי העורקים, אבל הרופאה אמרה שגם זה יכול להשתנות ככל שההיריון יתקדם. היא המליצה שאמשיך להיות במעקב".
בשלב הזה כבר נכנסת לשליש האחרון של ההיריון. מדובר בעובר בר חיים.
"נכון, אבל לפי מה שהסבירו לי, בישראל אפשר לעשות הפסקת היריון ממש עד שלב הלידה. זה מה שנקרא לידה שקטה. ברור שמבחינה נפשית זה הרבה יותר קשה. אם יש בעיה, את מעדיפה להפסיק את ההיריון כמה שיותר מוקדם. מצד שני, לא יכולתי לקחת החלטה כזו כל עוד הייתה אי־ודאות. כשאת יודעת בוודאות שהילד שלך ייוולד עם בעיה בריאותית קשה ויסבול כל חייו זה משהו אחד. אבל כשאת יודעת שיש מצב שאת ממיתה את הילד שלך למרות שהוא יכול להיות בריא לגמרי, זה משהו שלא הייתי מסוגלת לעשות".
30 דקות גורליות
החששות והדאגות התרבו כשנכנסה לחודש שמיני. "הקרדיולוגית המליצה לנו לעבור סריקת מערכות שלישית", היא נזכרת. "אני ועידן הלכנו למומחה ובכוונה לא אמרנו לו מראש על הבעיה בלב, כי רצינו לראות מה הוא יגיד. הוא ישר עלה על זה, אבל הכניס אותנו לסיוט נוסף. הוא אמר שהוא ממליץ שאעשה בדיקת מי שפיר וצ'יפ גנטי, כי לדבריו: 'לפעמים מום בלב הוא רק מום בלב, אבל לפעמים הוא תוצאה של תסמונת ומרמז שהילד יסבול מפיגור'. עכשיו תביני. אני לא אדם שנכנס לדיכאון. אני האדם הכי שמח ביקום, אבל פה כבר נכנסתי לדיכאון של ממש. עד אז המשכתי לעבוד והעליתי ולוגים על בסיס יומיומי, אבל כבר לא יכולתי להמשיך להעמיד פנים. לא הייתי מסוגלת לתפקד. מה שעוד הוסיף ללחץ הוא שדיקור מי שפיר עלול לגרום ללידה מוקדמת, בשלב שהריאות של העובר עוד לא מפותחות. הרופאים הציעו שייתנו לי זריקה לפיתוח הריאות, אבל זמן קצר קודם גילו אצלי סוכרת היריון ואי־אפשר היה לתת לי זריקה בגלל הסטרואידים. בקיצור, עברתי סרט ולא הפסקתי לסבול מרגשות אשם. הייתי בטוחה שהכל קרה באשמתי".
למה?
"כי כשמשהו גדל בגוף שלך את ישר מאשימה את עצמך. אמרתי: 'זה קרה בגלל שהייתי יותר מדי בסטרס של עבודה בתחילת ההיריון' או: 'זה בטח בגלל הסוכרת שלי. בגלל שלא אכלתי נכון. בגלל שעשיתי בדיקת העמסת סוכר באיחור וגיליתי שיש לי סוכרת בשלב מאוחר'. כולם אמרו לי שזה לא קשור, אבל לא יכולתי להשתחרר מזה".
היא עשתה מי שפיר וצ'יפ גנטי, ואחרי שבועיים הגיעו התשובות: העובר אינו סובל מפיגור, אך עדיין נותרה בעיה בלב. "אמרו לי שהוא ככל הנראה יצטרך לעבור ניתוח אחרי שייוולד, אבל שידעו את זה בוודאות רק 48 שעות אחרי הלידה. בלב יש דבר שנקרא דוקטוס (צינור עורקי). אצל כל עובר הוא מתחיל להיסגר אחרי הלידה. הבעיה בלב של העובר שלי הייתה בדיוק באזור הדוקטוס, ואמרו לי שהוא יצטרך לעשות מעקב כדי לראות אם הוא נסגר ואיך. בגלל שסבלתי מסוכרת והעובר היה גדול, בשבוע 38 עשו לי זירוז. לפחות הלידה הייתה קלה. כמו בלידה השנייה שלי, גם הפעם ילדתי בלי אפידורל".
ומה קרה אחרי הלידה?
"כשעמנואל נולד הוא נראה הכי חמוד בעולם. אמרתי לעידן: 'תסתכל עליו, אין סיכוי שהתינוק הזה לא בריא'. הרופאים אמרו שהדוקטוס מתחיל להיסגר והכל הולך לכיוון חיובי. אבל שלושה ימים אחרי זה, בדיוק כשהיינו צריכים להשתחרר איתו הביתה, נכנסו אליי לחדר כל הרופאים מהמחלקה, כולל הרופא הבכיר. מיד הבנתי שיש להם חדשות רעות. הם הסבירו לי שהדוקטוס נסגר יחד עם העורק, מה שמונע זרימת דם לפלג הגוף התחתון ושחייבים לנתח אותו. הם ניסו להרגיע אותי שזו הבעיה היחידה ושהם יודעים לתקן אותה. מצד שני, הם לא הסתירו ממני את הסכנות: שחלון הזמן שמתאפשר לניתוח כזה הוא עד חצי שעה, שאם חלילה משהו מסתבך והם עוברים את הזמן, התינוק עלול להישאר משותק. היה לי ברור שהרופאים יתקנו את מה שצריך, אבל לא ידעתי איזה ילד יהיה לי אחרי זה. הדבר הראשון ששאלתי כשראיתי את המנתחים יוצאים מהחדר היה: 'כמה זמן נמשך הניתוח?' רק כשהם אמרו לי '15 דקות', נרגעתי".
מה מצבו של עמנואל היום?
"לשמחתי אפשר לומר שהיום הוא תינוק בריא ורגיל לגמרי. הוא יצטרך להיות במעקב של אקו־לב פעם בשנה, ויכול להיות שבגיל ההתבגרות יצטרך לעבור עוד איזו התערבות רפואית, אבל לא משהו רציני מדי. הרופאים אמרו שהוא יוכל לרוץ ולעשות הכל. אני מסתכלת עליו ואומרת לו: 'איזה מזל שלא ויתרתי עליך. אתה פשוט ילד מושלם'".
- הראיון המלא עם אשלי וקסמן בקשי בגיליון החג החדש של "לאשה", עכשיו בדוכנים
