חרדה: ההתמודדות עוברת דרך הגוף

רונית חיימוב זילברמן. השיח היומיומי על לחץ וחרדה נהיה שגור בפי כל(צילום: דניאלה שרודי)

מהי חרדה?

חרדה מוגדרת: "מצב נפשי שבו אדם חש אי-שקט נפשי ופיזי ומצוי במצוקה או בפחד כשאין גורם מאיים ממשי בהווה". היכולת להילחם או לברוח נעלמת ואנו קופאים. על פי רוב, מקור החרדה הוא אמונות שליליות, כגון: אני לבד, אני לא שווה, אני כישלון, אני חלשה, אני לא אהוב, העולם מסוכן.

סוגי חרדה:

פוביה - פחד מגורם ספציפי. פחד מבעלי חיים, מג׳וקים, ממקומות סגורים, מאירועים חברתיים ועוד ועוד.

חרדה מוכללת - דאגנות המלווה את הסובלים ממנה רוב שעות היממה. אין לה טריגר ספציפי. לרוב מקור החרדה המוכללת הוא אירוע שבו הייתה חוויית נטישה.

הפרעה פוסט-טראומטית - מתעוררת כתוצאה מאירוע מסכן חיים של האדם עצמו או של אדם מוכר לו. האדם חווה פלשבקים, התקפי פאניקה, הימנעות והתפרצויות זעם. אחד מתוך שמונה סובל מ-PTSD.

ניתוק כחרדה - ניתוק מתרחש כשאדם חש שהוא צריך להגן על עצמו. מפסיקים להרגיש. אנשים מסוימים - במקום לחוש פחד - מתחילים לפתח ניתוק וריחוק. הניתוק עלול ליצור חוסר יכולת לקיים קשרים אינטימיים ארוכי טווח, ולפעמים - הפרדה בזוגיות בין משיכה לאהבה.

איך נזהה חרדה?

הסימנים הפיזיולוגים פשוטים: דופק מואץ, נשימה שטוחה, זיעה קרה, בעיות מעיים, חולשה ועוד. יש פחד גדול ורצון לברוח ולהימנע או ניתוק, ריחוק והימנעות מקשר. בטראומה יש פלשבקים, התפרצויות זעם, קשיי שינה ועוד.

איך נטפל בחרדה:

ראשית, יש לעשות עבודת גוף. קיימות שתי גישות וחשוב להבחין באופן אישי איזו מהן מסייעת לאדם.

הגישה הראשונה אומרת להרגיע: לנשום נשימות עמוקות. לשתות לאט. להתקרקע על ידי לחץ על הברכיים או בדריכת כף רגל אחת על השנייה. לנגוס בתפוח נגיסה חזקה ולמצוץ. חרדה בילדים - מדריכים אותם להפריח בועות סבון וכך ליצור נשימה עמוקה והסחת דעת.

הגישה השנייה אומרת ההפך: להתניע - במקום להילחם בגוף, ללכת איתו. הדופק מואץ? עכשיו לקפוץ במקום ולהאיץ את הדופק יותר. הנשימה שטוחה? לעשות פעילות שתחיש את הנשימה. על פי הגישה הזו, לעתים קל יותר להאץ מאשר להאט - ומה שחשוב הוא שהמוח מקבל את המסר שאנחנו בשליטה.

בטיפול ביום-יום יש לזהות אירוע מכונן שיצר אמונת ליבה שלילית ולתרגל קשרים מיטיבים. לבקש סיוע ממכרים ואהובים, לוודא שהעומס בשגרה לא מרחיק אותנו מקשרים משמעותיים ולפנות זמן לקשר.

"ככל שתהיה לנו רשת תמיכה ענפה יותר, כך תתמעט החרדה"(צילום: Shutterstock)