בית כנסת שנחרב בשואה נולד מחדש בישראל, והזמין פגועי נפש להשתלב

יוצא הולנד חלם לשחזר את בית הכנסת של טרבורג, שנהרס אחרי חורבן הקהילה. לא רק שהגשים את החלום ביישובו, אלא אף הצליח לשלב בו קהילה של פגועי נפש חרדים

מיכאל יעקובסון

|

15.09.18 | 18:07

בית הכנסת ההולנדי במבוא חורון, שבו מתפללים תושבים יחד עם עשרות הדיירים של הוסטל ''חסדי אנוש'' (צילום: דור נבו)
בית הכנסת ההולנדי במבוא חורון, שבו מתפללים תושבים יחד עם עשרות הדיירים של הוסטל ''חסדי אנוש'' (צילום: דור נבו)
אחד משני תצלומים ששרדו: כך נראה בית הכנסת של הכפר ההולנדי טרבורג, על גבול גרמניה. הקהילה נספתה בשואה, ובית הכנסת נהרס לטובת בית מגורים (צילום: פסח פופ, רפרודוקציה: דור נבו)
אחד משני תצלומים ששרדו: כך נראה בית הכנסת של הכפר ההולנדי טרבורג, על גבול גרמניה. הקהילה נספתה בשואה, ובית הכנסת נהרס לטובת בית מגורים (צילום: פסח פופ, רפרודוקציה: דור נבו)
התוכניות הללו של האדריכל אובינג, שנעשו לפני 118 שנה, נמצאו תוך כדי חיפוש שורשים של תושב מבוא חורון - ושימשו בסיס להקמת בית הכנסת (צילום: פסח פופ)
התוכניות הללו של האדריכל אובינג, שנעשו לפני 118 שנה, נמצאו תוך כדי חיפוש שורשים של תושב מבוא חורון - ושימשו בסיס להקמת בית הכנסת (צילום: פסח פופ)
אולם התפילה, שתקרתו מתנשאת לגובה של 9 מטרים, יכול לאכלס כ-60 מתפללים וכ-20 מתפללות (צילום: דור נבו)
אולם התפילה, שתקרתו מתנשאת לגובה של 9 מטרים, יכול לאכלס כ-60 מתפללים וכ-20 מתפללות (צילום: דור נבו)
הבחירה בצבעים בהירים אינה מובנת מאליה בבתי כנסת, והיא משרה על המקום תחושה מאירת פנים (צילום: דור נבו)
הבחירה בצבעים בהירים אינה מובנת מאליה בבתי כנסת, והיא משרה על המקום תחושה מאירת פנים (צילום: דור נבו)
הכיתוב שמגולל את סיפורו של בית הכנסת המקורי, אחריתו והולדתו המחודשת בישראל (צילום: דור נבו)
הכיתוב שמגולל את סיפורו של בית הכנסת המקורי, אחריתו והולדתו המחודשת בישראל (צילום: דור נבו)
מהתקרה משתלשלות נברשות קלאסיות, שלצדן שני פסים הנושאים גופי תאורה. התקרה המעוגלת מחליפה את תקרת הקורות המקורית, כדי לאפשר את שילובו של ארון הקודש הגבוה (צילום: דור נבו)
מהתקרה משתלשלות נברשות קלאסיות, שלצדן שני פסים הנושאים גופי תאורה. התקרה המעוגלת מחליפה את תקרת הקורות המקורית, כדי לאפשר את שילובו של ארון הקודש הגבוה (צילום: דור נבו)

כמו בסערה אדירה, שעוקרת בניין ממקומו ומנחיתה אותו אי-שם לפי גחמותיה, הופיע משום מקום, בשולי ההתנחלות מבוא חורון, בית כנסת הולנדי. בין הנוף הבוצי של ארץ השפלה לגבעות הטרשים החשופות של אזור לטרון אין כל דמיון נראה לעין; גם הלבנים האדומות והלבנות שמשובצות בחזיתות בית הכנסת והגג המשופע עם עיטורי המתכת אינם מזכירים את מבני המלאכה והתעשייה הסמוכים אליו, גם לא את בתי המגורים של היישוב.

 

אין פלא שהמבנה מושך תשומת לב. ואם לא די ברקע ההיסטורי שלו, הרי שגם הקהילה שמתפללת בו אינה שגרתית. בית הכנסת הוקם במבוא חורון על בסיס תוכניות הבניין של בית הכנסת שנבנה ב-1900 בכפר טרבורג (Terborg), סמוך לגבול הולנד-גרמניה. מתפלליו נספו בשואה, כמו רוב רובה של יהדות הולנד (המדינה שבה שיעור היהודים שנרצחו היה הגבוה ביותר, אחרי פולין). כעת, כשבית הכנסת נבנה מחדש בישראל, מתפללים בו יחדיו דיירים של הוסטל לפגועי נפש חרדים לצד תושבי המקום.

 

 

"היה לי חלום לבנות את בית הכנסת של טרבורג בישראל", מספר פסח פופ, תושב מבוא חורון ויליד הולנד, שיזם את השיחזור. "אבא שלי היה יתום שואה שנשאר בהולנד ולא בדק אף פעם את שורשיו. אני חיפשתי וגיליתי שסבא-רבא ומשפחתו חיו בטרבורג. גיליתי שהייתה שם קהילה קטנה, שצמחה אחרי כיבוש נפוליאון במאה ה-18 ומנתה כ-150 איש".

 

בדרכו לגילוי שורשיו המשפחתיים, איתר בן דודו של פופ את התוכנית של בית הכנסת שנחרב, ופסח התחיל לחשוב כיצד ניתן יהיה לשחזר אותו בארץ. אחרי שעבר למבוא חורון, ושמע שההוסטל "חסדי אנוש" זקוק לתרומה כספית שתאפשר הקמה של בית כנסת, "נפל לי האסימון שצריך לחבר את שני הרעיונות. הבאתי להם (לישראל מיטלמן ולאהרון קורמן, מנהלי ההוסטל, מ"י) את התוכניות, כולם התלהבו והתחלנו ביחד את המסע". פופ לקח חלק פעיל בתהליך התכנון והבנייה, ובמקביל גייס תורמים יוצאי יהדות הולנד ואף הצליח להשיג את ארון הקודש המרשים – לבו של בית הכנסת.

 

לטפל בפגועי נפש חרדים

 

"בית הכנסת הוא חלק מסדר היום של הדיירים", מסביר ישראל מיטלמן את החשיבות לחיי היומיום של 31 הדיירים, כולם גברים חרדים וברובם בעשור הרביעי לחייהם. "היום מתחיל בתפילה בשעה שבע וחצי. אנחנו לא כופים ללכת לתפילה, כי יש לחלק מהדיירים קושי לקום בגלל העייפות שגורמות התרופות שהם צורכים, אבל חשוב לנו לגרום להם לקום לבד או בעזרתנו. בהמשך הם גם מתפללים בו את תפילות מנחה וערבית, כשבין לבין הם משתתפים בין השאר בשיעורי גמרא ומשניות, שאותם מעביר אחד הדיירים".

 

נאמן למקור. בית הכנסת ההולנדי במבוא חורון (צילום: דור נבו)
    נאמן למקור. בית הכנסת ההולנדי במבוא חורון(צילום: דור נבו)

     

    "חסדי אנוש", שהוקמה ב-1999 ומסתייעת ב"סל שיקום" בתקצוב משרד הבריאות, שואפת לשקם את הדיירים – שמחלות הנפש שלהם התפרצו בגיל ההתבגרות - ולהעניק להם כלים שיאפשרו להם לחיות במסגרות עצמאיות יותר. לשם כך פועל בהוסטל מפעל לעבודות אריזה (בשכר), בין השעות תשע בבוקר לאחת וחצי בצהריים. מיטלמן מספר כי העבודה מלמדת את הדיירים אחריות, תפוקה ויחסי אנוש, ובעיקר שמירה על סדר יום. "דיירים שמפגינים יכולות עוברים לעבוד במפעלי האזור ומשתכרים שכר גבוה יותר", הוא מציין.

     

    הדיירים יוצאים לסופי שבוע בבתי משפחותיהם אחת לשבועיים, ותקופת השהייה בהוסטל נמשכת בין שנה לארבע שנים. "שיקום של פגועי נפש פירושו עזרה לדיירים לאתר בעצמם נקודות של חוזק שהיו בהם ונעלמו, ולהתחבר אליהן מחדש", אומר מיטלמן. "דיירים שקיבלו חינוך תורני וראו בבית המדרש את מרכז עולמם, כשאנחנו עוזרים להם לחזור לתפילה וללימוד הם מתחברים מחדש לעולם שלהם, לקהילה ולמשפחה. דייר שחוזר לבית הוריו ורואה את אבא שלו ואחיו לומדים בכולל - ירגיש את עצמו שייך לא פחות".

     

    כיצד בנו את בית הכנסת מחדש

     

    "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל", צוטטו בגמרא דבריו של התנא רבי אלעזר הקפר. זו הכתובת שמעטרת את הפרוכת, שמכסה על ארון הקודש הגדול שצמוד לכותל המזרח של בית הכנסת. את המבנה המקורי תכנן אדריכל מקומי ושמו אובינג (Oving), בהזמנת הקהילה היהודית הקטנה בכפר. העיצוב האופנתי לשעתו איזכר את סגנון הבנייה המורי, שהיה פופולרי בקרב מתכננים של בתי כנסת בסוף המאה ה-19, בהשראת עיטורי הבנייה המוסלמית בספרד ובצפון אפריקה. כמוהו נבנו באותה עת - גם אם מפוארים וגדולים ממנו לאין שיעור - בתי כנסת בבודפשט, בברלין ובמנהטן.

     

    יהודי טרבורג גורשו למחנה מאוטהאוזן באוסטריה, ורובם לא חזרו. אחרי חיסול הקהילה נהרס בית הכנסת, ועל חורבותיו נבנה בית מגורים. כל שנותר הוא התוכנית האדריכלית, צמד תצלומים ושלושה ספרי תורה עם רימוני הכסף והטס שעיטרו אותם.

     

     

    ההקמה התחילה בשלד בטון עם גג פלדה. הבטון כוסה בחלקו החיצוני בכ-30 אלף לבני חימר שרופות בשני צבעים, שהובאו ממפעל ואנדרסנדן (Vandersand) שנמצא בכפר בלגי על גבול הולנד. "נתנו לי תמונות מקוריות של בית הכנסת, למדתי שורה שורה ואת כל הפרטים והאלמנטים המורכבים, וממש שיחזרתי את מה שהיה", מתאר לירון לוי מחברת "בריקס, את חלקו בעבודה. הלבנים אינם רק חיפוי, הוא מסביר, אלא קיר ב"בנייה רטובה" שאותה ביצע בעצמו במשך שלושה חודשים. קירות הלבנים ניצבים בפני עצמם, כשבינם לבין שלד הבטון מפרידים ארבעה סנטימטרים לצורך בידוד.

     

    ההתחלה: שלד הבטון והגג (צילום: אהרון קורמן)
      ההתחלה: שלד הבטון והגג(צילום: אהרון קורמן)

       

      קירות הלבנים אינם חיפוי, אלא שכבת לבנים שנבנתה במשך כשלושה חודשים (צילום: דור נבו)
        קירות הלבנים אינם חיפוי, אלא שכבת לבנים שנבנתה במשך כשלושה חודשים(צילום: דור נבו)

         

        "בית הכנסת ההולנדי" מורכב משני אגפים. הראשון והמרכזי (58 מ"ר) כולל מבואה ואולם תפילה לכ-60 מתפללים, עם עזרת נשים ל-20 מתפללות בקומת גלריה; האגף משני מכיל חדרי שירותים, ממ"ד (שהחליף את המקווה בבית הכנסת המקורי), ואולם לימוד ותפילה קטן. התוכניות אמנם נמצאו, אך מאחר שלא נותר כל זכר מעיצוב הפנים המקורי, בית הכנסת החדש עוצב באופן חופשי על ידי אירית שור, תושבת מבוא חורון (שתכננה כ-200 בתי מגורים ומבני תעשייה בהתנחלות).

         

        אירית שור, שעיצבה את פנים בית הכנסת, תכננה מאות מבנים במבוא חורון (צילום: דור נבו)
          אירית שור, שעיצבה את פנים בית הכנסת, תכננה מאות מבנים במבוא חורון(צילום: דור נבו)

           

          שור, שאף תכננה את המפעל שבו מועסקים דיירי ההוסטל, מתפללת בשבתות ובחגים בבית הכנסת ששיחזרה.לדבריה, הודות לתוכנית ולתצלומים ההיסטוריים שאותרו בהולנד היא הצליחה לשמור על המידות המקוריות של פתחי החלונות ודלתות הכניסה, ובכל זאת נעשו כאן כמה שינויים – הן כדי להתאים לתנאי השטח המקומיים, והן לצרכים פרקטיים.

           

          מסעותיו של ארון הקודש

           

          גובהו של אולם התפילה הוא כתשעה מטרים, ותקרתו נבנתה עם קירוי פנימי מעוגל. מהתקרה משתלשלות נברשות קלאסיות, שלצדן שני פסים הנושאים גופי תאורה. התקרה המעוגלת מחליפה את תקרת הקורות המקורית, כדי לאפשר את שילובו של ארון הקודש הגבוה, שהוא האלמנט הבולט ביותר.

           

          מתפלל בבית הכנסת ההולנדי במבוא חורון (צילום: דור נבו)
            מתפלל בבית הכנסת ההולנדי במבוא חורון(צילום: דור נבו)

            ארון הקודש מתנשא לגובה 7.5 מטרים (צילום: דור נבו)
              ארון הקודש מתנשא לגובה 7.5 מטרים(צילום: דור נבו)

               

              ארון הקודש המקורי לא שרד, כאמור. מחליפו הגיע מבית כנסת בעיירה תיאוס (Teius) שבמרכז רומניה. גם שם חוסלה הקהילה היהודית, וגם שם נהרס בית הכנסת לאחר מכן, אלא שהארון נשמר בעליית הגג של הכנסייה המקומית ולימים הועבר לבית כנסת באמסטרדם. שם הייתה כוונה להחזיר אותו לשימוש, אך התברר כי ממדיו אינם תואמים את המבנה, וכך נשמר במשך 28 שנה בחצר של בית הכנסת, ארוז ב-12 ארגזי עץ.

               

              משהושלם השלד של בית הכנסת ההולנדי במבוא חורון, נשלח הארון למשכנו החדש בישראל, כשדיירי ההוסטל משתתפים בהרכבתו. ארון העץ המרשים, המתנשא לגובה של 7.5 מטרים, צבוע בלבן-אפור בשילוב זהב. שמורים בו שלושה ספרי קודש מבית הכנסת של טרבורג, ששרדו את השואה ושנשמרו בבית הכנסת הגדול בתל אביב. הספרים התבלו עקב התלאות שעברו ועשרות השנים שחלפו, ולכן היו פסולים לשימוש, אך יחד עם המעבר למבוא חורון עבר אחר מהם תיקון וחזר לשימוש שוטף, כשעל המעיל העוטף אותו נרקם סיפורו באותיות של זהב.

               

              אחד משני הצילומים שנותרו מבית הכנסת שנחרב (צילום רפרודוקציה: דור נבו)
                אחד משני הצילומים שנותרו מבית הכנסת שנחרב(צילום רפרודוקציה: דור נבו)

                התוכניות שחיקו את התוכנית המקורית מ-1900 (תוכנית: אירית שור)
                  התוכניות שחיקו את התוכנית המקורית מ-1900(תוכנית: אירית שור)

                  והתוצאה הנוכחית (צילום: דור נבו)
                    והתוצאה הנוכחית(צילום: דור נבו)

                     

                    הריהוט יוצר במפעל של קיבוץ לביא שבגליל התחתון, המתמחה זה כ-70 שנה בעיצוב ובייצור רהיטים לבתי כנסת. ספסלי המתפללים עוצבו בהשראת ארון הקודש ובגווניו, ורופדו בבד אלגנטי בגווני זהב. הודות לבחירה בריהוט בהיר, זכה אולם התפילה בחזות מאירת פנים, בשונה מהעיצוב בגווני החום השמרניים והכבדים שמקובל להשתמש בו ברוב בתי הכנסת. את פתחי החלונות האנכיים והמקושתים מכסים וילונות בגוון זהב, והרצפה מכוסה באריחי פורצלן דמויי לוחות עץ בהיר בגווני אפור-תכלכל שמופיעים בעדינות גם בצבעי הקירות ובתקרת האולם.

                     

                    אדריכלות קופי-פייסט

                     

                    העתקת מבנים היא תופעה ידועה, שיש לה גם ביטויים ישראליים. "מרכז חב"ד העולמי" בברוקלין הועתק כבר עשרות פעמים ברחבי העולם, אך ההעתק המפורסם ביותר שלו הוקם בכפר חב"ד בשנות ה-80 ונראה היטב בהמראות ובנחיתות בנתב"ג. במרומי הר גריזים שבפאתי שכם בחר המיליארדר הפלסטיני מוניב אל-מסרי לבנות העתק של "וילה רוטונדה", שתכנן האדריכל האיטלקי אנדראה פלדיו בסמוך לוונציה לפני 520 שנה. היא מנקרת את עיני השכנים, קרובים יותר ורחוקים יותר, ונראית גם ממחנה הפליטים בלאטה.

                     

                    מברוקלין לכפר חב''ד (צילום: דוד רובינגר)
                      מברוקלין לכפר חב''ד(צילום: דוד רובינגר)

                       

                      הדוגמה המובהקת ביותר להעתקת מבנים שייכת כנראה לוולט דיסני. בשנות ה-50 של המאה שעברה הוא החליט לבנות העתק מוקטן של ארמון בבוואריה (Schloss Neuschwanstein), שבנה אציל גרמני במאה ה-19. את ההעתק בנה דיסני במרכזו של פארק דיסנילנד בקליפורניה, ולאחר מכן חזר והעתיק אותו לפארקים נוספים, כשהוא הופך לסמל המסחרי של תאגיד דיסני.

                       

                      עיר ההימורים לאס וגאס ידועה אף היא בהעתקים אדריכליים מוגזמים. מתחם המלונאות, הבידור והקזינו "ונישיאן" (The Venetian), בבעלות המיליארדר היהודי שלדון אדלסון, מעוצב בחלקו כעיר התעלות האיטלקית – עם העתקים של גשר ריאלטו, כיכר סן מרקו ומגדל הפעמונים, וכמובן תעלות מים וגונדולות שטות עליהן.

                       

                      בית הכנסת ההולנדי מצטרף אפוא לקבוצה אדריכלית של מבנים מועתקים, אלא שבניגוד אליהם הוא לא נועד לעורר פנטזיה או לענות על גחמה דתית או כלכלית; מטרתו הערכית כפולה: להנציח קהילה שהוכחדה, ולהעניק לקהילה מקומית של פגועי נפש מקור של גאווה. כי גם להם מגיע מבנה ציבור נאה וגם להם ניתנת, גם אם לא בקלות, הזדמנות לזכות בכבוד ובהערכה.

                       

                      ועכשיו: לבנות בהתנחלויות בתי כנסת שנהרסו בליל הבדולח

                       

                      הדיאלוג שהתפתח בין תושבי מבוא חורון לבין פגועי הנפש הוא מהלך שיקומי משמעותי, בזכות התפילות המשותפות וההיכרות המתמשכת. "תמיד היתה נטייה להחביא את פגועי הנפש", אומר מיטלמן, "ולנו יש מסר שאין מה להסתיר. בית הכנסת נמצא במקום בולט, והרגשנו שאנחנו נותנים לדיירים את הבמה. בסופו של דבר בית הכנסת הוא גלעד לקהילה בהולנד, ומצד שני הוא מנציח תהליך של שיקום של דיירים שלא רוצים לשקוע בעבר אלא להתקדם". 

                       

                      כמיליון וחצי שקלים עלה הפרויקט. כשני שלישים מהתקציב הגיעו מתקציב העמותה, והשאר מתורמים שחלקם תרמו את מוצריהם וזמנם.

                       

                      פסח פופ, עכשיו שהחלום התגשם, יש לך חלום חדש?

                       

                      "יש לי בראש תוכנית. מצאתי באינטרנט אתר גרמני, שבינתיים ירד מהרשת, ושהכיל תוכניות ופרטים רבים של בתי הכנסת שנשרפו בליל הבדולח. חשבתי לעצמי אם נוכל לבנות אותם מחדש בארץ, ביישובים שיש לגביהם חילוקי דעות. אני רוצה לראות את השופט או הפוליטיקאי שיעז לאשר לחסל אותם ולהפקיר את בית הכנסת. אם אתה בונה מחדש בית כנסת שנהרס בליל הבדולח - אין סיכוי שיזוזו משם". 

                       

                      ---------------------------------------------------------

                      תל אביב תיראה אחרת לגמרי: התוכניות לשיפוץ בית הכנסת הגדול

                       

                      לחצו על התצלום לסיפור המלא (צילום: אביגיל עוזי)
                      לחצו על התצלום לסיפור המלא (צילום: אביגיל עוזי)

                       

                       
                      הצג:
                      כל התגובות לכתבה "בית כנסת שנחרב בשואה נולד מחדש בישראל, והזמין פגועי נפש להשתלב"
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד