הזמרת עדי כהן הוחרמה בילדותה. אחרי 27 שנים קיבלה מכתב סליחה

הזמרת שזכתה במקום השלישי ב"כוכב נולד 2", סבלה בילדותה מחרם קשה של הילדים בכיתה. לאחר שנים רבות, היא הופתעה לקבל הודעה מאחת התלמידות שלמדו איתה

עדי כהן. "אף פעם לא מאוחר לבקש סליחה" (צילום: זיו שדה)
עדי כהן. "אף פעם לא מאוחר לבקש סליחה" (צילום: זיו שדה)

נולדתי בבאר־שבע, בת אמצעית בין שלוש אחיות. כשהייתי בכיתה ד' עברתי עם המשפחה לעומר, והתחלתי ללמוד בבית הספר של היישוב. הגעתי לחברה של ילדים שכבר עברו כברת דרך ביחד והיו מגובשים מאוד. לצערי, הם בחרו לעשות עליי חרם ולהתעלל בי. בכל פעם היה משהו אחר: בין אם זה לקרוע לי את המחברות, להשליך ולהרוס לי דברים מהילקוט או להוציא את האוויר מגלגלי האופניים שלי.

"במשך שנתיים סבלתי מתחושה קשה של דחייה ובדידות. במסיבות כיתה, כשהזמינו את כולם לרקוד, תמיד הייתי בצד. הילדים קראו לי בשמות גנאי כמו 'דובה' ו'טנק שרמן', למרות שאז אולי הייתי טיפה מפותחת לגילי, אבל בטח לא שמנה"

 

במשך שנתיים סבלתי מתחושה קשה של דחייה ובדידות. במסיבות כיתה, כשהזמינו את כולם לרקוד, תמיד הייתי בצד. כשהיה צריך לבחור קבוצות בשיעור ספורט, תמיד נבחרתי אחרונה. הילדים קראו לי בשמות גנאי כמו 'דובה' ו'טנק שרמן', למרות שאז אולי הייתי טיפה מפותחת לגילי, אבל בטח לא שמנה.

ההורים שלי, שהיו מודעים למה שקורה, תמכו בי מאוד. אחרי שנתיים, כשההתעללות רק הלכה וגברה, הוחלט שאחזור לבית הספר הקודם שלי בבאר־שבע ולחברות הישנות, גם אם זה אומר שאמא שלי תצטרך כל בוקר וצהריים להסיע אותי במיוחד.

 

 

עם הראל סקעת והראל מויאל ב"כוכב נולד 2" (צילום: אלדד רפאלי)
    עם הראל סקעת והראל מויאל ב"כוכב נולד 2"(צילום: אלדד רפאלי)

     

    לא התעסקתי מאז בחוויה הזו, אולי בגלל שהזיכרונות היו קשים ובחרתי להדחיק, אבל אני בטוחה שהיא השפיעה עליי ושרטה אותי באיזושהי רמה. אחרי זה, למשל, התחלתי לעלות הרבה במשקל. זה יצר אצלי תסביכי גוף. ניסיתי דיאטות שונות ועד היום אני תמיד בשאיפה לשקול פחות. אני משוכנעת לחלוטין שהייתה לזה גם השלכה על הרצון שלי להיות אהובה, מיוחדת, יוצאת דופן, מצליחנית וקרייריסטית.

     

    אם יש משהו שתמיד היה לי ברור הוא הקול שלי והשירה שלי. התחלתי לשיר כבר בגיל שש, בתיכון הקמתי להקה ובמקביל שיחקתי בהצגות ילדים. אחרי השירות הצבאי התחלתי ללמוד בבית צבי, ובשנה השלישית נקלעתי לאודישן לעונה השנייה של 'כוכב נולד'. הראל סקעת, שלמד שנה מתחתיי, אמר לי שהוא הולך והציע לי לבוא גם. זכיתי במקום השלישי, ואין ספק שהזכייה פתחה עבורי הרבה דלתות. בזכותה קיבלתי המון הצעות - להופיע במחזות זמר, בפסטיגלים, בפסטיבלים ברחבי העולם, וגם להוציא אלבום סולו ראשון. עד היום אני ממשיכה להופיע ולעשות דברים מגוונים במסגרת המקצוע שלי. הזיכרונות מהתקופה ההיא בבית הספר היסודי לא עלו לי בראש מאז שעזבתי.

     

     

     

    לפני חצי שנה, בזמן שהייתי בדיוטי פרי ורגע לפני שעליתי על מטוס בדרך להופעה במדריד, קיבלתי הודעה בפייסבוק מבחורה שאני לא מכירה. 'זהו מכתב סליחה', נכתב שם. '27 שנים אני נושאת עמי אות קלון. את הגעת חדשה ליישוב, ואנחנו, ילדים אכזריים, היינו פשוט רעים. כמה שנים אחר כך נפלתי בעצמי קורבן לחרם, והבנתי עד כמה רע זה היה. כשראיתי אותך ב'כוכב נולד' התמלאתי תקווה שבכל זאת הצלחת לצמוח מכל זה, להתגבר ולהיבנות. את היית נהדרת. עם קול ומראה שמשדרים עוצמה אדירה. ואני חשתי כאב וחרטה על הרוע הזה שהיה לי בו חלק. מאז גם נהייתי אמא, והפחד שמישהו מילדיי יהיה קורבן לרוע של ילדים, נמצא שם כל הזמן. אני מתפללת שאף ילד לא יצטרך לעבור את מה שאת עברת (ויודעת בכאב שזו תפילת שווא), ומקווה שהמכתב הזה תופס אותך במקום טוב ושלם ושהפצע הגליד'.

    "27 שנים אני נושאת עמי אות קלון", נכתב במכתב. "אנחנו, ילדים אכזריים, היינו פשוט רעים. כשראיתי אותך ב'כוכב נולד' חשתי כאב וחרטה"

     

    לא הצלחתי לזכור מיהי בדיוק ולשייך שם לפרצוף, אבל המכתב שלה ריגש אותי מאוד. הבנתי שאני אמנם לא מתעסקת בזה, ושסלחתי לה ולכל הילדים ההם כבר מזמן, אבל שהחוויה הזו בהחלט משפיעה על האמא שאני היום. אין ספק שהחשש הגדול שלי הוא שהילדות שלי ייקלעו לסיטואציה דומה. מה עוד שהנשק שיש לילדים היום הרבה יותר משוכלל, עם כל הווטסאפ ותרבות השיימינג.

     

    מיד כתבתי לאותה בחורה בחזרה: 'תודה על המכתב, ואני מעריכה אותך על האומץ לכתוב אותו. אני מאמינה שהחוויות האלה חישלו אותי בתת־מודע והפכו אותי לאישה החזקה שאני היום. כאמא לשתי בנות הייתי רוצה למנוע סבל כזה מילדיי, ואני מרגישה ממכתבך שגם את. אני שמחה בשבילך שכתבת את המכתב הזה, כי אני מרגישה שזה משהו שאת סוחבת המון זמן ושהיית צריכה לפרוק מעלייך'.

     

    שורה תחתונה: "אף פעם לא מאוחר לבקש סליחה"

     

     

     

    • עדי כהן, בת 38, זמרת ושחקנית, נשואה ואמא לשתיים, מתגוררת ברמת־גן. בימים אלה מופיעה במחזמר "סוליקא" של תיאטרון באר־שבע, במופע "דיוות כחול לבן" ובהצגה "תמונות יפואיות".

     

    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד