"יום אחד חזרתי הביתה מאחד הסשנים שלי, כשהישבן שלי מלא שטפי דם וסימנים כחולים. באותו רגע איבדתי אותו, וכבר לא היה עם מי לדבר. הוא הרגיש נבגד עד עמקי נשמתו. הוא הבהיר לי שזה יותר מדי בשבילו, וטען שאני לא אמינה: 'איך אני יכול לבטוח בך אם יש לך קשרים גופניים עם אנשים אחרים שנוגעים בך?' הוא פשוט אמר לי למחוק אותו מהנייד שלי, לא להתקשר יותר לעולם, ושמרגע שאני יוצאת מדלת הבית שלו, מבחינתו אני לא מכירה אותו ומעולם לא נפגשנו. ברור שזה פגע בי מאוד. כבר פיתחתי אליו רגשות".
עולם הדייטינג הוא מסלול מכשולים ומהמורות עבור כל רווקה. אבל כשאת חובבת הצלפות, שריטות ומשחקי שליטה, או במילים אחרות – כשאת חלק מקהילת ה־BDSM - המצב מורכב בהרבה. מצד אחד נמצא העולם הסודי והאינטימי של הקהילה, שרוב הציבור מכיר דרך סרטים דוגמת "50 גוונים של אפור", ומצד שני, לאחר שהסתיים הסשן והוסרו בגדי העור, כל מה שאת רוצה זה דייט מוצלח, זוגיות טובה, וגם סקס מספק לא יזיק.
BDSM הוא דרך חיים הכוללת משחקי תפקידים של שליטה וכניעה, והנאה מגרימת או קבלת כאב. בשנים האחרונות הוא חודר בהדרגה לתרבות המיינסטרימית בארץ, וכיום פועלות למעלה מ־30 קבוצות פייסבוק סודיות של הקהילה. אז מה קורה כשחבר או חברה מהקהילה הזו מחפשים זוגיות – אבל עם מישהו מבחוץ? מתי מספרים לבחור שאת יוצאת איתו שאת בעצם מעוניינת בסקס פחות שגרתי ממה שהוא מכיר? והאם קשר כזה בכלל יכול לשרוד? שתי חברות בקהילה חושפות באומץ את חייהן האינטימיים, ומנסות להסביר שהזוגיות שלהן זה ממש לא מה שאתן חושבות.
סקס מלטף? לא תודה
לימור זיל, רווקה בת 43, היא יועצת שיווק דיגיטלי שגם לומדת ייעוץ מיני במכללת "פתרונות". בקהילה היא ידועה כ־Lady Z, שמעבירה סשני BDSM פרטיים וקבוצתיים. כשהיא פותחת את דלת הדירה שלה בתל־אביב, היא נראית כמו אישה מן היישוב - חייכנית, קורנת ומסבירת פנים. כשהיא בסשנים, שאותם היא עורכת בסלון ביתה לגברים ולנשים, היא הופכת לאדם אחר. "כשאני בתפקיד השולטת אני נכנסת אליו עד הסוף, ותשכחו מלימור", היא מסבירה. "לסשנים שלי מגיעים אנשים מכל הסוגים, המינים והמעמדות, דתיים וחילוניים, סטרייטים וגייז. כאן זה המקום היחיד והבטוח שבו אדם יכול להוציא את מי שהוא באמת ולהגיע לפורקן של ממש. אנשים צריכים להבין שתסכול מיני הוא האויב הכי גדול של הזוגיות, ובשביל זה אני כאן. מה קדוש יותר מלהציל חיי זוגיות של אנשים?".
לדברי זיל, בקהילת ה־BDSM בארץ חברים למעלה מ־15 אלף איש (לא כולל חובבי הז'אנר שנמצאים בארון) ו"אחת מתוך עשר נשים תהיה עם זיקה כזו או אחרת לעולם הזה". לה עצמה היו בעבר מערכות יחסים רגילות, או בלשון הקהילה, "וניליות", אבל הן היו רחוקות מלספק אותה. "הסקס היה רגיל מדי עבורי, וזה לא סיפק אותי בשום צורה שהיא", היא מספרת. "כל המגע העדין, הרך והמלטף זה אולי נחמד, אבל פחות אני. זה היה קיצי־קיצי מושי ואינטימי, וזה לא דיבר אליי. בגיל 22 פגשתי את בן הזוג הרשמי הראשון שלי. לשמחתי, הוא היה אגרסיבי בסקס ואהב ספנקינג, משיכות שיער ואלמנטים של כאב".
איזה בן זוג את מחפשת היום?
"יש לי רצון להכיר בן זוג 'ונילי', כלומר לא מעולם ה־BDSM, אבל שכן יאהב לשלב אלמנטים מהעולם הזה במיטה - למשל שוט, משיכות שיער ושריטות. אני חתולה של ממש, ושריטות עושות לי את זה".
חתונה וילדים זה משהו שאת חושבת עליו?
"כל הסיפור של משפחה וילדים מעולם לא קסם לי, כך שאני חיה בשלום עם עצמי. ידעתי שילדים זה לא הקטע שלי. אני נהנית מחיי הרווקות שלי".
אצל אורטל גונן, קוסמטיקאית ובעלת המכון "So Beauty" בבת־ים, הסיפור שונה. היא נכנסה לעולם ה־BDSM רק לפני שנתיים, בעקבות הגירושים מבעלה אחרי 11 שנות נישואים. "תהליך הגירושים הפך את כל העולם שלי, ועברתי שינוי קיצוני בכל תחום אפשרי", היא מסבירה. "בן־רגע את מוצאת את עצמך במצב שאת צריכה לשרוד לבד ולעשות הכל בכוחות עצמך. מתוך מצוקה הגעתי לקבוצת הפייסבוק 'מתעוררות', של נשים שמדברות על מיניות. רציתי קהילה מחבקת ותומכת שתכיל אותי, ושם היה שיח פתוח. שם גם הכרתי את לימור, שחיברה אותי לקהילה".
ספרי על הסשן הראשון שלך.
"ביום של טקס הגירושים שלי ברבנות הייתי בסערת רגשות עצומה. בערב הלכתי ללימור, שקיימה סשןBDSM פתוח מול 15 נשים. בסשן הזה פתאום הכל השתחרר ופרץ החוצה. שנים שהייתי כבויה מינית. נקלעתי ללופ שלא יכולתי לצאת ממנו. כמו הרבה זוגות, נסחפנו לשגרה של בית, גידול ילדים וסקס שלא התאים לי באופי שלו. למעשה ויתרתי על האדם היצרי שבי. הסשן הביא אותי לשחרור טוטלי שהוא הרבה מעבר לאורגזמה, כאילו כל ספנק שקיבלתי שחרר אצלי משהו שהיה עצור הרבה זמן".
בעוד זיל מגדירה את עצמה חד־משמעית כ"שולטת", גונן מודה: "אני מעדיפה להיות נשלטת, זה הצד שהכי מושך אותי וגורם לי להשתחרר מאורטל של היום־יום. אני עסוקה כל הזמן בעבודה קשה − לטפל, לפרנס, לטפח את העסק שלי. אני חייבת כל הזמן להיות בשליטה על כל פיפס, והנה כאן זו ההזדמנות שלי לאבד שליטה ולהיות מובלת. אני מרגישה שאני ממש חייבת את זה".
נותנת את הטון במיטה
שתיהן מסבירות כי הן מפרידות בין מי שהן בעולם הדייטים לדמות שלהן במשחקי תפקידים. "בזוגיות יוצא צד רך ומפנק יותר שלי", אומרת זיל. "בסשנים שלי, מתוקף משחקי התפקידים, אני נכנסת לדמות השולטת, ואין כאן מקום להמרות את פי או להיות רכה. היו גברים שיצאו איתי ורצו להיות נוכחים בסשן עצמו, כדי לחוות אותי בתפקיד ועל הדרך לפקח עליי, והיו כאלה שראו בזה סוג של בגידה: 'מה פתאום את מנהלת קשר אינטימי מקביל ונוגעת בגבר זר?'. הם לא מבינים שאין שום דבר מיני בסשנים שאני מעבירה".
גונן: "הרבה גברים לא מוכנים לקבל את ההפרדה הזו בין מי שאת במסגרת הסודית של הסשן למי שאת בחוץ, בעולם הרגיל. אני מניחה שזה עניין של אגו".
למרות שהן חברות הקהילה, זיל וגונן מעדיפות לצאת דווקא עם הגברים שמחוצה לה, והן משוטטות באפליקציות הפופולריות דוגמת אוקיי קיופיד וטינדר. בפרופיל של זיל אמנם לא כתוב שהיא חברה בקהילה, אבל התמונה שלה שם, לדבריה, אינה משתמעת לשתי פנים: "מי שמביט בתמונה שלי מיד יידע שאני שולטת. זה עובר במבט שלי, בקולר, בבגדים ובלוק הכללי". גם בפרופיל של גונן אין אזכור לנושא, אבל מי שרואה את התמונה שלה, לטענתה, יידע מיד. "מי שמכיר את הקודים של הקהילה בטח יידע לזהות אותי, כי יש בי מוטיבים של BDSM. אני מתלבשת גותי - עור, לטקס, קולרים. בואי נגיד שמי שבקהילה יזהה מיד".
באיזה שלב מספרים לדייט שלכן מי אתן ומה אתן?
זיל: "אני מוחצנת מאוד וידועה בקהילה, ולכן הנושא עולה כבר בדייט השלישי. אני שלמה מאוד עם עצמי, מחוברת למי שאני ורוצה שידעו די מהר על היותי בקהילה. מי שמתאים לו שיישאר ומי שלא, שילך".
ואיך הגברים מגיבים?
"יש כמה סוגי גברים שאני נתקלת בהם בדייטים. הסוג הראשון הוא גברים שאומרים או משדרים שזה מעניין אותם כהתנסות, ואותם אני ישר מעיפה כי אין לי סבלנות לזה. זו ממש המקבילה לגבר שיישב מולך בדייט ויבהיר לך מראש שמדובר בסטוץ ולא יותר.
"יש גברים שבטוחים שבגלל שאני BDSM אז הם עומדים לחגוג, אבל מבינים מהר מאוד שזה לא יקרה. הם לעולם לא יקבלו מה שמקבל הנשלט שלי בסשן, בגלל שזו מערכת יחסים אחרת. בסשן שלי אני השולטת, המחנכת שקובעת את הטון ומענישה בהתאם, ואני משתמשת באקססוריז כמו שוטים ואזיקים. אבל בזוגיות שלי אני כן רוצה את החיבור והאינטימיות, אני רוצה סקס רגיל עם אלמנטים מה־BDSM. תמיד ייצא ממני צד של שולטת ואני גם אתן את הטון במיטה, כי זה חלק מהאישיות שלי, אבל יש כאן יחסים אחרים של קרבה ואהבה, שלא יתאפשרו לעולם עם ה'מסושנים' שלי. יש גברים שגדול עליהם להבין את זה, אז הם והאגו שלהם נפגעים: 'מה פתאום הוא מקבל ממך ככה וככה ואני לא?".
ומה הסוג השלישי?
"יש את אותם גברים שבטוחים שאם את עושה סשן אז גם להם מותר לעשות הכל ולהתנשק עם כל מי שבא להם, וזה לא ככה. אני מסבירה להם יפה שאין קשר בין מיניות לסשנים שלי, אבל לרוב זה לא נקלט".
גונן: "הרבה יותר קשה למצוא זוגיות כשאת חובבת BDSM. לגברים שלך ברור שאת לא טוטלית שלהם, אלא חולקת את הגוף והנפש שלך עם מישהו אחר, וזה לא קל לעיכול".
בא לך לזרום לדאנג'ן?
בימים אלה מקימה זיל מיזם חדש – "האקדמיה ל־BDSM", שבמסגרתו היא מקיימת הרצאות ביתיות ומעלה תכנים לרשת. בעתיד היא מקווה להקים מרכז "שבתקווה יהיה ממש כמו המרכז הגאה בתל־אביב. הוא יאגד לתוכו את מיטב המרצים ודמויות בולטות מקהילת ה־BDSM, שיעבירו שיעורים וסדנאות וילמדו את העולם הזה".
זיל מתאוששת כרגע מפרידה מאחד מחברי הקהילה. "לרוב אני מעדיפה לא לנהל זוגיות עם מישהו מהקהילה", היא חורצת. גונן, לעומתה, מנהלת כבר חודשיים קשר עם גבר "ונילי" שהכירה ברשת. "הוא רצה להיפגש איתי לדייט בדיוק בערב שבו הלכתי ל'דאנג'ן' (מועדון ידוע של הקהילה, א"ב), אז הצעתי לו לבוא איתי ולהפתעתי הוא הסכים", היא מספרת. "הוא זרם איתי שם בטירוף ובלי שיפוטיות".
איך הסקס שלכם?
"יש בינינו סקס רגיל עם אלמנטים קלים מעולם ה־BDSM. הוא מקבל את הסשנים השבועיים שלי לגמרי ולא נרתע מזה. הוא מבין שיש לי צורך בסשנים האלה, שהם לא על בסיס רומנטי אלא על בסיס צורך נפשי שלי. וככה אני חיה בשני עולמות, העולם הנורמטיבי לכאורה – עם הכללים של רומנטיקה, זוגיות וסקס רגיל עם צ'ופרים השאולים מהקהילה, והעולם האחר, בחדרי חדרים, שם אני מקבלת את השחרור המוחלט ומתחברת למי שאני".