לפני כארבעה חודשים עברו אפרת ויונתן וינרב לדירתם החדשה בשיכון בבלי בתל אביב - דירה בת 88 מטרים רבועים, בקומה שנייה בבניין בן שבע קומות משנות ה-70. הם בני 32, ומצפים לילד ראשון. יונתן איש הייטק, ואפרת - אדריכלית בוגרת אוניברסיטת תל אביב - עובדת במשרה חלקית במשרד אדריכלים.
דירתם החדשה היא הפרויקט הראשון שלה בדרכה העצמאית, ומהתוצאה אפשר יהיה להתרשם מקרוב בסוף השבוע הבא, במסגרת אירועי "בתים מבפנים" (בשיתוף עיריית תל אביב-יפו).
לפני שעברו לבבלי התגוררו בני הזוג בדירה שכורה בכיכר המדינה. "היינו בתחילת הדרך, וכמו כל הזוגות בגילנו", הם מספרים, "אהבנו לגור במרכז העיר". הדברים השתנו כשאמו של יונתן נפטרה, והורישה להם דירה גדולה במודיעין. "מאחר שידענו ששם לא נגור", מספרים השניים, "התחלנו לבדוק מה האופציות שעומדות בפנינו בתל אביב".
החיפושים הבהירו להם מהר מאוד שמכירת דירה בת 130 מטרים רבועים במודיעין לא תספיק לקניית דירה בת 90 מטרים רבועים במרכז תל אביב. את מבוקשם הם מצאו כשהצפינו לשיכון בבלי. "בבלי נפלה לנו בדיוק בין מה ששנינו רצינו - גם עיר וגם ירוק. יש כאן גינות ואפשר להוציא את הכלבה לפארק". גם כך, נאלצו לקחת משכנתה קטנה, ולהיות מאוד מחושבים עם תקציב השיפוץ שהדירה הישנה דרשה.
הפרויקט העצמאי הראשון - מפחיד
את תכנון הדירה עשתה וינרב בעצמה. "זה הפרויקט הראשון שלי לבד ומאוד פחדתי בתחילת התהליך", היא מודה. "היו לי חרדות של ממש. אבל נעזרתי בשתי חברות טובות, וגם בקבלן שממנו למדתי איך הדברים באמת פועלים בשטח".
הדירה, שנבנתה בסגנון שנות ה-70 ולא עברה מאז שיפוץ רציני, כללה במקור מטבח סגור, סלון, שני חדרי שינה, חדר שירותים וחדר רחצה מופרדים, מרפסת שירות סגורה ומחסן קטן (תוכניות - בסוף הכתבה).
וינרב הותירה את החלוקה לאזורים כשהיתה - ציבורי בכניסה, פרטי מאחור - ושמרה על מיקומם של חדרי השינה, שחלונותיהם פונים לגינה ציבורית. את המטבח היא פתחה כלפי הסלון, את מרפסת השירות הפכה לחדר שקוף, רב שימושי, ואת המחסן ושני החדרים הרטובים (שירותים ומקלחת) הפכה לחדר רחצה כללי ולשירותי אורחים. בבניין יש הסקה מרכזית שעדיין פועלת בחורף, ולכן החליטו בני הזוג לרכוש רדיאטורים חדשים, ולהשתמש בהם במקום בחימום באמצעות מזגן.
הבית כולו, מלבד החדרים הרטובים, מרוצף באריחי גרניט-פורצלן דמויי פרקט שחור, שהונחו בדוגמה של אדרת דג ובכיוון שתואם את החלל המאורך.
בחירת הריצוף שלך מנוגדת למחשבה המקובלת, שאדריכלים מעדיפים חומר אמיתי. מדוע העדפת חיקוי?
"ידעתי שאני רוצה רצפה שחורה ולא פרקט שחור. בהתחלה הפריע לי שזה לא החומר האמיתי, אבל אז הבנתי שאני לא רק האדריכלית, אלא גם הדיירת. אני צריכה לגור פה עם ילדים וכלב, וזה צריך להיות פרקטי. זה מה שהכריע".
הלכת על שילובי חומרים וצבעים לא טריוויאליים: רצפה שחורה בטקסטורה של עץ, מטבח מפורמייקה דמויית עץ. לא חששת?
"בהתחלה לא היה לי חזון, איך ייראה הכול ביחד. קודם כל בחרתי לי עוגן - את הרצפה השחורה, וסביב זה בניתי את כל השאר. לא רציתי שהכל יהיה אדריכלי ואפור. חוץ מזה, הסתכלתי על הדירה בתור כרטיס הביקור שלי. כאן בבית הפרטי שלי אני יכולה להעז ללכת עד הקצה ולהראות לאנשים שאפשר לגרום לדברים לעבוד".
ספרייה רב כיוונית ורב שימושית
דלת הכניסה נפתחת אל סלון מאורך שבקצהו חלון ויטרינה גדול, הממסגר באלומיניום שחור את הנוף הירוק שנשקף ממנו. שטיח אפור בהיר מסמן את פינת הישיבה, ועליו ספה אפורה ושולחן עם פלטת עץ מבוקעת (שניהם הועברו מהדירה הקודמת של בני הזוג). הפרופורציות האורכיות שלהם מדגישות את החלל המלבני.
הרהיטים פונים אל יחידת נגרות מרכזית - ספרייה לתצוגה ולאחסון - עשויה מלוחות עץ ליבנה חשוף. היחידה עוטפת את פינת הסלון ומסתובבת כלפי המסדרון. בשתי הדפנות שלה היא משלבת בין ארונות סגורים למדפים פתוחים; ובכיוון הסלון תלוי במרכזה מסך הטלוויזיה.
הוויטרינה השחורה בקצה הסלון אינה רגילה. היא נעטפה בעץ שחור, ובתחתיתה נבנה ספסל נמוך, המשמש גם לאחסון. כך החלון הוא מקום ישיבה נוסף.
בפינת האוכל שמוקמה לצדו יש שולחן זכוכית על רגלי חמור (טולמנ'ס). מצדו האחד ספסל החלון הבנוי, ומצדו השני ספסל שחור מ''איקאה''. גוף תאורה שעיצבה וינרב מטפס מהקיר אל התקרה ומייחד את פינת האוכל משאר החלל. "שולחן הזכוכית יכול להיפתח משני צדדיו ולהכיל עד 12 איש", אומרת וינרב, "והספסלים הארוכים פותרים לנו את בעיית אחסנת הכיסאות לאירוח".
המטבח נמצא בהמשך לסלון, מעברו השני של ציר התנועה הראשי בבית. הוא בנוי משלוש צלעות ומשלב בין כמה חומרי גמר. משטח העבודה פתוח וחשוף כלפי הסלון, עם ארונות נמוכים מצופים פורמייקה אפורה-חומה. המשטח, העשוי משיש קיסר דמויי אבן לבנה עם גידים אפורים, מכסה גם את הקיר, עד גובה החלון.
הצלע השלישית היא קיר ארונות גבוהים בגמר פורמייקה דמויית עץ כהה, והם חבויים מהסלון, מאחורי קיר הכניסה לבית.
החדר השקוף נדמה גדול מכפי שטחו
המטבח פונה אל החצר האחורית של הבניין ויש בו רק חלון קטן אחד, אבל הוא שטוף אור טבעי ומרגיש גדול ממידותיו הודות ל'חדר השקוף" שגובל בו. זו הייתה מרפסת השירות המקורית, שהופשטה מקירותיה. כעת ממוסגר החדר השקוף בשני קירות זכוכית. אלומיניום שחור מחלק את הזכוכית בסכמה הדומה לסכמת החלוקה של הספרייה הסמוכה, רק בחומריות שונה.
למרות שהחדרון נחשב על פי התקן לחצי חדר, הוא רב-תכליתי: גם חדר עבודה של וינרב, שבו היא נפגשת עם לקוחות; גם חדר המוסיקה של בן זוגה, כפי שמעידות שלוש גיטרות חשמליות ורסיבר, שלהם תוכנן מקום ייעודי בארון הקיר; וגם חדר כביסה עם מכונה ומייבש, שמוסתרים בארון הצמוד לחלון חבלי הכביסה.
השקיפות של החדר מאפשרת קשר עין עם האזור הציבורי, ומעניקה הרגשה שיושבים בחלל מרווח מכפי שטחו האמיתי.
חדר רחצה משפחתי גדול ומפנק
המסדרון - שנעשה שימושי בזכות יחידת הנגרות הפינתית שמלווה אותו, ומואר במיוחד הודות לחדר השקוף מצדו השני - מוביל אל החלק הפרטי בדירה: שני חדרי שינה הצמודים זה לזה, חדר רחצה משפחתי ושירותי אורחים, הנמצאים בקצהו.
חדר ההורים לא גדול. יש בו מיטה וארון קיר בצבע כחול כהה. על מקלחת פרטית ויתרו. "היינו יכולים להכניס עוד חדר רחצה קטן", אומרת וינרב, "אבל לא ראינו בזה טעם בהתחשב בגודל הדירה ובמצבנו המשפחתי. בתמורה יכולנו להרשות לעצמנו חדר רחצה משפחתי גדול יותר ומפנק". חדר הרחצה אכן מרווח, והאדריכלית ניסתה לשלב בו בין החלום על מקלחת זוגית לבין דרישות היומיום של משפחה עם ילדים קטנים. לכן בחרה להתקין אמבטיה גדולה, שתשמש גם כמקלחת זוגית, עם שני ראשי דוש.
בחדר הרחצה שולט הצבע כחול בהיר: הריצוף בגימור כחול מט ואריחי הקיר בגימור כחול מבריק, שמתחלף בלבן אפרפר סביב האמבטיה. על הרקע התכול משתלבים ארון בגוון אפור חם עם דלתות מחורצות, שני כיורים בגוון תואם ומראה גדולה שמאחוריה ארון נוסף. את הצבע השחור שבעלת הדירה אוהבת, היא שילבה כאן, באיפוק לדבריה, בברזים, במתלים ובמידוף מעל האסלה.
שירותי האורחים נפרדים גם מבחינה עיצובית. לכאן בחרה וינרב אריחים לבנים קטנים, שעליהם מוטבעות דוגמאות גרפיות מתחלפות, כך שנוצר מראה של קיר עם טקסטורה, שנפסק בחצי הגובה עם פס ניתוק שחור. הרצפה אפורה, הכלים הסניטריים לבנים, והברזים והאביזרים שחורים. "לא רציתי אותם אריחים בשני החדרים הרטובים", מסבירה וינרב, "רציתי להראות מגוון, אבל גם לא להגזים. לכן בשירותי האורחים בחרתי אריחים שהטקסטורה שלהם היא זו שיוצרת את האסתטיקה ולא, כמו בדרך כלל, הצבע".
חיסכון מפתיע: קניות בעלי אקספרס
במהלך הפרויקט, כאשר החלו לעשות סיורים באולמות תצוגה של כלים סניטריים ואביזרי מקלחת, נוכחו בני הזוג שהסחורה ברובה מתוצרת סין. המחירים היקרים שלחו אותם לחפש את אותם מוצרים באתר המכירות הפופולרי "עלי-אקספרס". "מצאנו שם את כל המוצרים שרצינו ובחמישית מחיר", מספרת וינרב, "והכל הגיע אלינו הביתה עם שליח ועם ביטוח על כל הפריטים".
לא חששתם לקנות ברשת?
"זה רק מחסום פסיכולוגי שצריך לעבור, כי לא מקובל להזמין סוג כזה של מוצרים. לפני שהזמנו קראנו ביקורות של ישראלים שכבר קנו, והתייעצנו עם הקבלן, שזו אכן סחורה מספיק איכותית". וינרוב מפרטת: אינטרפוץ וראש גשם שחור, שראתה בחנות ב-3,000 שקלים, עלו לה באתר 600. ברזים שעולים בחנויות 1,300 שקלים מצאה ב-300.
עלות המוצרים שקנו באתר - כל הברזים, כל גופי התאורה (למעט זה שמעל פינת האוכל), אביזרים נלווים למקלחת ולשירותים ופחי אשפה - הסתכמה ב-5,000 שקלים. "בחישוב סופי חסכנו כאן 25 אלף שקל", הם מספרים, ועד כה לא נתקלו, לדבריהם, בבעיות עם המוצרים.
"ברור לי שההזדמנות לתכנן בעצמי את הדירה הפרטית שלנו בשלב מוקדם יחסית בחיים זו פריבילגיה גדולה", מסכמת וינרב. "אבל זו גם הזדמנות מאתגרת. נאלצתי להתמודד עם הכל לבד ולפתור דברים בשטח. במבט לאחור, היה שווה - גם מבחינה זוגית וגם מבחינת הביטחון המקצועי שקיבלתי".
- קבלן מבצע: תומר דביר
- נגרות ספרייה: נגריית אלקיים
- מטבח: הרודס מטבחים
- אלומיניום: אלום חמד
- מקלחון: מאור דהן
- ייצור גוף תאורה בפינת האוכל: לסרי אומנות התאורה
- אביזרים והום סטיילינג: גלי ליבנה, השטיח האדום, גולף אנד קו, גלריה פחות מאלף, ביתילי