"ילדתי לפני פחות משנתיים", מספרת פלג. "בהתחלה הסתובבתי שבוע עם פתיחה קטנה שלא התפתחה, למרות שהיו צירים. הטעות הגדולה הייתה בהערכת המשקל. הם הניחו שהמשקל של התינוק באזור 3,200 ק"ג ובפועל היה למעלה מ-4. בסוף, אחרי שבוע הזוי, קיבלו אותי לחדר לידה, עם פתיחה של 2.5 ס"מ. אחרי כמה שעות קיבלתי אפידורל ופיטוצין והלידה באמת התקדמה. כשהגיע הזמן ללחוץ, חשבו שהראש שלו נוטה קצת ולכן קשה לו לצאת. אחרי שלוש שעות של צירי לחץ נתנו לי עוד חצי שעה של לחיצות, אבל אז התחילו ירידות דופק שנהיו יותר ויותר רציניות. החליטו על ווקום, ועדיין, היה קשה להוציא אותו. הם באמת ניסו הכל בכדי לעזור לי ולו. מיילדת ורופאה עשו את הלחיצות האלה על הבטן, בזמן שרופא אחר מושך עם הוואקום. כשלחצו היה לי מאוד קשה, וזה גרם לי לרפלקס הקאה. כמה דקות כאלה, וכמובן חיתוכים שעשו לי, והוא יצא".
"ואוו. היה לא פשוט".
"כן, ממש. בסוף יצא עם ראש ממש ממש גדול והיה מאוד מסכן. נשארה לו צלקת מהוואקום, ממש נפתח פצע. והוא סבל גם מטורטיקוליס (מנח א-סימטרי של הצוואר). קשה לדעת אם מההריון עצמו או מהלידה הזאת. כן, היה מורכב. וזה עוד כלום יחסית להחלמה שחיכתה לי, בעצם לנו..."
מניפולציית קריסטלר: הכל התחיל מכוונות טובות
מסיפור הלידה של פלג משכו את תשומת לבי דווקא אותן לחיצות על הבטן. מאיפה הרעיון, מי המציא אותן? ללחיצות הללו יש שם. קוראים להן "מניפולציית קריסטלר".
סמואל קריסטלר נולד ב-1820 בפוסנשן שבגרמניה ונפטר בקיץ 1900 בברלין. הוא היה גניקולוג יהודי-גרמני מכובד, שימש כמרצה לגניקולוגיה באוניברסיטת ברלין ובהמשך אף התמנה למנהל רפואי במחלקת נשים ויילודים בבית החולים שריטה בברלין. האיש היה כנראה אוהב אדם ויצירתי, ופיתח מספר המצאות במהלך הקריירה העשירה שלו, שבעזרתן ניתן היה לחלץ יילודים שהתקשו להיוולד. פיתוח אחד היו מלקחיים בעלי קפיץ, שבעזרתו ניתן למדוד ולכוון את עוצמת המשיכה המופעלת על ראשו של היילוד. למעשה, קריסטלר היה הראשון שניסה למדוד את מידת הכוח המופעל בזמן השימוש במלקחיים.
תרומה נוספת שלו נקראת "תמרון קריסטלר" או בשמה המוכר בעולם, "מניפולציית קריסטלר". בשעתו, לפני למעלה ממאה וחמישים שנה, הפעילו פעולות תוך רחמיות והשתמשו במלקחיים בלידות בהן העובר השתהה. קריסטלר ניסה לסייע בלידות אלו בעזרת פעולה חוץ רחמית. הוא מצא שלחץ שיטתי על ביטנה של האם מאזור הסרעפת-הקיבה כלפי מטה, עשוי לסייע בחילוץ היילוד במקרים של שרירי רחם חלשים או יילוד עקשן. מבחינתו, נכון להפעיל תנועות סיבוביות בעלות לחץ עולה לכיוון האגן במשך 5 עד 8 שניות, עם הפסקה של דקה עד שלוש דקות בין הצירים. ניתן לחזור על הפעולה עד שלושים פעמים. בין אם מדובר בלידת עכוז או במצג ראש, בשלב הראשון (הלטנטי) או השני של הלידה (צירי הלחץ) - לפי קריסטלר תמרון נכון ממעיט את שכיחות החבלות בתינוק וביולדת והוא בוודאי עדיף, לדעתו, על התערבות תוך רחמית ושליפה בעזרת מלקחיים.
"זה ממש אלים"
מאז התפשטה טכניקת חילוץ העוברים הזו והגיעה הרחק מעבר לבתי החולים הגרמניים. תינוקות רבים נולדו בעזרתה, אבל מתברר שהיא גבתה מחירים מהיולדות והיילודים אשר חולצו בסיועה.
"את מכירה את השרפרף המלבני שעומד לצד המיטות בחדרי הלידה?" שאלה עינת. "חשבתי שהוא מיועד ליולדות, לסייע להן כשהן רוצות לרדת מהמיטה לשירותים. מתברר שיש לו עוד שימוש", אותו למדה עינת על גופה. "כשצירי הלחץ היו ממש חזקים, הם נמשכו ונמשכו ולא נראה שרועי (התינוק) מתקדם, שמעתי את המיילדת אומרת שאם עד שבע וחצי הלידה לא תתקדם, יורידו אותי לחדר ניתוח. 'זה מסוכן', היא אמרה, 'לתינוק', למרות שלא היו האטות דופק או בעיות, הוא היה ממש בסדר, רק נתקע, אבל כנראה עבר מספיק זמן מפתיחה מלאה שמבחינתם הוא היה צריך להיוולד. הם התחילו להכין אותי לאפשרות הבאה..." עינת לקחה נשימה עמוקה והמשיכה. "ואז, משום מקום, הגיעה מישהי שלא ראיתי קודם, כנראה רופאה צעירה. היא נשכבה לי על הבטן ועם האמה שלה, אמת-היד, לחצה לי על הבטן כלפי מטה.
"לא הבנתי מה קורה. גם לא הסבירו לי. תוך רגע בא גבר אחר, כנראה רופא גם הוא. כנראה שהקודמת לא הייתה מספיק חזקה. איש לא הכין אותי או הציג את עצמו. הוא פשוט נעמד על השרפרף שליד המיטה, התכופף אלי, תפס את הסדין שעליו שכבתי מצד שמאל שלי, את מבינה, הוא גהר מעלי ופשוט דחף עם האמה שלו בכוח את הבטן שלי כלפי מטה וסחט לי את הבטן. דחף ודחף בהמון כוח ופשוט רוקן אותי מאוויר. לא יכולתי לנשום. זה היה נורא. ממש. ורועי? נשאר בתוכי. וכך, גמורה, נטולת אוויר ומבוהלת, הורידו אותי לחדר ניתוח. את מכירה את הדבר הזה שעושים ליולדות?"
"כן, אני מכירה", עניתי לה. "חוויתי את זה באותו בית חולים ממש, לפני שנים רבות, כשילדתי את בני".
"בפעולה הזו מפעילים המון כוח", שיתפה אותי מיילדת. "זה ממש אלים. בבית החולים בו עבדתי אסור כבר כמה שנים להשתמש בקריסטלר, משום שפעם, באותם הימים בהם השתמשו בפעולה הזו, קרעו לאחת היולדות את הטחול. תביני, כבר לא מלמדים את קריסטלר בבתי הספר לרפואה. זה כנראה כבר לא כתוב בספרי הלימוד. רק במהלך ההתמחות, הרופאים המתמחים לומדים מצפייה ברופאים אחרים איך לעשות אותה, אבל רק מעטים יודעים באמת לחלץ את היילוד. רק מעטים יודעים למשש את הבטן, לחוש את תנוחת העובר וללחוץ בהתאם, ובאמת לעזור לו לצאת.
"רוב הרופאים פשוט מפעילים לחץ עם המון כוח על העובר, מבלי לבדוק קודם איך הוא מונח. המון לחץ על האיברים הפנימיים של האם, על שרירי הרחם וקרקעית האגן של האם והמון המון לחץ על גופו של התינוק, כשכל הלחץ מתנקז אל ראשו. לא הייתי מסוגלת להישאר בלידות האלה. היה לי נורא קשה. אחרי משמרת כזו, בה השתמשו בקריסטלר, ישבתי באוטו ובכיתי לא מעט. זה אלים. מאוד אלים. גם לאמא וגם לתינוק. ואת יודעת מה הכי גרוע בדבר הזה? שקריסטלר היא פעולה שקופה. לא רושמים אותה בדו"ח הלידה. כאילו לא נעשתה. זה נורא בעיניי".
שברים וקרעים באיברים פנימיים
אכן, ישנם בתי חולים בארץ בהם מקובל להיעזר ב"מניפולציית קריסטלר" ובתי חולים אחרים שאסרו את השימוש בה בין כותליהם בשל הסכנות הטמונות בהפעלתה.
מחקר מקרואטיה התייחס לסיפורן של שבע יולדות שהן או תינוקותיהן נפצעו כתוצאה משימוש בתמרון קריסטלר במהלך לידתן. חמש מתוכן היו בלידה ראשונה, לשישית הייתה זו לידה שנייה ולשביעית לידה שלישית. כולן חוו הריון תקין. חמישה רחמים נקרעו, צלקת של ניתוח קיסרי קודם - נפתחה. אחד היילודים פיתח הלם חמור והועבר להחייאה ולניתוח. שתי צלעות נשברו ונרפאו מאוחר יותר. אחד התינוקות נולד עם שטפי דם ודימום על גבו. כל התינוקות טופלו ושוחררו לביתם ללא סיבוכים. התקלות המשמעותיות היו בקרב היולדות.
הספרות מצביעה על מקרים נוספים של פגיעות ביולדות – קרע באיברי בטן פנימיים, כמו טחול וכבד; פגיעה בשרירי קרקעית האגן והפרינאום; שברים בעצמות האגן, הצלעות ועצמות הירך; דימומים שונים ועוד. הלחץ המופעל על היילודים עשוי לפגוע בעצמות השלד שלהם, באבריהם הפנימיים ובעיקר, ליצור לחץ עצום על המוח, שעשוי ליצור דימומים מוחיים.
ברוב ארצות צפון, מערב ומרכז אירופה, מניפולציית קריסטלר אסורה לשימוש. יחד עם זאת, חשוב לומר שמספר נשים איתן התכתבתי העידו שהלחיצות האלה מנעו מהן ניתוח קיסרי, ממש כמו במקרה של פלג, ואיפשרו להן ללדת וגינאלית.
בשנת 2007 טבעה ונצואלה את המונח "אלימות מיילדותית" כאחד מסוגי האלימות בהן נוהגים כנגד נשים ואותם יש להדביר. היה זה במסגרת חוק שנחקק למניעת אלימות נגד נשים. מאז נוצר שם, נטוותה מטריה להתנהגויות שונות הנהוגות כנגד יולדות ברחבי העולם. למרות ההכרה הגוברת בהתעללות, בהזנחה, בהחפצה ובאלימות הנהוגים בנשים ותינוקותיהן במהלך שהייתם בבתי החולים במהלך הלידה, עדיין לא נוצרה הסכמה ברמה הגלובלית על אופן הגדרתם ומדידתם. מניפולציית קריסטלר כפי שהיא מיושמת היום היא אחת הפעולות, לצד חיתוך חיץ, ניתוחים קיסריים לא הכרחיים, השראת לידה ועוד, המועמדים להיכלל תחת מטריית "האלימות המיילדותית".
נראה שבזמנו ביקש ד"ר סמואל קריסטלר להיטיב עם היילודים ואימהותיהם, אך במהלך השנים התנתקה הפעולה ממהותה. מפעולה שהושתתה על הקשבה וסנכרון עם קצבי הצירים, היא הפכה לפעולה מכאנית, כוחנית, ולעתים אף פוצעת. לפיכך ממליצים המבינים לא להשתמש בה או להמעיט עד מאוד בהפעלתה. אולי חזרה לכוונה הראשונית, לחיצות בסנכרון עם הצירים, בשילוב הסברים והתייחסות ליולדת, יעשו את ההבדל בין פעולה מקבוצת "האלימות המיילדותית" לפעולה הומאנית.
מקורות
- שמואל קריסטלר – האיש ונקיטתו (1999), שמואל לוריא, מיכאל פיינשטיין, יעקוב ממט.
- Possible feto-maternal clinical risk of the Kristeller’s expression, 2008
- The Mistreatment of Women during Childbirth in Health Facilities Globally:
A Mixed-Methods Systematic Review, 2015
למרות שעולם הלידה נחקר היום ברחבי העולם יותר מתמיד ומתחילה להיווצר מגמה מעודדת בנושא יש עוד מקום רב לשינוי ולשיפור. הצבתי לעצמי יעד לפעול לכך שילדי העתיד, הילדים שלנו, ייוולדו מתוך הקשבה ואהבה וההורים הטריים יכנסו להורות שלמים ומועצמים. לשם כך אני כותבת, חוקרת ומרצה באקדמיה ומחוצה לה. ייסדתי את 'צפרא' – מרחב להעצמה הדדית מההפריה ועד 120 ותחת חסותו מתגבשות יוזמות לתמיכה בהורים טריים. ספר ביכורים שכתבתי "השחר של העידן השלישי, מיניות פוריות ושליטה, תולדות הקשר בין נשים וגברים" יצא לאור בקיץ 2016. מאמרים פרי עטי מתפרסמים בארץ ובעולם.
