בפינת הרחובות ז'בוטינסקי וביאליק ברמת גן עמד עד לפני כשבע שנים קולנוע ''רמה'', שתיכנן בשנות ה-30 של המאה שעברה המהנדס הפולני-גרמני לאופולד לוסטינג, בהשפעת בנייני האר-דקו של התקופה. היום ניצב במקומו מגדל מגורים בן 23 קומות. מבית הקולנוע, שהוגדר לשימור, נותר קיר החזית, שעומד כאנדרטה לזכר ימיו הזוהרים. את הבניין החדש תכנן משרד ברעלי-לויצקי-כסיף.
שטח ציבורי פתוח מוסתר מאחורי חזית הקולנוע ומפריד בינה לבין הבניין. גובה הלובי כ-18 מטרים, גובה שנקבע לפי הקיר ששומר, כדי להבטיח נוף לכל קומות המגורים – 98 דירות בסך הכל. יש גם עמדת שומר, חדר כושר וספא.
הבניין אוכלס לפני כשנה. בקומה ה-14 גר מעצב הפנים אורון מילשטיין, בדירת 94 מטרים רבועים. מילשטיין הגיע לרמת גן לאחר שחיפושיו אחר דירה בתל אביב לא צלחו. "בתקופה שחיפשתי הייתה עליית מחירים דרסטית", הוא מספר. "זה הגיע לרמה שכל חודש המחירים עלו. כשהגעתי לפגישה עם הקבלן רוב הדירות בפרויקט נמכרו. תוך שעתיים סגרתי את העסקה".
מילשטיין מספר שלפי חוזה המכר, האכלוס היה אמור להתבצע תוך שלוש שנים מרגע החתימה. בפועל, בגלל בעיות טכניות ובירוקרטיות, הבנייה ארכה כשבע שנים. "היו אנשים שקנו דירת שלושה חדרים וכשהסתיים הפרויקט היו להם שלושה ילדים", הוא מספר. במשך תקופת הבנייה גר ביחידת דיור בצמוד לבית הוריו, בראשון לציון. "לא היה ברור מתי תסתיים הבנייה", הוא נזכר. "בגלל שגרתי ביחידה היה לי זמן לחסוך, ולעצב את הדירה כפי שרציתי".
איך החיים במגדל לאחר שנים של מגורים בבית פרטי?
"החיים במגדל הם אחרים", אומר מילשטיין, "אם אני צריך לקנות משהו, אני יורד ישירות לחניון. במגדל לא מכירים כל כך את השכנים, אם נתקלים בהם זה במעלית או בחדר כושר". הוא מוסיף: "אנשים צריכים להבין שכשהם שוקלים לקנות דירה במגדל, לא מספיק למצוא דירה במחיר טוב, צריך לקחת בחשבון שדמי הניהול החודשיים מאוד גבוהים".
מילשטיין שינה את החלוקה הפנימית של הדירה: הוא ויתר על חדר (מארבעה לשלושה חדרים) לטובת סלון ומטבח מרווחים, ואת חדר הרחצה שלו תיכנן בצורה לא סטנדרטית. את הרצפה הקבלנית כיסה באריחי גרניט-פורצלן שחורים.
דלת לבנה מכניסה את הבאים ישירות לחלל הציבורי: מטבח, סלון עם מרפסת ואזור עבודה, שכן זה לא רק מעונו של מילשטיין, אלא גם הסטודיו שלו. מכאן הוא עובד, ולכן תכנן לאורך הקיר שלוש עמדות עבודה נוחות, לו ולשני עובדים (כרגע עובדת איתו מעצבת נוספת). השולחן הארוך (חמישה מטרים וחצי) עשוי קוריאן, והקיר כולו ארונות שחולקו למלבנים שווים בגודלם, בהם שולבו ומוסגרו מסכי המחשב.
לצד שולחן האוכל בולט קיר נגרות עם חזית שכולה דוגמה גיאומטרית באפור ולבן. מילשטיין ביקש מהנגר לייצר בעץ גומחות בטכניקת CNC, והדביק בהן בעצמו משולשים אפורים ממתכת. בקיר הוסוו דלתות שמובילות לשירותי האורחים ולחדרים הפרטיים: חדר שינה עם חדר רחצה צמוד, וממ"ד שמשמש כחדר ארונות. "רעיון ההפרדה נבע מכך שהבית הוא גם המשרד", אומר מילשטיין, "ידעתי שיבואו לכאן לקוחות ורציתי לשמור על החלק הפרטי מוסתר. יש אנשים שנכנסים ושואלים אותי, 'זה כל הבית? איפה אתה ישן?'"
במטבח ארונות נמוכים מעץ שעליו הולבש אלומיניום, וארונות גבוהים (כולל מקרר) המוסתרים בקיר הנגרות. במרכז אי לבן וארוך מקוריאן, שבו שילב מילשטיין כיריים ותנור ובהמשכו הוא משמש כשולחן אוכל. משני צדיו כיסאות בר מזהב, ומנורה מבריקה תואמת יורדת מהתקרה.
בסלון שתי ספות מקבילות שהוזמנו מאיטליה, עם ריפוד עור מחורר. "רציתי שיהיו בבד נקודות, כמו בנעלי סניקרס", הוא מספר. ביניהן שולחנות קפה מזכוכית שחורה, וברקע ספרייה לבנה, שעל מדפיה ספרים ושלל חפצי חן, כמו כלי לשמפניה שעיצב מרסל וונדרס (מתנה מחבר) או דמויות עץ בעבודת יד, המתארות את דיוקנותיהם של מעצבת האופנה קוקו שאנל, עורכת ווג אנה וינטור ומעצב האופנה קארל לגרפלד. "ההשראות שלי מגיעות מעולם האופנה", מסביר מילשטיין. חלקה השמאלי של הספרייה נע על ציר ומחביא מאחוריו את פינת הכביסה.
וילון מכסה את קיר היציאה למרפסת, ומשמש מצע לצילום פרחוני , תלוי מתקרה, של הצלמת הבלגית isabelle menin. מהמרפסת נשקף נוף רמת גן ותל אביב, עד הים. מילשטיין אומר שהוא אוהב צבע, אך לא משתולל: "הבסיס של הדירה נייטרלי. בחרתי ברצפה שחורה, מתוך מחשבה שאם בעוד כמה שנים יימאס לי ממשהו, אוכל להעיף אותו".
בחדר השינה הוא עיצב, כגב למיטה, מסגרת עץ אלון שחורה המקיפה ריפוד עור. חזיתות שידות הצד עשויות מתריסי זכוכית, ומול המיטה חדר רחצה שחלקו פתוח. "רציתי לתת לחדר השינה תחושה של בית מלון", הוא אומר. קירות חדר הרחצה מכוסים שיש סטטוריו, במרכזו שידה עם כיור קוריאן ומכל צד דלת מזכוכית חלבית: האחת מובילה למקלחון, והשנייה לשירותים.
הממ''ד הפך לחדר ארונות, ונראה כמו חנות בוטיק שבה שולט הצבע השחור. הרצפה כוסתה בפרקט שהונח בדוגמת אדרת דג, ולארון דלתות הרמוניקה מאלומיניום וזכוכית, כך שמוצגים בו לראווה מעילים ונעלי מעצבים: גוצ'י, איב סאן-לורן, טום פורד ועוד. "יש לי אובססיה לתיקים ולנעליים", אומר מילשטיין, "זה אחרי שזרקתי 60 זוגות". וילון כותנה שיורד עד לרצפה מכסה את הקיר והחלון. במרכז החדר כיסא בעיצובו של פיליפ סטארק. "חדר הארונות עוצב בהשראה של שתי חנויות שאני מאוד אוהב: של סאן-לורן ושל טום פורד בלונדון", מסביר מילשטיין. "אני לא גר בלונדון, אז שתהיה לי חנות בבית ואראה אותה כל יום".
מה אתה עונה למי שחושב שהעיצוב עמוס?
"אפשר להסתכל על הדירה כעמוסה, אך היא מוגדרת. לכל אזור יש תפקיד, והוא מתוכנן לפי הצרכים. אין מקום לבלגן, הכל מסודר. ואין משהו בבית שמפריע ואני מצטער שלא עשיתי אותו אחרת".
איך היה לעצב לעצמך, ללא המגבלות שבדיאלוג עם לקוחות?
"ההחלטות היו לי דווקא קשות יותר, מכיוון שאני מכיר עשרות אפשרויות, והיה לי חשוב לזקק אותן לפנטזיות האישיות שלי. כן עשיתי כאן דברים שלא הייתי עושה בפרויקט אחר, בגלל רמת המורכבות. למשל, המטבח עם חיפוי האלומיניום. הוא דרש רמת מקצועיות גבוהה ושילוב של כמה בעלי מקצוע. גם חדר הארונות היה כמו פרויקט בפני עצמו".
"כשעברתי לפה נסעתי לאיטליה למטרת עבודה", הוא מסכם, "ישנתי בבית מלון ואמרתי 'חדר השינה שלי יותר שווה'. זה הצחיק אותי שאני נמצא בבית מלון ורוצה לחזור הביתה. אני אוהב לחזור לפה ואני חושב שזו הגושפנקה שעשיתי את זה נכון".
- כלים סניטריים וחיפויים: mody
- עבודות נגרות: ריץ גאלרי
- דלתות פנים: aperto
- פרקט: HeziBank
- קוריאן: עידן דקור
- נירוסטה וברזל: קוקו
- וילונות: אקספרס דיזיין
- שולחן וכיסאות מרפסת: tolmans
- כיסאות בר: kartell
- אודיו וידאו: פיוז
- שולחנות קפה: glas italia
- כיסאות משרדיים: הביטאט
- מוצרי חשמל: smeg , gorenje
--------------------------------------------------------
לחצו על התמונה לסיור פרידה בקולנוע ''רמה'' המיתולוגי:
