












זהו ללא ספק אחד מהמראות הקסומים באמסטרדם: תנועת האופניים נעצרת, וגשר מעל אחת התעלות מתרומם לאיטו (ממש לאיטו) כדי לאפשר לסירה לעבור ולהמשיך בדרכה. אמנם, המראה הזה קצת פחות ציורי כשממהרים לעבודה, לשיעור באוניברסיטה, או כשיורד גשם (במצבים כאלה כל מה שאפשר לחשוב עליו הוא למה לא המציאו מערכת קצת יותר מהירה, והאם אספיק להגיע לגשר הבא לפני הסירה?). ובכל זאת, זה מחזה ציורי.
לצד כל אחד מ-28 הגשרים המתרוממים האלה (מתוך 1,200 הגשרים הפזורים מעל תעלות העיר) ניצב ביתן טכני, בוטק'ה, שממנו נשלטה במשך שנים רבות פתיחת הגשר באופן ידני, על ידי מפעיל שעבר בזריזות (פעמים רבות רכוב על טוסטוס) מגשר לגשר.

אבל הטכנולוגיה הגיעה גם לתעלות המים הציוריות, וב-2010 החלה החלפתן של מערכות הפתיחה הידניות של הגשרים במערכת אוטומטית, שנשלטת ממרכז בקרה אחד. בתי הגשר ההיסטוריים איבדו את תפקידם המקורי וננטשו.


בינתיים, עם פריחתה והתבססותה של סצינת מלונות הבוטיק העירוניים, צמח טרנד עולמי חדש: "מלון של חדר אחד" - קונספט של מלון בלי לובי ובלי שירותי מלונאות נלווים; חדר שנמצא במיקום מיוחד, בדרך כלל מבודד, או כזה שאינו מובן מאליו עבור בית מלון. מעין פרשנות מסחרית לאייר בי אנד בי, שמתמקדת ביצירת חוויה יוצאת דופן וחד פעמית.

וכשנולדת הזדמנות כזו, חבל לפספס אותה: בעליו של מלון לויד (Loyd) הידוע באמסטרדם זיהו את הפוטנציאל של בתי הגשר הנטושים, הנחשבים לציוני דרך אדריכליים-מקומיים, והכינו תוכנית לשימורם, לשיפוצם ולהפיכתם לחדרי מלון בודדים. אחרי שקיבלו את ברכת העירייה, שבתי הגשר הם בבעלותה, רתמו לפרויקט את משרד האדריכלים המקומי Space&Matter, הידוע בפרויקטים חברתיים שהוא מוביל; ואת חברת היזמות Grayfield, המתמחה במציאת ייעוד חדש למבנים ריקים; וכך נולד Sweets Hotel - מלון של חדרים בודדים הפרושים ברחבי אמסטרדם. הסביבה הרוויחה שימוש חדש למורשת העירונית הייחודית, היזמים מקבלים את רווחי החדרים, והעירייה מקבלת מהם דמי שכירות על כל אחד מהביתנים.
"העיר הופכת להיות המלון"
כמו הגשרים באמסטרדם, גם בתי הגשר נבנו במשך השנים עם התפתחות העיר, ולכל אחד מהם סגנון אדריכלי שונה. הבית העתיק ביותר, Amstelschutsluis, שאליו ניתן להגיע רק בסירה, יושב על נהר האמסטל מאז 1672, ונחשב למונומנט. בית הגשר החדש ביותר, Sluishaveneiland, ליד האי ג'אווה, נבנה ב-2009 על ידי משרד האדריכלים Quist Wintermans מרוטרדם.


"התחלנו את הפרויקט ב-2010", מספר האדריכל מרטין פול (Marthijn Pool). "שאלנו את עצמנו, מה אם היינו יכולים להתעורר כל יום במקומות רלוונטיים, אטרקטיביים, ואפילו לא ידועים באמסטרדם? מלון מהווה תמיד נקודת מוצא לטיול בעיר, אבל אם החדר כבר באמצע האזור שרוצים לחקור, אז מתעוררים במקום הנכון. ככה הגענו לקונספט של מלון מבוזר. כל לילה אפשר לישון בחדר אחר ובחלק אחר של העיר, אבל זה עדיין מלון אחד. למעשה, העיר עצמה הופכת להיות המלון".
העירייה, השותפה לפרויקט, לקחה על עצמה את השיפוץ החיצוני של הביתנים, והיזמים, שמשלמים עבורם דמי שכירות, אחראים לעיצוב הפנים. עד כה הושלמו 12 חדרים מתוך 28 הצפויים להיפתח בסך הכל, ובתחילת השנה נפתחו הביתנים הראשונים לאירוח.
חדר קטן מדי אפילו למיטה זוגית
שטחם של החדרים נע בין 12 ל-59 מטרים רבועים בסך הכל. "האתגר היה לעבוד עם שטח כה קטן", מספרת סוזאן אוקסנאר, אחת היזמיות, " לפעמים אפילו קטן מדי למיטה זוגית. לכן התייחסנו לכל ביתן כאל פרויקט בפני עצמו, שהתחיל בסיעור מוחות משותף. לכל אתר נבחר קונספט ייחודי שלו, בהתאם למיקום שלו, לתקופת בנייתו ולסגנון האדריכלי שלו".


רבים מבתי הגשר שייכים לסגנון אדריכלי שנקרא "אמסטרדם סקול" (Amsterdam school), שרווח בחצי הראשון של המאה ה-20. זה סגנון שמתאפיין בבנייה של בלוקים למגורים, בלוקים מאסיביים מלבנים אדומות, עם חצר פנימית וחזיתות מעוגלות בעלות אלמנטים פיסוליים. ברוח הסגנון נוצרו גם רהיטים, מנורות ושטיחים.

האדריכל המזוהה ביותר עם הסגנון, הנדריק פטרוס ברלגה (Hendrik Petrus Berlage), היה אחראי על תכנון השכונות החדשות שמחוץ למעגלי העיר העתיקה. כתוצאה מהתרחבות העיר, נבנו גם גשרים חדשים על התעלות, ובתי הגשר שלצדם תוכננו באותו סגנון.
"לקחנו את האובייקט הקיים ואת התכונות הספציפיות האלו כמקור השראה", מספר פול. "אבל זה לא אומר שכל ביתן מתקופה מסוימת מטופל באותו אופן. לפעמים אנחנו עושים 'טיול בזמן', וחוזרים ל'אמסטרדם סקול' על מנת להשתמש בצבעים ובחומרים שמאפיינים את התקופה, ולפעמים אנחנו מחליטים להיות יותר 'מרדניים', וללכת נגד זה על ידי הכנסת עיצוב פנים תעשייתי לתוך ביתן עם מורשת תקופתית מסוימת. גם זו שיטה מצוינת להדגשת הארכיטקטורה המקורית".

בצניעות הולנדית אופיינית
תהליך העיצוב נמשך זמן רב. "החדרים כל כך קטנים ומלאי אופי ופרטים", מוסיף פול, "כך שזו משימת עיצוב קפדנית שלא מסתיימת גם כשהחדרים נפתחים לאירוח. זה גם כוחו של הפרויקט. חלק מהמבנים קיימים כבר מאות שנים, ואנחנו לא רוצים להקפיא את הפנים בעיצוב סטטי. אנחנו מאוד מודעים לסיפורים הרב-שכבתיים שיש בכל ביתן כזה, מתייחסים אליהם וכמובן גאים להוסיף שכבה נוספת - של עיצוב ושל שימוש - לעושר הזה של אדריכלות אמסטרדמית אופיינית".


כך או כך, עיצוב הפנים, מגוון ככל שיהיה, נשאר תמיד בגבולות הצניעות והמעשיות ההולנדית. בחדרים יש מיטה זוגית וחדר רחצה, לפעמים גם פינת ישיבה קטנה. וכמובן וילונות על החלונות. אלה לא חדרי פאר מפנקים, וזו גם לא הכוונה. השחקן הראשי כאן הוא המיקום והנוף.

למעוניינים: בתי הגשר מיועדים ליחיד או לזוג, בני 21 ומעלה (כלומר לא מתאימים למשפחה עם ילדים). הזמנות מתקבלות רק באתר המלון (ולא דרך אתרי הזמנות ברשת); ומחיר הכיף המיוחד מתחיל ב-160 אירו ללילה.
