יומן קריאה

כמה מרימים יד כשיהודה אטלס שואל, "ילדים, מי שונא לקרוא?"

כשמיה מיטב שמעה על הניסוי הכיתתי שעורך הסופר יהודה אטלס, היא החליטה שיש עוד תקווה (חצי לא הרימו יד) וכתבה לכם טור המלצות ספרי שירה לילדים

מיה מיטבפורסם: 20.08.18 09:06
כמה ספרים שעדיין מאמינים בשירה לילדים
כמה ספרים שעדיין מאמינים בשירה לילדים
כל מי שגדלו בארץ בשנות השמונים וצפונה מכירים את שיריו של יהודה אטלס. גם אני קראתי והפכתי בהם שוב ושוב בילדותי, נהניתי מהאירוניה שהוא טמן בתוך רגעים יומיומיים, הזדהיתי עם הילד שמקלף תפוז ויוצא לו "קוועץ'", התעצבנתי על הדודה שבאה לבקר ולא הביאה מתנה, והנהנתי בתוכחה כלפי האבא שרק "יופי יופי משיב" ובעצם בכלל לא מקשיב.

 

בשבוע הספר האחרון פגשתי את יהודה אטלס מהצד השני, כאשר באתי לחתום על ספריי בדוכן של הוצאת "כתר", ומרוב התרגשות לא העזתי לפנות אליו. כשבסוף הוא קם ממקומו וניגש היישר לכיווני, ובת שיחי ברכה אותו לשלום, מצאתי את עצמי עומדת מולו פנים אל פנים.

 

הוא התלונן על התנועה הדלילה ביריד, וסיפר לנו, שכאשר הוא מגיע למפגש עם תלמידים, הוא שואל: "מי שונא לקרוא?" וחצי מהילדים מצביעים. "כשאני הייתי ילד, זו הייתה בושה להודות שאתה שונא לקרוא. זה כאילו הודית שאתה טמבל", שיתף אותנו בעצב (ואולי הוא לא אמר "טמבל", אלא "טיפש". אל תתפסו אותי במילה). זוהי הבחנה אטלסית קלאסית, ולמרות הצער והציניות, אני בטוחה שהוא ישמח לשמוע שעד היום כותבים ומקריאים שירים לילדים, ולפעמים אפילו קצת בהשראתו.

 

פונה אל הילד בגובה העיניים ומציפה נושאים אקטואליים
    פונה אל הילד בגובה העיניים ומציפה נושאים אקטואליים

     

    לא לפי הספר

    מאת: הדר נדלר

    איורים: לירון כהן הוצאת גוונים

     

    שיריה המקסימים של הדר נדלר מהדהדים את יהודה אטלס, וכאילו מביאים אותם במכונת זמן לימינו אנו. כמו אטלס, היא לא מנסה להתנחמד או לחנך, פונה אל הילד בגובה העיניים ומציפה נושאים אקטואליים של זהות ומגדר, משפחות מכל הסוגים, אמא עצבנית, הורים שרבים, קנאה בין אחים, גזענות, פוליטקלי קורקט ועוד.

     

        

      לפעמים הקווים קצת היטשטשו עם ההשראה, כמו כאן:

      "אני מספרת לך משהו,

      ויודעת שאת לא מקשיבה.

      כי אם היית שומעת,

      בטח היית מגיבה".

       

      המקור של אטלס:

      "כשאני מספר לך משהו,

      ואתה כל הזמן רק "יופי, יופי" משיב,

      אני יודע שאתה בכלל לא מקשיב".

       

      אבל רוב השירים נהדרים ונוגעים, חפים מדידקטיות וחינוכיות שעלולות לדחוף את אפן הארוך לכל מקום. האיורים ה"פושטים" של לירון כהן נראים כאילו ילדה ציירה אותם לעצמה במחברת, וזה מדליק ומתאים לשירים ולספר באופן כללי, שלא מנסה לרגע להתנהג "לפי הספר".

       

      שירים שנוגעים בלי כפפות בנושאים לא פשוטים
        שירים שנוגעים בלי כפפות בנושאים לא פשוטים
         

         

        הים הוא בחינם

        מאת: שני גרשי

        איורים: מרוה מור אילון

        הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד

         

        הנה עוד מישהו שגדל על "הילד הזה הוא אני". שני גרשי, פעיל חברתי ופוליטי ואיש פרסום לשעבר, רוצה לשנות את העולם דרך שירה לילדים. וזה כבר דבר ראוי ויפה לכשעצמו. השירים נוגעים בלי כפפות בנושאים לא פשוטים, כמו: מחסור בכסף על גבול העוני, השפעת מותגים על מקובלות חברתית, צרכנות, אי-שוויון ועוד – והכל במעטפת הומניסטית ורגישה.

         

           

          הילד המספר רגיש למצב הכלכלי של משפחתו, לסבלם של אחרים, לעולם השלישי, לבעלי חיים, וגם לעצמו. זה היה יכול להישמע לא אמין, אלא אם מתייחסים לכל שיר כפנינה בפני עצמו, אשר משקף ילדים רבים ושונים שגדלים מסביבנו. חסרו לי כותרות לשירים – זה היה יכול לעזור בבידול, שהרי הם לא נקראים כהמשך אחד של השני.

           

          אני מאמינה שקריאה בספר יכולה לגעת ולעורר את נימיו של הילד הכי פריבילגי ומפונק, וזו כבר התחלה טובה. האיורים של מרוה מור אילון ריאליסטיים ופשוטים, מנגישים ומעשירים את הטקסט. חלק יותר מוצלחים - כמו בשיר על הכדורגלן, או על משחק הגולות, בו רואים ילד מפריח בועות סבון שמשקפות קישוט של גולות (אין מספרי עמודים. חפשו את השירים לפי ההקשר).

           

          שירת הייקו יפנית, קצרה וחידתית, מלאה סימבוליות ואהבת טבע ואדם
            שירת הייקו יפנית, קצרה וחידתית, מלאה סימבוליות ואהבת טבע ואדם

             

            שדות ליד הבית

            כתבה ואיירה: לוסי אלקויטי

            הוצאת ספרי ירח חסר

             

            הממתק "שׂדות ליד הבית" מגיע באריזה של חוברת שירי הייקו קטנה ומרגשת. זהו הספר הרביעי במספר של ההוצאה העצמאית "ירח חסר", אשר מוקדשת לשירת הייקו מקומית ובינלאומית.

             

               

              לוסי אלקויטי היא אמנית רב תחומית, אשר הציגה בתערוכות בארץ ובעולם, ונראה שהיא פשוט התאהבה בשירת ההייקו. זוהי שירה שמקורה ביפן, בעלת חוקי תחביר נוקשים בנוגע למספר השורות, ההברות והמשקל. כאן הרחיבה האמנית את היריעה וכתבה את השירים ביחד עם איורים יפהפיים לפי מסורת שנקראת: "הייגָה" – שיר וציור במכחול אחד.

               

              אני מחבבת שירת הייקו, היא קצרה וחידתית, מלאה סימבוליות ואהבת טבע ואדם, ומצוינת בשביל ברכות לפי עונות השנה. הספר הזה מנגיש את השירה לילדים מכיוון שהוא עוסק בנושאים אשר ידברו אל ליבם, אך ישמחו לבב כל הורה.

               

              מאמינה ששירים הם ההתחלה של הכל - כמו שיר ערש שמלווה ילדים מהרגע הראשון (צילום: באדיבות עדי זליכוב רלוי )
                מאמינה ששירים הם ההתחלה של הכל - כמו שיר ערש שמלווה ילדים מהרגע הראשון(צילום: באדיבות עדי זליכוב רלוי )

                 

                חמשיר ספרותי עם עדי זליכוב רלוי

                סופרת, עורכת ומתרגמת, נשואה ואמא לשלושה. הוציאה לאור שלושה ספרים לילדים - "מעשיה לנר ראשון" (עם עובד), "ילדג" (ידיעות ספרים) והאחרון - "חור בספינה" (בהוצאת ספריית פיג'מה וידיעות ספרים), שחולק באפריל הנוכחי לכמאה אלף ילדי גן חובה ברחבי הארץ. זהו סיפור המבוסס על מדרש חז"ל, על עשרה מלחים שאחד מהם מחליט לקדוח חור בחדרו. שירז פומן איירה ורינת פרימו ערכה והובילה את הספינה הזו אל חוף מבטחים. עדי כותבת שירים - סיפורים מחורזים וקצביים המתגלגלים על הלשון, ומאמינה שזו בעצם ההתחלה של הכל - כמו שיר ערש שמלווה ילדים מהרגע הראשון.

                 

                1. איזה ספר אהבת והשפיע עליך כילדה?

                בשבת האחרונה קראתי עם בתי בת השש את הספר "הבית של ברבאבא", ספר שאהבתי מאוד כילדה ויצא עכשיו במהדורה מחודשת. הייתי מתבוננת שעות בחדרים שבנתה משפחת ברבאבא ושמחתי לגלות שהספר מקסים כשהיה. בכלל, ברבאבא הקדים את זמנו עם ערכים הומניסטיים: שבעה ילדים שונים זה מזה, מסרים אקולוגיים וחינוכיים ואיורים נהדרים שמתגלים לי היום כרלוונטיים מאי פעם.

                 

                2. אם היית דמות מסיפור – מי היית רוצה להיות?

                אני מניחה שהרמיוֹני (ג'יין) גריינג'ר – גריפינדורית עשויה ללא חת, פקחית, מתולתלת ומעשית להפליא, גרועה בטיסה על מטאטא והכי חשוב – קוסמת (הארי פוטר).

                 

                3. האם הילדים נותנים לך השראה לכתיבה?

                בהחלט כן. את הספר הביכורים שלי, "מעשיה לנר ראשון", כתבתי בעקבות רעיון של בני, שכתב חיבור על סופגניה שחוששת מזריקות. הילדות בספרים דומות לבנותיי (גם חיצונית וגם אישיותית) ורוב הספרים שלי מתחילים מסיפור לפני השינה, שעה שאני יושבת לידם ומחברת מעשיות כדי שירדמו. את הספר האחרון, "חור בספינה, הקדשתי להם ולבן זוגי - על שהם גם עוגן וגם רוח ים.

                 

                4. מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת מילדים על ספרייך?

                לפני זמן מה ניגשה אלי ילדה בבריכה ושיתפה אותי בעובדה המשמחת עד מאוד כי הספר האהוב עליה הוא "ילדג". מתברר שהיא יודעת אותו בע"פ ובכל פעם שהיא שוחה היא מדמיינת שהיא ילדג במצולות. התרגשתי.

                 

                5. האם את/ה כותב/ת לילד/ה שהיית פעם או לילדים של ימינו?

                אני לא חושבת שיש הבדל. אני כותבת לילדים באשר הם – שזה אומר בני אדם מאוד אינטליגנטיים שמזהים זיוף מקילומטרים ואוהבים, בכל דור ודור – לשמוע סיפור טוב ומעניין.

                 

                 
                הצג:
                אזהרה:
                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                כותבת לילדים ולנוער ('אמא, מה זה עושה?׳ ו"אני רוצה את המוצץ שלי!" בהוצאת דני ספרים, סדרת 'הבלוגר' בהוצאת כתר), נשואה ואמא לשלושה בנים. מאז ומתמיד אהבתי לקרוא. אני רואה חשיבות, אחריות וזכות גדולה בהעברת האהבה הזו לדור הבא, אם בכתיבה, בשעות סיפור או בהרצאות בבתי הספר. אומרים שילדים היום לא קוראים, שיש להם הסחות דעת, והפרעות קצב, וריבוי מסכים, ומשחקי מחשב, ומיליון חוגים, ושיעורים... אני מאמינה שקריאת ספרים היא חלק מבריאות הנפש, וחוויה מדהימה לחלוק עם אהובינו הקטנים.