טאיוואן: קחו את סין, הוסיפו קצת מערב, ודחסו אותה לאי קטן בים

קחו את סין הענקית, הקטינו אותה פי אלף בערך, דחסו אותה לתוך אי קטן בלב ים, והרי לכם טאיוואן: מדינה ששמרה על ניתוק ועצמאות מסין הגדולה שהפכה ב-1949 לקומוניסטית, והצליחה למצב עצמה כשומרת מסורת סינית מחד וכמדינה מערבית כמעט לכל דבר מאידך.

עד שנפתחה סין הגדולה לביקורים, בשלהי שנות ה-70 של המאה שעברה, רבים ביקרו בטאיוואן כדי לגלות בה את תרבות סין, מאכליה ותושביה. כיום נוהרים רבים לשנגחאי, בייג'ינג והונג-קונג, בעוד שהאי הקטן והסימפטי נותר מעט בצד, אבל דווקא זו סיבה טובה להגיע, לראות וליהנות מהנופים המגוונים, והתרבות ומהאוכל.

פריחת הרודודנדרון על רקע ההרים הגבוהים (צילום: shutterstock)

אז למה לבקר?

כי מצד אחד מדובר בסין ובתרבות הסינית, ומצד שני זו כאמור ארץ מערבית ומודרנית למדי, עם תשתיות מפותחות והרבה דוברי אנגלית, כך שקל להסתדר שם אפילו יותר מאשר ברוב מדינות דרום-מזרח אסיה. אם אתם רוצים לטעום את סין אבל חוששים להתמודד לבד עם ערי הענק שלה, עם בעיות השפה ועם המרחקים – סעו לטעום את טאיוואן.

אין מסתדרים שם?

די בקלות. פשוט כנסו לאתר התיירות שלהם, שהוא מופת של סדר, ארגון ולוגיקה לגולשים בו. הכל נמצא שם, פשוט, ברור ונגיש לגמרי. החל ממידע שימושי, דרך הצעות למסלולי טיול, מקומות, אתרים, אטרקציות וכתובות של חברות המארגנות טיולים מאורגנים (אם במקרה תרצו עזרה).

אי קטן שיש בו הכל - חופים, ערים, הרים וג'ונגלים(צילום: Shutterstock)

‬אז לדרך:

היסטוריה

‬

‬לטאיוואן היסטוריה מסובכת ולא פשוטה: במאה השנים האחרונות ספגה השפעות תרבותיות, כלכליות וחברתיות משתי מעצמות: סין הגדולה - שטאיוואן הייתה חלק ממנה עד המהפכה הקומוניסטית בשנת 1949, ויפן – שפלשה לאי במהלך המאה ה-19 ושלטה בו עד תום מלחמת העולם השנייה. לצד ההשפעות הסינית והיפנית, מהווים ילידים מקוריים בני האי כ-3% מתושביו.

הנושא הסיני הוא החשוב ביותר הנמצא על סדר היום הלאומי בטאיוואן (כמו הפלשתיני אצלנו): מקור הסכסוך הסיני-טאיוואני הוא במלחמת האזרחים שהתנהלה בסין בין השנים 1945 ל-1949. מנהיג הקומוניסטים דאז, מאו טסה דונג, ניצח את צבאו של המנהיג השמרן צ'אנג קאי-שק. קאי-שק עזב את סין הגדולה, התבצר באי טאיוואן (בתמיכת ארצות הברית), וכל צד המשיך לטעון שהוא "סין האמיתית". כיום מכירות כמעט כל מדינות העולם בסין הגדולה כזו ה"אמיתית" (ומה הפלא, היא מעצמה גדולה וחזקה), בעוד שטאיוואן הקטנטנה - שלמעשה מעולם לא הכריזה על עצמאותה - היא סוג של מדינה בעלת מעמד בינלאומי לא ברור.

מהצד התרבותי: אמנם שני העמים הם ברובם סינים בני האן ויש להם הרבה מהמשותף, אבל במהלך השנים נוצרו הבדלים: סין הגדולה התנהלה באורח קומוניסטי, בעוד שטאיוואן ספגה השפעה אמריקאית-מערבית-קפיטליסטית וחופשית יותר.

‬‬

שטח

טאיוואן הוא אי לא גדול (כ-300 ק"מ אורכו, כ-100 ק"מ רוחבו), שצורתו מזכירה טיפת מים. עיר הבירה טייפה (Taipei), שהיא גם העיר הגדולה במדינה, ממוקמת בצפון האי. עיר הנמל החשובה קאושונג (Kaohsiung) ממוקמת בקצה הדרומי. הפארק הלאומי המפורסם טארוקו (Taroko) משתרע בצד המזרחי של מרכז האי.

שדות התה יוצרים מרחבים ירוקים עוצרי נשימה(צילום: Shutterstock)

טבע‬

‬בשטחה, כ-36,000 קמ"ר, גדולה טאיוואן בכ-50% בלבד משטחה של ישראל, אבל אוכלוסייתה יותר מכפולה (כ-23 מיליון לעומת פחות מ-9 מיליון אצלנו) ומגוון הנופים שיש בה מגוון, מדהים ופשוט מעורר קנאה. תמצאו בה הרים נישאים (הפסגה הגבוהה ביותר כמעט ונוגעת בשיא של 4,000 מטר), לצד ג׳ונגלים ויערות טרופיים, מרחבים של שדות אורז ומטעי תה, מעיינות חמים, קניונים עם נהרות גועשים, חופי ים ועוד.

הפסיון. אחד מהעופות המרהיבים באי(צילום: shutterstock)

פארק

אתר הטבע המרשים באי הוא הפארק הלאומי ״טארוקו״ (Taroko National Park). במרכזו נקיק צד שקירותיו עשויים סוג של אבן שיש בעל תצורות מרהיבות, ולמרגלותיהם זורם נהר שצבעו טורקיז משגע. הפארק מרושת בשבילי הליכה, חלקם נגישים ונוחים לכל.

פארק נאנטו. מסלולי רכיבה בנוף מיוחד(צילום: shutterstock)

איך מגיעים לפארק טארוקו?

נוסעים ברכבת מטייפה (אפשר גם באוטובוס או טיסה) לעיר הקרובה לפארק - חואלין (Hualien). מהעיר ממשיכים (עוד כשעה נסיעה) באוטובוס המגיע למרכז המידע של הפארק. בשטח הפארק פועל שירות הסעות בין התחנות האטרקטיביות, שבילי ההליכה והאטרקציות.

‬

שדות אורז

חוויה נהדרת: רכיבה על אופניים בנוף הפתוח של שדות האורז, ליד ה-Brown Boulevard, בעיר צ'ה-סאן (Chih Shang Township) שבמחוז טיידונג (Taidong). ‬

‬

מרחצאות

נביעות של מעיינות חמים הם אטרקציה פופולרית לתיירים ולמקומיים, והם קיימים בלא מעט מקומות ברחבי האי. ברובם תמצאו גם מרחצאות ציבוריים, ולצדם בתי מרחץ מפוארים. החוויה מומלצת בעיקר בעונה הקרירה. אם תרצו לעשות זאת בימים חמים יותר- הגיעו בשעות הערב. ‬

המטבח הטאיוואני נחשב לאחד הטובים באסיה. אוכל סיני, יותר טוב מאשר בסין(צילום: Marcus Hsieh/Shutterstock)

‬‬

שווקים

כמו במדינות אחרות במזרח ובדרום אסיה, גם בטאיוואן פופולאריים במיוחד שווקי הלילה ובכלל – חיי המסחר בשעות החשיכה. באזורים שונים של טייפה תוכלו למצוא שווקים תוססים ובהם אינספור דוכני אוכל ושתייה, חנויות, מוזיקה ואווירה. גם אם אתם לא אוהבים את האוכל המקומי – חובה להגיע, כדי להתחבר לתרבות ולאווירה.

רוב השווקים פעילים במיוחד משעות אחר הצהריים ועד חצות (שזו השעה בה מפסיקה לפעול הרכבת התחתית), וכולם, בני כל הגילים, נמצאים שם. השווקים המפורסמים בטייפה הם שילין (Shilin) ונינגסיה (Ningxia), ותמצאו אותם בקלות במפת התיירות.

לבד משווקים, מלאות ערי טאיוואן גם במתחמי קניות חדישים, נוצצים ומערביים יותר, לצד פאבים ומועדוני לילה. אם תל אביב לא הולכת לישון – טייפה לגמרי לא, והעיר תוססת ומלהיבה גם בשעות הקטנות ובכל יום, אך כמובן בשישי ובשבת.

עוד אפשרויות לשופינג בטייפה:

מגדל ה-101. למשך זמן מה הוא נחשב לבניין הגבוה בעולם. הוא מרשים בעיצובו, שמזכיר מוט במבוק ענק. בתוכו תמצאו קניון לא גדול אבל עמוס במותגי יוקרה (פראדה, ורסצ'ה וכדומה).

שוק בטייפה. (צילום: Charlesimage/Shutterstock)

רחוב די-הואה (Dihua). ‬רחוב מסורתי נחמד ורגוע, המתאים לשופינג גם בשעות היום. זה המקום למצוא פריטים מסורתיים ומקוריים יותר כמו חפצי קדרות, תה מאינספור סוגים, צמחי מרפא, חטיפים שונים ומשונים, לצד בתי קפה וחנויות חדישות.

סון-סאן (Songshan Cultural Creative Park). מתחם מסחרי שהוקם במבנה שבעבר שימש כמפעל למוצרי טבק. תמצאו שם בין השאר דוכנים של מעצבים טאיוואנים צעירים, בתי קפה, חלל תערוכות ואפילו אגם קטן. המחירים לא זולים אבל אפשריים, והמוצרים איכותיים וייחודיים.‬

‬תרבות

תושבי טאיוואן מחזיקים במגוון דתות ואמונות, בהן בודהיזם, דאואיזם, דתות עממיות מקומיות ויש גם קבוצות קטנות של נוצרים. לצד האמונה בדת, פופולריים במיוחד טקסים אישיים קטנים, במקדשים זעירים שנמצאים בכל רחוב ושכונה והם חלק מקסים ובלתי נפרד מהנוף המקומי. כמעט תמיד תמצאו שם מקומיים המחזיקים נר, מביאים פרח או תשורה קטנה, כורעים ברך ונושאים תפילה.

מקדשים גדולים ומפוארים יותר הפכן כמובן גם לאתרי תיירות. יפים במיוחד נמצאים בעיר העתיקה טאינן (Tainan), בחלק הדרום-מערבי של האי, אבל גם בטייפה. למשל, מקדש קונפוציוס (Confucius Temple), שמוקדש לחכם הסיני החשוב שחי ופעל במאה ה-6 לפני הספירה והשפיע רבות על התרבות הסינית. בשעות מסוימות תוכלו לקבל במקום ברכה בכתב לפי בקשתכם (ללא תשלום).

סמוך למקדש קונפציוס שוכן מקדש באו-אן (Bao’an Temple), מקדש דאואיסטי שהוקם בשנת 1760. מקומיים רבים באים לכאן בכל יום לטקסיים ופולחניים, ונערכים בו גם פסטיבלים וחגיגות.

מקדשים מסוגים רבים ברחבי האי(צילום: Shutterstock)

מוזיאון

אתר חובה בטייפה הוא מוזיאון הארמון הלאומי (National Palace Museum), שבו שמורים אוצרות התרבות העתיקים מאלפי שנות ההיסטוריה הסינית, רובם מתקופת הקיסרות: כדי חרס, פריטי אמנות משובצים בזהב ובאבנים יקרות, ציורים, קליגרפיה, עבודות מתכת ועוד. מי שמתעניין יכו לבלות במוזיאון יום מלא, אחרים יכולים להסתפק בטעימה מהמגוון הנחשב לעשיר בעולם בתחום זה.

אמנות מודרנית יותר תמצאו במוזיאון האמנויות של טייפה (Taipei Fine Arts Museum), המציג עבודות של אמנים מטאיוואן וממדינות שכנות.

זיכרון

אל תעזבו את טייפה מבלי לבקר ברחבה המרשימה של ״כיכר החרות״ (Liberty Sqaure), שבה ממוקמים אנדרטת צ׳אנג קאי-שק, נשיאה הראשון של טאיוואן (Chiang Kai-shek Memorial Hall), התיאטרון הלאומי והיכל הקונצרטים הלאומי .‬

פסטיבל

מתכננים ביקור בטאיוואן? בדקו באתר התיירות הלאומי האם, מתי והיכן נערכים פסטיבלים או אירועים מיוחדים. יש לא מעט כאלה ושווה להשקיע ולהגיע, כי אין מעניין, צבעוני ומרתק יותר מפסטיבל סיני מסורתי.

מפורסמים במיוחד פסטיבל הפנסים (שנערך בחודש פברואר) בו מפריחים לשמיים פנסי נייר, חגיגות יום ההולדת של קונפוציוס (בספטמבר) וכמובן אירועי ראש השנה הסיני.

‬אוכל

המטבח הטאיוואני נחשב לאחד הטובים באסיה. אם אתם אוהבים אוכל אסייתי או סיני ואם אתם נועזים בענייני אוכל באופן כללי – בטאיוואן פשוט תחגגו, במסעדות ובשווקים. "יש כאן אוכל סיני מקורי, רק שהוא טוב יותר מזה שיש בסין", אומרים אלה שמבינים.

כמקובל באסיה, חומרי הגלם מגוונים ואקזוטיים: בשר מכל סוג, דגים ופירות ים, פירות וירקות שאת חלקם תראו באי לראשונה בחייכם. הכל זוכה כאן לתיבול ולבישול ייחודיים. מגוון הטעמים עצום, את חלקם קשה לתאר במילים.

בישול בחומרי גלם מגוונים ואקזוטיים. (צילום: shutterstock)

מה אכלנו?

למשל, ביצי ברווז קרושות שיובשו במשך חודשיים במלח (ונקראות ״ביצה בת 1,000 שנים״), גלידה בטעם חזיר או קארי, אומלט עם צדפות, טופו שהותסס כמו גבינה (ונקרא ״טופו מסריח״) ועוד. מקובלים יותר הם ה"דאמפלינג", אותם כיסוני בצק מהממולאים בכל טוב, מתרד וירקות ועד בשר.

ולא לשכוח את התה, שהוא מרכיב מרכזי בחיים הסיניים ובטייוואן בפרט (שתדעו: הטאייוואנים טוענים בתורף שהם היצרנים של התה הכי משובח בעולם). כאן המציאו למשל את ״תה הבועות״, שהוא משקה המורכב מתה, חלב, סוכר וכדורי טפיוקה גדולים.

טיפ: מי שלא ממש מתחבר לאוכל הסיני-טאיוואני-אסייתי, יכול למצוא מגוון פתרונות בסגנון מערבי, בעיקר בערים הגדולות. כדאי רק לברר מראש היכן המסעדות הרלוונטיות (אפשר תמיד לשאול במלון). ועוד: אם אתם אוהבים אוכל יפני, דעו שמביני עניין טוענים שבטאיוואן תוכלו למצוא את המסעדות היפניות הכי טובות בעולם – מחוץ ליפן.

‬

‬‬

לפני שיוצאים לדרך

‬

‬מתי להגיע?‬

התקופה המומלצת לביקור בטאיוואן הוא בחודשים אוקטובר ונובמבר. מדצמבר עד פברואר אין הרבה גשם, אך מזג האוויר קר מאוד ולח. בקיץ, מחודש מאי עד ספטמבר, חם, לח מאוד וגשום, וקיימת סכנה של סופות טייפון.

‬

איך להגיע?‬

אין עדיין טיסות ישירות בין ישראל לטאיוואן, כך שהדרך (16-14 שעות לפחות) מחייבת חניית ביניים.

"אל על" מוכרת כרטיסי טיסה לטאיוואן הכוללים טיסה ישירה להונג-קונג (ב"אל על") ומשם טיסת המשך בחברה זרה.

אל-על טסה להונג-קונג כמעט בכל יום ומשך חניית הביניים אצלם הוא הקצר ביותר. ‬

אפשרויות נוספות: טיסה ב"קתאי פסיפיק" להונג-קונג ומשם בטיסת המשך, או ב"טורקיש איירליינס" לאיסטנבול ומשם לטייפה.

‬

איך לטייל?‬

לעומת אירופה או ארצות הברית, טיול בטאיוואן מאתגר מעט יותר, בעיקר מסיבות של שפה והתמצאות, אבל לעומת טיול בסין עצמה – טאיוואן זה כמעט קלי-קלות. בדרך כלל, למעט באזורים כפריים נידחים ומרוחקים – תמיד יימצא דובר אנגלית, והתשתיות ברמה טובה.

אפשר לטייל ברחבי האי לבד, עם רכב שכור או בתחבורה ציבורית, או לשכור נהג פרטי, ואפשר גם להיעזר במדריך פרטי (עם או בלי נהג, תלוי בתקציב).

אפשר כמובן להצטרף לטיול מאורגן או לשלב: לטייל באופן עצמאי ומדי פעם להצטרף לסיורים מודרכים (באנגלית) ליום או ליומיים שמפעילות חברות תיירות שונות.

מחירי הלינה זולים יותר כשהחיפוש מתבצע היישר מול בתי המלון ואם אתם כבר בטאיוואן. לרוב תשגו מחיר טוב יותר לעומת זה המוצע במנועי החיפוש השונים (בוקינג או הוטלס.קום). תוכלו גם לחפש חדר ברגע האחרון או לבקש ממדריך הטיול או מאיש קשר אחר לחפש לכם בשפה המקומית.

‬

איך מתניידים?‬

• ברחבי טייפה פועלת רכבת תחתית הנקראת MRT, וקיים שילוט מצוין באנגלית.
• מוניות הן אפשרות נוחה, בעיקר באזורים רחוקים מתחנות הרכבת התחתית. זכרו רק להראות לנהג את שם יעד הנסיעה בסינית (טיפ: החזיקו תמיד כרטיסי ביקור של המלון שלכם). כדאי גם להשתמש באפליקציה מקומית להזמנת מונית.
• רכבת מהירה היוצאת מטייפה מגיעה לכל יעד חשוב בצד המערבי של האי. באזורית אחרים של טאיוואן פועלות רכבות איטיות יותר ואוטובוסים.
  

‬

שפה ושירותים‬

האדיבות ורמת השירות בטאיוואן גבוהים מאוד, אם כי אל תצפו שכל אחד יבין אתכם מייד. רוב המלצרים ונהגי המוניות למשל, דוברים רק סינית, כך שצריך להצביע על התפריט במסעדה או המקום במפה וכך לתקשר. מאדיבות ומעזרה תיהנו גם מכל טאיוואני שתבקשו להיעזר בו ברחוב, אם כי, נדרשת תמיד סבלנות.

• בנמל התעופה של טייפה כנסו לסניף לשכת התיירות וקחו מפות מצוינות של העיר. מחוץ לנמל התעופה קשה למצוא אותן. במפות האלה כתובים שמות המקומות באנגלית ובסינית גם יחד, מה שמסייע מאוד להתמצאות בהמשך.
• מומלץ (ואפילו חובה) לקנות בנמל התעופה או בחנויות תקשורת סים מקומי אם חבילת גלישה. כך תוכלו לגשת למפות ניווט ולאתרי אינטרנט הרלוונטיים לטיול שלכם.
• נמל התעופה הוא גם מקום טוב להחליף בו כסף. המטבע המקומי הוא דולר טאיוואני ובכל פינה בטאיוואן תמצאו סניף של רשת Seven Eleven, ובכל אחת פועל כספומט.‬
• אפשר לקנות כרטיס חיוב מקומי, ״יו יו״ או ״איזי קארד״. טוענים בו כסף וניתן להשתמש בו ברכבות ובאוטובוסים.