בוסטון היא העיר הכי אירופאית בארה"ב. הרקע הבריטי ניכר עד היום, ונותן לעיר את אופיה המיוחד. עשר סיבות, שהן גם המלצות:
1. בגלל ההיסטוריה
לא במקרה נקרא חבל הארץ בו שוכנת בוסטון "ניו אינגלנד", אנגליה החדשה. לכאן הגיעו ראשוני המהגרים מבריטניה, ומכאן הם ניהלו יחסי שנאה־אהבה מורכבים עם המולדת שלהם, עד לפרידה הסופית ממנה ולהקמת ארצות הברית ב־1776.
העיר נוסדה ב־1630 והרקע הבריטי של מתיישביה ניכר בה היטב עד היום, ומעניק לה אופי ייחודי. למרות גודלה ולמרות שיש בה את כל המאפיינים של כרך אמריקאי, בוסטון משדרת רוגע ואלגנטיות בסגנון אירופאי. הסיור בשכונות הוותיקות הבנויות לבנים אדומות, בין כיכרות פורחות וברחובות לא גדולים, הוא נעים ומזמין במיוחד.
הרבה נקודות ציון בהיסטוריה של ארצות הברית התרחשו בבוסטון – החל מ"מסיבת התה" המפורסמת, שסימנה את תחילת מלחמת העצמאות האמריקאית, דרך הקמת האוניברסיטה הראשונה (הרווארד) בשנת 1636 וניסוח החוקה של מדינת מסצ'וסטס (1780), שהייתה הבסיס לחוקת ארצות הברית, ועד אירועים דרמטיים פחות אך משמעותיים בכל זאת, כמו חפירת הרכבת התחתית הראשונה בארצות הברית והקמת הפארק הראשון – הבוסטון קומון - ששווה ביקור גם כיום.
עד אמצע המאה ה־19, אז ניו יורק הפכה לדומיננטית, בוסטון הייתה המרכז האינטלקטואלי של ארצות הברית, ובה פעלו הסופרים ואנשי הרוח הנחשבים (הספרייה הציבורית של בוסטון היא הראשונה בארצות הברית, והיא והספרייה של הרווארד הן שתיים מבין שלוש הספריות הגדולות במדינה, גדולה מהן רק ספריית הקונגרס).
ה־Freedom trail, מסלול החירות, הוא הדרך הנוחה והקצרה ביותר להבין קצת יותר את החשיבות של בוסטון בהיסטוריה האמריקאית. המסלול נמתח לאורך כ־4 ק"מ במסלול מעגלי, מסומן בלבנים אדומות שקל לעקוב אחריהן, וחולף על פני 16 אתרים היסטוריים. לאורך הנתיב מתקיימים סיורים מודרכים, ואפשר גם להוריד (בתשלום) הדרכה קולית לטלפון הסלולרי או פשוט להדפיס מפה וללכת עצמאית.
עוד משהו: Boston by foot, עמותה ללא כוונת רווח, מציעה סיורים מודרכים קצרים (שעה וחצי) המתמקדים בנושאים היסטוריים שונים – החל מהסופרים של בוסטון, דרך תולדותיהן של שכונות שונות, ועד לסיורי ארכיטקטורה או כאלה המיועדים לילדים.
2. בגלל האוכל
בבוסטון, הפירות הכי טובים מגיעים לא מהעצים אלא מהים. לובסטרים, אויסטרים, שרימפס וכל השאר הם הכוכבים הבולטים של המטבח הניו־אינגלנדי בכלל, והבוסטוני בפרט, והם מוגשים בכל דרך אפשרית, בכריכים, בסלטים, כמתאבנים או כמנה עיקרית. המנה המזוהה במיוחד עם האזור היא הצ'אודר - מרק סמיך מאוד, משביע ומחמם (עניין חיוני בחורף הקר), שמבוסס בדרך כלל על דגים או צדפות (אבל יש גם צמחוני) ברביכה חלבית כבדה.
אבל גם מי שלא אוכל פירות ים ייהנה מהאוכל בבוסטון. כמו בכל עיר גדולה, יש פה הכל, כולל אזור אסייתי בצ'יינהטאון ואזור "ליטל איטלי" בשכונת נורת' אנד. הנה כמה המלצות ספציפיות, לאוכל שאינו קשור בפירות ים:
Figs, ברחוב צ'ארלס, לא רחוק מהפארק הגדול, מוקדשת לאוכל איטלקי. היא ידועה בעיקר בזכות הפיצות שלה - בצק דק עם תוספות מגוונות - שסוגרות בקלות ארוחה שלמה. עוד פרטים.
ב־Mike's Pastry תמצאו תור ארוך של אנשים שקונים כמעט רק דבר אחד: קנולי ממולא - גלילי בצק איטלקיים במלית מתוקה לפי טעמכם. שני סניפים פועלים בעיר (ברחוב האנובר ובכיכר הארוורד בקיימברידג'), ואתם תגלו שקופסאות הקרטון עם הלוגו של מייק מציצות בכל פינה.
ולקינוח: בוסטון קרים פאי. העוגה שהפכה לקינוח הרשמי של מדינת מסצ'וסטס נמכרת בכל מקום שמכבד את עצמו. דמיינו את השכבות, מלמטה למעלה: עוגה, קרם פטיסייר, עוגה, ציפוי שוקולד שנוזל גם על הדפנות. אין צורך להרחיב, נכון?
3. בגלל קייימברידג'
במסגרת הדמיון המסוים בין אנגליה לבוסטון, גם העניין הזה מתבלבל: קיימברידג' והארוורד – איפה זה בכלל? התשובה היא גם וגם. העיר האמריקאית קיימברידג' היא על שם האוניברסיטה הבריטית המכובדת. והארוורד? היא האוניברסיטה האמריקאית הראשונה, והיא נמצאת בקיימברידג', שם נמצאים עוד מוסדות להשכלה גבוהה, ביניהם גם MIT הנחשב מאוד.
ביקור בקיימברידג' הוא חובה נעימה למטיילים באזור. עיר הסטודנטים האינטיליגנטית היא ביתם של מגוון מוזיאונים (למדע, לטבע, וגם לאמנות), המון חנויות ספרים, שלל חנויות מעוצבות בתחומים שונים, בתים היסטוריים וגנים, ואפילו קניון מועיל (CambridgeSide).
לב האזור נמצא בהרוואד סקוור, שם פועל גם מרכז המידע לתיירים.
מומלץ לא לוותר על סיור מודרך בהרווארד בהנחיית סטודנטים מהאוניברסיטה. את הסיור שלנו הוביל סטודנט חמוד מחברת Trade Mark Tours (הסיור בתשלום), ששיתף אותנו בשלל אגדות, אנקדוטות, פריטי טריוויה ומידע שימושי חיוני (כולל מה הסיכוי לקבל מלגה, כי גם לכם יתחשק מיד לשלוח לשם את הילדים).
ועוד משהו: זוכרים את הסרט "סיפורו של וויל האנטינג" עם מאט דיימון ורובין וויליאמס? וויל הוא שרת ב־MIT והסרט מתרחש ברחבי קיימברידג' ובבוסטון.
4. בגלל הילדים
כן, גם הצעירים יותר ייהנו מאוד בבוסטון, שהאווירה השקטה והרגועה שלה מתאימה במיוחד לטיול משפחתי. בין אם מדובר במופעי הרחוב ליד קווינסי מרקט (ע"ע שופינג) בתצפית מה־Skywalk או בטיול בבוסטון קומון, הפארק הגדול בעיר, שרבות מהאטרקציות שבו מתאימות באופן טבעי למבוגרים ולילדים כאחד.
יחד עם זאת, לא קשה למצוא אתרים שישמחו במיוחד את הצעירים, בלי לגרום למבוגרים לחוש שהם מבזבזים זמן חו"ל יקר. בבוסטון פאבליק גרדן, הגן הצמוד לפארק הגדול, אפשר לצאת לשיט קצר בסירות מעוטרות בפסל ברבור, והפעוטות ישמחו לספור את הברווזונים בפסל בכניסה לפארק. אזור פתוח נוסף שמתאים לבילוי משפחתי הוא ה־Esplanade, פארק־טיילת לאורך נהר צ'ארלס, לאורכו פזורים מתקני משחק, ספסלים ופסלים. אפשר לטייל ברגל או לשכור אופניים עירוניות.
מוזיאון הילדים בעיר הוא מהוותיקים בעולם (הוקם ב־1913!), אבל הוא כמובן מחודש ועדכני כנדרש, ומציע אינספור חוויות והתנסויות הקשורות במדע, סביבה, אמנות ובריאות. ויש כמובן גם גן חיות ואקווריום ענק (ע"ע לוויתנים) ומוזיאון מדע ומוזיאון לטבע. אגב, במוזיאון לאמנות יפה (ע"ע), יש מומיות בחדרים המצריים – אטרקציה נצחית, תרתי משמע.
עוד משהו: Duck Tours מציעים סיורים מודרכים בכלי רכב אמפיביים שנוסעים וגם שטים בין אתרים מרכזיים בעיר. הנהגים הם המדריכים, והם מקפידים לשלב בדיחות ופטפוטים עם הנוסעים בין דברי ההסבר. הילדים ייהנו במיוחד משלב השיט המפתיע, בו הם מוזמנים לנווט את האוטו־ספינה בעצמם.
5. בגלל המוזיאונים
מתבקש שבעיר אינטליגנטית כמו בוסטון יהיו מוזיאונים טובים, והם אכן עומדים בציפיות. מבין המוזיאונים הרבים נזכיר שלושה:
המוזיאון לאמנות יפה (Museum of fine arts) ראוי להגדרה "יעד חובה". כמו מוזיאונים אחרים בעולם, הוא משלב תצוגות קבע של יצירות אמנות ושל עתיקות מתרבויות ותקופות שונות בעולם, לצד תערוכות מתחלפות. למרות ההיקף הגדול שלו (140 גלריות), המוזיאון אינו מאיים ונעים מאוד להסתובב בו.
המלצה אחרת היא המוזיאון לטבע של אוניבריסטת הארוורד. שם, לצד תצוגות קבע ותערוכות מתחלפות בענייני בעלי חיים, סלעים ושאר תופעות, מוצג אוסף יוצא דופן של אלפי פרחי זכוכית יפהפיים, ששוכנים בשולחנות תצוגה, כאילו היו פרחים מיובשים.
מוזיאון איזבלה סטיוארט גרדנר קיבל פרסום רחב לאחר שבשנת 1990 בוצע בו שוד האמנות הגדול ביותר אי פעם, אבל הוא שווה ביקור בלי קשר לכך – בזכות האוסף הקלאסי המוצג בו ולא פחות חשוב, בזכות המבנה היפה והגנים המקסימים.
ועוד משהו: אחד המוזיאונים המוזרים בסביבה הוא "המוזיאון האנטומי של וורן", המציג פרטים מתוך אוספי ענק של שרידים, דגמים וכלים שאספו רופאים שונים לאורך השנים. הלהיט בתצוגה: גולגולת של פועל רכבת ששרד אחרי שמוט פלדה עבר מצד לצד במוחו. המוזיאון נמצא בספרייה של המחלקה לרפואה בהרווארד.
6. בגלל השופינג
כמו כל עיר גדולה, גם בוסטון משופעת במתחמי קניות וברשתות בינלאומיות. נזכיר את Faneuil Hall, מתחם שוקק חיים של בילויים, אוכל וקניות, את קניון Prudential Center – שבו יש מבחר מדויק של חנויות (ובראש המגדל נמצא ה־Skywalk, תצפית של 360 על העיר היפה) ואת Natick Mall, הקניון הגדול והיוקרתי בעיר. כשמזג האוויר מאפשר, כיף להסתובב ברחובות Nwebury ו־Boylston המציעים שפע אינסופי של חנויות בכל טווחי המחירים.
אחת האטרקציות המרכזיות בתחום השופינג באזור היא Wrentham Village, אאוטלט ענקי הבנוי כמתחם חנויות פתוח, מסודר ונוח מאוד, ובו שפע של מותגים ברמות יוקרה שונות (מקלווין קליין ועד גאפ) בהנחות משמעותיות. אפשר להגיע אליו גם בהסעות מיוחדות ממרכז העיר ובהחלט כדאי לפנות לו כמה שעות באחד מימי הטיול.
7. בגלל הלוויתנים
בחודשי הקיץ מתקרבים לוויתנים מסוגים שונים לחופי ניו אינגלנד, כדי ליהנות מהאוכל הטוב שמחכה להם במים. בתמורה, יוצאים סיורי שיט מבוסטון ומנקודות שונות לאורך החופים במסצ'וסטס (בין השאר: הייאניס, פרובינסטאון וגלוסטר) וכן מניו המפשייר, מיין ורוד איילנד, ומספקים הזדמנות נדירה לראות מקרוב יחסית את בעלי החיים המדהימים האלה.
חברות שונות מפעילות את הסיורים, אך העיקרון דומה: שטים 4-3 שעות, כשחלק גדול מהזמן מוקדש להתרחקות מהיבשה אל עומק הים ובחזרה (על הסיפון יש מזנון ושירותים מסודרים). את השיט מלווים אנשי צוות מומחים שמספרים על הלוויתנים ועל שאר בעלי החיים באזור וכן מסייעים בזיהויים ("שימו לב, שפריץ של לוויתן גדול סנפיר בשעה 11"). לפעמים זה מצליח יותר, לפעמים פחות – הן מבחינת כמות הלווייתנים שרואים והן מבחינת רמת הקרבה והפעילות שלהם - אבל כמעט תמיד מדובר בחוויה מרגשת ויוצאת דופן. לפרטים, חפשו: whale watching boston.
עוד משהו: מי שחושש לצאת לים, מוזמן להסתפק באקווריום הענק של בוסטון, אחת האטרקציות הידועות של העיר. תוכלו לראות בו מכרישים ועד תמנונים, ממדוזות ועד פינגווינים.
8. בגלל ניו אינגלנד
אחד היתרונות הברורים של בוסטון הוא היותה שער הכניסה לניו אינגלנד, חבל הפלאות האמריקאי שמורכב משש מדינות – מסצ'וסטס, מיין, ורמונט, ניו המפשייר, רוד איילנד וקונטיקט. קל מאוד לצאת מבוסטון לטיולי כוכב באורך יום, וכיף מאוד לשכור רכב ולחקור בנחת, לעומק, את הטבע המדהים של מיין, את החופים ועיירות הנופש של קייפ קוד, לראות את השלכת המפורסמת בניו המפשייר, או לצאת לסקי בוורמונט.
הנה כמה רעיונות, לטיולים שאפשר לעשות ביום אבל כדאי לעשות ביותר:
* לא במקרה היה הנשיא אובמה מגיע מדי שנה לנפוש עם משפחתו בMartha's Vineyard וכמוהו עשו ועושים כוכבים כמו ליידי גאגא, דייויד לטרמן וג'ון האם. ננסי גרדלה מלשכת התיירות המקומית מסבירה שהקסם הנינוח של האי משרה רגיעה על כולם, ולכן איש אינו מצלם את הכוכבים או נועץ בהם מבטים (לפחות לא מורגשים).
אל האי אפשר לשוט במעבורות ממקומות שונים באזור, ומומלץ לטייל בו לפחות יום מלא אחד, כדי ליהנות מהעושר הלא ראוותני שלו, מחופי הים היפהפיים, הטבע, העיירות הקטנות, החנויות המעוצבות (אין כניסה לרשתות!), בתי הקפה, המסעדות והשווקים (האיכרים המקומיים גם מקימים דוכנים לאורך הכבישים, וסומכים עליכם שתשאירו את התשלום בקופסה).
הגדולה והפופולרית בין שש העיירות באי היא אדגרטאון; אקינה מציעה צוקים יפים והיסטוריה אינדיאנית; ובאואק־בלאפס הידידותית לילדים נמצאים בתי הג'ינג'ברד – בתים היסטוריים צבעוניים וקטנים, שפשוט חייבים לראות.
אפשר להסתובב באי באופניים ובתחבורה ציבורית, אך נוח יותר לשכור רכב (או להגיע במעבורת עם רכב ששכרתם ביבשה). אפשרויות הלינה והאכילה מגוונות מאוד.
* 45 דקות במעבורת מבוסטון יובילו אתכם לקצה המרוחק של אזור קייפ קוד – לפרובינסטאון, עיירה צבעונית ומתוקה שהתפרסמה כעיירת נופש וחופש לקהילה ההומוסקסואלית. נעים לשוטט בה בין הבתים הצבעוניים, המסעדות, החנויות ובתי הקפה, לאורך החופים היפים. גם ממנה אפשר לצאת לשיט לוויתנים (ע"ע).
* שעה וחצי נסיעה מבוסטון, נמצאת ניופורט - עיר הקיט היוקרתית של מדינת רוד איילנד הקטנטנה. בעיר היפה, לחוף האוקיינוס, תמצאו את הבתים הענקיים, ה־Mansions, של העשירים הוותיקים של ארצות הברית.
סיור בין הבתים הוא סיור עמוס רכילות שנותרה עסיסית גם אחרי קרוב למאתיים שנה, ומככבים בו שמות כמו ונדרבילט, אסטור ודיוק. רבים מהבתים פתוחים לקהל ומומלץ במיוחד לבקר ב־Breakers, בית הקיץ המפואר של משפחת ונדרבילט, שיזכיר לאוהבי הסדרה את "דאונטון אבי" הטלוויזיונית.
לפרטים נוספים על הבתים והסיורים ביניהם ובהם
סיבה נוספת, שונה, לבקר בניופורט היא בית הכנסת הפעיל הוותיק ביותר בצפון אמריקה - Touro. בית הכנסת היפה שפועל מאז 1763, ומרכז המבקרים החדש הצמוד לו, מספרים על החופש הדתי הייחודי שאפיין את ניופורט מאז ומעולם, ועל תולדות הקהילה היהודית בה.
ועוד משהו: אם בכל זאת אתם חייבים, מנהטן נמצאת במרחק 5-4 שעות נסיעה באוטובוס או ברכבת.
9. בגלל הספורט
במדינת מסצ'וסטסט המציאו את הכדורעף בשנת 1895, שיחקו לראשונה כדורסל ב־1891 (בעיר ספרינגפילד, שם נמצא ה"הול אוף פיים" המוקדש למשחק), את מרתון בוסטון רצים מדי אפריל החל משנת 1897, וגם מי שאינם חובבי ספורט מכירים את השמות "בוסטון סלטיקס" או ה"רד סקוס". ספורט, אם ככה, גם הוא מרכיב חשוב באישיותה המלבבת של העיר בוסטון.
האצטדיון הוותיק של הרד סוקס, Fenway Park, מזמין לסיורים מיוחדים מאחורי הקלעים, ובאצטדיון נוסף – TD שמו – פועל מוזיאון הספורט, שמציג מזכרות ופריטים מתחומי ספורט שונים. לחובבי טניס יש סיבה נוספת לבקר בעיר ניופורט ברוד איילנד (ע"ע), שם נמצא ה"טניס הול אוף פיים" שחודש לאחרונה ומציג תערוכת קבע נחמדה, מגרשים למשחק וכן מסעדה.
10. בגלל הטיסות הישירות
תשאלו כל בוסטוני מה הדבר הכי גרוע בדרך לעיר, ותקבלו את אותה תשובה: המעבר בשדה התעופה קנדי. ובכן, לא חייבים לעבור שם: "אל על" חנכה לפני כשנתיים קו טיסות ישיר לעיר הנחשקת, ומתקיימות שלוש פעמים בשבוע.
מי שתחנת ביניים – באירופה או בארצות הברית - אינה נראית לו סוף העולם, יכול לחפש טיסות במגוון מחירים בחברות תעופה נוספות, מטורקיש איירליינס ועד איבריה.
ועוד משהו: שדה התעופה לוגאן, השדה הבינלאומי של בוסטון, קרוב מאוד לעיר עצמה והדרך ממנו למרכז העיר לוקחת – אם לא נתקעתם בפקק גרוע במיוחד – כ־15-10 דקות בלבד.
