הציצים יוצאים לחופשי: נשים בכל המידות בוחרות לוותר על חזייה

ליעד סודאי: "לא שמה לב למבטים"

ליעד סודאי. "זה ציצי, כולנו יודעים מה זה, ואם אישה רוצה ללכת בלי חזייה זו זכותה המלאה" (צילום: אלבום פרטי)

"בנעוריי הלכתי עם חזייה, ובערך בגיל 18 התחלתי לאט־לאט לוותר. היום אני הולכת בלי חזיות בכלל", מספרת ליעד סודאי (22) מרמת־גן, מטפלת בריברסינג (שיטת טיפול אלטרנטיבית). "כשאני לובשת בגד לבן או שקוף אני לובשת איזשהו טופ בשביל ההרגשה שלי, אבל אני לא משתמשת במשהו עם ברזלים או עם סוגר מאחורה כבר חמש שנים, פחות או יותר".

הגודל קובע? ללכת בלי חזייה זו פריווילגיה של בעלות חזה קטן?

"כשהתחלתי ללכת בלי חזייה הייתי במידה D, לא היה לי חזה קטן. מאז רזיתי וכרגע אני במידה B, אבל אני זוכרת את התקופה של החזה הגדול. היה לי נוח בלי חזייה, הרגשתי חופשייה, לא היה לי את הכאב המגעיל בגב, את התחושה שאת נשענת ויש לך שם ברזל של חזייה. היום זה ממש בלתי אפשרי בעיניי, אני מרגישה כמו בכלא. יש נשים שאומרות לי שייפול לי החזה, אבל אני חושבת הפוך: כשמשהו תומך בחזה, השריר מתנוון מהר יותר. זה נראה לי מאוד הגיוני".

אנשים שמים לב שאת בלי חזייה? מעירים לך?

"בהתחלה קיבלתי המון תגובות שליליות, קראו לי בשמות לא יפים, כמו שרמוטה או זונה, בעיקר נשים. גברים כמעט לא דיברו איתי על זה, רק חברים מאוד קרובים, והם פרגנו לי. אבל נשים הגיבו. היו חברות שהפסקתי לדבר איתן בגלל זה. היום אני חושבת שהן מקנאות שלי יש את האומץ ולהן לא. הן מסכנות, זה מה שלימדו אותן. שזה לא בסדר".

את מרגישה שזה מושך תשומת לב ומבטים?

"אני חושבת שמסתכלים עליי בלי קשר לזה שאני לא לובשת חזייה. אנשים תמיד מסתכלים על כולם ותמיד יהיה להם משהו להגיד, אבל אני חיה עם עצמי ולא עם הדעות שלהם. בחודשים הראשונים זה אולי הפריע לי קצת, היום אני אפילו לא שמה לב".

יש מצבים שבהם את כן מרגישה צורך בחזייה?

"אני עובדת גם עם ציבור דתי, ובמקרים כאלה אני כן אלבש טופ כי אני מנסה לכבד את האנשים. אבל רוב הזמן, 90 אחוז מהחיים, אני בלי".

מעבר לנוחות, יש גם אג'נדה פמיניסטית מאחורי ההחלטה שלך ללכת בלי חזייה?

"כן. אני פמיניסטית בדעותיי, ומאוד תומכת בהעצמה נשית. אני חושבת שזה אקט פמיניסטי. זה ציצי, כולכם ינקתם ממנו, כולנו יודעים מה זה, ואם אישה רוצה ללכת בלי חזייה, זו זכותה המלאה. היא לא צריכה לקבל הערות פוגעניות, בטח לא מנשים. יש לי חברות שהתחילו בעקבותיי ללכת בלי חזייה, וגם הן מקבלות הערות, דווקא מנשים".

איך את מסבירה את זה שדווקא נשים מעירות?

"אולי כי לאישה קל יותר לדבר על זה עם אישה, אולי גברים מפחדים כי הם יודעים שזה מרחב פרטי וזה לא לעניין להעיר".

חפצי חנוך: "בעיקר נשים מעירות לי"

חפצי חנוך. "אמרתי לבעלי: ביום שאתה תגיד לי מה ללבוש או שתגיד לי 'לא' על משהו, אני קמה והולכת" (צילום: גולן, צילום בקליק)

"כשהייתי בצבא התחיל להימאס לי מחזיות. לא היה לי נוח, הכתפיות נפלו לי, הברזל הציק לי. ניסיתי גם גוזיות אבל אני לא יכולה עם ההיצמדות הזאת", מספרת חפצי חנוך (30) מלוד, המצויה כרגע בחופשת לידה עם תינוקת בת חצי שנה. "אני לובשת גופייה, שמה מדבקות סיליקון על הפטמות ויוצאת החוצה. אם חם בחוץ, אז גם אין צורך במדבקות, זה לא שהן יזדקרו לי באמצע היום. המדבקות עולות לי 30 שקל, במקום חזייה שעולה 300".

גודל החזה משפיע על ההחלטה?

"אצלי הם לא עד כדי כך קטנים. בואי נגיד שבעלי חופן אותם בכיף. אני לא בנאדם רזה, יש לי ציצי. זה לא שאין לי בכלל".

מעירים לך על זה כשאת מסתובבת ברחוב?

"כן. זה מצחיק, אבל בעיקר נשים מעירות לי. נוח לך ככה? זה לא מזיע לך? הן מעירות לי המון, ברחוב, בבית קפה. בעיקר מבוגרות. הן אומרות לי: 'ייפול לך הציצי'".

זה משהו שמטריד אותך? זה שיקול?

"גם לפני ההיריון הזהירו אותי שהציצים ייפלו, אבל זה לא קרה, גם לא אחרי ההנקה. אמא שלי בת 62 והציצי שלה לא נפל, ומצד שני, אם האחיות שלי הולכות בלי תמיכה, הן נופלות קדימה. אני לא חושבת שזה קשור לחזיות".

איך בעלך מקבל את זה שאת מסתובבת בלי חזייה?

"הכרתי את בעלי לפני 11 שנים בערך, ואמרתי לו מההתחלה: ביום שאתה תגיד לי מה ללבוש או שתגיד לי 'לא' על משהו, אני קמה והולכת. יש לי את הגבולות שלי. מה שחשוב לי – והוא יודע את זה – זה ההרגשה שלי והחופש האישי שלי".

נוי אהרון: "החברות מפרגנות"

נוי אהרון. "אצלי זה בא ממקום של נוחות, לא ממקום של פמיניזם"(צילום: אלבום פרטי)

"הלכתי עם חזייה עד הצבא. אחר כך לסירוגין, ולאט־לאט התרגלתי ללכת בלי, כי זה יותר נוח. היום אני לובשת גוזייה רק כשאני הולכת עם בגדים לבנים", מספרת נוי אהרון (25) מאליכין, רווקה העובדת בעבודה משרדית.

זה קשור לעובדה שהחזה שלך קטן?

"כן, הוא עומד, וזו הסיבה שאני מרשה לעצמי ללכת בלי. אני חושבת שבעייתי לאישה עם חזה גדול או נפול ללכת בלי חזייה, זה עלול לגרום לה להרגיש לא נוח. בנוגע לפטמות, זה לא צריך להפריע, אלא אם כן לובשים בגד בהיר או לבן. בחו"ל, אגב, המון בחורות הולכות בלי חזייה אפילו בבגדים שקופים, אבל אנחנו עדיין לא שם. ואם ארצה שהפטמות לא יבלטו, אשתמש במדבקות".

למה בעצם את הולכת בלי חזייה?

"החזייה תמיד הפריעה לי, הברזלים כאבו לי. אני חושבת שזה התחיל כשנשרפתי בים פעם אחת, ולא יכולתי לסבול מגע של בגד – בטח לא חזייה. אז הלכתי בלי, עם המדים של הצבא, והם היו די עבים אז לא הרגשתי שרואים משהו. והבנתי שככה נוח לי".

אנשים מעירים לך על זה?

"אף אחד לא שם לב. לא מזמן דיברתי על זה עם מישהי שרואה אותי כל יום בעבודה, והיא הופתעה כי היא לא שמה לב. כנראה הכל בראש שלנו. דווקא החברות מפרגנות לי ואומרות: 'איזה כיף לך, הלוואי עליי'".

ללכת בלי חזייה זה אקט פמיניסטי?

"אצלי זה בא ממקום של נוחות, לא ממקום של פמיניזם". 

בן זוג – יש?

"כרגע לא, אבל גם כשהיה, זה לא הפריע לו. באמת, אף אחד לא ממש מתייחס לזה. מתברר שזה לא כזה מרתק".

סיון מלצר יודלביץ':  "גם את שמלת הכלה לבשתי בלי חזייה"

סיון מלצר יודלביץ'. "מי שרוצה שייהנה, ומי שלא רוצה שיסובב את הראש" (צילום: ספיר זריהן)

"אני בהיריון, אז אני כל הזמן מתקלחת וכבר לא טורחת להתלבש", צוחקת סיון מלצר יודלביץ' (32), גננת ממעלה־החמישה. "אבל אני בלי חזיות מאז ומתמיד".

פשוט דילגת על השלב הזה?

"הייתה לי חזייה אחת שקניתי לפני שנה בערך, היא נהרסה בכביסה ונזרקה. גם את שמלת הכלה לבשתי בלי חזייה".

רגע, איזו שמלה הייתה לך?

"מין בגד גוף שהיה צמוד לחזה ותמך בו, וחצאית. היו כמה שכבות כך שלא ראו כלום, אבל גם אם כן זה לא כזה נורא. לא אכפת לי".

הוויתור על חזייה קשור לגודל החזה?

"החזה שלי אף פעם לא היה קטן, אני מידה B או C, תלוי. לפני כמה שנים קראתי כתבה על זה שהחזייה גורמת לחזה שלנו ליפול כי זה גורם לשרירי החזה לא להתאמץ. טפו טפו החזה שלי עומד. יש לי חברות בנות 20 ומשהו שהחזה שלהן כבר נפל. אני מניחה שזה גם עניין של גנים".

הכתבה ההיא נתנה חיזוק לדרך שלך?

"מבחינתי זו האמת לאמיתה וסוג של תירוץ ללכת כמו שאני רוצה".

למה בעצם ללכת בלי חזייה? זה לא נוח?

"לא בהכרח לא נוח, פשוט לא תמיד בא לי, ואז אני לובשת גופייה צמודה והכל סבבה. מעל הגופייה אני בדרך כלל לובשת חולצה כי אני נוטה לסבול מקור".

אנשים מעירים לך? שמים לב?

"האמת היא שלא. דווקא חברות העירו, כי אני נוהגת להוציא את הריפוד בבגדי הים. החברות שואלות אותי: לא מביך אותך שיראו אותך בבגד ים עם פטמות זקורות? ואני עונה: אוקיי, נגיד שזה יקרה כי יצאתי מהמים וקר לי, אז מה? לא יקרה שום דבר, אז יסתכלו. מי שרוצה שייהנה, ומי שלא רוצה שיסובב את הראש".

איך המשפחה שלך מקבלת את זה שאת מסתובבת בלי חזייה?

"גדלתי עם שני אחים, ואף פעם לא קיבלתי הערות מהם או מאבא שלי, גם כילדה וגם בגיל ההתבגרות. אף פעם לא העירו לי על הלבוש שלי, גם כשהלכתי עם חולצות בטן ומכנסים קצרצרים. אמא שלי נתנה לי להתלבש איך שאני רוצה. אני חושבת שזה מעצים אותך כאישה".

גם בעלך זורם?

"הוא מבסוט מזה, לא אכפת לו. מבחינתו שכולנו נלך עירומים, זה לא משנה לו בכלל".

מה אומרים הרופאים?

============== 

"מגיעות אליי נשים להגדלת חזה, ושואלות אם אחרי הניתוח יוכלו ללכת בלי חזייה", מספר ד"ר יעקב בר, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית ומנהל רשת מרפאות פרופורציה. "זו בהחלט שאיפה של הרבה נשים. בחלק מהמקרים יש אפקט של 'פוש אפ', שדומה לאפקט של החזייה".

נשים חושבות שחזייה מנוונת את שרירי החזה ולכן, לאורך זמן, מפילה את השדיים.

"להפך. השד עשוי מעור, רקמת שומן ורקמת שד. שריר החזה נמצא מאחורי השד, ולכן לא מרים אותו. מה שמפיל את השד הוא כוח המשיכה, והחזייה במידה מסוימת מאטה את התהליך".

מה כן גורם לנפילת השדיים?

"כובד השד, האלסטיות של העור ותנאי הסביבה – למשל, אם השדיים לא מוגנים על ידי חזייה בפעילות ספורטיבית, הנזק יהיה גדול יותר. גם חשיפה לשמש משפיעה על איכות העור ובעקבות זאת על נפילת השד וכמובן, הנקה. הנקה הורסת את השדיים, וצריך לדעת את זה. ארגוני ההנקה יקפצו עליי, אבל זו האמת".

גם ד"ר אברי רווה, מומחה לכירורגיה פלסטית ובעלים של קליניקה לטיפולי אסתטיקה, מסביר כי החזייה היא לאו דווקא אויבת העם: "שרירי החזה לא יכולים להרים את השדיים כי הם נמצאים מאחורי רקמת השד. זה כמו ששרירי בטן לא ירימו בטן שנופלת, כי הם נמצאים הרבה מאחוריה. כשהשדיים גדולים ועדיין עומדים, חזייה דווקא יכולה לעזור למנוע את הנפילה. כל מה שנוגד את כוח הכבידה מועיל. זה הגיוני מבחינה פיזיקלית".

אז בעצם אתה ממליץ ללכת עם חזייה?

"מי שם על המלצות כאלה? מי שבא לה בלי, שתלך בלי. אם מישהי רוצה לשמר את המיקום של השד, שתלך עם. זה תלוי גם בגודל, כי מי שיש לה קאפ B, הסיכוי שהשד שלה ייפול שואף לאפס".