רבות מהחיות בטבע מפהקות, ובכלל זה כל היונקים ורבים מבעלי חוליות (צילום: GettyimagesIL)
1. הסברה שאנו מפהקים כשאנו חווים מחסור בחמצן לא הוכחה כנכונה. למעשה, תפקיד הפיהוק אינו ברור לגמרי. יש לפיהוקים כמה השלכות שיכולות להיות לתועלת בריאותית, כמו פתיחת התעלה באוזן התיכונה, דמע, הרחבת הריאות, התמתחות שרירי הפנים, סימון המעבר משינה לערות ועוד.
2. פיהוק הוא דבר מידבק. אנשים שצופים באדם מפהק נוטים לפהק פי שניים, הרבה יותר מכפי שאנשים שרואים אדם מחייך נוטים לחייך. גם המחשבה על פיהוק, ואפילו קריאה עליו, נוטות לעורר פיהוק. ההשערה היא שהידבקות בפיהוק מעידה על אמפתיה, ויש החושבים שפיהוקים מידבקים מעידים משהו על הבסיס הנוירולוגי שמוביל אותנו לחיות בקהילות ובחברות.
זה מדבק(צילום: GettyimagesIL)
3. עוברים מפהקים ברחם אמם. הם מתחילים לפהק סביב השבוע ה־28, אבל שכיחות הפיהוקים יורדת לפני הלידה. ייתכן שהפיהוקים הם סוג של גירוי שמסייע למוח להבשלה, ובשנים האחרונות יש גם מחקרים שמנסים לאמוד את מצבו ובריאותו של העובר על פי תכיפות הפיהוקים שלו.
4. רבות מהחיות בטבע מפהקות, ובכלל זה כל היונקים ורבים מבעלי חוליות. אפשר לראות צבים, קרוקודילים, נחשים, ציפורים, כלבי ים ודגים פוערים את פיהם בתנועה האופיינית.
זה פיהוק או שאתה סתם שמח לטרוף אותי?(צילום: Shutterstock)
5. עם זאת, לא כל החיות והיצורים המפהקים נוטים להידבק בפיהוקים. תינוקות מפהקים אך לא נדבקים, וגם רוב החיות לא נדבקות בפיהוק. גם אנשים עם בעיות רפואיות שקשורות לתקשורת ולאמפתיה לא נדבקים בפיהוקים, ובכלל זה אוטיסטים ואנשים עם הפרעות נפש מסוימות. שימפנזים, לעומת זאת, נוטים כמונו לפהק כשהם רואים אחרים מפהקים.
6. העובדה שתינוקות, חיות ואוטיסטים נוטים פחות להידבק בפיהוקים מחזקת את התיאוריה שפיהוק קשור לאמפתיה. כך גם מחקרים שהתפרסמו לאחרונה ומראים שנשים, שחזקות יותר באמפתיה, נדבקות בפיהוקים יותר מגברים, וכן שאנשים נוטים יותר להידבק בפיהוק מחברים ומקרובי משפחה מאשר מזרים.
הנסיכה הספרדייה סופיה בפיהוק לא מלכותי בעליל(צילום: GettyimagesIL)
7. הפיהוק דומה מהרבה בחינות לעיטוש ולאורגזמה. שלושתם מערבים תנועות של הפה, סגירת העיניים, הטיה של הראש והגעה ל"שיא" המלווה בתחושה של פורקן. אגב, תרופות נוגדות דיכאון מסוימות עשויות לגרום לתופעת לוואי של פיהוקים המובילים לאורגזמות.
8. אנשים שמשותקים בחצי הגוף מפהקים פיהוק סימטרי ומלא, כאילו שהיכולות המוטוריות שלהם לא נפגעו. כך גילה נוירולוג בשם פרנסיס וולש לפני כמעט מאה שנה. זה מלמד על כך שמקורו של הפיהוק באזור אחר במוח, שלא נהרס יחד עם האזורים שהביאו לשיתוק.
פיהוק של ספורטאים. ניימאר(צילום: GettyimagesIL)
9. אנשים מפהקים לפני אירוע שבו הם צריכים לבצע משימה תובענית ומאומצת. פיהוקים כאלה נצפו אצל אתלטים לפני תחרויות אולימפיות, כנרים לפני הופעה, צנחנים לפני צניחה וגם אצל כלבים לפני תקיפה.
10. אנחנו מפהקים הכי הרבה בשעה שלפני השינה ובשעה שאחרי היקיצה. אחרי היקיצה הפיהוק מלווה בהתמתחות - זה לא כך לפני השינה.
עייף או משועמם? אובמה(צילום: GettyimagesIL)
11. אנחנו מפהקים גם כשאנחנו משועממים. לפעמים אנחנו מפהקים כדי להביע שעמום, ולכן הפיהוק המכוון משמש לפעמים לסמל בוז. על סמך התפיסה הזאת שופט בשם דניאל רוזאק מאילינוי שלח לכלא לפני כעשור אדם שפיהק בשעת הקראת פסק דין.
מקור: הספר Robert Provine, Curious Behavior Yawning, Laughing, Hiccuping and Beyond
______________________________________________________
התעייפתם? בואו להתכרבל במיטה עם גווינת פאלטרו:
מובילה את טרנד ה־Clean Sleeping, הקליקו על התמונה לכתבה (צילום: Gettyimages)
הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
