קרן חכמה, במאית הקליפ של TOY, מגיחה לרגע מאחורי הקלעים

    הבמאית העסוקה כבר כמעט אמרה "לא", כשהציעו לה לביים את הקליפ של השיר הישראלי לאירוויזיון, אבל בסוף, בזכות אמא שלה, הלכה על זה

    קרן חכמה. "כשאמא שלי שמעה שמדובר בנטע ברזילי, היא הכריזה שאני חייבת לעשות את זה. היא הכירה אותה מ'הכוכב הבא' והודיעה שהיא תעשה בייביסיטר כל השבוע ואין שום מצב לסרב"  (צילום: גיא כושי ויריב פיין)
    קרן חכמה. "כשאמא שלי שמעה שמדובר בנטע ברזילי, היא הכריזה שאני חייבת לעשות את זה. היא הכירה אותה מ'הכוכב הבא' והודיעה שהיא תעשה בייביסיטר כל השבוע ואין שום מצב לסרב" (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

    השעה הייתה כמעט שתיים וחצי לפנות בוקר, והטלוויזיה בביתה של קרן חָכְמָה בצפון תל־אביב הייתה דלוקה. היא אמנם לא הצטרפה למשלחת הישראלית לאירוויזיון, אבל קיבלה משם עדכונים שוטפים וסמסים על המתרחש מאחורי הקלעים בגרין רום, חדר האמנים, בפורטוגל. ואז זה קרה: השיר TOY של נטע ברזילי זכה. "אחרי הניקוד של השופטים, הייתי בטוחה שבזה זה נגמר", היא משחזרת, "ואז הגיעה בחירת הקהל והכל התהפך. היו צרחות בכל הבתים מסביב, זו הייתה תחושה מדהימה. לא בגלל החלק שלי בהכנת הקליפ, אלא כי מזמן לא הייתה לנו כזו חגיגה. אפילו אנשים ציניים כמוני נורא שמחו".

     

    חכמה (43), שביימה את הקליפ של TOY, היא אחת הבמאיות הכי עסוקות בארץ. תחת ידה יצאו אינספור פרסומות, סדרות טלוויזיה מדוברות ("רד בנד", מערכוני "המקפלות" וה"רומנים" ב"ארץ נהדרת") וכמובן - קליפים (של אסף אמדורסקי, שלומי שבן, דנה ברגר, הדג נחש ומרסדס בנד).

     

    הציבור הרחב אמנם לא מכיר את שמה, אבל יש לה חלק ניכר בהישג של TOY. הקליפ זכה להצלחה מטורפת בעולם עוד לפני התחרות, למעשה הוא הכין את הקרקע לזכייה, וכעת מתגאה בתארים משל עצמו: עם יותר ממאה מיליון צפיות, והקליקים עוד נטויים - זהו הקליפ הישראלי הנצפה בכל הזמנים, וגם הקליפ הנצפה ביותר בתולדות האירוויזיון. רק לשם השוואה, לקליפ "זהב" של סטטיק ובן אל תבורי יש 40 מיליון צפיות, ולקליפ של אלני פוריירה, היריבה מקפריסין שהגיעה למקום השני, כתשעה וחצי מיליון צפיות.

     

     

     

     

    לעפעף לפי הקצב

     

    את ההצעה לביים את הקליפ קיבלה מיד אחרי הזכייה של ברזילי ב"הכוכב הבא לאירוויזיון". הבעיה: עוד לא היה אפילו שיר, והלו"ז שלה כבר היה עמוס. "קיבלתי טלפון מסיון יאנג, המנהל מטעם 'טדי הפקות'. הפעם האחרונה שנפגשנו הייתה כשביימתי את הקליפ 'נומה נומה היי' בשנת 2004 לפסטיגל. הוא אמר שזכר את מה שעשיתי וביקש שאצטרף. בדיוק סיימתי צילומים לעוד פרסומת, ורק רציתי להפיל את העט ולנוח. הייתי אמורה גם לטוס לחופשה זוגית שתוכננה חודשים מראש, התכוונתי להיות לפני כן עם הילדות שלי וזה היה תקוע. אבל תמיד כשמציעים לי משהו, אני מתמלאת סקרנות, כי אני אוהבת לעשות. ביקשתי לשמוע את השיר, אבל הוא אמר לי שעוד אין להם משהו סגור והוא צריך תשובה מהירה, אם אני איתם. אמרתי תן לי לחשוב על זה, והתכוונתי להגיד להם לא".

     

    מה הכריע את הכף?

    "התאריך זז קדימה, כי החליטו שצריך יותר זמן להיערכות. אמרתי שאני נוסעת ולא אספיק לערוך, הם ביקשו שרק אביים, אבל לא הסכמתי. בינתיים כבר התקשרתי לבטל את אמא שלי, שאמרתי לה לפני שאולי אזדקק לעזרה עם הבנות. כשהיא שמעה שמדובר בנטע ברזילי, היא הכריזה שאני חייבת לעשות את זה ובשום פנים ואופן לא לוותר. מתברר שהיא ראתה את 'הכוכב הבא' וידעה במי מדובר. היא הודיעה שהיא תעשה בייביסיטר כל השבוע ואין שום מצב לסרב. יש לה כזו השפעה עליי, אז התקשרתי ואמרתי שצריך להחזיר את התאריך המוקדם יותר, כדי שאוכל לעשות את זה. גם את הריאיון פה אני עושה בעיקר בגלל אמא שלי, כי היא קוראת 'לאשה' וזה ישמח אותה".

    "תוך כדי הצילומים שינינו דברים, וזה משהו שבדרך כלל לא קורה. לרוב יש תסריט מפורט שבו הכל מתוכנן, יודעים לאן כל שקל הולך ויש מעט מרחב לשינויים"

     

    איך הייתה הדינמיקה על הסט? כבר שם הייתה תחושה שזה שיר מנצח?

    "נזכרתי מה זה ליצור. תוך כדי הצילומים שינינו דברים, עשינו ניסיונות, וזה משהו שלרוב לא קורה בסטים. בדרך כלל רוב היצירה קורית לפני, עם תסריט מפורט שבו הכל מתוכנן, יודעים לאן כל שקל הולך ויש מעט מרחב לשינויים. אמרו לי: תעשי קליפ של דיווה, אז זה היה קליפ של דיווה עכשווית שמתאים לרוח הנעורים, השעשוע והלוקים של נטע. נתנו לי חופש כמו ילדה עם צבעים, לצייר ולפסל. היה ווייב של קסם".

     

    לא היה חשש שאולי לא יבינו את הקטע עם הפרצופים ותנועות התרנגולת?

    "כשפגשתי את נטע היא נראתה לי כמו ג'ק אין דה בוקס - מלאת הפתעות. בכל פעם שאתה סוגר ופותח, מתקבל משהו אחר. יש משהו חזק באקסטרים קלוז־אפ על אנשים כאלו. ביקשתי ממנה לעפעף לפי הקצב, לעשות עיניים, ומה שהיא הביאה היה מדהים. את הכוריאוגרפיה עשתה מיכל שי והחלטנו להוציא את זה מתחושה של העמדת אירוויזיון, כמו הקפריסאית שעמדה באמצע כמו ביונסה. נתתי הנחיות בימוי, אבל היא והרקדניות הביאו מלא פרי סטייל".

     

    את מוכשרת ויצירתית, אבל הקהל הרחב לא מכיר את שמך. אני חברת פייסבוק שלך, והפוסט שבו טענתי שלא קיבלת מספיק קרדיט על הקליפ, על התרומה שלו לזכייה, זכה להמון שיתופים, מה שאומר שכנראה לא רק אני חושבת ככה. למה לא צעקת את ההישג שלך?

    "לכל אחד יש אופי אחר. אף פעם לא הייתי צריכה לעשות את זה במהלך הקריירה שלי, אבל מצד שני גם לא היה לי משהו בפרופיל כל כך גבוה. עובדה שההישג לא נעלם, למרות שהוא יכול להיות נוכח יותר ברגעים החמים. זה בלבל אותי, הבנתי שקרה משהו גדול ותהיתי ביני לבין עצמי אם אני צריכה את הקרדיט, במיוחד עכשיו כשהתחלתי לעבוד גם בבימוי פרסומות בחו"ל. מצד שני, יש לי כל כך הרבה עבודה, שאני כבר לא יכולה להכיל אותה. בדיוק אמרתי לחברה שאילו יכולתי הייתי מקימה רשת עם סניפים, אבל בבימוי אין כזה דבר – צריך את הטאץ' שלך".

     

    מה דעתך על ההתבטאות המקוממת של דורון מדלי, שאמר בריאיון לחדשות סוף השבוע ש"נטע נקלעה לסיטואציה"? הייתה תחושה שמנסים לנכס את הניצחון שלה.

    "אני לא בטוחה שנטע עצמה הייתה זקוקה להתנצלות שלו בטקס פרסי אקו"ם, כמו שהעם היה זקוק להתנצלות הזו. להצליח ברמה כזו שהיא גם ממלכתית וגם אישית, זה מזכיר את שמעון מזרחי כשמכבי תל־אביב הצליחה באירופה. הניצחונות האלה הם אישיים, אבל אתה גם לוקח את כל המדינה איתך ומרים לה. במקרה הזה, הניצחון היה החלום שלו כל החיים, אז אני לא יודעת איך אפשר לתווך את זה ולא לעוף".

     

    עדיין, זו הייתה עבודת צוות.

    "לא נפגעתי משום דבר שמישהו אחר אמר. רציתי למנף את הרגע, שמישהו ישים לב שיש פה קליפ שיצא מהגבולות של עצמו, כי עשיתי משהו שמאוד הצליח. אין לי ביקורת על איך אנשים חווים את הניצחון שלהם, כי כל אחד ראה באותו רגע את החלק שלו בדבר הזה. לפני כמה זמן אמרתי לעצמי איזה מגניב ש'השארתי שריטה', למרות שמבחינתי, זה עוד לא המימוש הגדול שלי. עכשיו אני כותבת תסריט לסדרה יחד עם גורי אלפי והדר תדמור על זוג שרוצה להביא ילד לעולם, מה שמביא אותם למקומות קיצוניים. אני רוצה לעשות יצירה משמעותית ברמה הרגשית".

     

    "אין לי ביקורת על איך אנשים חווים את הניצחון שלהם" (צילום: גיא כושי ויריב פיין)
      "אין לי ביקורת על איך אנשים חווים את הניצחון שלהם"(צילום: גיא כושי ויריב פיין)
       

       

      היא נולדה בחיפה לאבא יוסי, בעל מוסך, ולאמא אסתי, מזכירת בית ספר, גדלה בנתניה ואז עברה עם משפחתה לרמת־השרון. בתיכון גילתה את אהבת הריקוד ואת היכולת ליצור כוריאוגרפיות. הכישרון לא נעלם מעיני הכוריאוגרפית אלידע גרא (שהייתה מהבכירות בעולם המחול הישראלי, ק"נ), שהפנתה אותה לחוגי העשרה למצטיינות בתחום.

       

      אחרי שירות צבאי בקריה כפקידתו של הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, צברה ניסיון בלהקה של עידו תדמור ובלהקת המחול הקיבוצית, ובגיל 22 החליטה לנסות את מזלה מעבר לים ונחתה לשלוש שנים בניו־יורק. "באתי עם הרבה חוצפה ואנרגיות. תליתי מודעות שהכוריאוגרפית הישראלית קרן חכמה הגיעה לעיר והזמנתי אנשים לאודישנים ללהקה משלי. חשבתי שיבואו גג חמישה אנשים, אבל היה תור ענקי, שהשתרך עד מחוץ למדרגות. עבדתי בעזרת מלגה ומבנה שקיבלנו והתחלנו להופיע. זה עשה כזה הד שהזמינו ממני עבודה בארץ, ובאחת הפעמים שבאתי לישראל הציעו לי לעשות קליפים ואז לא חזרתי. השארתי שם הכל".

      "כשהייתי במאית צעירה נתקלתי בצלמים נחשבים והייתי צריכה להגיד להם – לא, אני רוצה את זה ככה. זה עצבן הרבה אנשים. הייתה תחושה שבגלל שאני אישה, ובתחילת דרכי, הם יכלו לנסות לומר לי מה לעשות"

       

      גם בקליפים וגם בפרסומות, תמיד עבדת בסביבת עבודה שיש בה רוב גברי.

      "כשנכנסתי לעסק ניסיתי להסתיר באופן מודע את הנשיות שלי כמה שאפשר, וחבל. כשהייתי במאית צעירה ונתנו לי עבודות גדולות, פתאום נתקלתי בסטים, בצלמים או בגריפ הכי נחשבים שכבר 30 שנה עושים את זה, והייתי צריכה להגיד להם – לא, אני רוצה את זה ככה. זה עצבן הרבה אנשים, עד שהבינו את המקום שלי. הייתה תחושה שבגלל שאני אישה, ובתחילת דרכי, הם יכלו לנסות לומר לי מה לעשות. אבל למרות הניסיון והעוצמה שלהם, הצלחתי לעצור אותם ולהגדיר את הדברים".

       

      מה המצב היום בארץ בהשוואה לחו"ל?

      "בארץ אין הרבה במאיות. יש לי חברה בשם עלמה הראל, במאית פרסומות ידועה בארצות־הברית, שגילתה שפחות משבעה אחוזים מהפרסומות בארצות־הברית מבוימות על ידי נשים. היא הקימה יוזמה שקוראים לה Free the bid ('לשחרר את המכרז'), שבה היא החתימה את ראשי סוכנויות הפרסום והלקוחות הכי גדולים על התחייבות לשריין מקומות לנשים במכרזים. הם לא מתחייבים להעסיק אותן, אבל כן לתת הזדמנות, ובתוך שנה עלה מספרן של נשים מועסקות ל־31%. בארץ קיימת פתיחות לנושא, אבל בפועל יש מעט במאיות, פחות מאשר על אצבעות כף יד אחת, וזה מבאס. בשטח יש המון שהיו רוצות לעבוד ופשוט צריך לגייס אותן. הייתי רוצה לעשות משהו דומה כאן, כי יש לי רצון גדול לעבוד בתחום שיש בו יותר נשים".

       

      נטע ברזילי. "כשפגשתי אותה היא נראתה לי כמו ג'ק אין דה בוקס - מלאת הפתעות. בכל פעם שאתה סוגר ופותח, מתקבל משהו אחר" (צילום: דניאל קמינסקי)
        נטע ברזילי. "כשפגשתי אותה היא נראתה לי כמו ג'ק אין דה בוקס - מלאת הפתעות. בכל פעם שאתה סוגר ופותח, מתקבל משהו אחר"(צילום: דניאל קמינסקי)

         

        שנינו עייפים

         

        העבודה בטלוויזיה זימנה לה, לפני כ־15 שנה, מפגש במסדרונות "קשת" עם מי שהפך להיות בעלה: גל תורן, אז איש סאונד צעיר עם להקת רוק למביני עניין והיום סולן להקת הרוק "מרסדס בנד" ושחקן מצליח (בטח ראיתן אותו בסדרות "תעשה לי ילד", "לצבי יש בעיה", "המיוחדת", "המדרשה", "האחיות המוצלחות שלי", "טיול אחרי צבא" ובסרטים "לרדת מהעץ", "ירח בבית 12" ועוד). אחרי ארבע שנים יחד הם התחתנו והביאו לעולם שלוש בנות: אילי (11.5), ניאה (שמונה) וראני (שנתיים וחצי). "אני חושבת שהדבר המרכזי במערכת היחסים שלי עם גל הוא שלא ריסנתי אותו אף פעם", מודה חכמה בכנות. "הוא פשוט בא פרא, עם הלב הכי ענק, נקי ופתוח שיש, אז שרק ימשיך להיות הדבר המדהים שהוא".

         

        גם אחרי שנים יחד, יש לך לחלוחית בעיניים כשאת מדברת עליו.

        "לגמרי. אני מאוהבת בו בטירוף. כשהכרנו והוא אמר שהוא עושה מוזיקה, זה לא ריגש אותי. חייתי את הסצנה של הרוק עוד לפני שפגשתי אותו, אז יכולתי להתייחס אליו תמיד כאדם, לפני כל דבר אחר שעושה".

         

        עם הבעל גל תורן (צילום: מתוך האינסטגרם של @hochmakaren)
          עם הבעל גל תורן(צילום: מתוך האינסטגרם של @hochmakaren)

           

          את בטח לא היחידה שהתאהבה בו.

          "תמיד היו מאוהבות בו מלא נשים. הצלחה או לא הצלחה, זה רק הגדיל את זה, אבל זה תמיד היה קיים. עדיין, יש פה שקט וביטחון, כי גם לי וגם לגל יש מודלים מהבית של משפחה וזוגיות שאינן תלויות בדבר.

           

          "כשאני שומעת שמדברים עליו ושמישהי אומרת משפטים בסגנון: 'וואי אני מאוהבת בו', זה רק עושה לי גאווה. הוא לא נתן לי מעולם רבע גרגיר של תחושה שיש לי סיבה לקנא. אני אוהבת ללכת אחת לכמה זמן להופעות שלו, והוא מתרגש כשאני באה. לכל אחד מאיתנו יש עולם עצום שקורה מעבר ואין לנו תמיד את הזמן לדווח עליו. לפעמים הוא מבקר בסט שלי, ופתאום רואה אותי עם 200 איש מסביב".

           

          שניכם בעבודות תובעניות, עם שעות לא סטנדרטיות. איך זה מסתדר עם גידול שלוש ילדות?

          "יש לנו בית משוגע לגמרי. אנחנו מודעים לזה ששנינו מאוד מצליחים עכשיו ומזכירים את זה לעצמנו, כי תכלס אנחנו מאוד עייפים. שנינו הורים מאוד מעורבים וחשוב לנו לבלות עם הבנות. אז הן חוות חוסר סדר מטורף באיך שהחיים שלהן מתנהלים, למשל: מי בא לקחת אותן, אבל יש עמוד שדרה ברור של נוכחות גבוהה. לפני שבועיים הייתי ממש על סף קריסה, גם עכשיו אני מסתכלת על המשך הקיץ ולא יודעת איך עוברים את זה. כל הזמן אומרים לי: למה את לא לוקחת עזרה, זה יעשה סדר. אני פשוט חושבת שברגע שיבוא מישהו וייקח אותן כל יום, אולי זה ייתן לי חופש לעבוד בנוחות ובקלות, אבל אני ממש רוצה את הזמן להיות איתן. יום אחרי האירוויזיון, כשכל הארץ הייתה כמרקחה, דורון מדלי הזמין אותי למסיבה בכיכר רבין. לא היה לי כוח, אבל אמרתי איך אני לא אקח את הבנות לשם. ברגע שנכנסנו מאחורי הקלעים, אילי הבכורה שלי אמרה לי: את האמא הכי מגניבהההה בעולם. וזה קשה כשיש אבא כזה. באותו רגע, אמרתי לעצמי כן! עשיתי את זה".

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: רון קדמי, סגנון: מיקי ממון)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: רון קדמי, סגנון: מיקי ממון)
           
          הצג:
          כל התגובות לכתבה "קרן חכמה, במאית הקליפ של TOY, מגיחה לרגע מאחורי הקלעים"
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד