ההפרדה המקוממת בין נשים וגברים כבר מזמן אינה נחלתן של ערים כמו בני ברק וירושלים. לפניכם שבעה אירועים מהזמן האחרון, שהתרחשו בערים חילוניות, כמו תל־אביב וגבעתיים.
הפרדה בלוויה של אמא ביבנה
לאחרונה הגישו ילדיה של יפה אביטול המנוחה תביעה נגד המועצה הדתית של יבנה על סך 200,000 שקל בטענה לאפליה אסורה. כזכור, לפני שנתיים נפטרה יפה אביטבול, תושבת יבנה. בשלב ההספדים נתבקשו בנותיה לעבור לעזרת הנשים באולם. "אמרו לי: 'זה בשביל אמא שלך, אם לא תעברי, לא יתחיל הטקס'", סיפרה טל אביטבול־נבו (34) בריאיון לאתר ynet, "התחלתי לצעוק ואמרתי שלא אכפת לי". גם בשלב הקבורה לא הורשו בנותיה של המנוחה להתקרב לקבר. כשטל השיגה את נוסח הקדיש והחלה לקרוא, ביקשו עובדי "חברה קדישא" מהגברים בקהל להגביר את קולם, כדי שקולה של טל לא יישמע. טל, שהייתה אז בחודש החמישי להריונה, התמוטטה ופונתה לבית החולים. "לצערי, ידוע לי על מקרים נוספים ברחבי הארץ, מצפת ועד ראש־העין, שבהם נשים הורחקו מלוויות קרובי משפחתם", אומרת טל, "אם מישהי נתקלת באפליה דומה, יש ליצור קשר עם המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המסייע בתביעות כגון אלה".
הפרדה בכנס במרכז הירידים בתל־אביב
ב־5 ביולי נערך כנס "בכל לבבך", שאורגן על ידי ישיבת ההסדר ברמת־גן, לקהל הציונות הדתית. הכנס, שהתקיים בביתן מספר 2 במרכז הירידים בתל־אביב, אירח יותר מ־3,000 איש, נשים וגברים. בתוכנית האמנותית נכללו הרצאות של נשים, ובהן הרבנית ימימה ואשת התקשורת סיון רהב־מאיר, כששיעורים לנשים בלבד סומנו בצבע כתום בוהק בתוכנית, לבל יתבלבל איש. כדי למנוע בלבול נוסף, נתלו בחלל הכנס שלטים המבהירים היטב אילו מעליות ואילו מדרגות נעות מיועדות לנשים - ואילו לגברים. בנוסף, הוקמו מחיצות בין המעליות.
ראובן לדיאנסקי, חבר מועצת העיר תל־אביב, התרעם על כך בעמוד הפייסבוק של תנועת חי־חילונים ירוקים, וכתב בין היתר: "מדובר בשערורייה! אסור בתכלית האיסור שחברה עירונית בבעלות עיריית תל־אביב תיתן יד ולגיטימציה להפרדה בין גברים לנשים".
הפרדה בכניסה לבית העלמין בגבעתיים
עד מלחמת העולם השנייה התקיימה חסידות בעיר שטֶפנֶשְט ברומניה תחת הנהגתו של רבי מנחם נחום פרידמן ובנו, רבי אברהם מתתיהו פרידמן. בשנת 1969 הועלו ארצה עצמותיו של רבי אברהם, להלן האדמו"ר משטפנשט, ונטמנו בבית העלמין נחלת יצחק, שברחוב אבני זיכרון, גבעתיים. לפני כ־18 שנה גילו החסידים את האתר והפכו את גבעתיים השלווה למוקד עלייה לרגל. מדי שנה, ביום פטירתו של הצדיק, מתקיימת במקום הילולה של שבוע, שהיקפה הולך וגדל מדי שנה. בהילולה האחרונה נתלו שלטי הפרדה בין נשים וגברים בכניסה לבית העלמין ובאזור שבו מוצעים מים לשתייה. ההפרדה המגדרית הביאה לשטח את אנשי "גבעתיים חופשית", התארגנות תושבים שמטרתה לקדם ערכי שוויון ופלורליזם, "חופש דת לצד חופש מִדת", כפי שאומרת ד"ר גלית לנדסהוט, הפעילה בה. "אמנם מרבית תושבי גבעתיים אינם קהל היעד של ההילולה, אך הפרדה מגדרית בבית קברות ובכלל במרחב הציבורי לא תעלה על הדעת, ואנו פועלים מול שדולת הנשים בישראל לבדיקת חוקיות העניין".
הפרדה בהצגת תיאטרון לנוער בכפר־סבא
ב־13 במאי התקיימה ההצגה "איזו מדינה" של תיאטרון אספקלריא, המגדיר את עצמו "במה לתיאטרון יהודי", באולם בכפר־סבא. להצגה, שנערכה ביוזמה משותפת של עיריית כפר־סבא, האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך ועמותת "זהות", המזוהה עם מפלגת "הבית היהודי", הוזמנו בני נוער מתיכון כצנלסון בכפר־סבא, נערים ממדרשית נע"ם ונערות מאולפנת הראל. בכניסה להצגה, כך דווח בפייסבוק, סייעו המורים בהפרדה בין הנערים והנערות לאזורים שונים באולם, כשתלמידות התיכון החילוני נתבקשו לשבת מאחור.
התרעומת לא איחרה להגיע ויו"ר סיעת מרצ בעיר, עילאי הרסגור הנדין, מיהר לאולם כדי לצלם את ההפרדה. "עובדתית זה לא נכון", מסר בתגובה מנהל תיאטרון אספקלריא, חגי לובר, "היו כאלה שישבו מעורב והיו כאלה שישבו בנפרד, כדרכן של אולפנות להיות נפרדות".
גירוש נשים ממעיינות באזור ירושלים
בימי שישי בשבועות האחרונים הגיעו לעין איתמר ולעין ליפתא שבאזור ירושלים צעירים דתיים שקיללו את הנשים שהתרחצו במעיינות, והשחיתו רכוש פרטי. במטרה לעצור את ההתנכלות, הגיעו למעיינות נשים נוספות, שקראו למשטרה לשמור על הסדר, ובשבועות האחרונים מתנהלים במקום עימותים. לאחרונה איימו הצעירים החרדים שייַבּשוּ את המעיין כנקמה על "מפגן הפריצות", כדבריהם - וקיימו: מעיין עין איתמר יוּבּש. נכון לכתיבת שורות אלה, זרימת המים חודשה.
"אני חוששת שהשחתת המקום היפהפה הזה, הפגיעה בסביבה, בחי ובצומח ובזבוז המים נעשו בזדון בידי אנשים שרצו לפגוע בנשים ולקדם את המטרה הבזויה שלהם - למנוע מנשים לטבול במעיין", אומרת נילי מדרר, מספר 2 בסיעת מרצ בירושלים, שהגישה תלונה בעניין במשטרה. "לא נשאיר את הנושא באוויר. צריך שיחקרו וימצאו מי עשו זאת ולמה. הדרת הנשים אינה לגיטימית בשום מצב – לא באוטובוסים, לא בשלטי חוצות ולא במעיין, וכעת היא חצתה את הקו האדום והגיעה לאלימות חמורה. אנחנו נעצור אותה".
הפרדה באירוע "משיח בכיכר", כיכר רבין, תל־אביב
ב־25 ביוני התקיים בכיכר רבין, תל־אביב, אירוע "משיח בכיכר" מטעם חב"ד. כשבוע לפני מועד האירוע פנתה גבי לסקי, חברת מועצת העיר תל־אביב, יחד עם שדולת הנשים בישראל ליועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי לעירייה יש סמכות להחליט שלא לבצע הפרדה מגדרית בתחומי העיר. בהמשך לכך הודיע ראש עיריית תל־אביב, רון חולדאי, כי לא יאפשר לחב"ד לערוך אירוע הכולל הפרדה. בעקבות זאת, עתרה חב"ד לבית המשפט המחוזי, שבו קבע השופט קובי ורדי כי אין שום סיבה שלא לקיים את האירוע בהפרדה, "זה הציבור שזו ההלכה שלו וצריך לכבד את זה". בסופו של דבר נערך האירוע כשבמרכזו ניצבה חומת בד לבנה, שהסתירה את הנשים מהגברים וההפך.
"המרחב הציבורי צריך להיות שוויוני ומי שמאפשר הפרדה בכיכר העיר המרכזית בתל־אביב למעשה מצדיק תופעות של הדרת נשים המתרחשות כיום בצה"ל, במערכת החינוך ובמערכת התחבורה", אומרת לסקי. "הדרת נשים באירוע במרחב הציבורי פוגעת בערכים המהותיים ביותר שלנו. צר לי על כך שבית המשפט נתן יד להפרת השוויון, אם נקל ראש ונסתכל על האירוע הזה כקוריוז, בסופו של דבר החֶברה כולה תשלם על כך את המחיר".
הפרדה בבריכה בקריית־ארבע
בריכות שחייה בערים חילוניות ברחבי הארץ מציעות ימים או חצאי ימים ייעודיים לנשים או גברים, מתוך התחשבות במגזר הדתי. אך מה שמתרחש בימים אלה בקריית־ארבע שבר את כל השיאים: לפני כשנה הוחלט בבריכת היישוב, ששליש מתושביו הם חילונים, על הפרדה מוחלטת בין נשים וגברים, כלומר: בבריכה מוצעים ימים לנשים, ימים לגברים – וזהו. בעקבות עתירת תושבי היישוב החילונים לבג"צ, הוחלט על קיום שעות משפחה. בתגובה המליצו רבני היישוב לתושביו הדתיים לא לחדש את המינוי לבריכה. עקב כך נקלעה הבריכה לקשיים כלכליים והודעה על סגירתה המיידית (17 ביולי) כבר נשלחה למנויים, וכך נותרו התושבים ללא בריכה. שירה עזרא (37), דור שני בקריית־ארבע, סייעת לרופא שיניים, גרושה ואם לנערה (14), מספרת: "אחותי גרושה עם ארבעה ילדים. בנה בן התשע אינו יכול ללכת לבריכה בשום מועד שהוא, כי רק לילד עד גיל שש מותר להיכנס עם אמו, ורק לילד מגיל עשר ומעלה מותר להיכנס לרחצת הגברים. במשך שנים רבות כיבדנו את הדתיים ביישוב: לא הדלקנו מנגל בשבת ולא עברנו ברכב ליד הישיבה בשבת, אבל כשאנחנו מבקשים רחצה משפחתית בבריכה ציבורית, המתנהלת מכספי המסים של כולנו, מתנכלים לנו. אני מאמינה שאלה מאבקים שבסופו של דבר יעשו היסטוריה. הלוואי שנצליח".
