תערוכת האופנה החדשה "זה הסוד שלי", שתיפתח בשבוע הראשון של ספטמבר בגלריה "החווה" בחולון, תוקדש ל"זמרת המלחמות" יפה ירקוני, או "זמרת החיילים", כפי שהעדיפה ירקוני, מהראשונות בתעשיית המוזיקה הישראלית שהבינה את כוחם של בגדים לספר סיפור ולהעביר מסרים על הבמות בארץ ובעולם. "היא היתה אייקון אופנה", אומרת אוצרת התערוכה אילנה כרמלי לנר (שהוזמנה לאצור אותה על ידי יוזם התערוכה רפי וזאנה, עוזר מנכ"ל עיריית חולון לתרבות ואמנות). "לא היו לה שתי הופעות זהות על הבמה, והיא יצרה את סגנון הלבוש שלה בעצמה, ללא עזרת סטייליסטים".
בשיחה עם לנר, היא משתפת כי תהליך האוצרות של התערוכה היה מורכב, מכיוון שירקוני לא שמרה על בגדי ההופעות שלה. "כשהתחלתי לעבוד על התערוכה מצאתי אצל בתה רותי ארבע שמלות בלבד. הבנות של יפה טענו כי כשאמן חלתה באלצהיימר היא חילקה את הבגדים", היא אומרת. מכאן יצאה לנר למסע ארוך וחובק עולם סביב חבריה ומכריה של ירקוני, בתקווה למצוא פריטי לבוש שליוו אותה לאורך הקריירה. התוצאה היא תערוכה המציגה עשר שמלות בלבד, רובן בשחור, שהיה הצבע האהוב על ירקוני, לצד תכשיטים ואביזרי אופנה, כמו כובע הסומבררו שחבשה להופעה במקסיקו.
לאורך הקריירה שלה ניסחה ירקוני בהופעותיה סגנון לבוש מקומי, הדור ואלגנטי, אך רק במהלך התחקיר לתערוכה גילתה לנר כי ירקוני כלל לא עבדה עם מעצבים מקומיים, אלא נהגה ליצור את בגדי ההופעה שלה בעצמה, יחד עם התופרת אורה חביב (שנפטרה לפני שנתיים), שנהגה לבקר אצל ירקוני פעם בשבוע. "יפה היתה נוהגת לרכוש תכשיטים ורקמות אתניות מגלריה דרוויש בתל אביב, ובדים בחנות של הולנדר בתל אביב - בעיקר קטיפה או בדי שיפון שחורים - או שהיתה מביאה איתה בדים מיוחדים מנסיעותיה בעולם, ומשלבת אותם בעיצובים שלה", מספרת לנר. "אחת הסיבות למיעוט פריטי הלבוש שמצאנו, נובע מכך שירקוני היתה מפרקת את בגדי ההופעה ותופרת מהם בגדים חדשים".
התערוכה על ירקוני היא השנייה שנעשית על דמותה בעשור החולף. בשנת 2010 אצר חברה הקרוב בועז פייפר את תערוכת הצילומים "הכי יפה בעולם" באולם צוותא בתל אביב, שם ניתן היה ללמוד על דמותה האופנתית של ירקוני דרך תצלומים. בראיון שערכנו עם פייפר עם מותה של ירקוני בשנת 2012, ובדברים שאומרת השבוע לנר, מתגלה הזמרת המפורסמת כמי שהכירה את האופנה העכשווית, וידעה ליצור מחוות דיפלומטיות בהופעותיה דרך הבגדים. היא נהגה להתאים את עצמה לאירוע, כך שלהופעה ביפן, למשל, לבשה קימונו. להופעה שהתקיימה בשנת 1970 באולם "אולימפיה" בפריז, עלתה ירקוני לבמה בחליפת ספארי אופנתית, עם שרשרת עור רחבה שעיטרה את אגנה, קריצה לחליפת הספארי שיצר איב סן לורן שנתיים קודם לכן.
את התערוכה ילוו גם חפצים אישיים של ירקוני, כמו יומנים שכתבה, עטיפות תקליטים ותצלומים מאלבומה הפרטי. כדי להעשיר את האובייקטים בתערוכה, פנתה לנר לעשרה מעצבי אופנה ישראלים שהכירו את ירקוני, כמו גדעון אוברזון, גרשון ברם, דורין פרנקפורט, ירון מינקובסקי, יובל כספין ואחרים, שיעצבו בגד לירקוני. "זה כאילו היא נכנסה אליהם עכשיו לסטודיו וביקשה בגד לאירוע", אומרת לנר, ומסבירה כי בחרה במעצבים ותיקים כי "הצעירים היו מעצבים בגד בהשראתה. רציתי שיעצבו מי שהיו בהופעות שלה, שמכירים אותה עוד מחייה, אנשים שחווה את יפה בתקופת הזוהר שלה".
התערוכה של ירקוני, שהלכה לעולמה בינואר 2012, מצטרפת לתערוכה נוספת בעונת התערוכות של חולון, שתוקדש לזמרת דנה אינטרנשיונל. מעניין יהיה לצפות בהן יחד, ולמצוא את ההבדלים בין שתי זמרות מיתולוגיות, שכל אחת מהן מספרת בהופעתה את סיפורה של תקופה אחרת. שתי התערוכות יינעלו ב-31 בדצמבר 2018.
______________________________________________________
ואיך נראה הקאמבק של מילה יובוביץ' בגיל 42?
