ניצלה בנס משריפה, ופצחה בקריירה חדשה: 'קיבלתי בעיטה כדי להתעורר'

ביתה של ענת בן יעקב עלה באש לפנות בוקר. בזכות העובדה שהתעוררה כדי להביא לבתה כוס מים – כל בני המשפחה ניצלו. בעקבות כך, החליטה לחשב מסלול מחדש

ענת בן יעקב. "הרגשתי שהשריפה נתנה לי כאפה, שקיבלתי בעיטה כדי להתעורר" (צילום: יאיר שגיא)
ענת בן יעקב. "הרגשתי שהשריפה נתנה לי כאפה, שקיבלתי בעיטה כדי להתעורר" (צילום: יאיר שגיא)

גדלתי באור־יהודה. כמקובל בעדה הגרוזינית, בסוף התיכון התחתנתי בשידוך. בעלי היה אז בן 24, בעל סופרמרקט. תוך עשרה חודשים מהחתונה כבר הייתי אמא לסטפני, כעבור שנה נולדה סנדי וכעבור עוד שלוש שנים ליאו. נשארתי עם כל ילד בבית עד גיל שנתיים, והתחילה אצלי תחושה של חוסר מיצוי. למדתי איפור ובניית ציפורניים, מזכירות רפואית – אבל בכל פעם משהו מבפנים אמר לי: זה לא מה שאת רוצה להיות כשתהיי גדולה.

 

לילה אחד, כשליאו היה בן שנה וחצי, סטפני הלכה לישון אצל הסבים וסנדי הייתה חולה, אז ישנתי איתה. בשעה שלוש בבוקר קמתי להביא לה מים, חזרתי למיטה ולא הצלחתי להירדם. פתאום שמעתי רעש של נתיך קופץ בארון החשמל, והייתי בטוחה שיש פורץ בבית. פחדתי לקום, אז צעקתי לבעלי. הוא התעורר וקלט שהמקרר עולה באש. בדיעבד התברר שהייתה תקלה במקרר, שגרמה לו להתלקח.

"חזרתי למיטה ולא הצלחתי להירדם. פתאום שמעתי רעש של נתיך קופץ בארון החשמל, והייתי בטוחה שיש פורץ בבית. פחדתי לקום, אז צעקתי לבעלי. הוא התעורר וקלט שהמקרר עולה באש"

 

תפסתי את סנדי, בעלי עטף את ליאו בשמיכה ויצאנו מהר החוצה. לא הספקתי לקחת שום דבר חוץ מהטלפון. ההתלקחות הייתה מטורפת, ועד שיצאנו כל המטבח עלה באש. התקשרנו למכבי אש, ואז בעלי חזר לדירה, בלי שראיתי, כדי להביא את טבעת הנישואים שלי, וניסה לכבות את האש במטף של הקומה. מכבי האש הגיעו מהר, עברו דירה־דירה בבניין והוציאו את כולם החוצה. כשהם ראו את בעלי עם המטף, הם נזפו בו. הוא שאף המון עשן ואושפז יומיים בבית החולים.

 

אמא שלי וחמותי הגיעו ולקחו את הילדים. עמדתי מחוץ לבניין, המומה. חשבתי רק: איזה מזל היה לנו שבמקרה הייתי ערה. זה עלול היה להיגמר אחרת. קרה לנו נס!

 

שלושה ימים לאחר מכן הלכתי לראות את הבית, שנשרף כולו. כשראיתי את הכל שחור ושבור, לא יכולתי לעצור את הדמעות. שאלתי את עצמי: אמא'לה, מאיפה מתחילים? כעבור כמה ימים הלכתי עם בעלי לרב. הוא אמר ששריפות זה דבר נורא, אבל יש בזה גם סימן להתחלה חדשה. גיחכתי. איך שריפה יכולה להתקשר למשהו טוב?

 

במשך חודש וחצי גרנו אצל ההורים של בעלי. התברר שאין לנו שום ביטוח לתכולת הדירה. היינו צריכים לקנות את רוב הרהיטים ומכשירי החשמל מחדש, וההורים שלנו עזרו לנו. כשחזרנו לדירה אחרי השיפוץ ראיתי קירות צבועים בלבן, אבל השחור של השריפה היה צרוב לי בזיכרון, בנשמה.

"השריפה דחפה אותי לעשות משהו עם החיים שלי. היא לימדה אותי לשחרר: מה שהיה היה, מה שנשרף נשרף ועכשיו מסתכלים קדימה"

 

הרגשתי שהשריפה נתנה לי כאפה, שקיבלתי בעיטה כדי להתעורר, להבין שהחיים יכלו להסתיים בדקה ולעשות חישוב מסלול מחדש. החלטתי ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, אבל אחרי שנה וחצי של לימודים נכנסתי להיריון עם שון, ופרשתי. אחרי הלידה אמרתי לעצמי: די, אני כבר לא אהיה שום דבר. רק 'אמא של' וזהו.

 

ערב אחד בעלי חזר הביתה וסיפר לי שהלקוח האהוב עליו בסופרמרקט מבקש עוגת תפוזים ביתית. עניתי לו: 'מאיפה אני אביא לך עוגת תפוזים?' העוגה היחידה שהכנתי עד אותו יום הייתה עוגת גבינה ששמתי בה בטעות מלח במקום סוכר. לקחתי מה שחשבתי שצריך, ערבבתי והתפללתי. כעבור כמה שעות בעלי צלצל ואמר שהלקוח רוצה עוד ארבע עוגות כאלה לסוף השבוע. הייתי בהלם. סידרתי לבעלי בסופרמרקט מדף של עוגות ועוגיות, והתחלתי לאפות באופן קבוע. נדנדתי את שון ביד אחת ואפיתי ביד השנייה. שמחתי שאני סוף סוף יכולה לתרום לבית מבחינה כלכלית, אחרי מה שעברנו.

 

כשבת המצווה של סטפני התקרבה, היא התעקשה שאכין לה עוגה של שלוש קומות עם כתר מבצק סוכר. אחרי שעברתי על מאות סרטונים ביוטיוב לקחתי שק זילוף וצנתר, הפכתי סיר של ג'חנון והתחלתי לזלף עליו קצפת. ככה תרגלתי במשך חודש עד בת המצווה. יצאה עוגה יפה, וסטפני הייתה כל כך מאושרת. למחרת התקשרה אמא של חברה שלה וביקשה עוגה זהה. אמרתי לה: 'חמודה, אני לא עושה עוגות, עשיתי רק לילדה שלי'. היא לחצה, ונשברתי. בסופו של דבר יצאה לה עוגה יותר יפה משל סטפני. העליתי תמונה לפייסבוק וכתבתי: 'הייתם מאמינים שאני הכנתי?' ומיד התחילו טלפונים והזמנות.

 

מאז עברו שלוש שנים. נוסף לעוגות התחלתי לעצב גם שולחנות לאירועים. אני מעבירה סדנאות, ומפעילה קבוצת מתכונים בפייסבוק שמונה קרוב לעשרת אלפים חברים.

 

שורה תחתונה: השריפה דחפה אותי לעשות משהו עם החיים שלי. היא לימדה אותי לשחרר: מה שהיה היה, מה שנשרף נשרף ועכשיו מסתכלים קדימה".

 

  • ענת בן יעקב (34), מעצבת עוגות ושולחנות לאירועים, נשואה ואם לארבעה, מתגוררת באור־יהודה

 

הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד